לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חשיבה חופשית


מתובנות של מדען: עובדות לא נעלמות כאשר מתעלמים מהן!

Avatarכינוי:  קנקן התה

בן: 2

Google:  קנקן התה

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2014    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2014

חטיפים צהובים


 

נמאס לי לאכול בריא. רוצה להנביט עצי שוקולד מגרגירי אורז מלא. לאכול פַּת שְׂעוֹר עם בצל מטוגן בשומן חזיר. היום כבר אומרים שאולי זה בריא. ואני נזכר באימא שלא הרשתה לשתות שעתיים אחרי אבטיח. אוי מעולף, אז כמעט תקעו לי אינפוזיה במוח. אומרים לי אנשים שאלוהים לא התכוון לַפָּסוּק : כל רמש אשר הוא חי - לנו יהיה לאכלה כירק השדה בדיוק. אבל מי הם בכלל שמסתכלים לי בצלחת? יש לי דעה ואני בצֶלֶם. אלוהים בכלל לא צמחוני בעצם.

 

נמאס לי לצפות בטלוויזיה ביחצנים דבילים שלבשל אינם יודעים. מה הועילו לידיים השמאליות שלהם כל תוכניות המאסטר שף והסכינים? וכשנכנסתי לסטימצקי, אבוי בתצוגה - שני תריסרים ספרי בישול (לחג) במבצע. את עגנון שם כבר מזמן לא מוצאים, רק את "אם לסבתא היה מיקסר" גלגלים. אם היה לה - את מי זה בכלל מעניין? וסוֹפֵר אחד דלפון שם חיפש אם ספְרוֹ החדש במדף. אוי המסכן לא מבין, שבלי ארבע במאה, ספרים כאלה (כמו את המגפיים של ברוך)  – יותר כבר לא קונים.

 

ובבית בשביל הבריאות בִּפְנים, נינוח על הספה קראתי ספר בעשרה שקלים. באצבעותיי מכתים ת'דפים בטביעות צבע מאכל טֶטְרָׂׂזין של במבה חטיפים – קישוטים צהובים.

איזו חוויה נהדרת בעשרה שקלים - שקל לסוֹפֵר מסטימצקי ותשעה לקישוטים.

    




נכתב על ידי קנקן התה , 17/9/2014 14:44   בקטגוריות הפרודיות שלי, שגעון הבישול, תזונה, ספרי בישול, תוכניות ריאליטי לבישול, מבצעי ספרים, חוק הסופרים, שגעון הבריאות  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-18/9/2014 11:16
 



בשקט בשקט


 

בשקט בשקט  הוא מתפאר בדף הפייסבוק שלו:

 




 

כדרכו בשקט בשקט, עשרה קבין תקציב ירדו לעולם – תשעה להתנחלויות ואחד לישוב בדרום ובצפון כולו.

ועתה בשקט בשקט – אחד לכל התעשייה והחקלאות כולן ותשעה לאקזיטים מהירים בהייטק. בנט הוביל להקמת "ראשות לאומית לחדשנות". אבל החדשנות של בנט מוגבלת להייטק. ביוטק, ביומד, פארמה, תעשיה קלאסית - נאדה, כבר לא רלוונטים.

  

 

בשקט בשקט בעוד שר האוצר וראש הממשלה מתקוטטים – בנט הכניס אתמול לתעשייה והחקלאות הישראלים עיזים, כדי למכור ידע הייטק לגויים בעבור נזיד עדשים.


 

מר בנט היקר, כאיש הייטק לשעבר, המדיניות שלך  אולי תומכת ב-10% מהייצרנים - אנשי הייטק. ואני כמדען אומר לך שהמדיניות הזו תוביל דווקא לאקזיטים של אנשי ביוטק, ביומד, ופארמה מחוץ לתחומי המדינה. למדינות שבהן יודעים להעריך אותם ונזקקים למוחותיהם. ואת המלפפונים תאכל בסלט שלך.

 

 

איזו מדינה, חנות מכולת וממשלה של חנוונים.

 



 

שליש מאה עברה מאז. משהו השתנה?

 


נכתב על ידי קנקן התה , 16/9/2014 12:00   בקטגוריות דור 4 של המדען הראשי, "הרשות הלאומית לחדשנות", נפתלי בנט, הייטק, אקזיטים, תעשייה קלאסית, ביוטק, פארמה, יצוא מוחות, יצוא מדענים, רוחות בחירות?, ביקורת  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-17/9/2014 10:34
 



לקראת שנת החורף


 

את המייל הזה קיבלתי מחברת אבטחה ידועה (שלא אעשה לה פרסומת כאן). אך כדאי לכם לקרוא אותה ולפעול אם יש צורך.



 

 

חמישה מיליון חשבונות גוגל נפרצו ואולי גם שלכם, אם עדיין לא הרגשתם או נעקצתם. זה דווקא מתאים לי כהסבר למעללי פייסבוק שתיארתי  לאחרונה בפוסט הזה.למרות שינוי סיסמאות, אינני יכול יותר להכנס לחשבון הפייסבוק של הבלוג מהסמרטפון ומהמחשב אני נדרש להזין כל פעם קוד שאני צריך לבקש שישלח לי לטלפון. סיוט!

 

אז אני מתחיל להגמל מפייסבוק בהצלחה רבה, אני חייב לומר. אני מקבל במייל בקשות חברים להצטרף לטוויטר. אני מתנצל מראש שאני דוחה אותם, אבל באמת לא חסרים לי ציוצים. גם ווטסאפ  חיסלתי מזמן - הברברות הקבוצתיות האלו בלתי נסבלות. נראה לכם שזה תענוג לקבל כל בוקר "שיהיה בוקר מקסים" בכל מיני גירסאות? וכבר די מזמן מחקתי את אינסטגרם , לאחר שפתאום ביקשו הרשאה שניתן לעשות שימוש ציבורי בתמונות שלי. אולי לא שמתם לב לזה, אז תדעו. את הנג-אאוט במכשיר, סלקום לא מאפשר לי למחוק - אז לפחות מאז הקנייה לא עידכנתי גרסאות ולפחות מחקתי את האייקון מהמסך.

 

והיום קיבלתי מסרון המודה לי שקניתי בד"ר גב בכפר סבא ושיצרו איתי קשר לפני האספקה. אני נשבע לכם שיש לי אליבי שלא הייתי בכפר סבא מזה כמה שנים טובות, ועכשיו אני צריך לברר מאיזה כרטיס אשראי נעשתה הקניה הזו. אני מקווה שזה לא עוקץ אינטרנטי כזה.

 

בכנס הסייבר הבינלאומי שנערך באוניברסיטת תל אביב, ראש ה- NSA היוצא ציין שהיקף פשיעת הסייבר הוא 454 מיליארד דולר בשנה!

 

והיום גם נכנסתי לפורטל ההוראה באוניברסיטה, וניקיתי מהדומיינים של שלושת הקורסים שלי את הכל.

 




 

מחקתי לא רק את כל ההודעות לסטודנטים, הבחינות הפתורות והסילבוסים.






 

בתמונה אתם יכולים לראות את שארית מצגות ההרצאות, לפני שמחקתי גם  אותן. עם קצת צביטה בלב, אני מתכונן לסגור את הבסטה. אמנם יחסית צעיר בשביל זה, אך אני מאמין שאדם צריך לדעת ללכת בשיאו ולצעוד לקראת שיאים חדשים. רשמית זה עדיין לא סופי, אז אגדיר את זה כמעט סופי עם האקט הסמלי של הנקיון שעשיתי היום.

 

וכשניקיתי את הדומיינים  בפורטל ההוראה והשארתי רק שלד תיקיות עירום, הבטתי בתמונות הסטודנטים שלי מהמחזור האחרון באחד הקורסים (כן, יש כאלה בדומיינים של הקורסים - כך המרצה יודע לשייך פרצופים לשמות. ולחיצה על כל תמונה נותנת פרטים ומייל של הסטודנט).

 



 

 

וכשהיבטתי בתמונות המחזור האחרון, אי אפשר להתעלם מכך שבשנים האחרונות חלה מגמת עליה במספר הסטודנטים הערבים במקצועות הרפואה. ספרתי בתמונה הזו - 40%. הסטודנטים הישראלים ממלאים במקום את האולמות של מקצועות כמו מנהל עסקים ומשפטים (כסף, כסף,כסף). וזה מזכיר לי ימים בתולדות עם ישראל, שכמיעוט בגולה היו בה הרבה רופאים, כי זה מה שנתנו להם ללמוד. בשנים הבאות תפגשו איתם הרבה במוסדות הרפואיים השונים, יחד עם רופאים שלמדו רפואה בירדן.

 

 

ולמרות שבאחרונה הבלוג הגיע לראשונה לרשימת הפעילים בעמוד הראשי (לכמה ימים), מדכדכת אותי דווקא הירידה במספר התגובות, יחסית למה שהיה.  מגיבים שנהגו להגיב כאן בתדירות זו או אחרת - נעלמו. וזה מעלה בי הרהורים על מידת העניין בבלוג. למרות שאני משתדל לגוון - אולי  זו דווקא נקודת תורפה לכאלה שיש להם מידת עניין ממוקדת יותר בבחירת בלוגים. או אולי כמו בחיים, גם בזה יש אופנה.

 




 

 

אז אני מגדיר את עצמי פחות או יותר בסוג של הרפיית קצב. מהרגלי עבודה של 16-18 שעות ליום, אני ישן פתאום שמונה שעות בלילה. אפילו מדי פעם גם ישן בצהריים, ודווקא די נהנה מזה.

 

ואני מרפה ושר שנת חורף, כאילו


 

שנת חורף / קנקן התה

 

 

אֲנִי הַדֹּב מְרֻפָּד בְּשֻׁמָּן קַיִץ


מִתְבּוֹנֵן בַּכּוֹכָבִים וְיוֹדֵעַ,

 

יִהְיֶה קוֹדֵר

 

בְּפִנָּה עֲזוּבָה אֶתְכַּדֵּר 

 

וְלִפְנֵי שֶׁאָפוּג בְּפִהוּק אֶנְהַם

 

נְעַמְתֶּם לִי מְאוֹד יְדִידַי,

 

גַּם אִם לֹא

 

נִתְרָאֶה עִם שְׁאוֹן הַמַּפָּלִים

 

וְרִפְרוּף הַלַּבְנִין.


נכתב על ידי קנקן התה , 14/9/2014 22:55   בקטגוריות שירים שלי, השירים שלי  
50 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-16/9/2014 22:45
 



מה לקוט'ג ולאח בנט?


 

בוודאי תמהים אתם על הכותרת של הפוסט. מדוע קוטג'? אז הרי מדוע:

 

 

היסטוריית הקוטג' - פרסומת

 

 

אך מסתבר שלפני מחאת הקוטג', עוד בשנותיה הראשונות של המדינה נקשרה גבינת הקוטג' כסמל הדוק לעסקים ולכלכלה.

 

 

 

כן, זה היה באותם ימים שאנשי העסקים הסתפקו בחולצות כצבע הקוט'ג, ללא אריזה בדמות חליפה ועניבה. בוודאי רבים כאן אינם יכולים לזכור את אריזת הקוטג' הראשון משנת 1962.

 




 

מאז אריזת הקוטג' המוכר עברה מספר גלגולים. מסיבות שיווקיות מוכרות. כי פתגם זה רק פתגם, ובחיים אנשים כן מסתכלים על הקנקן ולא על....

 

כמובן עם שינוי האריזה, גם מחיר הקוטג' עלה. אבל כדאי לשים לב שהחל משנת 2004 נעלמה הפרה מאריזות הקוטג'. אבל למה, למה? מדוע מעלימים את הפרה? יש לכם אולי ניחוש? רמז - תשאלו את הגברת שזכתה באח הגדול 6.




 

ואז השיווק הישראלי המציא לנו לאחרונה פטנטים עם קוטג' "חדש" יחיד במינו, עם מרקם עשיר ושמן - תאווה לחיך ולבריאות:


 

 

אבל בל תולכו שולל אחר התווית "חדש"  המוטבעת סגול על גבי צהוב בראש האריזה. כי מי מבינכם שחי בשנות השישים במאה הקודמת, וודאי זוכר שמלבד גבינת חנק כחושה למהדרין בשם כנען (המשווקת גם כיום), הגבינות הלבנות נמכרו אז בסדרת שומן יורדת של 16%, 12% והדלה שבהן- 9%. ואז הגיע טרנד הבריאות וגבינת קוטג' 9% הרזה דאז, הפכה לסמן השמן בסדרת הקוטג'ים "הבריאים" של 5%, 3% ואפס אחוזי שומן. באחרונה - כנראה בעקבות תלונות הציבור שהצביע בארנקו - באריזה האדומה השתנה הקוטג' ועלה לאחוז שומן אחד בלבד.


כמו הקוטג' ואריזותיו, כך גם משרד התמ"ס (תעשיה ומסחר) המוכר התגלגל למשרד התמ"ת (תעשיה, מסחר ותעסוקה), והפך על ידי בנט למשרד הכלכלה. וכשמשרד הכלכלה היה משרד התמ"ת, ישבה בו פונקציה שנקראת  המדען הראשי במשרד עם צוות עובדים ובוחנים מקצועיים, שהשקיעו כספי המדינה בתוכניות שיתוף פעולה בין התעשיה הישראלית לאקדמיה הישראלית.

 

בין התוכניות האלו  נכללו תוכניות כמו קונסורציום מגנ"ט שנועד לעודד קשר עסקי בין התעשיה לאקדמיה - לעודד קצת יותר מעשיות באקדמיה ולתת קצת יותר רעיונות חכמים לתעשיה. במסגרת זו משרד התמ"ת נהג לתמוך בהתאגדות של מספר קבוצות תעשיה עם  קבוצות חוקרים ממוסדות אקדמיים שונים לקידום תחומים מסויימים שמשרד התמ"ת חפץ בייקרם.

 

בתוכנית נוספת בשם "נופר"  משרד התמ"ת מימן 90% מפיתוח ראשוני של המצאה של חוקר ספציפי מהאקדמיה, כאשר תעשיה מסויימת בעלת ענין בהמצאה משלימה את 10% הנותרים. בסיום אבן דרך בפיתוח הזה - לגורם התעשיה שהשתתף בתוכנית זו היתה זכות סרוב ראשונה, לפני שהמדען הממציא היה מציע רכישת רישיון ייצור לגורם תעשייתי אחר.

 

ובתוכנית נוספת בשם "מגנטון" (משם מגנ"ט קטן), המדען הראשי במשרד התמ"ת תמך בשיתוף פעולה מתקדם יותר בין חוקר אקדמי ספציפי לבין תעשיה ספציפית. התעשיה והמדינה חלקו במימון מעין סטרטאפ כזה חצי בחצי, שמימנו קיבל החוקר הממציא באקדמיה את דמי הכיס שלו.

 

למען גילוי נאות, כותב הפוסט השתתף בעבר במספר תוכניות כאלו שנתמכו על ידי המדען הראשי במשרד התמ"ת.

 

 

אז כמו ברפורמות הקוטג' כך  גם רפורמה בפעילות המדען הראשי במשרד הכלכלה תאושר במסגרת חוק ההסדרים ותובא ביום שני בשבוע הבא לדיון בקבינט החברתי-כלכלי. זוהי הרפורמה של השלישיה נתניהו את בנט את לפיד.

 

במסגרת הרפורמה הגאונית, תופסק השקעת המדען הראשי המסתכמת ב- 1.5 מיליארד שקל במיזמים תעשייתיים רחבי טווח של כלל התעשיה הישראלית, ותופנה במקום להשקעות ישירות בחברות הייטק בלבד -  למטרות אקזיט מהיר.

 

 

 

מסתבר שיש דמיון רב בין רפורמות תנובה בקוטג' ורפורמות בנט. כמו בתנובה, גם ברפורמות של בנט יש מצפן "בריאותי" לכלכלת המדינה.

 


 

 

בוודאי זכורים לכם המלפפונים כהייטק החדש במה שמוכח עכשיו כדמגוגיה של האח בנט. שבמאמר מוסגר  - אם ימשיך במדיניות הגאונית שלו, במילא יוטלו בקרוב חרמות על אקזיט המלפפונים. אבל הרי לפניכם דוגמה  למה תוביל מדיניות רפורמת האקזיטים המהירים של האחים בנט את נתניהו את לפיד:

 


 

 

תנובה נמכרה לחברת ברייטפורד הסינית. 

 




 

אז חברלך, נגמרה החגיגה הישראלית. עם מדיניות האחים נתניהו, את בנט את לפיד - במהרה  תִּשָּׁלַח  כל המדינה לאקזיט מהיר. ובינתיים הרפורמה שמוביל משרד הכלכלה בחוק ההסדרים החדש - תשאיר לתעשייה הישראלית  ולמדינה את זה:

 



קוטג' מיני

 

 

תוספת עריכה

 

קישור לפוסט נשלח כתגובה לפייסבוק של בנט, לפיד ונתניהו. מוזמנים להציץ אם הם עדיין שם ואם ישנה שם תגובה. אתם מוזמנים להפיץ בברכה גם אצלכם את "מחאת הקוטג" הזו.

 


נכתב על ידי קנקן התה , 12/9/2014 17:37   בקטגוריות רפורמת בנט, משרד הכלכלה, המדען הראשי, תקציב המדען הראשי, חוק ההסדרים, תקציב 2015, נפתלי בנט, יאיר לפיד, בנימין נתניהו, קוטג' תנובה, תעשיה, התעשיה הישראלית, חברות סטרטאפ, אקזיטים, ההיסטוריה של הקוטג', אקדמיה, כלכלה  
30 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-15/9/2014 21:49
 



על דברים שיוצאים משליטה


 

מגיפת האבעבועות השחורות הייתה אימת העולם. היא קטלה שליש מאוכלוסיית אירופה. היא קטלה את האינדיאנים האצטקים, בני המאיה והאינקה במלחמה ביולוגית של חיילי ספרד הפולשים . צבא של 150 חיילי הממלכה הספרדית גברו על עשרת אלפים אינדיאנים באמצעות כמה שמיכות צמר מיובאות שעטפו חולי אבעבועות שחורות. מערכת החיסון של האינדיאנים (שלא כאירופאים, לעולם לא נחשפו לנגיף האבעבועות השחורות) - לא יכלה לנגיף שקטל עד תשעים אחוזים מאוכלוסיות האינדיאנים במרכז ודרום אמריקה.



"המוות השחור", איור מספר תנ"ך גרמני בן המאה ה-15

 

בשנות השבעים במאה הקודמת נערך מבצע חיסון עולמי שהביא בשנת 1980 להכרזת ארגון הבריאות העולמי על מיגורה של המחלה ולהפסקת החיסון  כנגדה.

 



חיסון ילדי ישראל נגד אבעבועות שחורות בשנות השישים במאה הקודמת

 

 

אבל עדיין קיימת מעבדה אחת ברוסיה שבה מוחזקים הנגיפים תחת פיקוח הדוק ואבטחה מחמירה. קיים  גם חשש שמספר מדינות מחזיקות את הנגיף לצרכי לוחמה ביולוגית. במעבדה הרוסית, נשמרות מבחנות של הנגיף בהקפאה עמוקה בחנקן נוזלי. כאמור המעבדה הזו מאובטחת לכאורה, אך מה תהיינה ההשלכות אם הנגיף המוקפא ימצא דרך לפרוץ מחוץ למיכל החנקן הנוזלי - בשוגג או במזיד? מזה למעלה משני עשורים, הפסיקו לחסן כנגד הנגיף הזה.  לכן, אם הנגיף השמור ברוסיה יצא מהמעבדה הוא עשוי להדביק מליארדי בני אדם שאינם מחוסנים ולקטול אותם. מרתק ומומלץ מאוד לקרוא את זה.

 




 

זוהי דוגמה לדברים שיכולים לצאת משליטה ולפגוע בחי בכדור הארץ. לא פגיעת מטאור, לא אפקט חממה,לא נשק גרעיני, לא גדיעת יערות, לא שפכים וזיהום תעשייתי. פגרי עופות שצונחים בהמוניהם על ראשי תושבי עיירה אמריקאית שלווים, עשרות אלפי דגים מתים שנשטפים לחוף, מותן המיסתורי של הדבורים בכל העולם - כל אלו מהווים השראה לסיפורי יום הדין. אבל רבים אינם יודעים שפגיעה בדבורי הדבש אינה רק פגיעה בייצור דבש, אלא פגיעה רצינית בצמחיית כדור הארץ, שההמשכיות שלה תלויה בהאבקה של הדבורים.

 

לא סתם אני מזכיר את הדבורים. מה שקורה לדבורים מייצג דברים שיוצאים משליטה. הכל החל משום שבברזיל חשקו בדבש. החיים בתנאי מזג האוויר בברזיל אינו מתאים לדבורי הדבש. לכן מדענים ברזילאים ערכו ניסויי הכלאה בין זן דבורת הדבש לבין זן הדבורה האפריקנית האלימה שאינה מייצרת דבש. המטרה הייתה ליצור זן כלאיים מייצר דבש אך עמיד לתנאי הסביבה. מעבדת הניסויים הייתה מאובטחת כדי שלא יברחו ויתפשטו זני דבורים בלתי רצויים לעולם. אבל איכשהו, עם כל האבטחה, 26 נחילי דבורים על מלכותיהם - מצאו את דרכם מחוץ למעבדה. המספר הזה (!26) מזכיר גם את מספר הארנבים ששוחררו על ידי מתיישבים לבנים באוסטרליה,  כדי לצוד אותם אחר כך למאכל. כיום ממשלת אוסטרליה נאבקת נגד מיליוני ארנבים המכלים את יבולי השדות החקלאיים. זה קרה משום שאוסטרליה היא גן עדן לארנבים משום שאין להם שם טורף טבעי.

 

מאז היציאה משטחי המעבדה הברזילאית, זן דבורת הכלאיים הלוחמנית הולך ומתרבה בקצב מדאיג. דבורי הכלאיים נודדות ברחבי יבשת אמריקה ותוקפות כוורות דבורי דבש. ראשית הן רוצחות את המלכה בכוורת, לאחר מכן הן מגרשות את דבורות הדבש,  ורודפות אחריהן למרחק קילומטר ומעלה - מפזרות אותן לכל עבר.

 



דבורה קטלנית- ויקיפדיה

 

אצל הדבורים רק המלכות יכולות להתרבות  (אם כי בתנאי סטרס, גם דבורה פועלת יכולה להעמיד מספר צאצאים - אך אלו רק זכרים שאינם מועילים דבר להמשכיות, ללא מלכה). לכן, גם דבורי הכלאיים האלימות אינן יכולות להתרבות ללא מלכתם, ופרטים שמתגנבים למשל למזוודה ומשתחררים בקצה השני של העולם - אינם יכול להתרבות. משמר המלכה כמובן לא יאפשר למלכה להתגנב לתוך כבודה של מישהו, אלא אם כן מישהו ירצה להעביר נחיל דבורים שלם במזיד. על כן לא סביר שנמצא את הדבורה האלימה הזו במהרה בארצנו, אלא אם יוכנס במכוון נחיל דבורים כזה לגבולות הארץ (קרי "לוחמה חקלאית", כענף של "לוחמה ביולוגית").

 

חומר למחשבה - גם כשמתכננים בקפידה, דברים יכולים לצאת מכלל שליטה לעד. בגלל האדם.


נכתב על ידי קנקן התה , 10/9/2014 18:19   בקטגוריות אבעבועות שחורות, המגיפה השחורה, חיסונים, לוחמה ביולוגית, לוחמה חקלאית, הדבורה הקטלנית מברזיל, דבורה קטלנית, דבורה רצחנית, אקולוגיה, היסטוריה של המדע, היסטוריה  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-15/9/2014 20:45
 



לדף הבא
דפים:  

63,597
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , הומור וסאטירה , בישול
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקנקן התה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קנקן התה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ