זה הסוף, יקירי. זה נגמר. המסע הזה
התחיל ב24.11.11, ויגמר היום, ב17.4.13, כמעט שנתיים אחר כך. מדהים לראות איך הזמן
עף. אבל זה לא מוות של ממש, אלא שינוי. אני לא מרגיש שלבלוג הזה, כפי שהוא, יש
מקום. וזהו ההספד על שמידט. שמידט נוצר באותו תאריך בנובמבר, והפך לשם העט
האנונימי והמקסים שלי. בזמנו, הייתי אחרי שתי פרידות משתי מערכות יחסים משמעותיות
בעבורי, וכעת עוד אחת. שנגמרה. במהלך תקופת הבלוג הזו, פגשתי את האהבה הכי גדולה
שהייתה לי עד היום, ובספק אם תהיה דומה לה בקרוב, או בכלל. פגשתי אנשים חדשים,
וכמה אנשים ישנים שהעדפתי לא לפגוש שוב. ואותה. את מדהימה כל כך.
אני לא מרגיש שאני יכול לכתוב פה יותר,
לא כמו פעם. ובהתחשב בזה שחלק גדול מהבלוג הזה הוא תוצר של מערכת יחסים שנגמרה,
וחלק גדול הוא מערכת יחסים אחרת, זה מרגיש לי כמו הזמן לסיים בעצמי. עברתי מעגל
שלם, שהתחיל בפרידה ונגמר בפרידה, ועכשיו גם לי מגיעה פרידה אחת, מכם.
אבל אני לא רוצה שזה יצא כמו מכתב
התאבדות או משהו כזה, זה מכתב פרידה משמידט ותו לא. כי שמידט שלנו לא יחזור יותר,
ובעוד כמה ימים או אולי חודשים הוא יוחלף, באחד אחר. אני לא הולך להחליף בלוג, או
להתחיל לכתוב מחדש רגשות ושטויות שכאלו. החלק הזה מוצא עד תום. הבלוג מעכשיו יהפוך
לבלוג תיעודי יותר על תהליך היצירה וההפקה של הסטודיו. פרטים על זה בהמשך.
לבינתיים, פרידה.
אני לא בטוח מה אומרים בפרידה שכזו,
שמידט לפחות היה אומר משהו כמו תודה על כל התגובות החמות והאהבה והתמיכה, ועל זה
שעזרתם לו ברגעים הקשים והקלים יותר, ושתמיד היה פה מישהו בשבילו. הוא היה מודה
לכם על החברים החדשים, הוא היה מודה על המון דברים. אבל הוא מת. ועכשיו אני פה.
הבלוג הבא יהיה שונה, חשוף יותר, לפחות מבחינת שמות, תמונות ופרטים שכאלה, כך שאם
מישהו תהה איך אני נראה, זו תהיה הזדמנות נהדרת לגלות. ועוד פרטים, בהמשך.
זה היה אמור להיות מכתב פרידה, אבל אני
גרוע בפרידות. מתוך השלוש המשמעותיות, אחת שונאת אותי, אחת לא בקשר איתי, ורק
השלישית עוד במצב טוב, אני מקווה. זה באמת הסוף, הייתי אומר תודה על הדגים, אבל
המשפט הזה ממש מיצא את עצמו ואני גם לא אוהב דגים. אני כן רוצה לומר משהו, ואין לי
משהו טוב לומר, כמו תמיד. אז מה אפשר לומר בפרידה הזו? תודה? להתראות? אני מניח
שגם וגם. אני אקדיש את הפסקה הבאה לכמה אנשים ספציפים בלי לציין שמות, אלא רק על
בסיס ההכרות איתם ובתקווה שהם יבינו.
לאחת שהכרתי על בסיס שיר מאנימה על להקת
רוק, את אדירה. אין סיבה שתייחסי לזה משמעות, כי במילא נדבר על כך בפייסבוק.
במחשבה, את כל מי שאני מציין, כמעט, יש לי בפייסבוק... בכל זאת, רק בשביל התודה של
שמידט, תודה. וכשתסיימי עם דוקטור הו, נסי את ווקינג דד, או משחקי הכס. גם הן
נהדרות.
לך, ששולחת לי תמונות שלה עם בקבוקים
בפה בוואטסאפ, את אדירה. תפסיקי לחשוב שאת לא.
ותשלחי יותר תמונות מצחיקות, זה עושה לי את היום. שמידט רוצה לומר תודה,
ולהית'. ואת אחלה בחלה יופי טופי, וכו' וכו' וכו'.
אחריה, לאופליה מהמלט, את כנראה לא תראי
את זה, בהתחשב בזה שאת קורעת את התחת בטירונות, אבל גם לך תודה על הכול. את חברה
נהדרת, ובנאדם שאני אשמח לעשן איתו שוב.
במבט נוסף, אני מכיר דרך המקום הזה כמעט
ורק בחורות. בעצם, רק בחורות. וואו.
לג'ינג'ית של האייל, למרות שלא דיברנו
מספיק, את עדיין בחורה מגניבה לגמרי, ובהצלחה עם הרפואה וכל זה. את אדירה, ושיהיה
בהצלחה בכל מה שתעשי.
לצלמת המוכשרת שלי, נפגש בקרוב בתל אביב
לסשן צילום מדהים. את בחורה מגניבה ברמות, ואני ממש שמח שיצא לי להכיר אותך. יום
יבוא וישאלו אותי בסאנדנס או בקאנס מאיפה השגתי את הסינמטוגרפית המטורפת שלי, ואני
אחייך ואומר "אינטרנט".
לכוכבת הרוק שקרעה אותי בסונגפופ והיא
בחורה מגניבה שאנחנו לא מדברים מספיק, את אדירה. אני מתגעגע, תחזרי לקשר מידי פעם.
את הג'ינג'ית (את עדיין ג'ינג'ית?) הכי מיודעת במוזיקה מגניבה ודברים מגניבים
באופן כללי שיצא לי להכיר, גם אם את גרה בחור שאף אחד לא שמע עליו. כי זה כזה
היפסטרי אינדי כזה.
לאקסית הראשונה, ולחבר הקסום שלה: לכו
תזדיינו עם קקטוס.
לאקסית אחריה, טוב, את גם ככה לא קוראת
פה או תקראי פה אי פעם, אבל את מקסימה, חבל שאנחנו לא בקשר. כמה אנשים אפשר להכיר
שמכירים דוקטור הו ו-יש להם מבטא טוב לחיקויים? זה די נדיר.
ואחרונה חביבה, היפה שלי, היקרה, האקסית
הנוכחית. אני אוהב אותך, אני שמח שנפרדנו בצורה כזו... נקייה, יחסית. בלי צעקות או
מריבות של ממש, בלי לשנוא אחד את השני, בלי כל אחד מהגועל נפש הזה. אני שמח שנתת
לי להיות חלק מהחיים שלך לשמונה חודשים, ויותר משמח שהיית חלק משלי. אני יודע שלא
הייתי החבר המושלם, אבל ניסיתי כמיטב יכולתי, ואני מצטער על כל הפעמים שיצאתי הרבה
יותר קקי משהייתי אמור להיות. בעצם, אני מצטער שיצאתי קקי בכלל. לא רציתי לפגוע בך
אף פעם, ועכשיו זה מתחיל להישמע כמו מכתב התאבדות שוב אז אני אפסיק להתנצל. דעי
שאני אוהב אותך, ומצטער שפגעתי בך ולא הייתי החבר המושלם שמגיע לך. אני בטוח שהוא
יגיע, ואת תקבלי את מה שאת רוצה. זה הכול תלוי רק בך.
יש עוד המון אנשים שאני מכיר דרך פה, אך
לא הרבה מהם חלק משמעותי בחיים שלי. לצרפתייה, שהייתה פעם הודית, למרות שלא הכרנו
פה, אני עדיין רוצה למסור נגיעה של פרידה גם כן, כי תמיד תהיי חברת ילדות שלי.
ואם שכחתי מישהו, אז גם אתכם אהבתי. ואם
לא אהבתי אתכם, לכו חפשו מי ינענע אתכם.
בזאת שמידט נפרד מכם. הפוסט הזה ישאר פה
עד שהבלוג יעבור עיצוב מחדש, ויהפוך ליצור חדש לגמרי. אין לי יותר מה להוסיף פרט
לאהבה שלי אליכם, ולתודה. זה היה מסע נהדר, ואני שמח שיצא לי לחוות אותו.
ועכשיו לראות איך הפוסט הזה נשאר דומם
חודשיים, ומקבל שלוש תגובות.
תודה בכל זאת,
אתם נהדרים.
להתראות.
שמידט, ז"... זכרונו.
על החתום,
דיזי,
במאי ראשי ובעלים בדיזי פרודקשנס.
פרטים בהמשך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
