לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מקום להתפשט בו...


חוויות שלי,דברים מהחיים או שהיתחשק להכניס'my journey in life


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2012    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  




הוסף מסר

5/2012

משחררת קיטור


הייתי היום בבית חולים...,הגעתי למחלקת יולדות כשכל מה שבראש שלי הוא אחותי...

האחיות נתנו לאימא שלנו להיכנס ורציתי גם להיכנס כדי לראות מה קורא אם אחותי אז שמעתי את אותו משפט נאמר שוב ושוב (גם אחרי שבעלה יצא...) באותו טון שגובל בצעקה "גברתי בקשתי ממך לצאת!"

ואני בקשתי ממך להיות בן אדם!

לא מעניין לי את התחת שיש אנשים שנוהגים באלימות, אם יחס כזה מי יכול להאשים אותם???

קבינימט מגיעים אלייך אנשים מידיי יום, את כרופאה או אחות פוגשת משפחות שבאות אלייך ממקום של מצוקה !!!!

אף אחד/ת לא ביקשו ממך להיות הפסיכולוגית של כל המשפחות של המטופלים שלך, אבל תהיה בן אדם!!!!

הרי ברור לך שגמאת עלולה לעמוד ואולי אפילו כבר עמדת במצב של אותם בני משפחה מודאגים שבאים וכל מה שהם רוצים זה לראות את יקיריהם...

אין פה צורך ביותר מידיי תחקום כדי לדעת איך לפעול ,דרשת שיצאו כי זה תפקידך OK ,נסי ליידע אותם בחוץ בדרך כל שהיא שיקיריהם בסדר!!!!

זאת ממש לא בקשה גדולה


נכתב על ידי The Dreamer_t , 23/5/2012 21:06  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אחרי התאונה


שבא אני ואבא כמעט הלכנו קפוט (יאמר שעברנו בחודשים האלה עוד כמה תאונות ומהם יצאנו בסדר גמור), אבל בתאונה האחרונה הרגשתי כאילו אני נמצאת בסרט אקשן ...,האוטו שלנו נסה להתחמק מאוטו שנכנס לנתיב בלי לאותת , ועוד אוטו שחור במקום לא מואר ובשעת לילה ...

למרות הניסיון להתחמק האוטו שלנו  עלה קצת על האוטו האחר , החלקנו עד המעקה והגלגלים עפו מהצירים ...,כל החלק הקדמי הלך ותודה לאל אנחנו נשארנו בחיים :)

ממש צ'נה מהסרטים ...

אבל כאמור זה היה אירוע אחד בסדרה לא קלה של אירועים שנעה מפציעות לתאונות והכי גרוע בעיות עם ההריון של אחותי...

אני הולכת להשתגע ואמורה לתמוך בהורים ובמשפחה ובגלל שיש היום בגרות אז גם לא דיברתי על זה עם אף אחד/ת מהחברים שלי ואני פאקינג משתגעת מבפנים

אתמול ניסיתי קצת להשעין על ההורים ואבא כרגיל חיבק אותי ואמר שהיה בסדר, אבל תכלס שנהם מתפרקים. לא רק שמדובר בילדה שלהם שהגיעה לבית חולים והולכת לעבור הליך לא קל אל גם כנראה שיש בעיות עם התינוק...

אני יודעת שאני אמורה להיות חזקה ולעזור להורים ולסבתה וכל מי שצריך ואני עושה את זה!!!!!!

אבל גמאני צריכה משהוא/יא כי בפנים אני משתגעת, אם הייתי יכולה לעצור את מהלך העולם הייתי עוצרת!,זה ניראה לי לא הגיוני שהעולם ממשיך לנוע כששני אנשים כל כך חשובים בחיים שלי בבית חולים,אני רוצה לבכות ואני רוצה לרוץ כל עוד נפשי בי

אני רוצה להיות שם עם אחותי לראות שהכול בסדר איתה..., אני מתה להחזיק לה את היד למרות שזה לא ראלי...

מחזיקה את עצמי לא להתפרק, אבל מבחינתי ברגע שהודיעו לנו שיכול להיות שיעבירו את אחותי לבית חולים ברמות מסוימות עד  יגמר המשבר העולם הפסיק לנוע....

זה אולי מוגזם; אבל מדובר פה באחותי!!!!,באותה אישה שבגיל 20 וקצת כשהמשפחה הייתה במשבר לקחה את העניינים לידיים והייתה כמו אמה שלי, והיא אדם כל כל טוב , איך דבר כזה קורא לאדם כמוהה?!,למה לעזאזל????

 

 

 

נכתב על ידי The Dreamer_t , 23/5/2012 10:52  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



על טעויות משלמים


זה מכתב אחד סידרת מכתבים שכתבתי ביומן האישי שלי לאורך השנים...




למורה שלי לספרות מהחטיבה




אני אוט אוטו מסיימת כיתה י' עברתי לא רק בית ספר, אלה גם עיר וכמעט
שלוש שנים אחרי האירוע שקרה ...,עכשיו כשאני סוף סוף מבינה שמה שקיבלתי לא הגיע לי


אני כועסת!!!!


הייתי תלמידת כיתה ח' והייתה לנו חצי שנה שבה למדנו למודי שואה
(במסגרת לימודי ספרותXD) , בעקבות סדרת טלביזיה שראיתי ובה דיברו על דמות מהשואה באופן
חיובי, הייתי בטוחה שהדמות הזאת הייתה דמות שסייעה ליהודים בשואה  ובטיפשותי אמרתי את זה בכיתה .


אם הייתי יודעת מה יבוא עלי אחר כך , כמה שנים של בושה...הייתי סותמת
את הפה !


שנים האשמתי את  עצמי בלבד,
אמרתי לעצמי שאני צריכה ללמוד לשתוק ולהיראות כמה שפחות כדי שאף אחד לא ישים לב
לקיומי


היום במבט לאחור, אתה נ' אשמה לא פחות! . כששמעת את מה שאמרתי אגבת
כאילו רצחתי משהוא,  לא שאלת אם אני יודעת
על מי אני מדברת בכלל,  לא ולא במקום זה
אפילו אחרי שעבר ההלם שלך צעקת בכיתה מי היה האיש תיארת לפרטי פרטים את מעשי
הזוועה שעשה  ונהגת בי כמו מפלצת...


בכיתה התחילו לרדת עלי , לקרוא לי נאצית, אני מצידי בכיתי בלי סוף ...
ואת היית עדה לזה ולא עשית כלום!!!!!!!,  אפילו לא לומר לתלמידים שלטעות זה אנושי וכל
אחד/ת אחרים היו יכולים לעשות את הטעות הזאת.


במשך יום השואה האחרון שאלתי את עצמי למה ציפיתי ממך?! כי חשבתי שנהגת
כמו שכל אדם אחר היה נוהג בסיטואציה הזאת,  אבל בדיעבד יכולת לעשות דברים אחרת, יכולת לומר
לפני התלמידים שלטעות זה אנושי, להסביר שכל אחד/ת היו יכולים לעשות את הטעות הזאת    ולנהוג בי אחרת. יכולת להגיד שהאיש היה איש רע
ולקחת אותי אחר כך לצד ולהסביר לי מי היה האיש. את היית הבן אדם הבוגר שהיה בכיתה
וההתנהגות שלך הייתה אישור למילים והמעשית שהיו עתידים לבוא.


אי התגובה שלך למעשים שנעשו באותה שנה הייתה הד שזה בסדר לפגוע בי על
הטעות שעשיתי ולו בגלל שלא ניסית להפסיק את הקללות והפגיעות שספגתי מילדי הכיתה,
הענקת להם את האישור...


אם הילד שלך היה חווה חוויה כזאת את היית מתערבת ודואגת לקבור את
המורה שהגיב כמו שהגבת ולא התערב בעת הצורך ודואגת שלא יעבוד במערכת החינוך, לפחות
לא באזור ואף על פי כן לא עצרת לרגע לחשוב על הילדה שישבה בכיתה שלך ומררה בבכי
שלוש שנים...


 







נכתב על ידי The Dreamer_t , 14/5/2012 08:45  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  The Dreamer_t

בת: 20

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , משוגעים , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לThe Dreamer_t אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על The Dreamer_t ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ