לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

A BitterSweet Denial


don't trust what you see

כינוי:  Lotus Flower.

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2017    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

10/2017

שחור ולבן


היא אמרה לי שאני פוסלת אנשים מהר מדי

שאני רואה הכל יותר מדי שחור ולבן

 

אבל יש נכון, ויש לא נכון

ומישהו שעושה משהו לא נכון, בידיעה, הוא לא בסדר

איך אפשר לתת לזה גוון של אפור?

 

היא אמרה שרואים כמה הוא מחפש את קרבתי כל הזמן

ושהוא מסכן, כי הוא תקוע בסיטואציה שנורא קשה לצאת ממנה

שכל כך קשה לצאת מקשר כזה כמו שהוא נמצא בו

שהוא אפילו שם לה טבעת על האצבע בניסיון לתקן

 

ואני לא מבינה איך היא מצליחה לראות את זה ככה

 

נכון, הוא כל הזמן מחפש את קרבתי

למרות שיש לו ארוסה בבית

ולמרות שאולי אני רוצה יותר

ונכון, הוא שם לה טבעת על האצבע

למרות שהוא כמעט בגד בה איתי

לפניי שנה

 

או שתישאר עם הבת זוג שלך, ותהיה נאמן

או שתעזוב אותה, ותשכב עם מי שבא לך

למה זאת בקשה כזאת מוגזמת ומופרכת?

 

אני אפילו לא מנסה יותר למשוך אותו אליי

 

וגם אם אני זורמת עם התיאוריה הטיפשית הזאת

הוא לא יקבל אצלי פחות מפחדן

 

אז כן, אני נהנית לראות שהוא משתגע

ושהוא ימצא תירוץ לשבת לידי

רק כדי להרגיש את הברך שלו נוגעת בשלי

ואני נהנית להקניט אותו בגלוי

שהוא לא מצליח לעמוד בפניי הנוכחות שלי

 

אבל איתי הוא לא יבגוד בה

כי לי מגיע הרבה יותר טוב

נכתב על ידי Lotus Flower. , 16/10/2017 04:33  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני תוהה מתי יגיע היום שהמדינה הזאת תפסיק לכבול אותי אליה

בכל פעם משהו אחר מאלץ אותי לחזור לכאן, ובכל פעם זה משהו שאי אפשר לוותר עליו

חברה אמרה לי שכשאני באה לכאן אני לא כאן ולא פה. רואים שאני לא חיה

 

ואני לא יודעת למה לרוב האנשים קשה להבין שהחיים שלי שם לא שונים מהחיים שלהם כאן

ושזה לא כזה נחמד והגיוני לטוס לכאן פעם בחודש, ולעזוב הכל ולבוא לבקר פה

 

והיום הייתי בשתי הערים שהכאיבו לי הכי הרבה

ובדרך חזרה לבית של ההורים שלי הבנתי

שאני נוסעת בדיוק באותו הרכב שנהגתי

ודמעות עלו לי לרגע לעיניים

כי נזכרתי בכל הכאב

ובכל הנסיעות שעשיתי עם הרכב הזה בדיוק

בניסיון לשכך את הכאב, למלא את החלל העצום הזה

אבל שום רכב ושום יעד לא יכלו לתת לי אהבה של אמא ואבא

 

ונזכרתי שהייתי כל כך אובססיבית ליונתן

שתמיד הייתי עושה עיקוף בדרך הביתה

ועוברת ליד הבית שלו

החלטתי לעשות את זה שוב, לזכר ימים עברו

למרות שזה לא היה שפוי או הגיוני

לא אז ולא היום

 

ואחריי שעברתי את הבית שלי

החלטתי להיזכר בהרגשה שהייתה לי אחריי הפעם הראשונה ששכבנו

בלי לחשוב על זה שהוא חרא, רק שהיה לי כיף

וזה באמת העלה בי את אותה תחושת אופוריה

 

כי כל כך הרבה אנשים פגעו בי במהלך החיים האלה

בלי כוונה, עם כוונה, סתם כי לא היה אכפת להם

אבל מה זה משנה

לי מגיע שיהיה טוב

 

וואלה, היום אני לא צריכה שום ״יונתן״ 

אף בחור שיעזור לי לברוח מהשיט של עצמי

 

אני מתה כבר לחזור הביתה

נכתב על ידי Lotus Flower. , 2/10/2017 01:28  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , מתוסבכים , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לLotus Flower. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Lotus Flower. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ