לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  Adi.. ..

בת: 21

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2015    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2015

דקות אחרונות של גיל עשרים


 

 

אני חושבת איזה שיר מתאים לי ברקע כשאני כותבת את הפוסט האחרון לגיל עשרים. אולי שקט זה פיתרון נוח. אני מדליקה סיגריה אחרונה לגיל עשרים ומהרהרת בשנה האחרונה. חודש מתוך גיל עשרים הייתי במקום סגור. מנותקת מהעולם החיצון וללא איפור ובגדים צמודים. בלי מוזיקה. בלי מוצרי חשמל. עם שיער אסוף. ישבתי בכיסא עשרה ימים מבלי לתקשר עם איש מלבדי ואלוהים. ביקשתי אישור ללכת לשירותים ולמלאות את הבקבוק מים שלי. שישה חודשים מגיל עשרים שהיתי בהוסטל לנפגעי סמים וניסיתי לשקם את חיי. או בעצם להתחיל לחיות. ירדתי במשקל. ואז עליתי. נכנסתי לקבוצת צעדים. הכרתי אנשים חדשים למדתי קצת מה זה חברות. עבדתי בעבודה באופן מסודר והתחלתי בתהליך ובהרפתקאה שנקראת החיים. למדתי מה זה רגש. ומה זה מחשבה. ומה זה אני ומה זה עצמי ומה זה האהבה שלי לעצמי. קצת התקרבתי לאלוהים. נפגעתי מגברים. צחקתי וקצת בכיתי. השכרתי דירה. כתבתי שירים וניגנתי הרבה. שרתי בקולי קולות. רקדתי טראנסים נקייה מכל חומר שמשנה מצב רוח ותודעה במשך כמה שעות עד שניהיו לי שלפוחיות ברגלים. איפשרתי לעצמי להיחשף ולדבר על הריקבון, הגועל, התחתיות ששוכנות בי. איפשרתי לעצמי לחייך, להתקרב, לתת לעולם לחבק אותי. ולבעוט. למדתי מה זה אבטלה, חוסר מעש. למדתי להסתכל פנימה עמוק ולהבין את הביטוי לתת ביטוי לנשמה שלי. הזנחתי את עצמי ולקחתי את עצמי בידיים, וכל זה מבלי להשתמש בשום חומר שמשנה מצב רוח ותודעה. דיברתי עם אנשים מהעבר שלי וניתקתי איתם קשר שוב, התרחקתי והתקרבתי לעצמי. פגעתי בעצמי, הרעבתי את עצמי, הכאבתי לעצמי. חיבקתי את עצמי. קראתי המון ספרים ושמעתי המון שירים. חסכתי כסף וקניתי לי פלאפון ומחשב. הייתי במסיבת רווקות, עשרות ראיונות עבודה. הוצאתי המון כסף על בגדים ונעליים. הייתי ערה כמה ימים ברצף, ישנתי כמה ימים ברצף. למדתי לבשל, לסדר, לנקות, לטאטא, לשטוף. למדתי לברוח ולהסתיר את הרגשות, להזניח ולגלות שיש עובש על האוכל במקרר. חייתי על קפאין וניקוטין במשך שבוע. לא שתיתי קפה שבוע. חתכתי את עצמי, הלכתי עם טרנינג ובלי איפור החוצה. למדתי, שאף אחד הוא לא הבעיה שלי. שאני הבעיה של עצמי. למדתי מה זה אחריות מחויבות ועוד מילים כאלו שלא הכרתי. ראיתי כמה חולה אני, הרגשתי כמה חולה אני, רציתי למות, רציתי לחיות. החלטתי החלטות. עשיתי טעויות, חדשות, ישנות. הייתי ריקה, נתתי לאלוהים להיכנס ולו לכמה רגעי חסד של ריקנות טהורה. 

כבר לא ילדה, כבר לא בסיכון, כבר לא אבודה. עדיין לא אישה עדיין לא בטוחה לא בעצמה ולא בעולם. נאבקת באמת שהכל זה תהליך ואמת זה לא עכשיו ומייד וחופש פנימי נבנה לאט לאט ודרושה התמדה ואהבה עצמית ונכונות ופתיחות לדברים חדשים. נלחמת בעדי של פעם, בתשוקה להתמסטל ולהיזרק, במחלה שלי שרוצה לשאוב אותי למטה. מתנגחת עם ההרס העצמי ונותנת לו להשתלט מידי פעם. ובעיקר נלחמת בשליטה או באשלייה שלה. צל של שליטה, שבעצם אין במה לאחוז. ובאגו, ובחורבן, ובפחד, וביצר, ברצון, ,,

ומייחלת. מתפללת. ליום בו אוכל לקבל את כל מה שהוזכר בחמלה כלפי עצמי, ולדעת עמוק בפנים שזה בסדר. אני חולה, קוראים לי עדי ואני מכורה, ואני עדי. קודם כל. ואני גם מקסימה. ויש לי נשמה שצריכה !! ביטוי. וחופש. ואני אאפשר לה את זה. ואפסיק להילחם באמת, כדי להגיע לחופש.

 

אני הולכת לסדר את הבגדים, לנקות את הרצפה, להחליף מצעים, ולקבל בברכה וקצת בפחד את השנה החדשה שלי. לתוך עולמי, 

ואלוהים איתי.

 

 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי Adi.. .. , 2/3/2015 23:13  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , סקס ויצרים , מוזיקאים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לAdi.. .. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Adi.. .. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ