לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מיומנו של דורמן (שומר הברים)


זהו יומן שבו אני כותב את כל חויותי כדורמן בפאב, מידי פעם אכתוב פרק חדש.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2013    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

7/2013

מיומנו של דורמן (שומר הבאר)


יום חמישי

==========
ידידה שלי הסיעה אותי ברכב שלה לתל אביב, כשהגענו לתל אביב ניצלתי את הזמן הפנוי שהיה לי נכנסתי למסעדה כדי לאכול ארוחת ערב. לא אכלתי כל היום מרוב רעב סיימתי בתוך דקות את הארוחה שהזמנתי. לאחר מכן המשכתי ברגל לכיוון הפאב, הפאב כבר היה בשלבי פתיחה על ידיי אחד הברמנים שהגיע מוקדם. כרגיל הגעתי לפאב שהיה כבר פתוח על ידיי אחד הברמנים הוא הכין את הבר לערב, אני התיישבתי על הבר ואכלתי את חמישי זה מסיבה אחת גדולה אצלנו בפאב. מוסיקה מכל הזמנים, צוות הפאב במצב רוח מרומם, אוירה מחשמלת. היום יש אצלנו שני אירועים יום הולדת לענת ומסיבת רווקים לאבי הוא מתחתן בעוד כמה ימים. הנה אתי מגיעה אני רואה שהיא באה עים כמה חבר'ה שלה, ערב טוב אני אומר ומוסיף משהו שגורם להם לצחוק והם נכנסים פנימה. בינתיים בתוך הפאב על הבר עצמו אמונים שלושה ברמנים שדואגים שכל אורח יקבל את המשקה ראיתי שהיא מדברת בפלאפון, שתי דקות אחר כך היא נכנסה למונית ונסעה. לפתע, יצא אחד מהחבר'ה שהיא באה איתם הוא שאל אים ראיתי אותה אמרתי לו שראיתי אותה עצובה ושהיא נסעה במונית, הוא סיפר לי שלאתי יש חבר שהוא נורא קנאי לה ומאוד רכושני מהחברים האלה שכל הזמן שואלים איפוא היית?, מה עשית?, עים מי דיברת?, כזה הוא החבר של אתי. הפאב היה מלא באנשים ששתו ונהנו ממוסיקה ואוירה טובה. הנה אילן הרבה, אילן הוא בדרך כלל טיפוס ביישן אחד כזה שמתבייש לפנות לבחורה ולהתחיל איתה. אבל ראה איזה פלא הוא יצא מהפאב עים שתי בחורות כנראה שהוא לא כזד ביישן כמו שחשבתי, סחתיין עליך אילן. הערב זרם טוב עד השעות הקטנות של הלילה בלי שום אירועים מיוחדים, בשעה ארבע בבוקר התחיל הפאב להתרוקן לאט לאט עד שלא נשאר אף לקוח אחד בבר. לאחר ערב מוצלח בפאב התחילו הברמנים לסגור את הפאב ניקו, סידרו הכל במקום מילאו מקררים בשתיה, ספרו קופות אני עזרתי להם לזרוק את הזבל. צריך שהפאב יהיה מוכן לילה למחרת. ככה עבר עוד לילה בפאב.

 

שבת הגדולה
==========
מטאליקה בארץ מופיעה באיצטדיון רמת גן ובטלויזיה משדרים את גמר אליפות אירופה בכדורגל אינטר מילאנו נגד באיירן מינכן. מחצית ראשונה 1:0 לאינטר, אצלנו בפאב משדרים את המשחק בטלויזיה וגם על שני מסכים גדולים. כאשר הגעתי לפאב בתחילת הערב, הבחנתי באדם שהיה נראה לי חשוד, הוא נשען על עמוד חשמל שנמצא מול הכניסה לפאב. הוא לבש בגדים שחורים וחבש כובע מצחייה שחור. בעודו נשען על עמוד החשמל הוא הסתכל לכיוון הפאב ככל הנראה כדי לבחון את הנעשה בפאב ובכניסה לפאב. אני לא הורדתי ממנו את העיניים כל הזמן הסתכלתי עליו ראיתי מה הוא עושה. שמתי לב שהאיש מתהלך הלוך ושוב בחוסר שקט, הוא ראה שאני מסתכל עליו. בינתיים בכדורגל אינטר הכניסה עוד גול 2:0 לאינטר. האדם החשוד לא הפסיק לבחון את הנעשה בכניסה לפאב, ניגשתי אליו בחשדנות ושאלתי אותו בקול סמכותי "אפשר לעזור לך אדוני" הוא ענה לי "לא" שאתי אותו "מה אתה עושה פה". שמתי לב שהוא לא רגוע והוא מזיע, בחנתי אותו מקרוב בדקתי אים יש עליו נשק או משהו כזה. נשק לא היה עליו רק שני מכשיריי פלאפון שהיו תלויים על חגורת מכנסיו, האיש הבין עים מי יש לו עסק כי דקה אחרי הוא עלה על הקטנוע שלו ונסע. בינתיים הסתיים משחק הכדורגל בניצחון של אינטר 2:0 אינטר מילאנו אלופת אירופה בכדורגל ובאיצטדיון רמת גן מטאליקה סיימה את ההופעה שלה. הנה עומרי וחברה שלו יסמין הם חברים כבר שלושה שבועות, מאוהבים עד מעל הראש האהבה אצלם פורחת מיום ליום. הם הכירו ליד הפאב לפני שלושה שבועות ומאז הם ביחד כל יום. הפאב התמלא באנשים חלקם באו לשתות אחרי שהיו בהופעה של מטאליקה, הנה עומר מגיע רכוב על האופנוע שלו, יש לו אופנוע חמוד כזה קאסטיום בצבע כתום. הוא בא אלינו לפאב ישירות מההופעה של מטאליקה, עומר הוא מעריץ נלהב של הלהקה. בתוך הפאב התנגנה לה מוסיקה משנות התשעים שעליה הייתה אחראית אחת הברמניות שלנו. כן, יש לנו חוץ מברמנים גם שתי ברמניות יפות אחת אחת. יש לנו לקוחה בשם אורלי שכל פעם שהיא באה לפאב היא בוכה לי שאף גבר לא רוצה אותה וכמה קשה לה. אבל מה, היא תמיד בסוף הערב יוצאת מהפאב עים גבר. פעם כשנכנסתי לפאב כדי לראות שהכל בסדר ואין בלאגן, דבר שאני עושה במהלך הלילה כדי לראות שהכל בסדר בפנים, ראיתי את אורלי מתנשקת עים בחור שככל הנראה הכירה באותו הערב, הם התנשקו בתשוקה כאילו אין מחר. היד של הבחור טיילה על גופה מלמעלה למטה, ראיתי את ידו של הבחור אוחזת בישבנה של אורלי שנראתה מרוצה מהעניין הם התחרמנו והתנשקו כאילו הם לבד בפאב ואין אף אחד שרואה. בסוף הערב הם יצאו ביחד מהפאב מחובקים ומתנשקים. אני מניח שהם הלכו לדירה שלה או לדירה שלו , אורלי היא בחורה שאוהבת הרבה סקס. בואו נודה על האמת, מי מאיתנו לא אוהב סקס, סקס זה חלק מהחיים שלנו. היה אחלה ערב אני נהנייתי מאוד. ככה עבר עוד לילה בפאב.

 

יום ראשון

======

יש אצלנו בפאב בחורה בשם דנה, דנה היא בחורה מיוחדת, קצת לא סגורה על עצמה, קצת מתוקה ובעיקר חמודה. לדנה יש תמיד שמחת חיים יש לה חיוך שובבי כזה לדנה יש חברה בשם אסתי שתיהן חברות טובות מבלות הרבה ביחד, נכון לכרגע אסתי נמצאת בטיול בתאילנד. בדרך כלל דנה ואסתי באות לבלות אצלנו כמה פעמים בשבוע, בכל פעם ששתיהן באות אלינו הן שמחות וצוהלות ונראות הכי מאושרות בעולם מה גם ששתיהן יפות. היום דנה ואסתי באו לבלות אצלנו בפאב, דנה הייתה שיכורה קצת היא ניגשה לפתוח את דלת הפאב כדי שהיא ואסתי יכנסו פנימה, כדי להיכנס לפאב אתה צריך למשוך את הדלת אליך ולא לדחוף, דנל'ה שלנו ניגשה לפתוח את דלת הפאב בגלל שהיא היתה שיכורה היא משכה חזק את הדלת אליה ונמשכה יחד עים הדלת עד לריצפה. אני ואסתי לא ידענו את נפשינו מרוב צחוק ביחד עזרנו לדנה לקום, דנה ואסתי נכנסו לפאב, בתוך הפאב האווירה הייתה מחשמלת כי האורחים נהנו ממוזיקה טובה. חלק מהלקוחות לקחו יוזמה ורקדו על הבר גם דנה שלנו החליטה שהיא רוצה לרקוד על הבר, אז הברמנים עזרו לה לעלות על הבר. דנה רקדה כאילו אין מחר היא לא ידעה את נפשה מרוב אושר ואסתי ישבה על הבר ודיברה עם כמה חברים שפגשה. היה ערב מהנה בפאב כולם שתו אכלו ונהנו, אצלנו בפאב ניתן גם להזמין פיצה ביחד עים השתיה אתה יכול להזמין פיצה קטנה, גדולה או ענקית. לאחרונה דנה ואסתי היו ברוגז ולא דיברו ביניהן בערך שבוע זאת מפני שהיו ביניהן הרבה ויכוחים. רוב הויכוחים שלהן הם על דברים שטותיים שילדים קטנים רבים עליהם. ככה במשך שבוע ימים הם לא דיברו ביניהן. לדנה היה קשה עים הברוגז הזה עים אסתי אז היא החליטה שהיא רוצה לבקש מאסתי סליחה ולהשלים. אכן כך היה, אסתי ודנה השלימו בינתיים לאחר ששניהן השלימו אסתי החליטה לקחת חופש ולנסוע לתילאנד היא נסעה לחודש ימים כדי לנקות את הראש ואילו דנה בזמן שאסתי היתה בחו"ל הצטרפה לקבוצה שנקראית "מהות החיים". זאת כדי לעשות סדר בבלאגן שיש בחייה מאז שהיא הצטרפה לקבוצה הזאת היא התחרפנה לגמרי חחחחח...סתם לא. מאז שהיא הצטרפה לקבוצה הזאת חייה של דנה חזרו למסלולם, היא הרבה יותר מחוייכת, רגועה, אוהבת וגם נהנית. ככה עבר עוד ערב בפאב.

 

יום שלישי
=========
זה היום החמישי למשחקי המונדיאל, היום שיחקה ברזיל נגד צפון קוריאה ברזיל ניצחה 2:1. ברזיל היא הקבוצה הפייבוריטית שלי במונדיאל, אני לא אוהד כדורגל. אבל, אני אוהב את איך שברזיל משחקת. לאחרונה בעלי הפאב החליטו בגלל המונדיאל לפתוח את הפאב גם בשעות הצהריים, כי המשחקים מתחילים בצהריים. כל יום יש שלוש משחקים, השאיפה של בעלי הפאב לפתוח את הפאב באופן קבוע מהצהריים. בערב כשאני מגיע לפאב הוא כבר פתוח העמודים כבר בחוץ, כל מה שנשאר לי לעשות זה לאכול את ארוחת הערב שלי ואחר כך לעמוד בכניסה לפאב. הפאב היה מלא באנשים שראו משחק כדורגל מצויין על שני מסכים גדולים וגם שתו אלכוהול. בפאב היתה אוירה טובה עד שאבי לקוח קבוע שלנו כבר הרבה זמן, הוא מהלקוחות האלה שבאים כל יום לפאב. התחיל להשתכר וכשהוא משתכר הוא מתחיל לעשות שטויות, הוא ניגש לבחורות ומתחיל להציק להן. אחת הבחורות בפאב רונית שמכירה את אבי, יצאה החוצה וסיפרה לי שאבי מציק לבחורות בפנים. הוא שולח ידיים ומנסה לנשק בחורות בכוח, אמרה לי רונית. אני ראיתי שהיא רועדת ולא רגועה מכיוון שהיא לא ראתה אף פעם את אבי מתנהג בצורה כזאת. ניסתי להרגיע אותה הבאתי לה מים שתשתה ותירגע. לאחר מכן נכנסתי פנימה לפאב כדי להוציא את אבי החוצה. ניגשתי אליו ביקשתי ממנו שיתלווה אליי החוצה, הוא לא רצה לצאת "מי אתה בכלל" אמר אבי, "מי אתה שתגיד לי מה לעשות". ראיתי שהוא מסרב לצאת וגם ממשיך להציק לבחורות, תפסתי את ידו הימנית ביד ימין שלי וסובבתי לו את היד אל מאחורי הגב שלו. ביד שמאל שלי אחזתי בכתף שלו, ככה הובלתי אותו החוצה תוך כדי הפעלת כוח סביר. לאחר שהוצאתי את אבי החוצה, הוא התחיל להשתולל ולקלל, אמרתי לו שייקח את הרגליים שלו ויילך מכאן "אין לך מה לחזור לפאב, לך הביתה" אמרתי לאבי. הוא ממש התחנן שאתן לו להיכנס חזרה לפאב הוא אפילו הבטיח להתנהג יפה, אני לא הסכמתי אמרתי לו שיילך. אנחנו לא רוצי אצלנו בפאב אנשים שמציקים לאנשים אחרים שבאים להנות ולבלות. הערב בפאב המשיך כרגיל מתוך הפאב שמעו קול צחוק גדול של אנשים שנהנים. תראו הנה אחת הברמניות שלנו עוברת ליד הפאב עים ידיד שלה. הרחוב נהיה שקט היו מעט אנשים שהסתובבו ברחוב, לא כמו בתחילת הערב שהרחוב היה הומה אדם. זה כאילו שמישהוא החליט לקחת מטאטא ולטאטות את הרחוב מאנשים חחחח. ככה היה הרחוב עד לשעת סגירת הפאב, כאשר בתוך הפאב היו מלא אנשים שנהנו. ככה עבר עוד לילה בפאב.

 

יום שבת

======

היום קיבלתי את הסרט המוגמר שאני משתתף בו בתפקיד הראשי. זהו סרט פרסומת לעידוד התיירות מצרפת לישראל, הסרט הזה יהיה ככל הנראה משודר בפסטיבל קאן בצרפת (תחזיקו אצבעות) מול בית ספר אחר בצרפת. אני מקווה שנזכה זו תחרות בין שני בתי ספר, אים נזכה נקבל אחלה פרסום. בערב הגעתי לפאב בשעה שמונה ועשרים, כשהגעתי היה כבר אחד הברמנים בפאב שהתחיל לפתוח ולהכין את הפאב ללילה. אני בינתיים התיישבתי על הבר כדי לאכול את ארוחת הערב שלי, בדרך לפאב קניתי לי בגט מחיטה מלאה עים חזה עוף וסלט. בזמן שאכלתי את הארוחה שלי אני והברמן דיברנו קצת, הוא סיפר לי על הנסיעה שלו ושל חברה שלו לטורקיה . איך הם נהנו הוא סיפר לי שהם השכירו חדר במלון, במחיר שכלל הכל מה שנקרא פנסיון מלא. הברמן סיפר לי שהוא וחברה שלו בילו רוב הזמן במלון, הם בילו בבריכה, בפאב שהיה במלון היו אוכלים ארוחות במסעדה של המלון. ככה שבוע ימים הם בילו בבית מלון בטורקיה. אני סיימתי את הארוחה שלי וניגשתי לפתוח את רחבת הכניסה לפאב. היום יום שבת הערב התחיל ברגוע אנשים לאט לאט נכנסו פנימה, היום הרחוב רגוע כמעט ואין אנשים ברחוב נראה כאילו שאנשים ממעטים לצאת לבלות, או אולי זה המונדיאל שעומד בפתח וגורם לאנשים לצאת פחות. הנה מגיעה חבורה של בנות שנראות קטנות, אני בודק להן תעודות זהות לכולן יש תעודות זהות רק לאחת מהן אין תעודה מזהה. אני רואה שהבנות מעל גיל שמונה עשרה הן אמרו לי שהחברה שלהן זאת שבלי תעודת זהות שיש לה שמונה עשרה, אני בחנתי את הבנות הסתכלתי עליהן ולבסוף החלטתי לתת להן להיכנס. תוך כדי שאני מכניס את הבנות לפאב אמרתי לזאת שלא היתה לה תעודת זהות שפעם הבאה שהיא באה שתביא איתה תעודת זהות. לפעמים אתה כדורמן צריך קצת להתפשר ולדעת גם איזה אנשים להכניס ואיזה לא. למשל כשבאים חבורה של חבר'ה צעירים שנראים קטנים משמונה עשרה, אתה מבקש מהם תעודות זהות רואה שהם בגיל המתאים ונראים סבבה. אבל, לאחד מהם אין תעודת זהות פה אתה צריך להפעיל את שיקול הדעת שלך, האים לא להכניס את כל החבורה לפאב רק בגלל שלאחד מהם אין תעודה מזהה או כן להכניס אותם לאחר בדיקה ולאמר לאותו בחור או בחורה צעירים שאין להם תעודה מזהה שיבואו לפאב בפעם הבאה עים תעודה מזהה, אחרת הם לא יכנסו. בדרך כלל אני לא מכניס מישהוא שאין לו תעודת זהות והוא לא נראה לי. אני חייב לציין שבדרך כלל בחורות שבאות לפאב הן בחורות יפות. קחו למשל את קרן בחורה בת עשרים ושתיים גוף חטוב יפייפיה או בשפת החבר'ה כוסית. היא לקוחה בפאב שלנו. קרן, עים המראה שלה יכולה להשיג כל גבר שהיא רק רוצה, חוץ מקרן יש אצלנו עוד בחורות שנראות טוב. ככה עבר עוד לילה בפאב.

 

יום ראשון

======

היום כמעט ואיחרתי להגיע לפאב כי בדרך מנתניה לתל אביב היה פקק גדול, הייתי תקוע בפקק כמעט חצי שעה. לפאב הגעתי כחמש דקות לפני הפתיחה, בדרך נכנסתי לסופר כדי לקנות לי משהו לאכול, כי לא אכלתי כל היום. כשהגעתי לפאב הוא כבר היה פתוח אחד הברמנים הגיע מוקדם והחל כבר להכין את הפאב ללילה. אני מצידי פתחתי את רחבת הכניסה לפאב. אנשים התחילו להגיע לפאב אני מצידי הזמנתי אנשים להיכנס עים המשפט הידוע שלי "חבר'ה, אתם מוזמנים אלינו" או שאני אומר "ערב טוב, אתם מוזמנים אלינו". הנה בוריס שהרגע הגיע מהופעה, הזמנתי אותו להיכנס אלינו לפאב אבל הוא אמר שהוא עייף והוא רוצה לישון. אתם יודעים, להיות דורמן זה כייף כי לפעמים בחורות מתחילות איתך. בשעה עשר בלילה הגיעה לכניסת הפאב בחורה רוסיה שאני לא מכיר והתחילה איתי היא סיפרה לי כשלפעמים כשהיא עוברת באזור אז היא רואה אותי מחזיק כלב, היא סיפרה לי שהיא אוהבת כלבים ושלה יש כלב גדול בדירה שלה, היא גם סיפרה לי שהיא מציירת ושיש לה תואר באומנות. ככה התחלנו לדבר סיפרתי לה שגם אני מצייר רק שאני מצייר על קירות וטקסטיל וגם על קאנבס. שאלתי אותה לשמה היא אמרה שקוראים לה אלה "נעים מאוד שמי גיא (טייני) בר" אמרתי. המשכנו לדבר אלה הזמינה אותי לשחיית בוקר בים, היא גם רוצה לצייר אותי. סיפרתי לה שאין לי בעיה להיות מודל לציירים אפילו בעירום. בעברי הרחוק הצטלמתי בעירום אומנותי ככה שאין לי בעיה להצטלם או שיציירו אותי בעירום חלקי או מלא. אלה נדלקה על הרעיון של לצייר אותי בעירום, היא גם נדלקה על הגוף השרירי שלי. היא אמרה שיש לי גוף יפה, לפני שאלה הלכה לביתה החלפנו מספרי פלאפון. הפאב הלך והתמלא באנשים היה כייף בפנים וגם בחוץ. הנה יסמין חברה של עומרי, זוכרים? הם עומדים להתחתן מזל טוב לעומרי ויסמין. בזמן שעומרי היה בעבודה, יסמין באה אליי לכניסה לפאב דיברנו וצחקנו עד שעומרי התפנה מעבודתו בשווארמה. יסמין חוץ מזה שהיא בחורה יפייפיה היא גם נורא חמודה, חכמה, נאיבית ותמימה. שכן, היא כולה רק בת עשרים. בעוד שבוע יערכו לה מסיבת יום הולדת עשרים, מזל טוב יסמין. כשמסתכלים עליה רואים שהיא מאוהבת בעומרי גם כאשר מדברים איתה עליו רואים את זה בעיניים שלה שהן נוצצות מאושר ואהבה לעומרי. אני חייב לציין שאהבה כמו שיש ביניהם זאת אהבה שרואים רק בסרטים. בינתיים בפאב היתה אוירה כייפית התנגנה מוסיקת רוק על כל על כל סוגיה. יש אצלנו אחת בשם סיגל היא אורחת אצלנו בפאב, היום היא חגגה אצלנו יום הולדת שלושים היא הזמינה את כל החברים שלה לחגוג יחד איתה את יום הולדתה. כולם באו עים מתנות ובלונים לסיגל, אחת החברות שלה הביאה עוגת יום הולדת גדולה זו היתה עוגת שוקולד עים הרבה קצפת למעלה וסוכריות קטנות. כל החברים של סיגל הרימו כוסית לכבודה וברכו אותה, היו כמה חבר'ה שאת סיגל הושיבו על כיסא והרימו אותה מעלה שלושים ואחד פעם ואחד לשנה הבאה. בשעה חמש בבוקר התחילו כל אורחי הפאב ללכת הביתה, חלק מהחברים של סיגל נאלצו לסחוב אותה עד לרכב שלה, מכיוון שהיא היתה נורא שיכורה אז אחד החברים שלה שלא שתה בכלל נהג ברכב שלה ולקח אותה הביתה (כששותים, לא נוהגים). ככה עבר עוד לילה בפאב.

 

יום רביעי

======

היום היו לי צילומים לסרט פרסומת שישודר בפסטיבל קאן. כן, מידי פעם חוץ מלהיות דורמן אני גם שחקן אני משחק בהצגות ובסרטים. הצילומים היו ביפו העתיקה מהצהריים ועד הערב, אני שיחקתי בתפקיד גוליית הלבישו אותי בבגדים שלבש גוליית בזמן הקרב שהיה לו עים דוד למרות שהיה חם עים הרבה זבובים שעפים סביבך בטירוף וגם הייתי יחף כי הסנדלים של גוליית לא התאימו לי. תאמינו לי זה לא נעים לעמוד על ריצפה שעשויה מאבן ירושלמית. אני נהנייתי מאוד ביום הצילומים הזה, הכרתי אנשים חדשים. היו שם מטיילי ותיירים שראו אותי לבוש כמו גוליית לא ויתרו על תמונה איתי. היו שם שני תיירות שאחת מהן העזה ללכת אחרי כאשר חיפשתי שירותים כדי להטיל את מימי וזה רק בשביל להצטלם איתי, אני כמובן הסכמתי והצטלמתי עים שני התיירות. הן שאלו אותי באנגלית אים אני שחקן מפורסם, עניתי להן באנגלית "כן....אולי" זה קצת בלבל אותן חחחח. היתה אפילו כלה אחת יפיפייה האמת שביום הצילומים לחתונה שלה לא ויתרה על תמונה איתי. שכן לא כל יום רואים את גוליית התנכ"י. הצילומים היו מהצהריים ועד הערב, בערב אחרי הצילומים המפיק של הסרט הקפיץ אותי ברכב שלו לפאב. כרגיל הגעתי לפני כולם. בינתיים הלכתי לאכול במסעדה שנקראית הג'חנון של אימא הג'חנון לא היה משהו ואני כתימני יודע שג'חנון צריך להיות עשוי טוב טרי ולא יבש וגם השירות לא היה משהו בכלל. המסעדה נמצאת מהעבר השני של הכביש מול הפאב. אתם יודעים, היום אני מבועאס על עצמי. שכן, אכלתי הרבה מתוק היום מה שאני לא עושה בדרך כלל. בעברי הרחוק הייתי נוהג לאכול הרבה מתוק כגון: עוגות, ופלים, גלידות וכו'. היום פעם בכמה זמן אני אוכל משהו מתוק זאת מכיוון שאני מתאמן ושומר על כושר ומשתדל לשמור גם על תזונה נכונה. היום זה יום רביעי ובכל יום רביעי יש אצלנו ליין של מוסיקת הבי מטאל. הפאב התמלא לאט לאט, עד שכבר לא היה מקום בפאב. הפאב שלנו הוא פאב שנחשב להכי טוב בעיר, זה פאב שמשרה עליך אוירה של בית, הצוות של הפאב נותן לאורח להרגיש הכי טוב. זה מתחיל מהדורמן בכניסה שמכניס את האורחים בחיוך ועד הברמנים שמקבלים את האורחים בתוך הפאב בסבר פנים יפות. יש גם את בעלי הבית שלושה במספר חבר'ה על הכייפאק לא יושבים על הראש של הצוות בפאב, כי הם יודעים שיש להם צוות מנצח בפאב שעושה את העבודה נאמנה, גם בעלי הבית עובדים לפעמים כברמנים בפאב שלהם. היה אחלה ערב שעבר ללא אירועים מיוחדים. ככה עבר עוד לילה בפאב.

 

 

יום שישי

=====

אתמול חזרתי מהצפון בביקור אצל הילד שלי רועי, הוא גר עים אימא שלו בנהריה. אני מבקר אותו אחת לחודש וכל יום או יומיים אני והבן שלי מדברים בטלפון, הוא מספר לי כל מה שעובר עליו בבית ספר הוא בכיתה ב'. תלמיד מצויין, הוא נבחר בבית ספר שלו לילד השבוע כמה פעמים. מכין את השיעורים שלו כי הוא ילד טוב ילד מוצלח שלי. אני נוסע אליו ברכבת מתל אביב לנהריה זה יותר נוח מבחינתי כי מנתניה לנהריה אני צריך להחליף רכבות בבנימינה ולא תמיד יש לי חשק. אז אני נוסע לתל אביב ומשם אני נוסע ברכבת לנהריה. כאשר סיימתי את הביקור אצל הילד שלי חזרתי בשעות הערב עים הרכבת שמגיעה למודיעין ובדרך עוברת בתל אביב, אני יורד בתל אביב כי בשעה שאני חוזר מנהריה כבר אין כוח וחשק לקום מהכיסא ברכב ולהחליף רכבת בבנימינה. מתל אביב אני לוקח אוטובוס לנתניה. אבל אתמול נשארתי בתל אביב אצל ג'ניה בחורה שהכרתי בפאב היה כייף {מה שעשינו בלילה אני משאיר לדימיון שלכם}, התעוררנו היום בצהריים היא הלכה לעבודה בשעה היא הלכה לעבודה בשעה ארבע ואני בגלל שאני מאוחר יותר צריך להיות בפאב, הלכתי לאכול צהריים במסעדה שנקראית "אוליב". אחר כך אני לפגוש את ג'ניה במקום עבודתה ומשם אלך לפאב, היום אני צריך להיות בפאב בשעה תשע בערב. אני תמיד מגיע מוקדם לפאב, בדרך כלל כשאני מגיע אז כבר יש מישהוא. לפעמים כשאני מגיע מוקדם אז אני מחכה בשווארמה שליד הפאב, עד שיגיע מישהוא לפתוח את הפאב. היום יום שישי בדרך כלל ביום שישי מלא אצלנו בפאב מוסיקה טובה אוירה כייפית ימי שישי זה מסיבה אחת גדולה אצלנו. כמו בכל יום, הוצאתי את העמודים ופתחתי את הרחבה שלפני הכניסה לפאב. הערב התחיל ברגוע הפאב התמלא לאט לאט באנשים. בתוך הפאב בבר היו שני ברמנים שהגישו משקאות לאורחי הפאב, בדרך כלל בכל תחילת ערב בפאב מגיעים שני ברמנים שפותחים את הערב בפאב ויותר מאוחר מצטרפים עוד ברמן או שני ברמנים זה תלוי בכמות האנשים והעבודה בפאב. בשעה עשר בלילה הגיעה לפתח הפאב כלבה קטנה ויפייפיה מעורבת, ככל הנראה הלכה לאיבוד. היא הסתכלה עליי עים פרצופה הקטן והמתוק בעיניים שאים אתה רואה אותן אתה פשוט נמס. היה לה מבט ממיס לבבות מבט כזה מתחנן שאקח אותה ואטפל בה, אני אוהב חיות שכמוני הרמתי אותה בשתיי ידיי השריריות והמסוקסות חחחח, ביררתי למי שייכת הכלבה. אף אחד לא ידע למי היא שייכת, במקביל התקשרתי למוקד העירוני כדי שיבואו לקחת את הכלבה. מהעבר השני של הקו ענו לי במוקד שאין להם שירות וטרינרי בלילה וששום אירגון למען החיות לא עובד בשעות הלילה. זה קומם אותי מאוד, לקחתי את הכלבה ונתתי לה לשתות. לאחר כחצי שעה בערך הגיע לפאב אורח שאלתי אותו אים הוא מזהה את הכלבה ואים הוא מכיר את הבעלים שלה הוא אמר לי שהוא לא מכיר את הבעלים של הכלבה אבל הוא מוכן לקחת את הכלבה, כי הוא מחפש לאמץ כלב. אמרתי לו שקודם כל אני מעוניין למצוא את הבעלים של הכלבה אים לא אמצא את הבעלים אמסור לו את הכלבה. עשרים דקות אחר כך הגיע אדם מבוגר לכניסה של הפאב, ואמר שהכלבה שייכת לשכנה שלו. שאלתי אותו שאלות לגבי הכלבה שאלתי אותו מה צבע הקולר שלה ומה שמה? הוא ענה נכון וגם ראיתי שהיא מגיבה לו כשהוא קורא לה בשמה. השבתי לו את הכלבה עים חיוך. הערב בתוך הפאב התנהל באוירה כייפית וזורמת היו הרבה אנשים בפאב, גם ברחוב היה מלא באנשים עוברים ושבים. אנחנו לא הפאב היחידי ברחוב יש עוד פאבים, ברים ומועדונים לידיינו. הערב עבר בכייף ואני אני הרגשתי טוב עים עצמי אחרי שהחזרתי את הכלבה לבעליה. ככה עבר עוד לילה בפאב.

 

יום חמישי

======

ידידה שלי הסיעה אותי ברכב שלה לתל אביב, כשהגענו לתל אביב ניצלתי את הזמן הפנוי שהיה לי נכנסתי למסעדה כדי לאכול ארוחת ערב. לא אכלתי כל היום מרוב רעב סיימתי בתוך דקות את הארוחה שהזמנתי. לאחר מכן המשכתי ברגל לכיוון הפאב, הפאב כבר היה בשלבי פתיחה על ידיי אחד הברמנים שהגיע מוקדם. כרגיל הגעתי לפאב שהיה כבר פתוח על ידיי אחד הברמנים הוא הכין את הבר לערב, אני התיישבתי על הבר ואכלתי את חמישי זה מסיבה אחת גדולה אצלנו בפאב. מוסיקה מכל הזמנים, צוות הפאב במצב רוח מרומם, אוירה מחשמלת. היום יש אצלנו שני אירועים יום הולדת לענת ומסיבת רווקים לאבי הוא מתחתן בעוד כמה ימים. הנה אתי מגיעה אני רואה שהיא באה עים כמה חבר'ה שלה, ערב טוב אני אומר ומוסיף משהו שגורם להם לצחוק והם נכנסים פנימה. בינתיים בתוך הפאב על הבר עצמו אמונים שלושה ברמנים שדואגים שכל אורח יקבל את המשקה ראיתי שהיא מדברת בפלאפון, שתי דקות אחר כך היא נכנסה למונית ונסעה. לפתע, יצא אחד מהחבר'ה שהיא באה איתם הוא שאל אים ראיתי אותה אמרתי לו שראיתי אותה עצובה ושהיא נסעה במונית, הוא סיפר לי שלאתי יש חבר שהוא נורא קנאי לה ומאוד רכושני מהחברים האלה שכל הזמן שואלים איפוא היית?, מה עשית?, עים מי דיברת?, כזה הוא החבר של אתי. הפאב היה מלא באנשים ששתו ונהנו ממוסיקה ואוירה טובה. הנה אילן הרבה, אילן הוא בדרך כלל טיפוס ביישן אחד כזה שמתבייש לפנות לבחורה ולהתחיל איתה. אבל ראה איזה פלא הוא יצא מהפאב עים שתי בחורות כנראה שהוא לא כזד ביישן כמו שחשבתי, סחתיין עליך אילן. הערב זרם טוב עד השעות הקטנות של הלילה בלי שום אירועים מיוחדים, בשעה ארבע בבוקר התחיל הפאב להתרוקן לאט לאט עד שלא נשאר אף לקוח אחד בבר. לאחר ערב מוצלח בפאב התחילו הברמנים לסגור את הפאב ניקו, סידרו הכל במקום מילאו מקררים בשתיה, ספרו קופות אני עזרתי להם לזרוק את הזבל. צריך שהפאב יהיה מוכן לילה למחרת. ככה עבר עוד לילה בפאב.

 

יום שלישי

======

טריפל B הגדול כל הלילה. חוץ מה~Happey houer שזה מתשע עד אחד עשרה, יש אצלנו בפאב פעם בשבוע טריפל B שזה אומר מחירים מוזלים על בירה, בושמילס (וודקה) ובמבה כל הלילה. לאחר שפתחתי את הרחבה מול הפאב הגיעו חבורה של חמישה חבר'ה אבי, יוסי, מוטי, אילנית והגר, אלו חבר'ה שבאים לפאב כל יום שלישי באופן קבוע. חבר'ה טובים שבאים נהנים שותים את השתיה שלהם והולכים הביתה. להיות דורמן זה תפקיד אחראי שכן אים יש בלאגן במקום שאתה מאבטח אותו, למי קוראים לדורמן, אז אתה נכנס פנימה ומטפל בבלאגן שנוצר באופן כזה שאתה דואג להוציא החוצה את אותם אלה שעושים את הבלאגן, עליך לעשות בעזרת הפעלת כוח סביר, כוח סביר זה זה אומר לא באלימות. כי אים באחיזה או לפיתה של הגורם המפריע לסדר במקום, תוך כדי שאתה אוחז בו אתה מוביל אותו אל מחוץ למקום שאתה מאבטח. כדורמן אני מעין שוטר של המקום גם שומר על הסדר שלא יהיה בלאגן וגם מאבטח את המקום מפני מחבלים וכאלה שבאים בשביל לעשות בלאגן. בשביל להיות דורמן טוב אתה צריך להיות אדיב, נדיב ותקיף.
אדיב~ אתה בחיוך ובנועם מזמין אנשים להיכנס למקום
נדיב~ אתה פותח את הדלת ומכניס את האנשים שבאים לבלות במקום.
תקיף~ ברגע שיש בלאגן במקום כגון: אלימות, התפרעות, הטרדה וכ אתה דואג לטפל בבלאגן באופן תקיף וזה אומר הפעלת כוח סביר במידת הצורך, דיבור בקול סמכותי, במקרים קיצוניים כגון סכנת חיים מוחשית הפעלת נשק חם כנגד אותו גורם שמסכן חיים. וזאת לאחר שמוצו כל האפשרויות כדי למנוע סכנת חיים, בנשק אתה משתמש רק כמוצא אחרון. אים אין לך את שלוש התכונות הללו אז אל תיהיה דורמן או מאבטח. לפעמים יכול להיות מצב שבמשך הרבה זמן לא נכנס אף אחד למקום שאתה מאבטח והרחוב שקט, זה הזמן שאתה צריך לשמור על עירנות יותר. עבודת הדורמן היא בעיקר לא עבודה פיזית כי אים יותר עבודה עים העיניים אתה כל הזמן מסתכל מסביב בשביל לראות שאין בעיות במקום שאתה מאבטח וגם מחוץ למקום. שכן בסך הכל אני רוצה לשמור על הפאב ועל אורחיי הפאב. זוכרים את מישל הבחורה שסיפרתי לכם שהיא מחפשת עבודה, אז מכיוון שדיא טסה חזרה לארה"ב בעוד חודש אז היא החליטה שבזמן שנשאר לה להיות כאן היא רוצה לעשות חיים ולא לעבוד. הפעם היא באה עים ידיד שלה לבלות בפאב היא חוזרת לארה"ב בעוד חודש מזל שיש אינטרנט ככה אני והיא נמשיך להיות בקשר בפייסבוק ככה עבר עוד לילה בפאב.

 

יום שבת

======

ל"ג בעומר, הגעתי לפאב בשמונה בערב. בדרך קניתי לי אוכל כמו כל פעם שאני מגיע לפאב, לאחר שסיימתי את הארוחה שלי. ניגשתי לפתוח את הרחבה שלפני הפאב. הרחוב היה מלא באנשים עוברים ושבים, היו גם ילדים שאספו עצים למדורה שלהם. שכן, היום זה ל"ג בעומר זה יום שבו אנו זוכרים את מרד בר כוכבא, היום יש אצלנו ערב שנות התשעים כל סוגי המוסיקה משנות התשעים. הערב בפאב הלך והתפתח יפה, אנשים עים חיוך על על הפנים, כי אני גורם להם לצחוק עוד לפני שהם נכנסים לפאב. או הנה דנה מגיעה, דנה היא מלצרית בפאב היא באה עים בירה כלבת הבוקסר שלה, כלבת בוקסר חומה יפייפיה. אני כהרגלי מזמין אנשים להיכנס לפאב, הנה מגיע זוג שרוצה להיכנס הגבר נראה לי צעיר אז אני מבקר ממנו תעודת זהות, הוא מראה לי את התעודת זהות שלו. אני רואה שהוא בגיל המתאים זורק להם בדיחה באויר הם צוחקים ונכנסים פנימה. הנה עוד שני חבר'ה שרוצים להיכנס שני גברים שניהם נראים עצבניים כאלה לא רגועים, מדברים בטון מאיים כזה "אנחנו רוצים להיכנס" הם אומרים, אני בוחן ובודק אותם ומחליט לא להכניס אותם, בקול סמכותי אני אומר להם שהם לא יכולים להיכנס "חבר'ה זה ערב פרטי היום אני מצטער אתם לא יכולים להיכנס" אמרתי בטון סמכותי. הם הבינו שיש להם עסק עים דורמן לא פרייר, הסתובבו והלכו תוך כדי שהם מקללים ומאיימים. אני הבנתי שמנעתי כניסה משני חבר'ה שמטרתם היתה לעשות בלאגן בפנים, כל זה נעשה מבלי שאורחיי הפאב ירגישו. הנה הגיעה שלומית עים ידיד שלה רכובים על האופנוע שלו, הם לקוחות קבועים של הפאב כמעט מאז הפתיחה של הפאב. הערב התנהל אחלה בלי שום אירועים מיוחדים. יש לי ידידה בשם מישל תיירת מארה"ב אני חושב, מידי פעם היא באה לבקר אותי בפאב, באחד מהשיחות שלנו היא סיפרה לי שהיא מחפשת עבודה, התקשרתי למישהוא שאני מכיר שפתח חדש הפנתי אותה אליו אני מקווה למסור לכם בשורות טובות בעניין. כדורמן לפעמים יוצא לשמוע מבעלים של כל מיני מקומות שהם מחפשים עובדים, גם יש כאלה שמחפשים עבודה אז אני עוזר להם ומפנה אותם לאותם בעלי מקומות שמחפשים עובדים. זה עושה הרגשה טובה כשאתה עוזר למישהוא שצריך עזרה. הנה גלית יוצאת מהפאב קצת שיכורה אבל היא לא לבד, היא יצאה עים איזה בחור שהיא הכירה אצלנו בפאב, יחד שלוביי ידיים הם התרחקו להם לדרכם רכובים על האופנוע של הבחור, בדרך כלל אני זוכר ומכיר את את כל מי שבא לפאב. אבל, אני לא מזהה את הבחור שגלית הלכה איתו. מידיי פעם באים אלינו גם אנשים חדשים כאלה שאני לא מכיר, עים הזמן נכיר גם אותם. רציתי לחזור קצת למישל ולאמר לכם שהיא אחת הבחורות הכי יפות שפגשתי בזמן האחרון. ככה עבר עוד לילה בפאב.

 

יום שלישי

======

אני בדרכי לפאב האוטובוס עדיין בתחנה מחכה לנוסעים שיעלו, תכף האוטובוס יתחיל לנסוע אני בדרך כלל יושב בחלק האמצעי של האוטובוס. האוטובוס נוסע בדרך הוא אוסף עוד נוסעים, לאחר כארבעים דקות של נסיעה האוטובוס מגיע לת"א, אני יורד בדרך וממשיך ברגל לכיוון הפאב, מרחק של רבע שעה הליכה עד לפאב. הגעתי לפאב שהיה כבר פתוח על ידיי אחד הברמנים הוא הכין את הבר לערב, אני התיישבתי על הבר ואכלתי את האוכל שהבאתי מבעוד מועד. לאחר שסיימתי לאכול, התחלתי בלארגן הרחבה שמול הכניסה לפאב. תחילת הערב הייתה איטית לאט לאט הפאב התחיל להתמלאות, אני מצידי הזמנתי אנשים להיכנס. כל יום שלישי יש אצלנו טריפל B שזה אומר מחירים מוזלים על בירה, בושמילס (וודקה) ובמבה כל הלילה. בתוך הפאב הייתה מוסיקה מכל הזמנים האורחים נהנו, דיברו, צחקו היה גם זוג שהתנשק בפינה של הפאב ועוד זוג אחד שהתחרמן על הבר לפתע, התחיל ויכוח בין שני אורחים מהר מאוד הויכוח התלהט, אחד הברמנים קלט שעוד רגע מתחילים מכות, אז הוא יצא לקרוא לי. אחד התפקידים שלי הוא לא רק דורמן אני גם שומר על הסדר במקום, מיד נכנסתי פנימה והוצאתי החוצה את שני האורחים שהתווכחו ביניהם. בדרך כלל אין אצלנו בלאגן פעם אחרונה שמישהוא ניסה לעשות בלאגן זה היה לפני שנה. לאחר שהוצאתי את שני האורחים החוצה, האוירה בפאב חזרה למסלולה. אני חזרתי לעמדה שלי מחוץ לפאב. תראו מי באה לבקר אותי הדר קראוס באה עים החבר שלה, אנ והדר מכירים כבר כמה חודשים הדר נוהגת לבלות בפאב אחר, כל פעם שהיא הולכת לפאב שהיא מבלה בו, היא לא שוכחת לעבור ליד הפאב שלי ולהגיד לי שלום וגם קצת לדבר. אהה הנה גם שרה הגיעה עים חברים שלה שרה היא תיירת מגרמניה שהכרתי לפני שנה בערך כשהיא היתה בביקור קודם בארץ עים חברתה כריסטין. היא חזרה לחופשה בארץ היה נחמד לראות אותה שוב אחרי ששנה לא התראינו. הערב זרם טוב בשווארמה ליד הפאב היה מוסא הבן של סעיד בעל הבית של השווארמה, השווארמה היתה ריקה מאדם, בסושי ליד היו כמה אנשים שאכלו סושי ואילו את המסעדה ליד כבר סגרו מזמן. אצלנו יש עוד אנשים שנהנים, שמחים ובעיקר שותים. השעה כבר חמש בבוקר ועוד רגע מתחילים לסגור את הפאב ולהכין אותו ללילה שלמחרת. אנחנו רק מחכים שהלקוחות האחרונים יסיימו את הבילוי שלהם ויילכו הביתה. ככה עבר עוד לילה בפאב.

 

יום ראשון

======

הגעתי לפאב כהרגלי בשעה שמונמה ועשרים בערב, הפאב כבר היה פתוח, בדרך כלל אני זה שמגיע ראשון לפאב. אבל, אחד הברמנים הקדים להגיע וכבר התחיל בתהליך הפתיחה וההכנה של הפאב לערב. בדרך לפאב קניתי לי סנדוויץ' עים חביתה כי לא אכלתי כל היום הייתי מאוד רעב. הגעתי לפאב התיישבתי על הבר ואכלתי את הסנדוויץ', שלי בתאבון גדול. בינתיים ברחוב לא היו הרבה אנשים, מכיוון שזה יום ראשון בשבוע וזה יום שלא תמיד יש לאנשים חשק לצאת ולבלות. אני מצידי הזמנתי את האנשים להיכנס לפאב, יש לי משפט שאני אומר כמעט באופן קבוע כשאני מזמין אנשים להיכנס לפאב "חבר'ה, אתם מוזמנים אלינו". היום התחילו אצלנו ליין חדש של מוסיקה משנות השמונים, אך איזה אחלה מוסיקה היתה בשנות השמונים. להקות כמו Acdc, bon jovi, dokkenועוד רבים וטובים היו בשנות השמונים. הערב זרם לאיטו, חבורה של פאנקיסטים עוברת ליד הפאב מולם מגיע תייר שאומר שהוא רוצה להיכנס לפאב אבל, הוא לא יכול כי הוא צריך לקום מוקדם לעבודה. הוא דיבר חצי בעברית חצי באנגלית, דווקא נחמדים התיירים האלה לנו הישראלים יש הרבה מה ללמוד מהם. הנה מגיע ג'וש עים קאיה הכלבה שלו אנחנו תמיד נפגשים ליד הפאב כשהוא מטייל עים הכלבה שלו, גו'ש הוא אחד הבעלים של מועדון בשם "אליס". בתוך הפאב היתה אוירה טובה חבר'ה סבבה, הברמנים מפנקים את האורחים בצ'ייסרים בעיקר כמו שהם עושים בכל ערב. ליד הפאב יש מזנון אוכל שמוכר שווארמה, פלאפל ושתיה. היו כמה אנשים שישבו בשווארמה ודיברו ביניהם לפתע קם אחד האנשים מהשולחן בעצבים אני חשבתי שעוד רגע הם מתחילים ללכת מכות, האיש עזב את השווארמה בכעס חברים שלו ניסו להרגיע אותו אך הוא לא נרגע, הם התרחקו מהמקום ולא ראו אותם כל הלילה. ערב עים חויות עבר עליי. בשעה אחד עשרה בלילה הגיע אורח לפאב בשם איגור, איגור הוא לקוח קבוע אצלנו בפאב. הוא עובר עכשיו תקופה לא קלה מכיוון שסבתא שלו מצד אימא שלו נפטרה כתוצאה ממחלה קשה, אז אנחנו החברים מנסים לעזור לו לעבור את התקופה הזאת. לא מזמן פתחו לידנו סושי בר יש גם חנות פיצה ומסעדה שפתוחים כל הלילה, אני יושב בכניסה לפאב וחושב שאים אתה רוצה לדעת ולהכיר את כל סוגי האנשים שיש פה במדינה אז פאב, בר או מועדון הם מקומות טובים ללמוד על כל סוגי האנשים ישנם כאלה שבאים בשביל לשבת על הבר ולשתות בכייף ולהכיר, יש כאלה שבאים סתם כדי לראות את הפאב, יש כאלה שבאים בשביל לעשות בלאגנים אותם אני לא מכניס לפאב, כי אני רוצה שתיהיה אוירה טובה בפאב. הערב נגמר לאט לאט בשעה ארבע בבוקר התחלנו לסגור את הפאב, כל יום הפאב נסגר בשעה אחרת, הפאב שלי פתוח עד הלקוח האחרון. קיפלתי את רחבת הסלקציה הברמנים ניקו וסידרו את הפאב ספרו קופות. ככה עבר עוד לילה בפאב.

 

יום שישי

=====

עוד ערב שיגרתי בפאב, הגעתי לפאב בשעה שמונה וארבעים בערב, הפאב היה כבר פתוח. אחד ברמנים של הפאב הגיע מוקדם וישר התחיל להכין את הבר לפני הגעת האורחים. בינתיים הרחוב התחיל להתמלאות באנשים, הפאב שלי נמצא על רחוב שבו יש אנשים מכל הסוגים, יש אנשים גדולים, אנשים קטנים, יש שמנים ויש רזים, ישנם ילדים מתרוצצים אפילו חיילים, ערסים ופאנקיסטים. בל נשכח את הבחורות היפות שלפאב שלי נכנסות. בתוך הפאב האוירה הייתה תוססת ומהנה מוסיקת רוק התנגנה ברקע, בשעה אחת בבוקר הגיעו לפאב שתיי תיירות מארה"ב אחת מהן הכרתי כמה ימים לפני כן דיברנו קצת על הא ודא מה נשמע? מה העניינים מעין שיחת חולין כזאת ואז הן נכנסו לפאב. הן ישבו על הבר כל אחת מהן הזמינה משקה לעצמה, לאחר כשעה של בילוי בפאב, הן החליטו ללכת למקום אחר. בחוץ התחיל להיות קריר, אני הוצאתי מהתיק שלי ג'קט שהבאתי מהבית מבעוד מועד, לבשתי אותו כדי שלא יהיה לי קר. אצלנו בפאב יש בחור אחד בשם עדי הוא לקוח קבוע אצלנו בפאב, בחור טוב שלא מזיק לאף אחד, אבל מה, אוהב לדבר הרבה. עדי הוא מסוג האנשים שיש להם מה להגיד על כל נושא שבעולם מידי פעם כשהוא מגיע לפאב אז אני והוא מדברים על כל מיני נושאים. הלילה עבר מהר ללא תקריות מיוחדות בעיקרון הפאב שלי הוא פאב שאין בו בעיות, באים לפאב אנשים שבאים לשתות, להנות ולנקות את הראש. היה ערב מעולה בפאב כולם נהנו שתו היה כייף בשעה חמש וחצי בבוקר לאחר שכל האורחים הלכו סגרנו את הפאב כמו בכל יום. ככה עבר עוד לילה בפאב.

 


 

יום רביעי

=====

כמו בכל ערב הגעתי לפאב בשעה 20:30 בערב, תחילת היתה התחלה רגילה הרחוב היה הומה אנשים. אני הזמנתי אנשים להיכנס לפאב כמו שאני עושה בכל ערב. הפאב שלי נמצא ליד כביש סואן, בשעה 21:20 אירעה תאונת דרכים על הכביש שממול לפאב, רוכב קטנוע נכנס ברכב. רוכב הקטנוע נפצע שני אמבולנסים הגיעו למקום. רוכב הקטנוע שנפצע הוכנס לאחד האמבולנסים ומיד הובהל לבית החולים, המשטרה תיחקרה את האירוע. נהג הרכב יצא ללא פגע מהתאונה, בתוך הפאב התנהלו העניינים כרגיל. כל יום רביעי יש אצלנו בפאב ערב מטאל, לכל אוהבי הרוק הכבד. היתה אחל אוירה בתוך הפאב ובחוץ לא היו הרבה אנשים, הרחוב היה שומם ברובו. פתאום, הגיע לכניסה לפאב בחור צעיר שרצה להיכנס פנימה, הוא התנהג בצורה מוזרה שלא משתמעת לשני פנים הבחור חיפש צרות, כדורמן של הפאב ניגשתי לבחור שאלתי אותו האים הכל בסדר הוא אמר שהוא רוצה להיכנס לפאב, מכיוון שאני דורמן כבר הרבה שנים, יש לי ניסיון בלזהות אנשים שבאים להנות ולבלות מיד זיהיתי שהבחור מחפש צרות. צורת הדיבור וצורת ההתנהגות שלו העידו על כך שהבחור בא לחפש צרות בפאב. אני הסתכלתי על הבחור ואמרתי לו שהוא לא יכול להיכנס כי זה ערב פרטי הבחור הסתובב והלך, תוך כדי שהוא ממלמל משהו. אני לא הבנתי מה הוא מימל בשפתיו, אבל זה לא משנה העיקר שהבחור עזב את המקום והלך בלי לעשות בעיות. ככה עבר עוד לילה בפאב באוירה כייפית ומהנה.

 

יום שלישי

======

הלילה התחיל כמו בכל לילה רגיל, הגעתי לפאב שבו אני עוזר לבעלי הבית. אני בדרך כלל נמצא במהלך הערב מחוץ לפאב אני הדורמן של הפאב. השעה הייתה כבר תשע בערב הרחוב היה היה שקט לא היו הרבה אנשים ברחוב, בחצי שעה הראשונה לא נכנס אף אחד לפאב בשעה תשע וחצי נכנסו זוג לפאב האוירה הייתה אוירה של רוקנרול מוסיקת רוק התנגנה ברקע, הזוג שנכנס התיישב על הבר והזמין משקה. אני הייתי בחוץ מנסה להכניס עוד אנשים לפאב "חבר'ה אתם מוזמנים אלינו" ככה אני אומר לאנשים שעוברים ברחוב, עים חיוך על השפתיים אני מנסה להכניס אנשים לפאב. חוץ מזה שאני דורמן שבודק את הנכנסים אני גם מארח אותם אצלינו בפאב. הלילה הוא לילה של אחרי יום העצמאות הרחוב היה שומם אפילו כלב לא היה בחוץ, למעט מספר מצומצם של אנשים שטיילו ברחוב. כולם היו עייפים מהיום הארוך הזה, חלק היו על המנגלים, חלק חזרו מסתם יום של כייף, חלק הלכו לטייל בכל מיני מקומות בארץ. לאותם אנשים לא היה כוח לצאת ולבלות בלילה. בשעה עשר וחצי נכנסו לפאב חבורה של חמישה חבר'ה הם ראו שיש מקום על הבר התיישבו כל אחד מהם הזמין משקה הם נהנו מאוד שתו ושמחו, בפאב היתה אוירה טובה הברמנים היו נחמדים ללקוחות, המוסיקה שנות השמונים. בשעה שלוש בבוקר התחילו כל האורחים של הפאב ללכת, כל אחד הלך לדרכו שלו ואני קיפלתי את הרחבה הקידמית של הפאב. ככה עבר עוד לילה אצלנו בפאב.

 

יום שני

======

עבודתו של הדורמן היא עבודה משעממת כלומר, אתה לא עושה עבודה פיזית. אתה כל הזמן צריך להיות ערני ולשיפ לב למה שקורה סביבך, בין אים זה לשים לב לאנשים שעוברים ליד הכניסה לפאב ותוך כדי גם לבדוק את הנכנסים לפאב. מצד שני עבודתו של הדורמן היא מאוד מסוכנת שאים לא תשים לב מישהו יכול לבוא ולדקור אותך או להתחיל איתך מכות דבר שקרה לי לא מזמן, אותו אחד שניסה ללכת איתי מכות לא הצליח כי הראתי לו מי אני ושאני לא פראייר בכלל. בשביל להיות דורמן טוב אתה צריך לא רק שיהיו לך את שלושת האלמנטים של להיות נדיב, אדיב ותקיף, אתה צריך גם להבין את הסכנות שיש בעבודה הזאת. כי אים לא תבין את הסכנות הללו ואת שלושת האלמנטים של להיות אדיב, נדיב ותקיף לא תוכל להיות דורמן או מאבטח. אני רוצה לספר לכם על מקרה שעברתי לפני שש שנים, בדרום הארץ, הייתי דורמן במועדון לילה באותו מועדון שעבדתי בו היה כל יום ליין אחר של מסיבה. זה היה מועדון שבלילה היה על תקן מועדון וביום שימש כמסעדה, יום שלישי אחד היה לנו במועדון ליין של חוגרים (חיילים), היינו שלושה דורמנים במועדון, התפקיד שלי היה לעמוד בכניסה למועדון ולבדוק את הנכנסים והתפקיד של שני הדורמנים האחרים היה לפטרל בתוך המועדון ולשמור על הסדר. הערב התחיל רגיל אנשים נכנסו נהנו רקדו ושתו וגם נהנו מהופעה של להקה שהופיעה באותו ערב, במהלך הערב הגיעו למועדון חבורה של בני 18 שרצו להיכנס, בדיוק באותו רגע יצא החוצה אחד הדורמנים שהיה בתוך המועדון ואמר לי להכניס אותם פנימה ונכנס חזרה למועדון. אני הכנסתי אותם, שניים מהחבר'ה הצעירים הגיעו רכובים על סוסים אחד קשר את הסוס שלו רחוק מהמועדון והשני קשר את סוסו מול הכניסה למועדון. השעה הייתה אחד עשרה בלילה, אני הייתי בכניסה לרחבת סלקציה לפתע יצאו החוצה מהמועדון שני הדורמנים האחרים כאשר אחד מהם היה שיכור והחזיק אלכוהול ביד, שני הדורמנים האחרים קלטו את הסוס שהיה קשור מול הכניסה לרחבת סלקציה של המועדון הם החליטו להתיר את הקשר של הסוס ולרכב עליו, הדורמן השיכור התחיל לרכב על הסוס בעוד שהדורמן השני מעודד אותו במקום להגיד לו שלא ירכב על הסוס. הידיעה שמישהו מתעסק עים הסוס הגיעה לאוזניי בעל הסוס שהוא וחבריו הצעירים בילו במועדון, בעל הסוס וחבריו יצאו מהר החוצה וראו את שני הדורמנים מתעסקים עים הסוס שלהם, בעל הסוס ניגש אל הדורמן שהיה רכוב על הסוס וביקש ממנו לרדת מיד מהסוס "תרד מהסוס הוא שלי" "למה מי אתה בכלל יא...." אמר הדורמן השיכור שהיה רכוב על הסוס "לא רוצה לרדת מהסוס, מה תעשה לי" הוסיף. בנקודה הזאת התפתחה מריבה בין שני הדורמנים לחבר'ה הצעירים, אני הייתי בעמדה שלי בכניסה לרחבת הסלקציה של המועדון המשכתי לבדוק אורחים שהגיעו למועדון, לפתע הבחנתי במריבה שהתפתחה מול הכניסה למועדון עזבתי את העמדה שלי ורצתי להפריד בין שני הצדדים, נאלצתי לתלוש את ידיו של אחד הדורמנים שהכה נמרצות את אחד מהחבר'ה הצעירים, בזמן שאני מנסה להפריד בין שני הדורמנים לחבר'ה הצעירים הסתובבתי אחורה וראיתי אבן גדולה עפה לכיוון הראש שלי ובמזל לא פגעה בי. המכות גלשו אל רחוק מהמועדון, אני נורא כעסתי על שני המאבטחים שהתחילו את המכות, ניגשתי אליהם ואמרתי להם בכעס "אתם דורמנים, אתם אמורים לשמור על המקום ולא לעשות נזק לשם של המקום" נורא כעסתי עליהם. הם המשיכו ורדפו אחרי החבר'ה הצעירים והמשיכו לתת להם מכות רחוד מהמועדון, כשהם חזרו חזרה ראיתי שהם לקחו לחבר'ה הצעירים את אחד האוכפים. אני הייתי כעוס וממורמר על שני המאבטחים האלה "אתם אשמים בכל הבלאגן לא הייתם צריכים לגעת בסוס, הוא לא שייך לכם" כך אמרתי להם בכעס. בסוף הלילה חזרתי לביתי כעוס ומאוכזב. למחרת היום הגעתי לעבודה כהרגלי בקודש, אני נוהג להגיע לעבודה כשעה לפני פתיחת הדלתות של המועדון, הגעתי בשעה תשע בערב המועדון נפתח בשעה עשר בלילה. להפתעתי גיליתי ששני המאבטחים שעבדו איתי יום קודם לא באו לעבודה, כנראה שמישהו ידע מה הולך לקרות ואני לא ידעתי כלום כי אף אחד לא אמר לי שום דבר. אני עבדתי לבד הייתי בעמדה הרגילה שלי בכניסה לרחבת המועדון בדקתי אורחים שהגיעו הכנסתי אותם למועדון, הלילה התחיל רגוע ושקט היה זה לילה קצת סגרירי כיוון שזה היה חורף. שעה וחצי לאחר פתיחת המועדון הבחנתי באדם שטייל בטיילת מול הכניסה למועדון הוא היה לבוש בגדי ספורט וחבש כובע קזבלן לראשו, הוא טייל להנאתו בשילוב ידיים, לאחר כמה דקות הוא בא להיכנס למועדון אני ניגשתי אליו עים חיוך על מנת לבדוק אותו, עוד לא הספקתי להגיד לו שלום אדוני הוא יורה בי מטווח אפס, חטפתי שלוש יריות לבטן אני לא הרגשתי שהוא ירה בי חשבתי שאני שומע מרחוק יריות כמו של אקדח מסמרים, כאילו מישהו עובד בבניין בלילה. שניה לאחר מכן מיששתי את הבטן שלי וראיתי שיורד לי דם נפלתי לריצפה לא מהירי ולא מהדם, נפלתי לריצפה כי הרגליים שלי התחילו להתנפח. כי לפעמים בזמן פציעה קשה כזאת או אחרת ייתכן שאיבר אחר בגוף יכול להתנפח או להרגיש כאב, זאת מכיוון שישנה זרימת דם לא נכונה בורידים והעורקים של הגוף. זה שניקח את היד שלנו ונכה על המים אז המים ישפריצו לכל עבר. בכל מקרה, רגליי התחילו להתנפח ואני נפלתי לריצפה ותוך כדי שאני נופל לריצפה אני מספיק לסגור את השער ולא לתת ליורה להיכנס למועדון, היורה הבין שאני דורמן לא פראייר הוא קלט שהוא לא יכול להיכנס אז הוא הרים את היד עים האקדח מעבר לגדר מול הכניסה למועדון וירה עוד שלוש יריות כאשר שתיים מהן פגעו בשוק של רגל שמאל שלי, כך שהיורה ירה שש כדורים ופגע בי חמש כדורים מטווח אפס. כך בעצם הצלתי את חייהם של המוולים במועדון. לאחר הירי התחלתי לצעוק כי הייתי לבד בחוץ אנשים שהיו במועדון יצאו החוצה והתחילו לעצור לי את הדם, איבדתי הרבה דם אבל לא איבדתי את ההכרה. המשטרה והאמבולנס הגיעו יחסית מהר למועדון, אני זוכר כששכבתי פצוע על הריצפה עמד לידי בלש ואמרתי לו אני מצטט את עצמי "אני לא רוצה למות, יש לי ילד". אחר כך העלו אותי לאמבולנס ומשם האמבולנס דהר מהר לבית החולים, כאן המקום לפאראמדיקים שטיפלו בי באמבולנס במסירות כל הדרך לבית החולים. הייתי עברתי ניתוח שנמשך שלוש שעות הייתי מאושפז במשך שבועיים וחצי, לאחר האישפוש יצאתי לשיקום ארוך בבית אימי. שטיפלה בי לאורך כל הדרך וספגה את כל הצעקות שלי מהכאבים שהיו לי, במהלך השיקום שלי הייתי מרותק לכיסא גלגלים שהיה מותאם לשירותי ולמקלחת כי לא יכולתי לעמוד על רגליי. לאט לאט השתקמתי וחזרתי לעצמי, כיום אני הולך על רגליי אבל, נאלץ לגרוב גרביי לחץ אלסטיות זאת מכיוון, שלפני שנתיים וחצי נוצר לי כריש דם בוריד (טרומבוזיס) ברגל שמאל בגלל הפציעה שלי ארבע שנים קודם לכן. כמו כן, אני נאלץ לקחת קומדין כל חיי כדי למנוע כרישת דם בגופי. כיום חזרתי לתפקוד מלא, נכון להיום אני שר, משחק בסדרות, סרטים, פרסומות, משמש כדורמן בפאב, אני כותב כרגע אני עובד על תסריט לסרט באורך שמבוסס על המקרה שלי, אני גם מצייר, עוסק במאסאג'. אתם יודעים כשמישהו פוגע בך פיזית או נפשית אתה רוצה להחזיר לו ולפגוע בו בחזרה, אבל, אני סולח לאדם שירה בי, כי אני אדם שסולח, יש משפט שאומר "לחטוא זה אנושי לסלוח זה אלוהי", אדם שיש לו את היכולת לסלוח הוא ברמה אחת מעל אדם שלא מסוגל לסלוח. תמיד תסלחו וזה ישתלם לכם בסוף, מצד שני אני יודע שאותו אדם שירה בי יקבל עונש מאלוקים או שהוא כבר קיבל עונש, שכן, אדם מקבל עונש על מעשים רעים ושכר על מעשים טובים, יכול להיות שעצם הפציעה שלי הייתה עונש על משהו לא טוב שעשיתי בחיי יכול להיות. אים זו הייתה הדרך של אלוקים להעניש אותי אז אני מקבל זאת באהבה גדולה.

 

 

יום שישי

======

בדיוק היום לפני שבוע חזר הבן שלי מחו"ל, הוא גרושתי וכל משפחתה היו בגרמניה. אני נורא אוהב את הבן שלי יש לנו קשר חזק, לפני שהסכמתי לאשר לגרושתי להוציא את הילד שלי לחו"ל דאגתי שהיא תשאיר לי בארץ ערבויות שיבטיחו את חזרתו של הילד שלי לארץ. אתמול הלכתי לבקר אותו במושב רגבה שבצפון, נורא התרגשתי כי זו הפעם הראשונה שניפגשנו אחרי שהוא חזר לארץ. טיילנו במושב הוא סיפר לי על החוויות שלו מגרמניה, הוא סיפר לי שהוא נסע על רכבת הרים גדולה ושהוא היה גם במפלי הריין ושהם ישנו בביקתות. תוך כדי שאני מצלם אותו הוא גם סיפר לי שהוא במקום שנקרא יורופארק שזה פארק ענק בגרמניה, כשהילד שלי היה בחו"ל דאגתי כל יום להתקשר אליו ולשמוע מה שלומו ולאמר לו שאני אוהב אותו מאוד כמו שאני עושה כשהוא בארץ. זו הפעם הראשונה שהוא טס לחו"ל למעשה זו גם הפעם הראשונה שלי כי הלב שלי טס יחד איתו, אני זוכר כשאחי טס לחו"ל הוא גר בברוקלין שבניו יורק לא התרגשתי כל כך. אבל, כשהילד שלך טס לחו"ל הלב שלך לא רגוע בכלל כי אתה דואג לו הוא נמצא בסביבה שלא מוכרת לו, תרבות זרה, אנשים זרים, מקומות שונים, מה קורה איתו, איך הוא מרגיש?, האים חם לו?, האים קר לו?, דאגות של אבא לילד שלו. אז נכון גם כשהוא בארץ אני דואג לו ואוהב אותו, מדבר איתו, צוחק איתו, משחק איתו, אוכל איתו. כשהוא בארץ אני יכול להגיע אליו מהר, אבל, כשהוא בחו"ל אתה יכול להגיע אליו אבל לא תמיד מהר. אתמול מהבוקר עד הצהריים בילינו אני והילד שלי עשינו כייף חיים, אכלנו ארוחת בוקר בבית קפה, קניתי לו מתנות שהוא אוהב, צילמתי אותו בוידיאו. שבוע הבא אני מתכוון להכין לו מתנה אלבום תמונות של כל התמונות שלי ושלו ביחד מהרג שהוא נולד. לאחר הביקור אצל הבן שלי במושב, חזרתי הביתה לנתניה גמור מעייפות כי לילה לפני כן לא ישנתי. כשהגעתי הביתה ברכבת פשוט נרדמתי על המיטה שלי, היום זה יום שישי ובדרך כלל מלא אצלנו בפאב כמו בכל יום. בערב אני צריך להיות בפאב כמו שאני מכיר את הפאב שלנו לבטח יהיה שמח אצלנו, יבואו כל החברים, כל האורחים הותיקים של הפאב, תיהיה מוסיקה טובה ואני כהרגלי בקודש אעמוד בכניסה לפאב אזמין אנשים עים חיוך להיכנס לפאב. בשעה חמש בבוקר הכל ייגמר וכולם יחזרו לבתיהם חלק יהיו שיכורים חלק לא, יהיה ערב שמח אצלנו כמו בכל ערב.

 

יום שלישי

======

היום היה לי אודישן לסדרה "רמזור 3" שאמורה להתחיל להצטלם באוגוסט לערוץ 2. לאחר האודישן הגעתי לפאב כמו בכל יום, הפאב היה פתוח מהצהריים כמו בכל יום בתקופת המונדיאל. השעה היא תשע וחצי בערב, על המסכים הגדולים בפאב מקרינים את משחק הכדורגל בין ספרד לפורטוגל, ספרד ניצחה 1:0 ועלתה לחצי גמר המונדיאל. הפאב היה מלא באנשים, הייי, הנה בן שחזר זה עתה מארוחת ערב עים שלוש בחורות שבדיות יפייפיות, "הן משפחה שלי" אמר בן. הצעתי להם להיכנס לפאב. אבל, הם העדיפו ללכת הביתה לישון. "אנחנו אחרי ארוחה גדולה במסעדה" אמר בן, "אנחנו בדרכנו הביתה לישון". הערב היה כייפי וזורם, הנה רונית, מידי פעם היא באה לבלות אצלנו בפאב. בדרך כלל רונית היא בחורה שנוסעת הרבה לחוץ לארץ במסגרת העבודה שלה, היא עובדת במחשבים משהו בתחום התקשורת מחשבים. שלוש פעמים בשנה היא טסה לחוץ לארץ, במסגרת העבודה שלה. פעם לאירופה פעם לארצות הברית. כרגע היא בארץ עד הפעם הבאה שהיא תצטרך לטוס לחוץ לארץ. הערב בפאב עבר בכייף אנשים עוברים ברחוב חלקם מחייכים ואומרים ערב טוב, חלקם סתם עוברים ולא אומרים כלום, חלקם עוצרים ושואלים "מה זה המקום הזה?", "זה פאב" אני אומר, "אתם מוזמנים להיכנס" אני מוסיף ואומר. יש את אלה שאומרים "היום לא, נבוא בפעם אחרת". ויש את אלה שעומדים, מסתכלים ואומרים "יאללה אנחנו נכנסים". יש גם את אלה שלא מתייחסים אליך כאילו אתה לא קיים, או שהם עוברים ברחוב ואתה מזמין אותם להיכנס לפאב והם כאילו לא שומעים אותך, ויש גם את אלה שבאים להיכנס לפאב ומנסים לעבור בכניסה מבלי להתייחס לעצם העובדה שיש דורמן בכניסה לפאב. יש גם את אלה שכשאתה אומר להם שזה פאב אז הם אומרים "אהההה" ונכנסים פנימה, הכי מצחיק זה אלה שבאים להיכנס לפאב עומדים כבר בכניסה לפאב עוד שנייה הם פותחים את הדלת בשביל להיכנס, כשהם עומדים בכניסה הם שואלים את הדורמן "מה קורה בתוך הפאב? יש אנשים?". כאילו אתה כבר בכניסה לפאב אתה להיכנס בעצמך ולראות מה קורה בפנים. כאלה הם האנשים, יש כאלה ויש כאלה. הנה ניר יצחקי שבכל ערב אוהב לטייל עים החברה והכלב שלו, יש לו כלב מסוג אמסטאף אמריקאי. ניר, לאחרונה סיפר לי שהוא וחברה שלו לא מסתדרים, הם כל הזמן רבים. זה נורא מפריע לו כי הוא אוהב אותה מאוד, הם ביחד כבר חמש שנים. שניהם הכירו אצלנו בפאב, מאז הם לא נפרדים האחד מהשנייה. רק לאחרונה נהיה קרע ביחסים שלהם, ניר סיפר לי שהוא תפס את חברה שלו בוגדת בו עים החבר הכי טוב שלו. ניר מאוד נפגע מזה, במשך תקופה ארוכה הם לא דיברו הוא סיפר לי שאווה זה שמה של חברה שלו, כשהיא היתה מתקשרת אליו הוא לא היה עונה, כשהיא היתה באה אליו הביתה הוא היה מסלק אותה. ככה במשך שנה שלמה הם לא דיברו, עד שיום אחד הם ניפגשו במקרה אצל חבר משותף שלהם. ניר סיפר לי שאווה ביקשה לדבר איתו, הוא הסכים לדבר איתה הם הלכו הצידה לדבר. ניר יצחקי סיפר לי שאווה פשוט פרצה בבכי "היא התחננה שאסלח לה" אמר, "דיברנו במשך שלוש שעות ארוכות היא הבטיחה שהיא לא תבגוד יותר. אני מכיוון שאני אוהב אותה החלטתי לסלוח לה ולתת לה צ'אנס נוסף". "אני מאמין שלכל אחד מגיעה הזדמנות שנייה בחיים" הוסיף ואמר. הם חזרו להיות ביחד, כבר שנה שהם ביחד מאז סיפור הבגידה נראים מאושרים ומאוהבים עד מעל הראש. גם אני כמו ניר מאמין שלכל אחד ואחת מאיתנו מגיעה הזדמנות שניה בחיים. כמו ההזדמנות השניה שניתנה לי לפני חמש שנים על כך אספר בפרק הבא. ככה עבר עוד לילה בפאב.

 

יום חמישי
========
סוף השבוע זה בדרך כלל הימים הכי חזקים אצלנו בפאב, אם אנשים פעם היו יוצאים לבלות באמצע השבוע אז היום זה קצת פחות, כי לכל אחד יש את הסיבות שלו לאחד יש הרבה עבודה ואין לו זמן לצאת לשני אין כסף, ההוא התחתן ויוצא פחות. יש מלא סיבות כאלה ואחרות למה לא יוצאים הרבה לבלות, היום אנשים גם מכוונים יותר את היציאות שלהם לסוף השבוע, כי זה יותר נוח להרבה אנשים. אני רוצה לספר לכם משהו, לא מזמן החליטו בעלי הבית להביא מנהל לפאב, אני חושב שזה קצת מיותר כיוון שהפאב עובד יפה מאוד גם בלי מנהל. בזמן האחרון ימי חמישי אצלנו היו טירוף מלא אנשים באים אלינו כמו בכל שאר השבוע, כן. עוד כמה שעות אני צריך לצאת לכיוון הפאב מקווה שגם היום יהיה אחלה ערב. אני הולך להתאמן עכשיו לפני העבודה, אני מקפיד להתאמן כמעט כל יום אירובי ומשקולות. אני מתאמן במשך שעה/שעה וחצי של אימון טוב, מהנה ומשחרר ממליץ לכולם להתאמן.

 

יום שבת

=====

כמו בכל יום שבת בערב וכמו בכל יום בכלל אני מגיע לפאב כשעה לפני תחילת העבודה, זה זמן להתארגנות לאכול משהו לפני העבודה, לשטוף פנים להתרענן קצת. שבת זה בדרך כלל יום רגוע כי ביום ראשון אנשים חוזרים לעבודה, לא תמיד אנשים יוצאים לבלות בשבת בערב, היום במקרה יש אצלנו שלושה ימי הולדת יום הולדת אחד של סיגל שהיא לקוחה ותיקה אצלנו, יום הולדת לאבי שהוא לקוח שבא אלינו מידי פעם, פעם אבי היה בא אלינו הרבה מאז שהוא התחתן הוא יוצא פחות, יום הולדת למוטי ונטע זוג שהכירו אצלנו בפאב הם זוג חמוד כזה שקטים לא עושים הרבה רעש נחמדים כאלה לכולם אני מאחל הרבה מזל טוב עד מאה כעשרים. לאחרונה אני שם לב שיש יותר מידי ילדים מתחת לשמונה עשרה שמסתובבים ברחובות ומנסים להיכנס לברים, פאבים ומועדונים למיניהם. חלק מאותם ילדים מסתובבים ברחובות עם בקבוקי אלכוהול ביד, מעשנים (גם חומרים אסורים כגון: מריחואנה, חשיש וכו'). אותם ילדים (רובם) מתנהגים גם כמו בריונים ומנסים להרשים את החברים שלהם או החברה שלהם, הם משחקים אותה ערסים. כשומר באר אני רואה את הילדים האלה כמעט כל יום מסתובבים ככה ברחובות בלילה, חלקם מנסים להיכנס לפאב ואני לא נותן להם. אני לא מבין, להורים שלהם לא אכפת מהילדים שלהם? אין מצב שההורים או לפחות חלקם לא יודעים מה הילדים שלהם עושים בלילה או איפוא הם נמצאים בשעות הלילה. לא מעט פעמים בעיקר בסופי שבוע אני רואה לפחות שתיים או שלושה אמבולנסים ואיזה ארבע או חמש ניידות משטרה שועטים לכיוון אחד המועדונים באזור רק כי הייתה איזו דקירה או התפתחה איזושהי תיגרה בין כמה חבר'ה, לפעמים בחלק מהמקרים מעורבים גם ילדים בני פחות משמונה עשרה. זהו מצב בלתי נסבל שכן, החינוך לדרך ארץ והתנהגות נאותה מתחיל מהבית, אם הורה והורה ייחנך את ילדיו לדרך ארץ, אהבת הזולת אז החברה שלנו תראה הרבה יותר טוב ובני הנוער שלנו יגדלו להיות אנשים טובים. לא מעט פעמים אני רואה את אותם נערים שותים ומשתכרים בגלל סיבה כזאת או אחרת וזה חבל לי כי משם הדרך קצרה לאבד את השפיות שלך ואת החיים שלך. לאותם בני נוער אני אומר אל תחשבו לרגע ששתיית אלכוהול ועישון סמים עושה אתכם קולים מגניבים כאלה זה ממש לא, אתם סך הכל עושים צחוק מעצמכם וזה ממש לא קול. לפני שנה וחצי כמעט אני עזרתי לנער שכנראה שתה יותר מידי אלכוהול הוא פשוט נפל על הריצפה, החברים שלו שהיו איתו היו חסרי אונים ולא ידעו מה לעשות, אני קלטתי את המקרה ניגשתי לעזור לבחור, הבאתי לו מים ובמקביל הזמנתי אמבולנס שהגיע תוך כמה דקות ולקח את הנער מהמקום לבית החולים. בהתחלה אותו נער לא רצה לעלות לאמבולנס הוא ניסה להתנגד לבסוף החובשים שמו אותו על האמבולנס ונסעו. מצבו הבריאותי של הנער היה על הפנים ואני וחבריו דאגנו לא, היום אין לי מושג מה שלום הנער הזה אני מקווה שהוא בסדר.

ככה עבר עוד לילה בפאב.

 

יום חמישי

======

כאשר הגעתי לפאב ראיתי שברחבת הכניסה לפאב קשורות אופניים ישנות כאלה, היו אלו אופניים שמיועדות לנשים בדרך כלל. ביררתי עם הברמן שהיה בפאב "של מי האופניים שקשורות ברחבת הכניסה?" שאלתי "אין לי מושג, באתי והם כבר היו קשורות כאן" ענה הברמן, "אוקיי" עניתי פתחתי את הרחבה והתחלתי בעבודתי. יש אצלנו שתי בחורות שמבלות אצלנו שלאחרונה שהן טסות לחו"ל אחת טסה עם חברים שלה לתילאנד והשנייה טסה לאפריקה לחפש את עצמה חחח, הן לא חברות או משהו הן גם לא מכירות האחת את השנייה. אחחחח איזה לילה, לילה יפה היום יש ירח מלא נעים בחוץ אני יושב על כיסא בר ברחבת הכניסה לוגם לי מבקבוק קולה זירו, לפתע אני רואה שבאמצע הכביש מצלמים חתן וכלה "כנראה שהם מצלמים קליפ לחתונה שלהם" אני אומר לעצמי, אני חושב שזה נחמד לצלם קליפ לא שיגרתי לחתונה ומצד שני אני אומר לעצמי "חס וחלילה שמכונית לא תיפגע בהם". הם צילמו את הקליפ ממש באמצע הכביש וכמו שהמכוניות נוסעות כאן על הכביש זה יכול להיות מסוכן שכן, הנהג הישראלי יודע לנהוג אבל, לא יודע להתנהג על הכביש וחבל שכך. אני נהנה מלהסתכל איך מצלמים את החתן והכלה שדווקא נראו לי נחמדים ומשועשעים.....אז יש כאלה שאוהבים לצלם קליפ לחתונה על רקע הים או כל נוף אחר ויש כאלה שאוהבים לצלם קליפ לא שיגרתי לחתונה כמו באמצע הכביש חחח חח, לפתע, ראיתי כמה חבר'ה מתקרבים לכניסה לפאב "ערב טוב!! אתם מוזמנים אלינו" אמרתי בנימוס הם לא נראו לי קטינים, אחד מהם פנה אליי ואמר לי שהוא זוכר אותי "אני זוכר אותך, אתה שיחקת בסדרת טלויזיה" אמר הבחור "נכון, שיחקתי בעונה הראשונה של עספור" עניתי. "אתה גם היית בכוכב נולד 10, באחד נגד 100" אמר הבחור "אתה שר מאוד יפה, אפשר להצטלם איתך?". "בכייף" עניתי בחיוך, קורה לי לא מעט פעמים שאנשים רוצים להצטלם איתי כאילו אני איזה סלב, אני סך הכל אדם פשוט עם חיוך חחחחח ולב טוב חחחחח. ככה עבר עוד לילה בפאב.

 

יום שני

====== 

 את המונדיאל עם ניצחון 3:1 על קרואטיה. בתקופה הזו של המונדיאל חצי עולם מרותק למסכים.....אני, לא מתרגש מהמונדיאל זה נחמד סך הכל. אבל, לא תראו אותי מתלהב מכל מסירה, בעיטה, נגיחה או גול, הקבוצה הכי טובה היא זאת שתנצח במונדיאל. להיות דורמן זו עבודה מעניינת, כי אתה ניתקל בכל מיני אנשים שבאים לפאב או שסתם עוברים ברחוב, לפעמים גם יוצא לך לראות כל מיני דברים שקורים מחוץ לפאב וגם בתוך הפאב למשל: לפני כמה שבועות היה מקרה בסושיה ליד הפאב שני בחורות שיכורות נכנסו לסושיה את אחת מהן זיהיתי כהומלסית שמסתובבת ברחוב כל היום והשנייה לא זיהיתי אותה בכלל. לפתע, הבחורה שלא הכרתי התחילה להשתולל בתוך הסושיה ולריב עם בעל הבית של הסושיה, הוא הוציא אותה החוצה וגם מחוץ לסושיה היא רבה עם כל העולם. היא העיפה דברים לקחה כיסא מהשווארמה ליד הפאב ובאה לזרוק את הכיסא על אחד האנשים שהיו באזור, אבל, העובד של השווארמה תפס את הכיסא ולקח אותו ממנה בכוח הבחורה נפלה לריצפה, אני ניסיתי להרגיע את העניינים מצד אחד ומצד שני הייתי צריך לשמור על הפאב כדי שהיא וחברה שלה לא ייכנסו פנימה. לפעמים כדורמן אתה נמצא בדילמה כאשר אתה קולט שיש בלאגן ליד המקום שאתה מאבטח אותו, מצד אחד אתה רוצה לעזור ולהרגיע את הרוחות ומצד שני את צריך לשמור על המקום שאתה מאבטח אותו. אים יש לי הזדמנות לעזור אז אני עוזר תוך כדי שמירה על המקום שאני מאבטח אותו. המשטרה הגיעה כרגיל באיחור מתוך הניידת יצאו שוטר ושוטרת, השוטרת נראתה כבת 19 ולא ממש ידעה מה לעשות והשוטר גם כן נראה כמישהו שלא ידע מה לעשות, הם לקחו את הבחורה שהשתוללה לתחנת המשטרה. לאחרונה התחלתי להרצות בפני בני נוער על נושא של חיי לילה, סמים, אלכוהול ואלימות. זה נושא שאני חי אותו כמעט כל יום אני בא מחיי הלילה אז החלטתי לעשות משהו בעניין ולהרצות בפני בני נוער ולהביא להם זוית ראייה חיצונית על כל הנושא הזה של אלימות, סמים, אלכוהול וחיי לילה. לשמחתי גילית שהבני נוער מקשיבים לי ואפילו משתתפים בדיון ומביעים דעה בנושא. באיזה שהיא נקודה הרגשתי שאכפת להם מכל הנושא הזה, זו הפתעה מבחינתי כי הייתי בטוח שהם לא ישתפו איתי פעולה, היו כמה שלא שיתפו פעולה כל מה שעניין אותם זה לשחק כדורגל עם החברים שלהם. היו גם כאלה שהנושא כן עניין אותם, סך הכל הייתה אחלה הרצאה אני עצמי יצאתי בהרגשה טובה מההרצאה. כי הרגשתי שאני תורם את חלקי לנושא אלימות, סמים, אלכוהול וחיי הלילה.

 

יום שלישי

=======

 

אני אוהב את עבודת האבטחה זה עושה לי הרגשה טובה שאני שומר ומגן על אנשים, יש אנשים ששואלים אותי למה אני ממשיך לעבוד באבטחה במיוחד אחרי שעברתי פציעה פיזית קשה בזמן שהייתי מאבטח במועדון לילה, מה אגיד לכם......להיות מאבטח זה משהו שאני טוב בו. אבטחה זה מקצוע שאני אוהב לעסוק בו, יש לי סיפוק בעבודה הזאת כמאבטח. לא פעם ולא פעמיים יצא לי להציל חיים בעבודה שלי כמאבטח. ויש גם היו אירועים של ונדליזם ואלימות/מכות שאני צריך לטפל בהם, כאשר אני מטפל באירוע ומוודא שהוא נגמר ללא ניפגעים, אני מרגיש הרגשת סיפוק שאין שני לה. לי כמאבטח חשוב שבסוף הלילה כולם יחזרו לבתיהם בריאים ושלמים. בימי שלישי, יש אצלנו בפאב לילה חוץ מה-BBB, ערב של חיילים/חוגרים אבל, כל מישרוצה יכול להיכנס לפאב. הלילה התחיל כרגיל כמו בכל לילה בשעה 22:00, אני כהרגלי פתחתי את רחבת הכניסה לפאב והתחלתי להזמין אנשים להיכנס. כשומר באר שאמון על האבטחה והסדר בפאב, אני לא חייב להזמין אנשים להיכנס לפאב, זה תפקיד המארחת, אני גם לא חייב להתעסק בדברים שאינם חלק מהסדר והאבטחה במקום. אבל, אני עושה זאת כי אכפת לי מהמקום שאני מאבטח. בתחילת הלילה בפאב, הייתה מוסיקה רגועה ככה עד שהפאב התחיל להתמלא לקראת השעה 0:00. אז הברמן שם מוסיקת רוק כבד, בדרך כלל כל באי הפאב אוהבים רוק כבד, רוקנרול, בלאק מטאל, מטאל. היום היה בפאב אירוע יום העצמאות, הייתה מסיבה גדולה בפאב כולם שתו ורקדו על כל מקום אפשרי בפאב. על השולחנות, על הבאר.... בפנים הייתה מסיבה. ואילו בחוץ, הייתה אוירה של רוגע, מעין אוירה נעימה כזאת. כן, כן גם זה קורה ולא תמיד יש אירועים שכשומר באר אתה צריך לטפל בהם. המשך יבוא....


נכתב על ידי , 30/7/2013 09:02  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

בן: 51

MSN:  גיא בר




קוראים אותי
4,229
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , עבודה , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לגיא (טייני) בר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על גיא (טייני) בר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ