אני מתחילה להרגיש קצת יותר בטוחה בעצמי ליד ההגה והנהיגה הופכת לאט לאט להנאה יותר מאשר 40 דקות של לחץ מטורף.

שמתי לעצמי מטרה לעשות רישיון עד גיל 18, כלומר עד 22 באוגוסט,

אני אסיים עם הלימודים ואתרכז בדברים שבאמת חשובים לי (מה לעשות, אני את תהליך הלמידה שלי דפקתי.)

כמו להתחיל ללמוד שפות, לחזור לקרוא ספרים סוף סוף, לנסוע ברכבי הארץ, לעבור את כול המסלולים התיירותיים של האקסטרים (או כן) וכמובן חו"ל.

הייתי אמורה לנסוע השנה עם אמא לפראג אבל בגלל שהתוקף של הדרכון שלי פג ואין אישור מאבא (אבא שקוע בבואה של עצמו איכנשהו באירופה, אין איתו קשר) אז אסור לי לצאת מהארץ עד גיל 18.

וגם כשהייתי בת 10 בערך, נסענו כול המשפחה לאיזה קיבוץ ליד מסלולים של ג'יפים, בילינו בערך 4 שעות בהרים על ג'יפ, היה כול כך טוב,

מאז אני מתה לחזור לשם, הבטחתי לאמא שנחזור ביחד מתישהו.

למזלי אני מתגייסת בפברואר 2013, אז יש לי קצת זמן לעצמי ולחלומות הפרועים שלי.

ובינתיים פיתחתי התמכרות לחדר כושר ובכול דקה פנויה אני מתרווחת על הספה לראות טלויזיה.

כך אני מבלה את ימי האחרונים בתור קטינה, חלומות ובזבוז זמן מוחלט, הכי אחי.