לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


על החיים של מייקי ושלי. יחד.

כינוי: 

בן: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


5/2005

תעצור, תחשוב. - פוסט אחרון


זהו

איכשהו הפוסט הזה היה צריך להגיע.

והלימודים, והלחץ, ובכלל אין זמן.

ובכל הזמן הזה אבא אומר לי "תעצור, תחשוב."

...

בראשון שעבר הורידו את הגבס. באתי לבדיקה, החליטו להוריד. הרגל בסדר. למרות שהייתי אמור להוריד אותו אחרי לפחות שמונה שבועות (מהזמן ששמו אותו), ולדברי הרופא גם הייתי אמור ללכת לטיפולים פזיוטרפים.

אבל כלום.

עכשיו רק לוקח זמן לשריר לחזור למצב הרגיל, וחוצמיזה, הכל כרגיל. כבר יוצא לעיר ולקניון ולא נתקע בבית.

כיף.

ומצד שני-בלי שהם ידעו, שמעתי אותם אז מדברים, שואלים איך קוראים לי ולאמא. הם לא רצו שאני אדע. מכירים את התגובה שלי.

ובכל זאת, אני זוכר את הפנים של אבא כשדיבר עם הרופא.-אז והיום.

אני יודע כמה התפללו עליי. המון.

כי היו בטוחים, שלפי דברי הרופא, הרגל לא תחזור למצבה הקודם.

הרופאים אמרו שזה נס.

פשוט נס.

וזה נס.

תעצור, תחשוב.

לא פעם הוא אמר לי, לעצור ולחשוב. כשכעסתי על אמא, ולא רציתי לדבר עם אף אחד, הוא רק היה אומר שתי מילים, והייתי מרגיש יותר טוב.

"תעצור, תחשוב".

ולפעמים אני עוצר, ולפעמים אני חושב. ולפעמים גם מגיע למסקנות.

יום אחרי שהורידו את הגבס, הלכתי לבקר בכותל. לומר תודה על הנס הבאמת אמיתי שקרה לי.

ובמיוחד בזמן האחרון. אחרי כל מה שקורה וקרה.

השבוע מייקי יצא בפני אבא מהארון. ואבא רק לחץ לו את היד ואמר "יהי רצון שתמצא את האדם המתאין לך ותקימו בית בישראל"

"?! אתה לא אמור לקלל אותי, להעיף אותי מהבית ולא לראות אותי יותר?" מייקי שואל.

ואבא מסביר, שלמרות שזה איסור מהתורה, יש לו עוד מצווה וזה לאהוב כל אדם מישראל כל עוד הוא לא כופר.

ומייקי מחייך. ואבא שמח שסיפר. וכולם שמחים.

תעצור, תחשוב.

אני רואה עכשיו את החיים באור שונה לגמרי. אני מכיר עולם חדש. אני מנסה אותו.

אינני מתחבר לאינטרס החברתי (למרות שאין כזה) אני מתחבר לדרך החיים.

אני מנסה.

עוצר וחושב.

בל"ג בעומר, החלטתי לפנות לכיוון אחר, ועד 12 וחצי הייתי עם חברים, אח"כ נסענו-אני ומייקי-עם חברים (חרדים) למירון.

פגשתי המון אנשים חדשים. היה עמוס, אבל כיף.  (אגב-מי שהיה שם וראה 10 מחורפנים-שיבין שהייתי אחד מהם J).

נשארנו שנינו לשָבָּת אצל דודים של אחד החברים שגרים בצפת.

אני מכיר עולם חדש, משהו שהיה נסתר ממני עד עכשיו, למרות שכביכול היה מאוד קרוב.

ואם לא אוהַב-אחזור בי. אני מנסה. אני בודק.

אני נפתח.

אני משגע אנשים בשירים חדשים שהכרתי, במילים חדשות, בקולות שונים. במוזיקה-שעד עכשיו חשבו שהיא שונה, אבל יש את הסיגנון שאני אוהב-וזה מה שחשוב. (נמצא ברשימת השירים)

אז את הבלוג הזה אני משאיר פתוח, למרות שאין כ"כ סיכוי שיחזור להתעדכן שוב. כמובן שאמשיך לקרוא ולהגיב בבלוגים אחרים שעניינו אותי מאוד.-ומעדכן את הרשימה.

 

סוף זה תמיד התחלה-לאה נאור

סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר.

טוב יותר?

רע יותר?

לא יודע מה יותר-משהו אחר.

כשהדרך נגמרת מתחיל איזה שביל,

כשהלילה נגמר  אז הבוקר מתחיל,

כשנגמרת שעה-עוד שעה מגיעה

רק בסוף הידיעה מתחילה השגיאה

סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר.

יש תמיד יותר מחר לכל יום שעובר,

כל חלום משומש מחליפים באחר,

כשנגמרת שנה עוד שנה מתחילה,

כל תשובה מתחילה רק בסוף שאלה,

כי סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר.

כשסרט נגמר החיים מתחילים,

הצלילים מתחילים כשאין כבר מילים.

כשנגמור את השיר אז נתחיל צליל אחר,

כשנגמור את השיר אז נתחיל לדבר...

סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר.

 

שלכם...

יואלי ומייקי :)

נכתב על ידי , 29/5/2005 20:45  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



3,439
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ליואלי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על יואלי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ