לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אין טעם להתאהב בדברים,אם עלייך להיקרע מהם,לא כן?וכה קשה שלא לאהוב דברים, נכון?


רחל / מה קסומות מילותייך, מביאות אליי תמונות ממרחקים. לאה / יש בעולם הרבה דברים יפים עצים ופרחים, אנשים ונופים ומי שיש לו עיניים פקוחות רואה מדי יום מאה דברים נפלאים לפחות.

Avatarכינוי: 

בת: 21





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2017    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2017

רצה אלייך


אני מתקשרת אלייך אחרי ארבעה חודשים בליל סתוי נעים, אחרי שהוא השפיל אותי ליד הבית שלו, וזאת הייתה הפעם האחרונה.
אני יושבת על החומה הנמוכה בכניסה לבניין, מנסה לנשום עמוק ובמקביל מחפשת את השם שלך בנייד.

לא ידעתי למה אני עושה את זה. לא שמענו אחד מהשני במשך הרבה זמן כי החלטנו שנפרדים, יותר נכון אתה החלטת.

אני מתקשרת כי נמאס לי, חיים רק פעם אחת ונמאס לי להימנע מלהתקשר כל יום מחדש.

רציתי לוודא שאני לא מחכה לך סתם, שתבוא, שנחדש את הקשר בינינו ואת התשוקה המופלאה.

ילד קטן שכמותך, לא הייתי צריכה לצפות ממך שתחזור.

שמחת לשמוע ממני אבל אמרת שאנחנו לא הולכים לחזור לקשר עכשיו, שאולי לא נחזור בכלל, ולפעמים אתה אומר שאתה צריך עוד זמן ומטריף אותי.

אני בוכה. בקושי מצליחה לומר היי ולשאול מה נשמע, ואתה מעט נבהל, שואל אם הכל בסדר איתי.

וזה נדמה כאילו לא עברו ארבעה חודשים בכלל ודיברנו רק לפני שבוע אולי והכל רגיל. החברות בינינו חזקה מספיק, גם אם יעברו חמש שנים אני יודעת ששום דבר בינינו לא ישתנה וזה מנחם אותי.

אני מספרת לך עליו, על כמה שהוא פגע בי אחרי שאמרתי לעצמי שלא אתן לגבר לעשות זאת שוב, אחרי מה שקרה איתך.

איך שנתתי לעצמי לסמוך עליו ולפתח כלפיו חיבה כי הוא היה מקסים ואני הרגשתי בודדה ושמחתי שיש לי הזדמנות להתחיל משהו חדש ולאט לאט התברר כמתוסבך ומרושע במיוחד, שלא חוסך במילותיו הפוגעניות.

הוא רמס לי את הלב והלך, מהר, אחרי שהרגשתי שלקח ממני את כל מה שרק רצה. הנחתי לעצמי ליפול לרגליו כי כבר לא היה בי כלום.

אני יודעת שכואב לך לשמוע את זה, הייתי צריכה לשמוע אותך אומר כמה חולה נפש הוא נשמע ואני בוכה וצוחקת, לא יכולה להפסיק.

למה את הולכת עם אנשים כאלה? אתה שואל אותי.

יש לך ניסיון עם פסיכופתים את כבר צריכה להבין בזה.

את צריכה למצוא מישהו נחמד, לא מהשכונה שלך.

אבל אני רוצה אותך, אני אומרת. לא, לא, זה לא יקרה.

הבנתי שאת מפחידה אותי, אתה אומר לי.

מה? מפחידה? למה מה עשיתי?

אני לא יודע, את כל כך נחמדה, בצורה מטורפת אבל בפנים יש לך המון רוע שמחכה להתפרץ ופחדתי כל הזמן שהוא יתפרץ עליי.

ואת גם משוגעת.

את צריכה להיזהר מאנשים כאלו, שהם חסרי ביטחון. הוא הוציא את זה עלייך. את צריכה מישהו שכבר יש לו ביטחון.

תבטיחי לי, בשבילי, שלא תלכי עם אנשים כאלו יותר.

אני רוצה אותך...

לא.

אנחנו לא חוזרים לקשר, לא עכשיו.

אני במקום אחר עכשיו.

אני לא מוכן...

אבל רציתי רק אותך...

הכל חסר לי. החברות בינינו, שהיא מדהימה. כמה אנחנו מכירים אחד את השני, אני מכירה את התגובות שלך ואתה את שלי, ואני מכירה את הגוף שלך ואתה את שלי ואתה אוהב אותו.

אתה יודע מה מעצבן אותי? אני שואלת.

שאתה תמיד רוצה אותי, רק אותי, אבל אף פעם לא תרצה אותי.

זה נכון.

 

ואני נוסעת אלייך, שלוש בלילה. רגע של שטות וטירוף.

והוא אומר לי, את צריכה לחשוב על זה טוב טוב, את מבינה? כי אני יודע שאני כן מסוגל להתמודד עם פגישה איתך עכשיו ולא לראות אותך אחרי זה למשך תקופה ארוכה, תחשבי אם את יכולה להתמודד עם זה.

כן, כן, ברור. אני יכולה. אני חושבת לעצמי- זה כל מה שאני חולמת עליו כבר תקופה ארוכה, על הרגע הזה שאזכה להיות בזרועותייך שוב ולהרגיש את החיבוק המנחם שלך ולדעת שהכל עדיין בסדר.

אני נוסעת אלייך, מהר מהר.

וחייבת לחזור, מהר מהר.

לזכר הימים הטובים והנוראים אנחנו קונים סיגריה ושוואפס לימון ואני לא רוצה להרפות ממך, עד שהתאחדנו שוב אחד עם השני, למה לזמן כל כך קצר?

ואתה רוצה להרגיש את כל כולי ואתה נטרף ממני, יותר מתמיד ואני נותנת לך, לא אכפת לי לתת לך מה שתרצה, ילד קטן שכמוך, מתוסבך שכמוך.

שלא כמוהו, לעולם לא נתת לי ללכת בהרגשה רעה, כיבדת אותי תמיד עד לרגע האחרון, הזכרת לי שאני יפה, שאני צריכה ללכת בגב זקוף ולחייך, ולחשוב עלייך כמה שפחות, לא לחכות ליום שתגיע...

אני לא אוותר עלייך כידידה, אל תדאגי, אבל אני חושב שאנחנו צריכים להתייצב קצת, למצוא מערכות יחסים אחרות אולי לפני שנחזור להיות בקשר שוב.

אבל למה?

למה לא איתי?

איך אהיה מסוגלת לראות אותך עם מישהי אחרת ולדעת שכל הדברים שלנו, שהיו מיוחדים רק לנו הם כבר לא? 

ואת כל הזמן המדהים שהיה אמור להיות רק שלנו אתה מעביר איתה?

איך אוכל לעמוד מנגד, לחייך ולהיות לך לידידה? בליבי, תמיד ארצה אותך...

 

חוזרת לבית, שש בבוקר. ריקנית, שבורה. צריכה ללכת לעבודה מאוחר יותר, איזו טעות.

עייפה, עם דמעות בעיניים, נותנת שירות ללקוחות.

חוזרת לבית, כמה חיכיתי לרגע הזה, מתיישבת על המיטה ובוכה את נשמתי, רוצה לדבר איתך ושוב אתה לא נמצא

וצדקת כשאמרת לי, איזה טיפשה את, כל מה שעבדת עליו במשך ארבעה חודשים...זרקת לפח בשניה.

אבל אני לא מתחרטת.

אני מתגעגעת ועצרתי את עצמי מספיק זמן.

עכשיו נותר לי רק להתגעגע שוב, ושוב ושוב

להיזכר שוב, וזה יותר כואב,

כי היית שם ועזבת פעם שניה.

 

ולקוות,

שאולי משהו חדש וטוב יתחיל, ולא אהרוס אותו הפעם.

יש לי הרגשה טובה, משהו טוב מתקרב.

ויום אחד אני מאמינה שאהיה מסוגלת להיגמל ממך. אני בטוחה שאהיה.

ולשמוח בשבילך עם מי שלא תהיה ולאן שלא תלך

כי אני אוהבת אותך.

 

אליסיה

 



 

נכתב על ידי , 5/10/2017 23:34  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של בתולת הים ב-9/10/2017 14:43



8,143
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , האופטימיים , החנונים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להנערה באדום אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הנערה באדום ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ