לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי: 

בת: 22

Skype:  alle.n1 

תמונה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2017    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2017

איך קוראים לזה


אני לא יכולה לבחור עבורי איך לפרש את מה שקרה לי או מה שעתיד לקרות

המלחמה האין סופית הזו במחשבות שלי כיצד הדברים שקורים לי בחיים יקרו מבודדת אותי מכל התחברות אנושית

כשאני מזהה את המלחמה הזו אצל אנשים אחרים אני מפחדת יותר, נמנעת מלהתחבר פן להשכיל מתבונתיהם ולאמץ לעצמי הרגלים מגונים של אנשים מחוברים.

שם- אני מזהה את השקר שבהתחברות ומבינה שכנראה שוב טעות בחלקי היסוד ושוב חשבתי יותר מדי במקום להרגיש.

 

ועכשיו אני מרגישה שוב.

מפחדת לשחרר את הרגש החוצה, מפחדת ליצור שוב דבר שלם עם נשמה אחרת; בהתחלה קישרתי לתאוריה שאומרת שאם אני לא שלמה עם עצמי לא אוכל ליצור דבר חדש, אבל אין זה נכון כי קשה לי להאמין שיש אדם ששלם עם עצמו מספיק כדי ליצור את הרגש הכי אמיתי וכנה.

כולם מתפשרים בשביל הרגעים שבהם הם מרגישים באמת, ואולי בגלל שאני חותרת האמת כרגע אז אני הופכת לאדם הבודד בעולם.

וזה לא בגלל שאני לא מתפשרת, פשוט אחרי מה שהרגשתי עכשיו כבר אין דרך חזרה רק זמן ארוך של בדידות עד שכל הרגש הזה יצא ממני וכל מה שישאר זה זיכרון על תחושה עילאית ברת פוטנציאל שלא מומש לעולם.

 

אני ממש לא מוכנה שהמציאות תכריז עבורי את הסוף של הדברים ובוודאי לא את הסוף של הרגשות.

הפחד להרגיש הוא כמובן אגואיסטי ואינדיבידואלי אבל אני יודעת שהוא לא היה צף עד לכדי מחשבות תמידיות כרגע לולא כל הטריגרים הקיימים שכולם מסתפקים ברגש הטהור שקיים עכשיו - הוא עוצמתי ומדויק.

 

אני חושבת כדי לדעת להגדיר את כל מה שקורה לי עכשיו, כדי להתקדם ולעלות מדרגה הלאה

אבל אולי אני צריכה פשוט לתת לדברים לקרות

גם אם הם יכאבו בצורה בלתי רגילה, מה כבר יש לי להפסיד? לפעמים אני מבינה שיש מצב שהלב שלי חסין להכל

נכתב על ידי , 18/5/2017 18:43  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



דרך המלך


 

לשחרר מהמוסכמות לשחרר את הבחירות

לזכור את החיבור שלי עם עצמי לזכור את הבריאה את האור העליון

 להבין שיש מעל ומעבר לא לחשוב יותר מדי על הסוף אך לזכור גם אותו כשאת מתבלבלת בין היסודות

לאפשר את האחר בכל הזדמנות שתנתן, להקשיב באמת לא למפות

לא לשכוח את המטרה לא לשכוח שבחרת באמת, בטוב, באהבה

גם אם אין הבנה מצאי את הדרך להשאיר אור בכל תחנה

הכל כבר נגמר אצלך כל כך הרבה פעמים זכרי את הטעם של כל סיום,

כל צלילה מטורפת שכילתה את הכל בהרס עוצמתי

הביאה עמה גם את הדרך המהירה ביותר להתעוררות, לאמת

זכרי כמה ביקשת אמת כל הזמן, המשיכי לבקש אל תשכחי זאת כי לא לך היכולת הגמורה על בחירת האמת

אז אל תסיימי אותך, אל תעצרי את המהות, אל תשכחי את האור הגדול את הטוב הגמור

נכתב על ידי , 17/5/2017 15:12  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני לא רוצה לכתוב על כל מה שקרה לי, אני רוצה ולא רוצה לספר שמצאתי אמת

אני לא רוצה.

כי היא כל כך טובה שאני מפחדת.. מתה מפחד שהיא תלקח ממני

שהיא כבר לא תהיה שלי

שמישהו יפקפק בה, שמישהו יצליח לערער אפילו אותי

ואני לא רוצה להלחם עליה, אני לא רוצה להשרט בשבילה.

אני רוצה אותה פעם אחת בחיים שלי ישר לשם, ללב

נקי טהור חד לא מלוכלך לא מעוגל לא מקומט

אני לא רוצה שתשאבו אותי, אני לא רוצה לדעת לשאול עליה לעקם אותה לקטלג למיין להכניס ולהוציא אני רוצה אותה תמיד, כמו עכשיו, שהלב דופק והגוף בוער רק הפחדים מונעים ממני להגיד "אני רוצה שוב"

אני רוצה להרגיש אותה עמוק בתוך הורידים

טריוואלית לחיים שלי כמו הלבן של השיניים כמו הסיגריה של אחרי

היא לא טהורה אבל היא כל כך מדהימה

 

 

אלוהים יקר שלי, אהוב שלי, אלוהים שלי תודה על כל המסע שלי.

 

נכתב על ידי , 17/5/2017 12:50  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בואי הביתה


דמיינתי שיש איזו דמות הקוראת לי לבוא הביתה, "בואי הביתה" היא מהדהדת במוחי במהלך היום

לרוב היא אחי הגדול וקולו מזכיר לי שנים אחרות ומקומות שונים שחייתי בהם

כשאני מזהה שזה קולו של אחי אני מדמיינת שיבה חמה הביתה  עוטפת את הלב בפשטות כזו שלא חוויתי זמנים רבים.

כמו שפשוף עיניים בתחנה האחרונה של האוטובוס מהטיול השנתי, כמו מחנה קיץ של תנועת נוער וכמו תמונתו של אחי עם המדים שב הביתה אחרי יותר מדי ימים.

 

היום זה לא אחי שקורא לי הביתה וגם לא איזה אבא שהמצאתי לי לראש

לפעמים זה האקס ולפעמים זה אהוב שלא הכרתי לעולם קורא לי הביתה 

והפעם אני לא יכולה להניע את הרכב עם שקית תחתונים וכפכפים, אין נסיעה איטית בשדרת הדקלים כשברקע שנות ה90

אין יעד אין לאן לברוח אין לאן לשוב

עדיין אין בית אמיתי ואני יודעת שזה הדבר שהכי כאב לי כשנפרדנו.

נכתב על ידי , 10/5/2017 17:10  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Your upgrade is ready to install


אני לומדת על עצמי המון בתקופה האחרונה

בעיקר כי הכל דינאמי ואני מתנסה בחוויות ישנות - חדשות בכל פעם כאשר יש לי כבר תובנות מוכנות להגשים.

אני לומדת לטעות במכוון בכדי לגבש מסקנות וחווה כל דבר בראייה של צד שלישי, זה מאוד מעייף אבל זה הדבר שהכי ממלא את החיים שלי כרגע.

אני משחקת בחיים בכדי להרגיש את עצמי שוב, לנסות להתגבר על כל מה שכואב לי בלב ולהגשים את כל הרצונות שלי

וזה קשה כל כך לפעמים

זה קשה שאני מנסה להיות טובה יותר בכל תחום בפן החברתי, הקריירה שלי, הגוף שלי, שליטה במחשבות שאני חושבת והביטחון הנמוך שלי שזקוק לחיזוקים כל הזמן.

אני עייפה כל כך

אני חולמת על הרגע בו אגיע היום הביתה ואולי השותף שלי יהיה עייף גם ולא נצטרך לדבר יותר מדי רק להניח את הראש ולישון.

המון זמן שלא קראתי ספר טוב עם תקליט חדש מבין עשרות התקליטים החדשים שיש לי

המון זמן שלא הייתי לבד רק אני ועצמי בכדי להרגע

בכל פעם כשאני לבד אני נבהלת מהמחשבות שלי ולפעמים פשוט צוללת אליהן בעצבות משוועת..

ועכשיו אני מרגישה מוכנה ללבד ויותר מלהרגיש מוכנה אני חושבת שאני זקוקה לו יותר מהכל.

 

אני מתגעגעת אליו לבחור שהכרתי בעיר כשרק עברתי אליה, גיליתי אותו מחדש לאחרונה למרות שאנחנו בכלל לא מדברים מאז (ולא בכוונה פשוט הבנתי שהוא כבר לא בעניין כי שידרתי שאני לא בעניין)

והיום אני מתחרטת על זה שהכנסתי אותו לתוך תבנית כל כך מהר ופספסתי אדם ענק.

אני מנסה להבטיח לעצמי שזה לא יקרה שוב כי מסתבר שמנעתי מעצמי היכרות עמוקה עם מישהו שלראשונה הרגשתי ששווה לי, שהוא חיובי לי וזה מבאס מאוד.

מצד שני זה אף פעם לא מאוחר להפעיל את הקסמים הנשיים והבלונדיים שלי בכדי שאולי יהיה ניסיון נוסף אבל המצב הנפשי הנוכחי שלי פשוט לא מאפשר מוטיבציה או זקיק של ביטחון עצמי בכדי לעשות מהלך כלשהו המסקנה העיקרית מכל הנושא הזה ובכלל זו מסקנה מצוינת בהמון סיטואציות היא שהגיע הזמן  להפסיק עם הנחת ההנחות ולתת לדברים לזרום קצת ולא להחליט החלטות שלא תלויות בי

בכל מקרה הוא עדיין שווה את זה שאכתוב עליו את כל זה וזה קצת מנחם

 

עוד חודש ושבועיים עד לחתונה של אח שלי ואין לי מה ללבוש + יעד הדיאטה מתקצר ואני צריכה קצת בוסט למוטיבציה ותוהה מאיפה להתחיל..

 

הלוואי שהשבוע הזה יעבור מהר א מ ן 

נכתב על ידי , 3/5/2017 14:55  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





48,767
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , יצירתיות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לזברה בחורף אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על זברה בחורף ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ