לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

DisasterPiece


I believe whatever doesn't kill you, simply makes you... Stranger

Avatarכינוי:  Artificial

בת: 25

תמונה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2016


זה תמיד מחכה לי שם.

מעבר לפינה, עורב לי.

 

אני נלחמת בעצמי כל יום, כל היום. זה אף פעם לא נגמר.

הרצון העז והאינסופי להרוס את עצמך.

 

זה כמו לדפוק את הראש בקיר ואף פעם לא לשבור את הקיר. רק לחבוט בו.

 

השליטה העצמית שלי מטורפת, אני מחזיקה את עצמי בכל נשימה, בכל מצמוץ. כל מה שאני עושה הוא תהליך שחשבתי עליו אלפי פעמים, כל מילה שיוצאת לי מהפה, התבשלה טוב-טוב במוח שלי.

 

אבל

מתישהו

אני מתעייפת

ונותנת לעצמי

 

ואז הכול נעלם. הכול שחור. הכול מת.

אין רגישות ואין הבנה ואין אכפתיות.

 

יש רק אימפולסיביות טהורה.

אני רוצה משהו ואני רוצה את זה עכשיו.

 

לא אכפת לי מי יפגע מזה, כמה יפגעו מזה, באיזו רמה.

אנשים ישברו אבל אני אמשיך ללכת כי אני לא רואה כלום - הכול שחור.

אהרוג אותם ואדרוך על הגופות שלהם מבלי למצמץ, בלי להרגיש שאני דורכת עליהם אפילו. 

 

והכי נורא,

אני מצפה מאנשים להבין את זה ולקבל את זה.

 

כי כשזה נגמר, ואני חוזרת לראות, זה מרגיש כמו חלום.

או סיוט.

ואני יודעת שלא הייתי אני אבל בעצם כן הייתי אני כי זה פשוט החלק שלי שאני דוחפת בחזרה לכלוב שלו.

 

ככה זה כשאתה - אתה אבל לא באמת אתה.

אתה-אתה אבל יש בתוכך חיה שאתה לא מצליח תמיד לשלוט בה.

שד שקורע אותך לגזרים מבפנים ולפעמים אתה רק רוצה להרפות, לשנייה, כי זה כואב להיקרע לגזרים כל הזמן.

ואז הוא משתחרר ובשנייה הזאת, שנמשכת נצח, אתה מאבד את עצמך.

 

נכתב על ידי Artificial , 14/5/2016 02:21  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לArtificial אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Artificial ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ