לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חשיבה חופשית


מתובנות של מדען: עובדות לא נעלמות כאשר מתעלמים מהן!

Avatarכינוי:  קנקן התה

בן: 2

Google:  קנקן התה

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2014    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2014

מוישה פוּפְציק, קלרה המשוגעת ושות'


 

עוד כאשר כתבתי כאן כבר מזמן פרק ראשון על זכרונות ילדות, הבטחתי לפחות עוד פרק והנה זה בא. כשהיינו ילדים בתקופה של טרום הטלוויזיה וכמובן המחשב והסמרטפון, היו לנו חיי חברה פעילים ברחובות בסביבת הבית. אחד הדברים שריתקו אותנו הילדים הם כל המשוגעים והמוזרים והייתה גם מכשפה שרדפנו אחריה ובעצם היא רדפה אחרינו - אך לא יכלה לזריזות של ילדים שהתפזרו לכל עבר מפניה. אבל עוד נגיע אליה. ולא רק על מוזרים אספר, אלא על הטיפוסים הצבעוניים של אז. טיפוסים שלא ידענו את שמם, אלא רק בכינויים שנדבקו להם.

 

אתחיל במשוגעים. משוגעים מאוד מרתקים ילדים. אותנו בטוח. אתחיל ב'קלרה המשוגעת', שבעצם היום אני לא בטוח אם הייתה באמת משוגעת או מפגרת. היא נראתה אישה בלי גיל, מאלה שיש להן שיער מאפיר גם בגיל צעיר. היה לה קול מאנפף מעצבן כזה. ואנחנו הילדים לפי המצברוח, פעם היינו עוקבים אחריה וצוחקים ופעם היינו משוחחים איתה, מעמידים פנים רציניות (וצוחקים בפנים) והאמת שהיא לפעמים שיתפה פעולה. לפעמים הייתה שולפת גלויה ששלח לה איזה קרוב משפחה וביקשה אם אנחנו מוכנים להקריא לה. אלא מה, לא נקריא לה? - זה נורא מעניין לקרוא גלויות אישיות שכותבים לאנשים, ובמיוחד לקלרה המשוגעת.

 

והיה גם 'צביקה המשוגע' שהיה עדיף לא להתעסק איתו אם חפצים חיים היינו. הולך, מנפנף בידיו באוויר, ממלמל וצועק ככה משום מקום ליצורים דמיוניים. והיה האילם שאותו אנחנו הילדים החשבנו למשוגע והוא היה איש גבוה ודק עם שומה בולטת בפנים. אז היינו בטוחים שהשיר הזה הוא עליו:

 

 


 

 

וכמו בשיר הוא נעלם יום אחד ויותר לא היה איש אילם גבוה ודק. והיה לנו עוד איש אילם שלא ידענו את שמו. ובעצם איני יודע אם היה באמת אילם, כי תמיד שתק. איש כבן חמישים פלוס שעמד בקרן רחוב עליו מעיל עור חום ישן, בחורף ובקיץ, בגשם ובשרב. עומד על המדרכה ולא זז מבוקר עד רדת החשיכה - לא שותה לא אוכל. לפחות אף פעם לא ראינו. והוא עמד תמיד באותה נקודה מתבונן לכביש מבלי לזוז, כממתין למשיח. הילכה השמועה שהוא מחכה לבתו שאף אחד לא יודע מה קרה לה.

 

והכי מרתקת הייתה 'המכשפה הזקנה' שגרה לבדה בצריף בודד בשדה בור שהיה מתמלא קוצים בקיץ ושלוליות בחורף. אהבנו להדפק על דלתה ולשיר בחטף ובקול רם "מכשפ'לה רעה תחתונים וגופיה'. בורחים בהתרגשות ומתפזרים לכל עבר כשהיתה יוצאת, נראית כמו המכשפה של עמי ותמי, רצה ומנפנפת לעברנו במקלה. אבל לימים הופיעה בשכונתנו ילדה חמודה, עולה חדשה מרומניה שהגיעה להתארח עם הוריה לכמה ימים באחד הבתים. לתדהמתנו ראינו אותה מבקרת את המכשפה בביתה ויוצאת לאחר זמן בריאה ושלמה. כמו אליסיה הבת של המכשפה בספר של המומינים.

 

ובדרך לבית הספר לצד שביל עפר ארוך בשדה בור, מול עץ בודד ניצבה בודדה ביקתה גדולה מעץ - צבועה ירוק וגג רעפים אדום דוהה בראשה. גר בה אדם מסתורי ביותר, שכינינו אותו מוישה פוּפְציק. פופציק בגרמנית זה חמישים. מה מקור הכינוי של האיש, שיערו השחור מגיע עד מותניו - לא ידענו. ידענו רק שהוא אינו מדבר עם איש וכדאי להתרחק ממנו. אני זוכר יום אחד שראינו אותו שוחט בשדה כבש פועה מרה בסכין ארוך וחד. וואו, כמה שהוא נראה מפחיד עם הסכין ושלולית דם סביב. גם אינני מבין עד היום מדוע יום אחד שמענו בבית הספר רעש ומהומה מכיוון השדה ליד הבקתה של מוישה פופציק  וראינו בתדהמה את השמש (ככה קראו אז לשרת) של בית הספר אוחז בכבש שמנסה לברוח ושוחט אותו בשדה השחיטה הזה - בדיוק במקום ששחט מוישה פופציק.

 

בשדה הזה שהייתי צריך לעבור בשביל העפר הארוך כל יום בדרכי לבית הספר וחזרה -  הייתי רץ כל יום במהירות מפחד מוישה פופציק, ובחורף מפחד שיפגע בי ברק כשאעבור ליד העץ הבודד שמול ביתו.

 

והיו עוד אנשים ססגוניים בילדותי. בחוף הים היתה מוכרת בייגלה מבוגרת ג'בארית שזופה, מסתובבת יחפה עם בגד ים שחור וכובע ים מגומי,  בייגלך תלויים מושחלים בשרשרת מחוט שפגט וצועקת  בייגלה-בייגלה-בייגלה-במבה. מהר בצמוד כזה, מילה מחוברת לשניה באופן שאף אחד לא יכול לחקות. והיה מוכר הקרטיבים, שהסתובב בחוף עם ארגז עץ תלוי על צווארו ברצועה של תריס, ארנק צמוד לחגורתו סביב בגד הים - וצועק קרטיב לימון לימונרו קרקרקרקר, ררררר... מדי פעם שולף קרטיב ומפשפש בארנקו להחזיר עודף. והיו שני אחים שהייתה להם עגלה קטנה עם סיר גדול מהביל, שמכרו תירס. ממליחים במלחיה ענקית ומגישים במלקחיים קלח עטוף בעלה תירס. כמו בסיפור תירס חם בים בם בם.

 




 

והיה עוד מוכר תירס חביב שהגיע מדי יום לרחוב בשכונה - בשעה ארבע ושלושים אחר הצהריים בדיוק. הייתי קונה אצלו קלח תירס בחמש אגורות שנתנו לי הורי. יום אחד הפסיק להופיע ולא הבנו לאן נעלם. לאחר ימים רבים הוא שב לאחר מחלה. ליוויתי חבר שקנה אצלו תירס והמוכר החביב הגיש גם לי. אמרתי לו שלא ידעתי שיבוא, אין לי במה לשלם. הוא חייך ואמר, תשלם לי מחר. למחרת כבר לא הגיע. ימים רבים הסתובבתי בכיס עם עשר אגורות ונשארתי חייב לו מאז ועד היום הזה.

 

היו עוד כמה טיפוסים, שהגיעו למכור לילדים בשכונה. היתה מוכרת תפוחים על מקל מצופים בגלזורה אדומה כמו סוכריה,  והיה מוכר 'צמר גפן' מסוכר ורוד על מקל  (אם אני זוכר, נדמה לי שקראו לזה אז 'נשיקה') - אבל את אלה ההורים לא הרשו לי. זה לא בריא ויקר, כך אמרו.

 

כל אחד מאלו שתארתי כאן היה אישיות צבעונית בפני עצמה. מייצגים בשבילי עולם ילדות שנעלם.

 

נכתב על ידי קנקן התה , 31/10/2014 12:45   בקטגוריות זכרונות ילדות, יומן אישי, דמויות של פעם  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-1/11/2014 12:38
 



על כשפים וטיפים


 

לא  אכתוב על יומולדת 100  לד"ר סאלק שחל היום ומתבטא בדודל של גוגל , זה שבזכותו החיסון נגד מחלת שיתוק הילדים (שנגרמת על ידי נגיף הפוליו), - למרות שיש לי הרבה דברים מעניינים לכתוב על זה ועל כך שעדיין קיים סיכון (!) להתפרצות המחלה בעתיד. אולי אכתוב על כך בהזדמנות אחרת.

 

גם לא מצאתי לנכון לפאר כאן את מעשיי והזמן הרב מאוד שאני משקיע במחשבה, ביוזמות, במיילים אינסופיים, בכתיבה ובתגובות בבלוג ההצלה, בניסוח מסמכים ומכתבים, ובכלל בפעילות מאחורי הקלעים להצלת ישרא - כי אני מאמין במעשים ומוותר על יחסיי ציבור. לא שיחסיי ציבור אינם חשובים בעולמנו, אבל אני מוותר עליהם, במיוחד כאשר הם נעשים היטב על ידי אלה שהולכים איתי יד ביד. 

 

אבל היום הנוסחה המכושפת שלי נתנה לי רשות לפרסם את הפוסט הזה ומזל שכך, כי אחרת היה צפוי מאבק מר בין שד הכתיבה המשתולל שבי לבין חוסר הרצון לבזבז פוסט ולחכות עד שהנוסחה תאמר שקצת מתגעגעים לכתיבה שלי (שימו לב, אמרתי מתגעגעים לכתיבה לא אלי). והערך שהתקבל בנוסחה אפשר לי לשחרר את הפוסט הזה (שכבר נכתב והמתין בסבלנות בטיוטות) עם כותרת' מגנטית' שתפתה אתכם להיכנס. זהו טיפ ראשון ערמומי לחיים ואין כאן חידוש בבלוגיה 'החיים הם כאן'. אבל יהיו כאן באמת טיפים ודיבורים על 'כישופים' וגם על דברים שימושיים כמו בחירת דפדפן שיעבוד הכי טוב עם הממשק המדרדר של ישרא. ובכל זאת להגנתי לא נתתי לפוסט כותרת כמו 'מבצע מטורף למנויים בלבד' כפי שראיתי בבלוגיה לאחרונה.

 

הטיפ השני קשור במיילים ששלחו לי מספר קוראים כאן לידע אותי על בלוגרית 'מרושעת' שבא יומה על 'כלבה' ועברה אירוע רפואי. 'לשמחים בצערה' השבתי שלמרות הרישעות ועלילות הדם שכתבה והפיצה עלי בהקשר למניעים דמיוניים בפעילות ישראבלוגית שאני מעורב בה בהתנדבות, ולמרות שאני מאמין שכל כלב באמת בא יומו, אין אני שמח על אף 'כלב' שבא יומו. גם משום שמגיע לעיתים יומם של כאלה שאינם 'כלבים' וממש לא מגיע להם, וגם משום שאני מאוד נזהר מסיבה נוספת, שבוודאי תזכה כאן ללגלוג מרבים שאינם מאמינים או לא רוצים להאמין בדברים כאלה בניחוח שמתאים לימי הביניים. אבל בכל זאת אספר לכם שוב (כפי שכבר כתבתי כאן על זה בעבר) מדוע אני נזהר. זה קשור בהיסטוריה 'הכישופית' שמתלווה למשפחתי.

 



רונות כישוף

 

וודאי יאמרו כאן איך מדען מלומד יכול בכלל לכתוב שטויות כאלה. אבל , לא אכפת לי ואומר באומץ: ידוע לי לפחות על 5 דורות משושלת אוקראינית של בני משפחה מדרגה ראשונה מצד אבא  שלי (שנמשכת מדור לדור עד לימים אלה), שמי שהציק או פגע בהם - קרו לו או לבני משפחתו הקרובים דברים איומים ונוראים תוך זמן קצר (לרוב מדובר בימים ספורים בלבד). סתם על קצה המזלג - מוות בנסיבות מוזרות ואיומות שלהם או של בני זוג (למשל, דום לב בעת נהיגה, נפילה לתוך פיר ועוד דברים שלא תרצו לשמוע ), וכן מחלות ומארות שאפילו לא רוצה להעלותם על דל שפתיי כאן.

 

וזה לא רק משום שקרוביי אלה האמינו ומאמינים ביכולתם זו, אלא משום שהנפגעים (אם נותרו בחיים במצב רע ומר) באו בתחינה לבקש סליחה ומחילה ו 'לבטל את הקללה'. וכי כיצד ידעו לקשר בכלל בין סיבה למסובב?. עוד לפני מאתיים שנה, היו וודאי מעלים אותם על המוקד ואני בטוח שיש כאלה שהיו עושים זאת גם כיום אם היו יכולים. ולמרות שאני מקווה שלא ירשתי בעצמי צירוף קטלני של 'הגנים הכישופיים' האלה, אני מאד נזהר שלא לחשוב רע בכוונה אפילו על מישהו שמאד פוגע בי. ולו רק כדי לא להרגיש אפילו בכאילו אחראי לגורלו של אדם, מרושע ככל שיהיה. וזאת גם משום שכפי שכבר כתבתי כאן על מספר 'יכולות על טבעיות' מסויימות שמלוות אותי מילדותי (ראו פוסטים בקטגוריית מיסטיקה ובמיוחד פוסטים מסויימים מתוך השישה עשר שבקטגוריה זו).  .

 

אז לאותם כמה שכתבו (ברבים) במיילים במעין שמחה לאיד (אם בכלל אפשר להגדיר את זה כך) אומר - אני ממש לא אוהב את המרושעת הזאת, אבל לא עד כדי כך שאשמח אפילו שמץ במה שאירע לה, ואפילו אני מאחל לה החלמה מלאה. אני אומר את זה כאן בפה מלא, למרות שאני לא אחראי על תת המודע שלי קריצה, סתם.

 

לסיכום, גם אם אינכם מאלו שמוכנים להאמין לשמץ ממה שכתבתי, לפחות קחו את זה כסיפור אגדה עם מוסר השכל (הטיפ) - אל תשמחו לאידם של שונאיכם. ואם אוסיף ואומר מדוע, במילא לא תאמינו. אז נשאיר את זה ככה.

 

טיפ שלישי מבוסס על מחקר מקיף שערכתי לגבי בחירת הדפדפן האידיאלי לעבוד עם אתר ישראבלוג, לאור הבאגים לרוב בממשק המוזנח, שהולכים ומתעצמים עם עדכונים של מערכות הפעלה וגרסאות של דפדפנים. המחקר שערכתי במחשב שלי (בלבד) השווה ארבע דפדפנים בגירסה הקיימת האחרונה, ובמערכת חלונות 7 מעודכנת בזמן אמת בכל תוספות היציבות והאבטחה של חברת מייקרוסופט, ובמערכת אנדרואיד 4.2 בסמרטפון גלאקסי S2 (שאני לא מתכוון לשדרג אותו עד שתיפח נשמתו ויחזירה לבורא הסלולרים).

 

ארבעת הדפדפנים שבדקתי בהם את סביבת ישראבלוג  הם אקספלורר, כרום, פיירפוקס, ואופרה בגרסאות המעודכנות האחרונות.

 

ראשית השוואתי את רמת האבטחה בשימוש הדפדפנים השונים לאחר יום גלישה (באתרים קבועים) מהורדת הדפדפן למחשב, בעזרת התוכנה Advanced SystemCare Pro. כדאי שתקחו השוואה זו ברצינות בבחירת הדפדפן. לצערי בגלל הממשק של ישרא אני עובד עם שני דפדפנים שונים - אחד לעבודה בלוח העריכה והשני לכתיבת תגובות. ןמשתמש בתוכנה הנ"ל לסלק את הרוגלות ולשמירת פרטיות. עם התוכנה מגיעה תוכנת בת שמשלימה את המלאכה.


באקספלורר רמת האבטחה תלויה באתרי הגלישה. מספר הרוגלות והנוזקות המצטברות תלויות באתרי הגלישה עצמם. לעומת זאת מעצבנים כרום ופיירפוקס שנראה כי מובנות בהן כל אחת שתי רוגלות המושתלות במחשב עם ההורדה (בדקתי את זה מספר פעמים בהורדות ובמחיקות). כמוכן מספר בעיות אבטחת פרטיות בפיירפוקס גדול פי-5 מאשר באופרה ופיירפוקס צוברת יותר זבל. הנה ראו מדגם מייצג בתמונה הבאה (לעיתים בפיירפוקס מצטברים לעיתים גם למעלה מ- 7,000 בעיות ופרצות הפוגעות בפרטיות ומדווחות לאח הגדול): 

 




אחת הרוגלות, שאינה מתגלה על ידי מרבית תוכנות האנטי וירוס והנוזקות ושמגיעה עם פיירפוקס היא

RedSheriff, וזה מה שמצאתי באינטרנט עליה:

 


Unlike most conventional spyware, Red Sheriff is loaded as a Java applet embedded in a Web page you visit. Once loaded, it sends information about your Internet usage (how long the page took to load, how long you stayed, etc.) to the parent company, supposedly bypassing firewalls, cookie blockers and the like. A number of Internet Service Providers have begun including Red Sheriff on their start pages, which are programmed to load every time the user logs on to the Internet.
 

 

לידיעתכם, גם אם אינכם מתרגשים מריגול אחר הרגלי הגלישה שלכם (כך מתגלים למשל פדופילים וחשודים בארגוני טרור), רוגלות השתולות במערכות ההפעלה שלכם מאיטות מאוד את קצב העבודה של המחשב ולכן כדאי להפטר מהן בהקדם האפשרי. למי שעובד עם פיירפוקס, הרוגלה הזו תחזור גם אם ניקיתם אותה - כל עוד אתם ממשיכים לעבוד עם הדפדפן הזה ומעדכנים אותו.

 

הפרמטרים הנוספים שבדקתי הם דיוק ונוחות עריכה בלוח העריכה של ישראבלוג וכן משלוח תגובות בשימוש בדפדפנים השונים. בטבלה הבאה מוצגות הערכות הבדיקה הסובייקטיביות שלי לפרמטרים השונים בסקלה שבין 4-10 , כאמור נכון למערכות ההפעלה שציינתי.

 

 

ההשוואה שערכתי העלתה שכמעט בלתי אפשרי להשתמש באקספלורר לעריכה. לא עובדות פונקציות העתק הדבק, היפרלינק, הטענת תמונות במקום הנדרש ועוד. בשליחת תגובות בנוסף לנאמר, גדול הסיכוי לאי שליחת התגובה ומחיקתה. בגלישה במרבית יתר האתרים לדעתי אקספלורר נוח ופשוט יותר לגלישה מלבד בעיות יציבות קלות באתרים מסויימים שגורמים לאיתחול האקספלורר.

 

בעריכה של טקסט פשוט בלוח עריכה ללא צורך בהטענת תמונות או העתק והדבק - אופרה מוביל בפשטותו. אבל  יש קושי התחלתי מסויים לקבוע את הגופן וגודלו או לשנותו במהלך העריכה וכן בעיות בגלילת (scroll) הטקסט. בהעתק והדבק טקסט או בהטענת תמונות עשוי להשתנות הגופן של כל הטקסט, ואין מעצבן מזה. לעומת זאת הגופן אינו משתנה באמצע המשפט כמו בשימוש בדפדפן פיירפוקס.באופרה שינוי הגופן הוא בהכל או לא כלום.

 

בשני הדפדפנים פיירפוקס ואופרה יש גם בעיות של יציבות גופנים  בכתיבה ובמשלוח תגובות. אבל לפיירפוקס יש יתרון כי הוא שומר שם משתמש וסיסמה כך שאין צורך למלא מחדש בכל תגובה. בשליחת תגובות בסלולר מוביל כרום והחסרון היחיד הוא חוסר יכולת להטמיע רגשונים (נבדק במערכת הפעלה אנדרואיד 4.2). לעומת זאת בעריכת פוסטים בלוח העריכה במחשב, לכרום יש בעיה רצינית - הטקסט נחתך בשוליו השמאליים.

 

בקיצור, על סמך צורכי העריכה או התגובות שלכם כקוראים, תוכלו בהתאם להשוואה לבחור את הדפדפן המתאים לכם. לידיעה ניתן להשתמש ביותר מדפדפן אחד לצורכי גלישה באתרים שונים. ולהשתמש בדפדפן נפרד לכתיבת פוסטים ובאחר לקריאה וכתיבת תגובות.

 

אבל המסקנה העיקרית היא שאתר ישרא אינו מתאים במאה אחוז לעבודה בסביבת שום דפדפן מבין הארבעה הדפדפנים הנפוצים שנבדקו. לשם כך כמובן שיש צורך דחוף בעידכון מימשק אתר ישרא.

 

 

ולסיום אנקדוטה קטנה. בעת העריכה של הפוסט הזה, ממשק ישרבלוג קרס שש פעמים במשך 12 שעות (בהודעה שקבלתי על המסך) וסירב לשמור את הפוסט אחרי שהוספתי את התמונה של הרונות המכושפות, חחחחחח

 




אמנם לא צריך כישוף כדי שממשק ישרא הדינוזאורי יקרוס מעצמו, אבל מעניין אם אוכל לבסוף להוציא פוסט זה לאור אחרי שנאלצתי לעשות העתק והדבק ללוח עריכה של פוסט חדש שש פעמים  (כלומר שש טיוטות לאותו פוסט), ודי מעצבן לכתוב שוב את הקטגוריות בכל פעם. אז נראה לכם שעכשיו אוותר על התמונה?

(ולאחר שש טיוטות, יותר לא עושה הגהות!)

 

 

נכתב על ידי קנקן התה , 28/10/2014 20:42   בקטגוריות ענייני ישראבלוג, ישרא-בלוג, דפדפנים, השוואת דפדפנים, מימשק ישראבלוג, כשפים, מאגיה, קללה, מיסטיקה, אבטחה, בלוגיה  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-31/10/2014 11:23
 



הנוסחה החדשה שלי


 

 

אתמול קיבלתי עדכון בטלפון למייל על תגובה לתגובה שהגבתי בבלוג מסויים כאן בישרא. כשלחצתי על הקישור, כרום סירב לפתוח את הבלוג והתגובה. ניסיתי בדפדפן אחר וקיבלתי הודעה שלאתר יש בעייה באישור האבטחה. ניסיתי שוב ושוב ואותו הדבר. הצלחתי רק במחשב.

אז האם לישראבלוג יש בעיה באישור האבטחה? פג תוקף, או משהו כזה?


***


כולם מכירים את הנוסחה הסודית של הפעילים בישרא. לא, לא פיצחתי אותה. אבל גם לי יש עכשיו נוסחה סודית חדשה. ראיתי כאן בלוגרים שלא כותבים הרבה, או נעדרים הרבה זמן, וכשהם חוזרים הם תמיד בראש רשימת החמים אפילו בראש הפעילים. ומצד שני ראיתי בלוגרים אחרים שהפסיקו קצת לכתוב וכשחזרו שכחו אותם. ויש אותי שכותב , לא מעט, ו... כבר קיטרתי מספיק.


אבל כשאני רואה פוסט עם תמונה אחת (למרות שאני לא מזלזל במקרים שטובה תמונה מאלף מילים), או שירבוט של כמה משפטים והתוכן, נו, לא נעים להדגים כאן, שזוכה להצלחה מטאורית כאן בבלוגיה, וכשאני רואה שפוסט שהשקעתי בו הרבה זוכה לתנועה דלילה יחסית לפוסט אחר שהשקעתי בו רק חמש דקות - אני מתבאס. מודה כאן קבל עם ועדה ולא מתבייש. ושיגידו כולם כמה קנקן מתלונן, ושלהם בכלל לא מזיז, כי הם כותבים כאן ככה סתם, וכל הבלה בלה הרגילים שזה רק, אבל רק בשביל עצמם. רק בשביל המוזה... ואם זה רק בשביל המוזה ולא מיועד לאף אחד, מדוע הם לא נועלים את זה כבלוג פרטי? ומדוע הם מתלוננים שבפעילים נמצאים תמיד אותם בלוגים, ובחמים פוסטים של אותם בלוגרים - מה זו האפליה הזו שעושות הנוסחאות של ישרא ללא יד אדם? ומדוע הם צועקים חמס שהפוסטים שלהם לא היו אף פעם במומלצים? ואז במשפט שני הם אומרים לאחרים - שהם כותבים לעצמם, כשמישהו אחר מדבר על כך שהוא לא כותב סתם לעצמו. אבל מצחיק אותי שדווקא אלו שכן מגיעים לפעילים ולחמים, כביכול זה לא משנה להם. ולא מבינים כביכול  מדוע אחרים מתרגשים מזה והם בכלל בכלל לא.


אז אני לא מתבייש לומר שאני לא מאמין להם שהם בעצמם לא אכפת להם בכלל, ושהם בכלל לא מסתכלים על מונה הכניסות ועל שאר הסטטיסטיקה. ושהם בכלל לא יודעים כשהם במומלצים, ושהם בכלל לא יודעים שהבלוג שלהם נכנס לפעילים, או שהפוסט שלהם בחמים. לא מאמין שרק במקרה מישהו סיפר להם ולכן הם כותבים על זה בבלוג שלהם, כביכול בצניעות ביישנית כזו - כי הם בעצם נורא מתפלאים בכלל, ובכלל זה לא משנה להם, אבל  אגב - הנה הם מדביקים לראווה צילום המוכיח שהפוסט במומלצים.       


גבירותיי ורבותיי, אני לא פולני. אני אומר את מה שאני חושב בצורה גלויה וישירה כאן. גם אם זה פוליטיקלי לא קורקט. ובוודאי אני לא כותב כאן לעצמי. יש לי מספיק מגירות ומסמכים בכספת, ומספיק מקומות שיזמינו ממני כתיבה ואפילו בתשלום אם ארצה ואסכים. ואולי גם אכתוב על זה כאן פעם משהו, אם יתחשק לי.

 



אבל לא זה מה שבאתי לכתוב כאן. באתי לכתוב על הנוסחה הסודית שלי. נוסחה שנסחתי לפי ימים אחדים למנוע ממני להתבאס מפוסט שהשקעתי בו כמה שעות טובות במספר עריכות בטיוטות עד לפרסום - וזוכה לכניסות... אֶה, ולאיזה שתיים - ארבע תגובות. ואל תגידו לי שחשובות כניסות ולא תגובות. כי בלי תגובות כיצד אתם יודעים שהכניסות האלו הן בכלל קריאות? * נו טוב, לא תמיד יש לאנשים על מה להגיב, וגם אולי לפעמים אין זמן, אבל מה מפריע להם ללחוץ על סימן הלייק בתחתית הפוסט?

 





והנוסחה הסודית הזו הנשמרת אצלי בכספת כמו הנוסחה של קוקה קולה, תשקלל עבורי מתי לכתוב את הפוסט הבא. כי בגדול הנוסחה הזו תראה לי מתי נמאסתי על הקוראים כאן,  וכמה זמן לחכות עד שאולי יתגעגעו קצת לפוסט.  ואולי בכלל לא יתגעגעו? דבר אחד אני מבטיח: אני לא מתכוון להשקיע פחות בכתיבת פוסט בעתיד ולרדת באיכות ** (נו טוב, לפחות איכות לפי השיפוט שלי, שהיא לא בהכרח איכות בעיניי הבלוגיה).


ולאחר שסיפרתי לכם על הנוסחה הסודית, אשים בפי שתיקה ולא תשמעו ממני יותר קיטורים על כניסות ותגובות. אני מבטיח. הנוסחה תשמור על שלוות נפשי, אני מקווה. ובהנחה שישרא תשרוד.  




* כניסות זה לא קריאות!


לא מאמינים? הסתכלו בצילום של לוח העריכה שתיעד זיפזופ של מישהו/י (כפי שקורה כאן לא מעט) בפוסטים ישנים (מתוך הרשימות כנראה). גם אם מדובר בקורא גאון - אין מצב שפוסט כאן אפשר לקרוא בדקה ובוודאי לא בחלק דקה.





** ופוסט כזה בחמים לא תראו בבלוג כאן! :

 

 


מדבר בעד עצמו, לא?

ומתנצל אם מישהו נפגע.

 

 

ובמעבר חד בשעת הכתיבה הזו הגעתי לנוסחה נוספת - פסקו קולות הנפץ והאמבולנסים -  הפוגה, המואזין קורא לתפילה. תפילה והסתה למהומה הבאה. תגידו, כבר הרבה זמן לא בקרתי בבתי כנסת, גם אצלנו מסיתים בדרשות? כן, מסיתים לפעמים נגד החילוניים הרשעים (את זה כבר שמעתי), אבל האם גם נגד מוסלמים? האם מהללים רצח תינוקות וילדים של אֶל-מוּסְלֶם ומבטיחים תואר קדוש בגן עדן עם שבע בתולות?

 

 

לסטודנטים עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית, ברכת שנה מוצלחת ופוריה. 


נכתב על ידי קנקן התה , 26/10/2014 01:15   בקטגוריות ענייניי ישראבלוג, בלוגיה  
40 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-31/10/2014 03:31
 



איש צדיק היה בדורותיו



בפוסט הזה לא אכתוב כלום על בלוג ההצלה.

גם לא אכתוב כלום על טרולים ונחשים.

גם לא אכתוב כלום על שאני כבר מדבר לפחות חודשיים על אנתיפדה בירושלים ושרק אחרי רצח תינוקת פתאום יש כזאת אצל בכירי המשטרה וראש הממשלה.

גם לא אכתוב על ירידה בכניסות ובתגובות לבלוג הזה (ואל תספרו לי שזה ככה אצל כולם, כי לוחות החמים והפעילים לא משקרים).

גם לא אכתוב שפוסטים שאני כותב שמגיעים לראש החמים בבלוג ההצלה, שהגיע לראש רשימת הפעילים והפעילות שלי למען הצלת ישראבלוג - הם על חשבון כתיבה בבלוג הזה.

גם לא אכתוב שאת הפוסט הזה יכולתי לאלץ לשייך לנושא החם "יום השבת" , כדי לסחוט עוד כמה כניסות.

גם לא אכתוב שתכננתי משהו מיוחד לעשות עם הקוראים כאן ואף כתבתי טיוטה על כך (שכנראה לא תראה אור) לקראת היומולדת (חבל על זמן) והבלוגולדת (3) הכפול שיחולו ב- 17 לחודש הבא - כי כבר ממש יצאה הרוח מהמפרשים.

 

אז אכתוב כאן על פרשת השבוע. לא, אל תלכו מכאן - זה לא מה שאתם חושבים.


 

פרשת השבוע היא פרשת נח. פרשת נח בספר בראשית תמיד ריתקה אותי מבחינה מדעית ובפוסט זה אנסה להראות לכם כמה דברים מעניינים.


על אנשים דתיים מקובלות כמה הנחות יסוד לגבי התנ"ך והתורה בפרט. ביניהן: ראשית התנ"ך כתוב בשפה מדודה ואין בו אף מילה מיותרת. שנית, שאת התורה כתב אדם אחד, הרי הוא משה (מלבד כמה המשפטים האחרונים החותמים את ספר דברים המתארים את מות משה, והרי אדם מת לא יכול לתאר את מותו). שלישית, התנ"ך אינו רק יצירה ספרותית איכותית כפי שהיא עבור אדם חילוני, אלא גם 'ספר הסטוריה' מהימן שכל הכתוב בו מתאר בדיוק את אשר היה. וכדי להסדיר את הסתירות, קיימים הפרשנויות והפלפולים. 


בפוסט זה אתחיל מההיסטוריה, אעבור למדע ואז לסתירות שבסיפור נח וסימנים נוספים שמלמדים כי נשזרו בסיפור שני נוסחים שונים, שסופרו על ידי שני אנשים שונים.

 





האם באמת התרחש המבול?



השאלה הראשונה היא האם באמת התרחש מבול בהיסטוריה האנושית? התשובה היא כנראה שכן, אבל לא בהיקף המתואר בפסוק: "וַיִּמַח אֶת-כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה עַד-רֶמֶשׂ וְעַד-עוֹף הַשָּׁמַיִם, וַיִּמָּחוּ, מִן-הָאָרֶץ; וַיִּשָּׁאֶר אַךְ-נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ, בַּתֵּבָה". 


מה תומך בסיפור המבול? לסיפור המבול ותיבת נח ישנן מקבילות במיתולוגיות עמים ובתרבויות שונות ורבות - בעמי אסיה, אירופה והאינדיאנים באמריקה.  הפיזיקאי פרופ' משה קווה טוען כי "סיפור המבול מוכר במאתיים ושבע עשרה תרבויות בעולם".


באיזור מסופוטמיה במזרח תיכון ידועות שתי מיתולוגיות עם סיפור דומה למבול ולתיבת נח: הראשון סיפור אתרחסיס, שנכתב במאה ה-17 לפנה"ס על ידי סופר בבלי בשם אלת-איה. והשני עם דמיון מופלא לסיפור המקראי הוא בעלילות גילגמש.

 


 

אבל, 'המבול' לא היה כפי הנראה אסון עולמי שבו הוכחד כל מה שעל פני האדמה. ראשית, גם אם כל היבשות כוסו בים, כמובן לא נכחדו הכרישים והדגים למיניהם, וגם לא עופות המים והיונקים הימיים כמו הדולפינים והלוויתנים.

 


האם התיבה היתה מספיק גדולה להכיל את כל מיני החיות בעולם?



גם אם התיבה הייתה צריכה להכיל זוג מכל חיה ועוף מאזור מסופוטמיה, נשאלת השאלה המדעית, האם התיבה של נח שגודלה "שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה, אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ" -בכלל יכלה להכיל זוג מכל המינים החיים ביבשה ובאויר מבחינת נפחה? ונעזוב בצד את העובדה שבימי נח לפני כארבעת אלפים שנה לא היתה טכנולוגיה לבנות אניה ענקית כזו בשטח ונפח כאלה וכמות זפת גדולה כזו שתאטום אותה.

 

מידת אמה לפי הרמב"ם 45.6 סנטימטר, והיא שונה מעט במקומות שונים בעולם העתיק, אבל לפי ממוצע של חצי מטר - מימדי התיבה כפי שמתוארים בספר בראשית הם 150 מטר אורך, 25 מטר רוחב ו- 15 מטר גובה. כלומר שטח התיבה היה 3,750 מטר מרובע וכגובה בנין בן שש קומות בגובה קומה תקנית בימינו. אבל היו פחות קומות, כדי שיוכלו להכנס חיות גדולות כמו הג'ירפות, הממוטות והפילים. האם בשטח כזה אפשר להכיל את כל המינים שביבשה ובאויר בעולם?


התשובה היא שאין מצב ששטח כזה יכיל עשרות אלפי מינים בעלי חיים יבשתיים ועופות הקיימים בעולם. וחיות הם לא חפצים שאפשר לאפסן כחבילות דוממות אחת על השניה. שלא נדבר על הלוגיסטיקה כיצד בפרק זמן קצר מההתרעה של אלוהים אדם אחד, גם בעזרת שלושת בניו,יכולים היו לבצע לוגיסטיקה מורכבת כזו של בניית התיבה עצמה, איסוף עשרות אלפי מינים, מזון לכולם, ולכנסם במקום אחד שיהיה להם מעט מקום לזוז ומבלי שיטרפו זה את זה?


גרסאות של שני מספרי סיפור שונים שורבבו בפרשה


אבל המצב סבוך עוד יותר. כי קיימת סתירה כמה חיות מכל סוג נאמר לנח לאסוף. באותה פרשת נח בספר בראשית יש שתי גרסאות:


בגרסה אחת באותה פרשה אלוהים מצווה: "וּמִכָּל-הָחַי מִכָּל-בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל, תָּבִיא אֶל-הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ:  זָכָר וּנְקֵבָה"


ובגרסה שניה: "מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה, תִּקַּח-לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ; וּמִן-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא, שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ. גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה,


כלומר, באותו פרק יש שני ציוויים: באחד זוג מכל מין חיה -זכר ונקבה. ובציווי השני זוג אחד לבהמות הלא טהורות (שימו לב לנוסח בגרסה השניה - לא "זכר ונקבה", אלא "איש ואשתו"  - לחיות). ולבהמות הטהורות שבע זוגות (כלומר, 14 "איש ואשתו" חיות מכל מין) וגם לכל העופות והציפורים שבע זוגות איש ואשתו. אם לפי חישובי נפח, אי אפשר להכניס לתיבה אפילו זוגות כל מיני העולם, אז בכלל כיצד יכנסו שבע זוגות מכל בהמה טהורה ומכל העופות והציפורים לתוך תיבה בשטח כזה? והבהמות הן לא רק בהמות אלא כל החיות (בהמות לא טהורות ו"כל רמש השדה למינהו" הכוללים את כל החרקים למיניהם, כל מיני הדו-חיים, כל מיני הזוחלים וכל מיני היונקים). 


כאמור בלתי אפשרי להכניס לתיבה כל מיני תבל בשטח כזה של תיבה. אז אולי, אולי אפשר לקבץ מיני החי מאזור מוגבל שבו התרחש המבול. ואביא דוגמה למה הכוונה, בעץ אחד בדרום אמריקה יש מספר מיני נמלים יותר ממיני הנמלים בשאר העולם כולו. ובאזור מסופוטמיה לא חיים קנגרוז וקוואלות כמו באוסטרליה. כך שזה עוד אינדיקציה שהמבול לא היה תופעה כלל עולמית.


כבר ראינו שמדובר בשתי גרסאות של מספר הזוגות, שלמעשה יכולות להיות מוסברות על ידי כך שבפרשת נח השתרבבו שני סיפורים של שני אנשים שונים ואלה הסימנים שתומכים בכך: 





כלומר, מספר הסיפור הראשון מדבר על זוג אחד מכל המינים והמספר השני מבדיל בין סוג המינים.

המספר הראשון משתמש במילים זכר ונקבה  ואילו המספר השני משתמש במילים איש ואשתו לחיות.

והמספר הראשון מכנה את האל אלוהים ואילו השני יהוה.


ועכשיו ראו איך השתרבבו שני הנוסחים בשני צבעים כמו גזור והדבק:

גרסה א' כחול

גרסה ב' ירוק



פרק ו'


יג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ, קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס, מִפְּנֵיהֶם; וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם, אֶת-הָאָרֶץ.  יד עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ, בַּכֹּפֶר. 

טו וְזֶה, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ:  שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה, אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ.  ... יח ... וּבָאתָ, אֶל-הַתֵּבָה אַתָּה, וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי-בָנֶיךָ אִתָּךְ.  יט וּמִכָּל-הָחַי מִכָּל-בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל, תָּבִיא אֶל-הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ:  זָכָר וּנְקֵבָה, יִהְיוּ כ  מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ, וּמִן-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה, לְמִינֵהוּ שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ, לְהַחֲיוֹת.  כא וְאַתָּה קַח-לְךָ, מִכָּל-מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל, וְאָסַפְתָּ, אֵלֶיךָ; וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם, לְאָכְלָה.  כב וַיַּעַשׂ, נֹחַ:  כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ, אֱלֹהִים כֵּן עָשָׂה.


פרק ז'


א וַיֹּאמֶר יְהוָה לְנֹחַ, בֹּא-אַתָּה וְכָל-בֵּיתְךָ אֶל-הַתֵּבָה:  כִּי-אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי, בַּדּוֹר הַזֶּה.  ב מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה, תִּקַּח-לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ; וּמִן-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא, שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ.  ג גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה, זָכָר וּנְקֵבָה, לְחַיּוֹת זֶרַע, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ... ה וַיַּעַשׂ, נֹחַ, כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוָּהוּ, יְהוָה


 ז וַיָּבֹא נֹחַ, וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי-בָנָיו אִתּ וֹאֶל-הַתֵּבָה:  מִפְּנֵי, מֵי הַמַּבּוּל.  ח מִן-הַבְּהֵמָה, הַטְּהוֹרָה, וּמִן-הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה; וּמִן-הָעוֹף וְכֹל אֲשֶׁר-רֹמֵשׂ, עַל-הָאֲדָמָה.  ט שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל-נֹחַ, אֶל-הַתֵּבָה זָכָר וּנְקֵבָה:  כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים, אֶת-נֹחַ.


יג בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ, וְשֵׁם-וְחָם וָיֶפֶת בְּנֵי-נֹחַ; וְאֵשֶׁת נֹחַ, וּשְׁלֹשֶׁת נְשֵׁי-בָנָיו אִתָּם אֶל-הַתֵּבָה.  יד הֵמָּה וְכָל-הַחַיָּה לְמִינָהּ, וְכָל-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ, לְמִינֵהוּ; וְכָל-הָעוֹף לְמִינֵהוּ, כֹּל צִפּוֹר כָּל-כָּנָף.  טו וַיָּבֹאוּ אֶל-נֹחַ, אֶל-הַתֵּבָה, שְׁנַיִם שְׁנַיִם מִכָּל-הַבָּשָׂר, אֲשֶׁר-בּוֹ רוּחַ חַיִּים.  טז וְהַבָּאִים, זָכָר וּנְקֵבָה מִכָּל-בָּשָׂר בָּאוּ, כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ, אֱלֹהִים; וַיִּסְגֹּר יְהוָה, בַּעֲדוֹ.  יז וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם, עַל-הָאָרֶץ;...


 

 

 

אז מה יש לנו כאן? ציווי  אלוהי של בית שמאי וציווי אלוהי של בית הילל. אבל נח היה צדיק בדורותיו ולא צדיק אבסולוטי. אמרו לו פעם זוג ופעם שבעה זוגות לבהמות טהורות ולעופות - כמו יהודי ערמומי, הכניס לתיבה גם בהמות טהורות וגם לא טהורות וגם עופות, אבל מכולם זוג אחד בלבד.

 

 

 

בפרשת נח, לאחר המבול ברך אלוהים על האדם להיות אוכל כל - מן החי ומן הצומח (לא צמחוני ולא טבעוני)

 


וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים, אֶת-נֹחַ וְאֶת-בָּנָיו; וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ.  ב וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם, יִהְיֶה, עַל כָּל-חַיַּת הָאָרֶץ, וְעַל כָּל-עוֹף הַשָּׁמָיִם; בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל-דְּגֵי הַיָּם, בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ.  ג כָּל-רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא-חַי, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה:  כְּיֶרֶק עֵשֶׂב, נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כֹּל. 

 


סיפורי נח מסתיימים בצהוב - הבן הצעיר מבצע מעשה סדום באביו נח


 התנ"ך לא מתבייש בסיפורים כאלה:

 

פרק ט'

" כ וַיָּחֶל נֹחַ, אִישׁ הָאֲדָמָה; וַיִּטַּע, כָּרֶם.  כא וַיֵּשְׁתְּ מִן-הַיַּיִן, וַיִּשְׁכָּר; וַיִּתְגַּל, בְּתוֹךְ אָהֳלֹה.  כב וַיַּרְא, חָם אֲבִי כְנַעַן, אֵת, עֶרְוַת אָבִיו; וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי-אֶחָיו, בַּחוּץ.  כג וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת-הַשִּׂמְלָה, וַיָּשִׂימוּ עַל-שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם, וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית, וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם; וּפְנֵיהֶם, אֲחֹרַנִּית, וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם, לֹא רָאוּ.  כד וַיִּיקֶץ נֹחַ, מִיֵּינוֹ; וַיֵּדַע, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן"...


 

חיי נח ומושג הזמן בתנ"ך

 

נח חי 950 שנה. 600 שנה לפני המבול ו-350 אחרי המבול. לפי התנ"ך העולם קיים פחות מששת אלפים שנים ולמעשה כ-4 מיליארד שנים. לפי המדע אף אחד לא חי בימים האלו שבהם חי נח יותר מעשרים, שלושים שנה. לכן מושג הזמן בתנ"ך אינו יציב ואינו מסתדר עם מושג הזמן כיום. 

 

 

וזה פירוש פרשת נח בניחוח מדעי של קנקן הסובר שהתנ"ך נכתב לכל דיכפין וכי אין לאף אחת מקהילות ישראל בעלות עליו ולפרשנותו.

 

מקווה ששרדתם את הפוסט הזה.

 

 

נכתב על ידי קנקן התה , 24/10/2014 14:11   בקטגוריות פרשת נח, גרסאות, היסטוריה, מדע, שאלות, תורה, תנ"ך  
42 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-27/10/2014 20:43
 



ועוד אומרים שיש אלוהים בשמים


 

זוכרים את אסון הכרמל? אחד מ"חכמי ש"ס" (אולי אתם זוכרים מי האישיות הזו) אמר: אסון הכרמל בשל אי-שמירת שבת.


 חיה זיסל ברון, תינוקת בת שלושה חודשים שנולדה בעזרת טיפולי הפריה ובעזרת השם לאחר שנים רבות - ביקרה אתמול בכותל לראשונה. ההורים אחזו בה, הפנו פניה לכיוון הר הבית ואמרו לה ששם מקום המקדש.


חיה זיסל ברון 'נשמה קדושה', תינוקת בת שלושה חודשים נרצחה אתמול על ידי מחבל נתעב בתחנת הרכבת הקלה בגבעת התחמושת. האם זה משום שהוריה לא שמרו שבת?

 

השגחה עליונה, ספר איוב - הפוך על הפוך. אללה הוא אכבר.


***


הבוקר אני שומע ליד הבית קולות נפץ, אנשים צורחים,  מסוקים חגים וקולות תפילה רמים עולים מהרמקולים של המסגד. משהו לא טוב קורה בירושלים.


נכתב על ידי קנקן התה , 23/10/2014 12:13   בקטגוריות טרור בירושלים, השגחה עליונה, ירושלים  
24 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-27/10/2014 20:44
 



לדף הבא
דפים:  

67,476
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקנקן התה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קנקן התה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ