לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2011

נמאס כמה כבר אפשר?!?!


אני רוצה ארוחת שישי נורמאלים עם המשפחה זה יותר מידיי לבקש?!?!?!?!

אני חייה בבית עם אמא הוריי גרושים ויש לי עוד אח ואחות...

כל פעם אותו הסיפור, מישהו תמיד נפגע.

כל ארוחת שישי שכל בני הבית מחוייבים להגיעה אליה!! נגמרת באסון.

תחילה יושבים ואז מתחיל הכל..

אמא כרגיל חייבת להעיר על משהו למה האורות פתוחים למה ככה למה ככה לכו תעשו ככה ולכו תעשו ככה!!

היא בחיים לא תודה בטעויות שלה!!!

זה לא אני זה לא אחותי זזה לא אח שלי וזה 200 אחוז היא לא!! זה הגמדים!!

כי ככה זה

וחשבתם שבני אדם טועים היא לא!!

"אם זה קורה יותר מידיי אז זה כבר לא טעות" גם אם זה קרה רק פעם אחת...

אחר כך מגיעה הקידוש:יש קידוש כמו שצריך בערך להיות אבל אמא כמובן תתלונן...

הגשת האוכל-לאח שלי מחממים ראשון אחותי אוכלת קר אני אחרונה כסדר האהבה ואז היא אוכלת....

ריבים- ריבים ועוד ריבים ועוד ועוד ואז אני קמה והולכת!!

הכבוד של אמא שלי זה משהו מיוחד!!

וכבר נשבר לי...

אני לא רוצה לראות אותה אבל משפחה לא בוחרים...

 

נמאס כל מילה מעלה בי דמעות כמפל מים זולג....

עכשיו אני בחדר בזמן שהם אוכלים וכותבת ובוכה ולאף אחד לא אכפת

רק רוצה להתנתק מהכל ועד שיש לי הזדמנו כזאת זה נגמר באסון....

 

היא חייבת להפעיל אותי היא חייבת לצעוק ובשביל הכבוד שלה זה להשפיל אותי מול חברות ואם אני חס וחלילה אגיד לה להנמיך את הקול

אני לא אתפלא שיום אחד אני אדפוק את הראש בקיר ואתאבד עם פתק אמא אני שונאת אותך....

 

תודה למי שקורא ומגיב...

נכתב על ידי אנונימוס... , 23/12/2011 20:14  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  אנונימוס...

בת: 19





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאנונימוס... אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אנונימוס... ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ