לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סקירה קצרה על סוגיות עדים במשפט הישראלי מאת עו"ד אלון וניני

סקירה קצרה על נושא העדים במשפט הישראלי מאת עו"ד אלון וניני. * עד מדינה * עד עוין * עדות מומחה *עדות יחידה של בעל דין * אלון וניני


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2012    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

3/2012

אלון וניני עד מדינה - מאמר מסכם


שימוש בעדי מדינה הלכה למעשה במשפט הישראלי

פרק א' – מבוא :

  1. 1. עד המדינה:

א. "עד מדינה – שותף לאותה עבירה המעיד מטעם התביעה לאחר שניתנה לו או הובטחה לו טובת הנאה"

  1. 2. קיומה של התופעה המכונה "עד המדינה" זכתה לכינויים רבים. יש הנוטים לכנותה "הכרח בל יגונה" יש המכנים אותה "הרע במיעוטו" או בחירה בין "שתי רעות". הלכה למעשה, עד מדינה הנו עבריין אשר נטל חלק בביצוע עבירה, ובתמורה לכך שיעיד על שותפיו לעבירה ועל מעורבותם של אחרים במעשי פשיעה, מקבל פטור מלא או חלקי.
  1. 3. ניצנים לקיום תחיקתי של עדי מדינה ניתן למצוא כבר מסוף המאה 17. ראשיתם של דברים בעלייה גוברת של הפשיעה באנגליה בצירוף לחץ ציבורי גדול על הפרלמנט והמלך למציאת פתרון להתדרדרות לתופעות הללו. הפיתרון שהוצע היה ניצול סמכות קדומה של המלך במתן חנינות.
  1. 4. בעבר, השימוש של מתן החנינות על ידי המלך ביטא ביטוי לחסד, לפנים משורת הדין, להקל על עבריינם. אלה שלאור העלייה הגוברת בפשיעה, הוצע על ידי הפרלמנט כי החנינה תשמש תמריץ לעבריינים לחשוף את שותפיהם לעבירה. במסגרת מהלך זה חוקקו 14 חוקים שונים שהסדירו את הנסיבות והתנאים שבהם תינתן לעבריין חנינה בתמורה לכך שימסור פרטים על שותפיו לעבירות.  
  1. 5. העבודה כי מקורו של עד המדינה הנו "עד המלך" ששורשיו באנגליה הקלה עד מאוד את קליטתו במשפט הישראלי הן מבחינה מהותית, והן מבחינת פרוצדוראלית שכן כאמור, המשפט הישראלי בוסס בראשיתו על שיטת המשפט האנגלית ביחס לדיני הראיות והן ביחס לסעיפי החיקוק. כפי שיפורט בהמשך, יהיו הטוענים כי אימוצו של עד המדינה כחלק מהמורשת האנגלית נעשה באופן אוטומטי מבלי לבחון את נחיצותו או את מוסריותו של זה.
  1. 6. בעבודה זו נבקש לבחון את שאלת יעילות והצדקת השימוש בעד המדינה בהקשר של פשיעה חמורה. לצורך כך נסקור בתחילה באופן כללי את סוגיית עד המדינה, נפרט את החסרונות והיתרונות של עד המדינה, נערוך סקירה קצרה על ההסדר המשפטי הנוגע אליו ובהמשך נבחן שלושה תיקים בולטים בהם נעשה שימוש בעד מדינה.
  1. 7. אין מחלוקת כי חתימה על הסכם עד מדינה טומנת בחובה בעיות רבות ברמה המוסרית, המשפטית והחקירתית. מבחינה מוסרית, חתימה על הסכם עד מדינה מביא לכך שעבריין שחטא בעבירה, לעיתים בעבירות חמורות, יסיים את ההליך המשפטי מבלי שהוגש נגדו כתב אישום, מבלי שהורשע, ומבלי שהדבר ימצא ביטוי כל שהוא במאגר נתונים רשמי. אף רשות פרטית או ציבורית כאחת תוכל לבוא עימו בחשבון (ולעיתים בכלל לדעת ) על כי היה מעורב בפשיעה וזה יסתובב בנינו כאחד האדם.
  1. 8. תחושת הצדק ביחס למתן פטור לעד מדינה נפגמת קשות ומעלה תהיות, האם במסגרת המלחמה בפשיעה "הכל מותר" והאמצעים מקדשים את המטרה. הדברים אמורים ביתר שאת לקורבן ומשפחתו אשר לעיתים יש וימצאו עצמם ניצבים אל מול מי אשר פגע בם כאשר זה מהלך חופשי "בהיתר המדינה". הדברים מגיעים לכדי קיצון כאשר עד המדינה הנו העבריין היחיד ביחס למעשה עובדתי אחד/עבירה ובמסגרת ההסכם הוא מעיד על מעורבותו ומעורבותם של אחרים במעשי פשיעה נוספים. במצב שכזה הקורבן ומשפחתו אף אינם יכולים להתנחם בכך שחלק מהמעורבים שפגעו בהם הועמדו לדין.
  1. 9. גם מבחינה משפטית עד המדינה דורש התייחסות מיוחדת ומשנה זהירות. אין המדובר "בעד רגיל" אלה בעד בעל מאפיינים ייחודיים. ראשית יש לזכור כי העד הנו "אינטרסנט" אשר כל עדותו נועדה לחלץ עצמו מאימת הדין על ידי כך שימסור על מעורבות שותפיו. לא כל שכן כאשר במסגרת עדותו הוא אף צפוי לתגמול חומרי כזה או אחר בגין עדותו. משכך, יש לבחון בקפידה יתרה שמא עדותו זו שקרית ומהווה פתח מילוט אחרון לעד אשר מעגל הראיות נסגר סביבו.
  1. 10. מהימנותו של העד מראש מוטלת בספק שכן לא רק שהוא בעל עניין אלה זה הוכיח הלכה למעשה כי אינו חושש מאימת הדין ולחטוא בפשיעה ואם כבר הוכיח בעבר כי אינו מפחד מלבצע עבירות, מי לידנו יתקע כף שכעת אינו מוסר עדות שקר? המצב מקשה את מלאכת השופטים, בשר ודם, אשר צריכים לקבוע מסמרות ביחס לעדות בעייתי ביותר בכלים שאינם חד משמעיים
  1. 11. זאת ועוד, עד המדינה מקבל "הפטר סופי" רק לאחר שגמר להעיד ולהפליל את חבריו. הקביעה האם עמד זה בהסכם אם לאו נתונה באופן בלעדי לתביעה (בדרך כלל לפרקליט המחוז). עד המדינה ינסה כל העת "לרצות" את התביעה אשר כאמור אמורה ליתן תוקף לפטור. מאידך, אם מסר דבר שקר בהודעתו המשטרתית, אינו יכול לחזור בו מדבריו ולהעמיד הדברים על דיוקם שכן כאמור, יחשוש שמא המדינה תבטל את הסכם באופן חד צדדי ותעשה שימוש באמרותיו נגדו.

פרק ב' : כשלים וביקורות על השימוש המשטרתי בעדי מדינה:

  1. 12. הפיכת חשוד לעד מדינה נעשית תמיד "במגרש המשטרתי". החוקר הוא זה שאמור בין אם ביוזמתו ובין אם ביוזמת החשוד להחליט האם לפעול להפיכתו של חשוד לעד מדינה. למהלך זה משמעות קריטית על כל אופן התנהלות החקירה ובהמשך על ניהול המשפט. גיוסו של עד מדינה נחשב מהלך כבד משקל ולכן על פי רוב לא כל חוקר ייטול לעצמו יוזמה לביצוע מהלך שכזה אלה על פי רוב יהיה זה ר' צוות החקירה והדרגים הממונים עליו שיעשו כן.
  1. 13. בפרק זה נעבור על הבעיות הקשורות לשימוש בעדי מדינה. בשלב זה נציג רק את הביקורת הנשמעת וללא מתן מענה לכל אחת הבעיות המוזכרות. נסיון ליתן תשובות ולו לחלק מהבעיות בהמשכה של העבודה.
  1. 14. "הרמת ידיים" :

הפיכתו של חשוד לעד מדינה מעידה בראש ובראשונה על סוג של אוזלת ידה של המשטרה. במדינת "אוטופיה" כל עבריין שביצע עבירה אמור לשאת בעונשו. המשטרה אמורה למצות את כל כיווני החקירה ולאסוף די ראיות נגד כל אחד מהמעורבים ללא "טובות" של חשוד כזה או אחר . הפיכת חשוד לעד מדינה הנה מעין עיסקה שבה המשטרה (ואגב כך – הציבור) מוכנה לפטור אדם מעונש על מנת להגיע לעבריינים אחרים.  יש הטוענים כי הפגם המוסרי במתן פטור לעד המדינה הוא כה גדול עד כי מוטב לחברה כי פשע יישאר ללא פענוח או שרק חלקים יעמדו לדין על פני מתן פטור רשמי מטעם המדינה.

  1. 15. "אצבע קלה על ההדק":

אחת הביקורות הנוקבות הנשמעות נגד המשטרה בעניין זה הנה העובדה שעד המדינה, אשר במקור נועד למקרים חריגים ביותר הפך עד מהירה ל"דרך המלך". בכל תיק פשיעה חמור, במקום לאסוף ראיות באופן עצמאי במקום לנסות ולהפעיל את מירב הכישורים והמוחות פונה המשטרה לאפיק של עד מדינה ובכך משלמת מחיר כבד כאמור בדמות פטור לעבריין. האם באמת מוצו כל המאמצים בטרם נעשתה הפנייה לאפיק זה? האם עובר לכל מהלך שכזה נעשית ישיבה מסודרת של כל הגורמים תוך בחינת החלופות והמחיר? אלו הן שאלות כבדות משקל אשר אינן זוכות למענה אמיתי או להתייחסות מערכתית.

  1. 16. עיתוי השימוש:

פן אחר של הביקורת הנ"ל מתייחס לעיתוי שבו המשטרה פועלת להפיכתו של חשוד לעד מדינה. דברים אלו אמורים לכך שהדבר נעשה בתחילתה של החקירה ולא בסופה. במקום ללקט את הראיות ולסגור אותן סביב החשוד הרי שהצעה לשמש כעד מדינה מגיעה בסמוך למעצרו של החשוד.

  1. 17. כאשר ההצעה לשמש כעד מדינה מגיעה בשלבים מוקדמים "כוח המיקוח" אל מול החשוד קטן מאוד. כיום בעידן של פשיעה מתוחכמת ועבריינים אשר מודעים למרבית תרגילי החקירה, לא ניתן עוד להסתפק באמירות בעלמא כלפי החשוד כי "התיק סגור עליך" "וכדאי לך להציל את עצמך". עבריין לא ימהר להציע עצמו להיות עד מדינה אם לא יוכח לו באופן אמיתי שהמשטרה באמת יודעת את חלקו בפרשה וכי גם אם לא יסכים לשמש כעד מדינה, הרי שבכל הקשור אליו יש למשטרה די ראיות נגדו. למותר להוסיף כי ביקורת זו נכונה גם למצבים בהם המשטרה יוזמת את ההצעה שהחשוד ישמש כעד מדינה וגם למצבים החשוד מציע עצמו שכן בשני המקרים, על פי רוב, שיקולי עלות תועלת של החשוד הם שיביאו אותו לשמש כעד מדינה.
  1. 18. נטישת כיווני חקירה אחרים:

במצב דברים בו אין ליחידה החוקרת קצה חוט או לחילופין החקירה הגיעה למבוי סתום תהיה זו כמעט נטייה טבעית לאמץ גרסתו של עד המדינה אשר בה ומסר לראשונה את השתלשלות המלאה אשר תרו אחריה במאמץ רב. עד המדינה אשר "פתר" את החידה למשטרה הופך האחת להיות "יקיר היחידה" ולא אחת לראות כיצד כל צוות החקירה מיישר קו עם עדותו של עד המדינה. נזכיר כי מדובר באדם אינטרסנט, עבריין, אשר מציל את עורו ויכול אגב כך לחסל חשבונות עם  אויבים מהעבר.

  1. 19. העובדה שהמשטרה הייתה מוכנה לחתום עם עבריין הסם עד מדינה יוצרת כבר מחויבות שלה להליך זה, שאם לא כן, מדוע כלל טרחה לאשרו, ומכאן, ננטשים כיווני חקירה נוספים שהיו על הפרק עד לאותו שלב. לא רבים הם המקרים בהן המשטרה מחד חותמת הסכם עד מדינה עם עבריין ובמקביל חוקרת כיווני חקירה המנוגדים למה שזה מוסר בעדותו.
  1. 20. "חתול בשק":

תחילתה של כל חקירה מהווה מעין הליך גישוש הדדי. בעוד המשטרה מנסה לבדוק את מעורבותו של החשוד בביצוע העבירה, זה האחרון מנסה לראות מה כבר יש בידי המשטרה נגדו. מרביתם של העבריינים, לא כל שכן אלו המנוסים בחקירות, לא ימהרו לפרוס בפני המשטרה את מרכולתם בטרם ייחתם עימם הסכם עד מדינה. בשלב של המשא ומתן, בפרט כאשר היוזמה לכריתתו באה מאת העבריין,  הם רק ימסרו בכותרות בלבד את עיקר המידע שברשותם, לעיתים תוך ציון שמות המעורבים הנוספים לרבות סיועים שלדעתם יכולים לבסס גירסתם. כאשר צוות החקירה לא הקפיד למנוע מהחשוד מידע שקיים ברשותם, העבריין יכול לעיתים ליצור מצג שווא שהידע שברשותו רב ואוטנטי או כזה שאכן תואם את התשתית שכבר הצליחו לאסוף. והנה, לאחר החתימה על ההסכם אשר מהווה התחייבות שלטונית כבדת משקל מסתבר כי העד אינו יכול לקדם את החקירה באופן משמעותי או לפרט מעבר לאותן כותרות או לחילופין אין בידו להשיג את אותם סיועים הנדרשים לעדותו על פי הפסיקה.

  1. 21. אמצעי לחיסול חשבונות:

לעולם, העבריין שהיה בזירה ידע טוב יותר מכל חוקר או יחידה חוקרת את שקרה באמת ארוע העברייני. הוא זה שהיה נוכח במקום, הוא זה נטל חלק בתכנון המעשה ולאחריו נמלט עם שותפיו.  היתרון היחסי של העבריין בהכרת המעשה הפלילי מהווה כר נוח לחיסול חשבונות כלפי שותפיו, ובמה דברים אמורים . העבריין החותר לחתימה על הסכם עד מדינה יכול לפרט בפני החוקרים אחד לאחד את כל פרטי העבירה באופן שיתאים גם לחומרים אחרים שנאספו בדרכים אחרות. בכך, יוכל להגדיל את מהימנותו ולטעת בצוות החקירה התחושה כי מדובר בעדות אמינה ביותר.  כך לשם הדוגמא יוכל לספר כי המכונית הייתה מסוג Y, האקדח היה מסוג X הקליעים היו מסוג מיוחד וכיוצ"ב באופן שיתאים לממצאי הזירה. דא עקא כי לאחר שעשה כן, בסופם של דברים, יעוות את המציאות ויטיל את האשמה על אחר באופן שיחליף בין האנשים המעורבים, יחליף בין התפקידים, יוסיף פרטים שלא ארעו וכהנה וכהנה.  האמינות אותה הצליח ליצור על ידי מסירת פרטים מוכמנים לכאורה, יקשו מאוד לזהות את השקרים אותם נטע בהמשך עדותו.

  1. 22. "הפסקת החקירה":

אחת שנחתם הסכם עד מדינה והעד מספר את חלקו של שותפיו, ניתן לומר באופן ציורי כי המשטרה "מפסיקה לחקור" וכל מאמציה מתכוונים לאימות גרסתו של עד המדינה, היינו חיפוש סיוע לעדותו כאמור בפקודת הראיות. הדבר קריטי כאשר ישנם כיווני חקירה אחרים אפשריים אך לא רק. לעיתים הפסקת החקירה משפיעה על ניהולו של התיק גם כאשר עד המדינה אינו משקר ומצביע על המעורבים האמיתיים בביצוע המעשה. ונפרט:

  1. 23. טול מצב בו עד המדינה מסרב להעלות ולהעיד, עולה להעיד אבל שותק, עולה להעיד וחוזר בו מדבריו. בכל אחד מהמקרים המנויים, הבסיס עליו נבנה כל התיק נשמט ומאידך, אין ראיות נוספות לביסוס האשמות שכן כאמור על החקירה נסובה על מציאת ראיות סיוע שבהן אין די. לכאורה, ניתן לעשות שימוש באמרותיו של עד מדינה על פי סעיף 10 א' אולם יש לזכור כי עדות זו חשודה מראש, ישנו קושי אמיתי לבסס הרשעה בתיקי פשע חמור בהסתמך על ניירות בלבד מבלי שבית המשפט יוכל להתרשם באופן בלתי אמצעי מהעד וסימני האמת ובפרט כאשר לא אחת גם מתוך העדויות במשטרה עולות תהיות אשר מחייבות עד המדינה להעלות וליתן הסברים.
  1. 24. סיטואציה דומה יכולה להיווצר גם כאשר עד המדינה מכבד את ההסכם ועולה להעיד אלה שעדותו מתגלה כעדות בעייתית, שקרית בחלקה, העד אינו ורבלי מספיק, אינו נותן מענה לתהיות ובסופו של דבר בית המשפט מתקשה לבסס על עדותו כל ממצא. גם כאן העובדה שכל החקירה נסובה על עדותו של עד המדינה מטעמים של נוחות, תביא לכך שבהיעדרה, כל התיק קורס.
  1. 25. לעניין זה יכולים החוקרים לטעון כי אין זה ביכולתם לצפות האופן שבו יעיד העד והמשקל שבית המשפט ייתן לו. גם טענה זו, אינה נקייה מספקות שכן אגב חקירתו של עד המדינה יש חובה לעמתו עם ראיות אחרות אשר סותרות גרסתו יש להקשות עליו ולבצע לו מעין "חקירה נגדית פנים משטרתית" אשר תלמד האם יש בסיס איתן לדבריו.
  1. 26. לסיכום ביניים וכפי שפורט בהרחבה לעיל הרי ששימוש בעד מדינה טומן בחובו קשת רחבה של בעיות מובנות עד כי יש הטוענים שמוטב שלא לעשות כלל שימוש בעד מדינה. המצדדים בגישה זו טוענים כי עד המדינה חותר תחת עיקרון השיוויון בפני החוק ומציב למשטרה דרך קלה לפתור תיקים במקום להמשיך ולתור אחר ראיות בעצמה. אליבא גישה זו, הקהילה המשפטית כבר מורגלת להימצאותו של עד מדינה כחלק מכללי המשחק ולא מטילה ספק במושכלות יסוד האם הדבר ראוי.

פרק ג' חתימה על הסכם עד מדינה  מנקודת ראותו של עד המדינה:

  1. 27. בפרק זה ננסה להציג בקצרה את המשמעות המעשית של חתימה על הסכם עד מדינה מנקודת ראותו של העבריין. מצאנו לנכון להרחיב בנושא וזאת משום שהבנת התהליכים העוברים על העבריין, יכולים להביא להתנהלות חכמה יותר מצד המשטרה והפרקליטות ובסופו של דבר להביא לתוצאה טובה יותר בסופו של ההליך מבחינת העמדתם לדין של העבריינים והרשעתם.
  1. 28. אין ספק כי עד המדינה אינו פועל מטעמים אלטרואיסטים וכי שיקולי עלות תועלת הם אלו אשר מנחים אותו.  על ידי כך שזה מספר על חלקו וחלקם של שותפיו הוא מציל עצמו מנשיאה בתוצאות מעשיו הפליליים. שיקוליו של העבריין הנם שיקולים רציונלים ונעשים מתוך בחירה חופשית. יחד עם זאת אין פירוש הדבר כי על גורמי החקירה להתעלם מהקשיים העצומים ותהפוכות הנפש שעוברות על עד המדינה עובר לחתימתו, ההיפך הוא הנכון. על גורמי החקירה לגלות רגישות לבעיותיו ומצוקותיו הפיזיות והאחרות  של עד המדינה בפרט ככל שהמדובר בתקופה שבין החתימה על ההסכם ועד למסירת עדותו.
  1. 29. חתימה של עבריין על הסכם עד מדינה מהווה חציית קווים ומהפך באורחות חייו. מהפך זה פועל  בשני מישורים, זה הראשון הנו "פנימי" באופן שבו רואה העבריין מבחינתו הסובייקטיבית את המהלך הנ"ל. מדובר לכאורה בהליך נפשי שבו מחליט העד לזנוח את אורחות חייו העבריניים מטעמים מוסריים ערכיים ולעבור מעין "חזרה בתשובה". לא אחת זה מצהיר כי "מאס בחיים העבריניים", וכי מעתה רוצה להיטיב את דרכיו. יש המגדילים עשות ואף מביעים רצונם להתגייס למשטרה או לסייע לה בכל דרך אפשרית.
  1. 30. מישור שני שבו פועל הליך זה הנו "חיצוני" ופועל כלפי החברה. הכוונה הנה לאופן שבו מעשה כזה ניתפס בעיני החברה העבריינית אליה השתייך עד לא מכבר. בעניין זה אין מחלוקת כי העובדה שעבריין בוחר לשתף פעולה עם המשטרה כמוה "כאות קין" על ראשו ועד כמה שהדבר יישמע אירוני מהווה מעשה שלא ייסלח. עד המדינה גוזר על עצמו באחת נידוי מוחלט וניתוק לא רק עם שותפיו הישירים לביצוע העבירה אלה גם עם חבריו מכריו וכל מי שהיווה חלק מהמרקם החברתי שלו. לעיתים הדברים מגיעים לכדי מצב שגם משפחתו הקרובה של העד בוחרת לנתק עימו כל קשר. מעשה שכזה הנו "חד כיווני" ומי שחתם על הסכם עד מדינה ייקשה לשוב ולהתקבל לחברה העבריינית גם אם יחלוף זמן רב וגם אם זה יבחר בסופו של דבר שלא לקיים חלקו בהסכם.
  1. 31. ככל שהדבר נוגע למישור הפנימי, מותר וצריך להטיל ספק בכנות הצהרות אלו שכן אותו הליך נעשה על פי רוב לאחר שהעד נתפס בכף, לאחר ביצוע העבירה ומתוך תועלתנות אישית גרידא. ולעניינו לא נדרשות מהיחידה החוקרת תשומות מיוחדות. שונים הם פני הדברים בכל הקשור למישור החיצוני. בעניין זה ליחידה החוקרת תפקיד חשוב מאין כמוהו. בשלב זה על החוקרים להבין כי עד המדינה נמצא בסיטואציה נפשית קשה תוך ניתוק כמעט מוחלט מכל חבריו ומשפחתו. הליך כזה מלווה תמיד בספקות ולא אחת בבלבול. בעניין זה על היחידה החוקרת לשמש כאוזן קשבת לכל בעיותיו וקשייו של  העד. עליה לשמש לו כחברה לדאוג לו לתעסוקה ולסיוע נפשי אם זה יזקק לו. חיזוקים ושיחות בדבר נכונות התהליך ימנעו מהעד לחזור בו מהסכמתו או להפר את ההסכם.
  1. 32. ביטחון אישי: כל אדם אשר הופך לעד מדינה, גם כאשר מדובר בעבירות צווארון לבן או עבירות קלות יחסית, מציב עצמו בסכנה מסויימת של התנכלות מצד שותפיו אותם הוא מפליל. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר במי שמעורב בפשיעה קשה או מי שמעיד נגד משפחות פשע. ביחס לאלו האחרונים לא יהיה זה מוגזם לומר כי עד המדינה מעמיד עצמו בסכנת חיים ממשית כאשר משפחות הפשע ושלוחיהם יעשו הכל למנוע מהעד להעלות ולהעיד. לא למיותר לציין כי סכנה זו אינה חולפת גם לאחר שעד המדינה סיים להעיד שכן אם עד לעדותו שותפיו יפעלו מתוך טעמים פרקטים למנוע עדותו, הרי לאחר שסיים עדותו שיקולי נקם ישמשו כגורם מניע. בעידן של אלימות גוהה ושבירת כל הקודים הרי גם משפחתו של העבריין יכול ותימצא עצמה בסכנה.  שיקולים מעין אלו מקבלים משקל מכריע במכלול השיקולים של עד המדינה ומכאן הצורך מצד היחידה החוקרת ליתן מענה אמיתי ומספק ביחס לביטחונו האישי של העד ומשפחתו. תקצר היריעה מלפרט על הפיתרונות והדרכים להתמודד עם סוגיה זו ותוקדש לכך התייחסות נפרדת בהמשך.  בשלב זה רק נציין כי תחושה מצדו של העד כי אכן ביטחונו האישי חשוב בעיני היחידה החוקרת יכול ולשפר את אופן התנהלותו עד למסירת עדותו ובכלל.

פרק ד'  – הנחיות היועמ"ש ביחס לחתימה על הסכמי עד מדינה.

  1. 33. הנחיות היועמ"ש  בקשר לעדי מדינה פורסמה לראשונה בשנת 1976 והועברה לפרקליטות ולמשטרה. הנחיות אלו מעודכנות מעת לעת בהתאם לפסיקה המתחדשת ומקרים אשר חייבו עדכונן. כאן המקום לציין כי חרף העובדה שהיועמ"ש עומד בראש התביעה ולכאורה אמור להנחות את הפרקליטות הרי שמירב ההנחיות מתייחסות דווקא לגוף החוקר, היינו המשטרה, שכן ברובם המוחלט של המקרים המשטרה היא זו אשר מתניעה את הליך הפיכתו של עבריין לעד מדינה ,היא זו אשר מודעת לטיב הראיות, סיכוי הפיצוח בהיעדרו של עד המדינה הימצאותו של סיוע ועוד. הפרקליטות על פי רוב נכנסת לתמונה רק בשלב שני לצורכי אישורו של ההסכם ולאחר שכבר התחיל מו"מ ראשוני
  2. 34. עיון בהנחיות אלו מלמד כי לכאורה נתן היועמ"ש דעתו לכל אותם כשלים ובעיות הקשורות בחתימה על הסכם עד מדינה.  להלן נפרט בקצרה את עיקרי הנחיות והרציונאל העומד מאחוריהן.
  1. 35. עד מדינה  – חריג : כבר בפתח ההנחיות נכתב : "ככלל, עבריין צריך לבוא על עונשו, ועל כן, הפיכתו של עד מדינה תהיה רק במקרים בהם יש להעדיף למען טובת הציבור הבאתו לדין של עבריין אחר – פעולה שהתביעה תתקשה לעשותה בלא שימוש בעד מדינה".
  1. 36. הנה כי כן, בבסיס הנחיות היועמ"ש נמצא כי השימוש בעד מדינה ראוי שיעשה כחריג, במשורה, ורק במקרים בהם "טובת הציבור" מחייבת זאת.  מיותר לציין כי טובת הציבור לא פורשה בהנחיות ומדובר במושג הנתון לקשת רחבה של התאמות ופרשנויות.כן, למיטב ידיעת הח"מ לא נערכה עד כה סטטיסטיקה מסודרת על מידת השימוש בעדי מדינה בתיקי פשע חומר ובכלל.
  1. 37. בסעיף 2 להנחיות מנויים תשעה שיקולים שונים שעל התביעה לשקול בטרם ייחתם הסכם עד המדינה. לכאורה מדובר "ברשימת תיוג" מחייבת אשר יש לעבוד לפיה בכל מקרה אולם המציאות מלמדת כי לא ניתן ליתן תשובה מוחלטת ביחס לכל אחד מהפרמטרים, לעיתים אין כל אפשרות לבדוק נתונים מסויימים  בין אם מחמת קוצר הזמן ובין אם מחמת העובדה שבשלב זה החשוד "שומר את מרבית קלפיו קרוב לחזה" כל עוד לא קיבל אישור רשמי להפיכתו של עד מדינה.עוד יש לשים לב כי אין המדובר ברשימה סגורה וייתכן ויהיו שיקולים נוספים אשר יש ליתן עליהן את הדעת.
  1. 38. ואלו הם השיקולים שיש לקחתם בחשבון: מיצוי הליכי חקירה אלטרנטיביים טרם חתימה על ההסכם, מצב הראיות בתיק והרצון להגיש כתב אישום המבוסס על ראיות מוצקות, פוטנציאל הראיות שבידי העד לספק, מעמד העד ומרכזיותו, אישיותו של עד המדינה ובחינת מהימנותו, הימצאות סיוע לעדות, חומרת העבירה, קיומם של עדי מדינה נוספים בתיק, היכולת לשמור על ביטחונו של עד המדינה.
  1. 39. סעיף 3 להנחיות דן בטובת ההנאה שניתנת לעד המדינה. גם ביחס לראש פרק זה ישנה הנחייה כללית לפיה יש "לחתור להתניית הסכם עד מדינה בענישה – ולו מינימאלית  – על מעשיו".  מילים אחרות , ישנו ניסיון דרך הנחיה זו לתקן את הפגם המוסרי שבחתימה על הסכם עד מדינה שמוציא את העבריין פטור בלא כלום. בהמשכו של סעיף זה פירוט של מה ייחשב כטובת הנאה  כאשר טובת הנאה תיחשב בין היתר כהבטחה שלא להעמיד לדין, המרת סעיפי אישום לקלים יותר,  עתירה לעונש מתון , המלצה לחנינה ומתן שליש, תמורה כספית והבטחה ליציאה מהארץ  גם כאן, אין המדובר ברשימה סגורה אלה רשימה שאמורה למצות את אותם המקרים השכיחים של מתן טובת הנאה.
  1. 40. סעיף 4 דן בנוסחו של ההסכם. גם בעניין זה, חרף העובדה כי כל מקרה שונה מרעהו ויש ליתן התייחסות אינדיבידואלית לפרטי ההסכם הרי סעיף זה מנסה ליצור "שלד" שישמש לכל הסכם ללא קשר מה סוג העבירה או נסיבות ביצועה.  נוסח ההסכם כולל שורה של התחייבויות של עד המדינה אשר על פי רוב כוללות מסירת הודאות אמת מלאות על חלקו,עריכת שחזורים, עימותים ופעולות חקירה נוספות לפי דרישות המשטרה. כן ההסכם כולל את התחייבותו של העד שלא לבצע עבירות נוספות, התחייבותו להעיד בבית המשפט,  שמירה על חשאיות והיעדר מתן ראיונות לתקשורת, התייחסות לתנאי החזקתו עד סיום  העדות, וכן תניה הכוללת את הסעדים שיעמדו למדינה במקרה של הפרת ההסכם על ידי עד המדינה. ההנחיות כוללות גם הוראה נגטיבית לפיה אסור להתנות את תוקפו של ההסכם בכך שיוגש כתב אישום או ששותפיו יורשעו.   . כל הסכם יכלול פירוט טובות ההנאה שניתנו לעד.
  1. 41. הסכם המדינה הנו חלק מחומר החקירה המועבר לסניגור והוא אמר למצות את מערכת היחסים שבין המדינה לעד המדינה ואם חפצה המשטרה לחסות חלק מההסכם עליה להוציא תעודת חיסיון ולהסביר מדוע אין בכך כדי לפגוע בהגנתו של הנאשם.
  1. 42. סעיף 5 להנחיות קובע כי מי שמוסך לחתום על הסכם עד מדינה זה פרקליט המחוז ובמקרים חריגים פרקליט המדינה. סעיף 7 דן בזכותו של העד לייצוג של עורך דין מטעמו .  סעיפים 7, 10 ו- 11 דנים במקרים של הפרת ההסכם והתוצאות הנלוות לכך. בין היתר הנחיות אלו קובעות כי במידה והעד הפר את ההסכם תהיה רשאית המדינה לעשות שימוש באמרות אותן מסר "לקראת הסכם עד המדינה ולאחריו בהליך הפלילי נגדו או נגד אחרים".
  1. 43. סעיף 12 להנחיות קובע כי יש לתעד את כל המהלכים לקראת הפיכתו של חשוד לעד מדינה וכן כי חומר זה הנו חומר חקירה ויחולו עליו הוראות סעיף 74 לחוק סדר הדין בפלילים [נוסח משולב ] התשמ"ב  – 1982.  ס"ק (ב) דן במעמדם של אותם אמרות של חשוד עובר להפיכתו של לעד מדינה ובשאלה האם ניתן לעשות בהם שימוש. ככלל נקבע כי במידה והיוזמה לכריתת הסכם עד מדינה היא של החשוד או אז הדברים שמסר במסגרת המו"מ יוכלו לשמש כנגדו אולם במידה והמדינה היא זו שיזמה ההליכים היא אינה יכולה לעשות שימוש באמרותיו של החשוד.
  1. 44. סעיף 13 הנו סעיף שמציין את הצורך להחיש את ההליכים המשפטיים כאשר עסקינן בתיק בו מעורב עד מדינה וזאת "עקב הסיטואציה הרגישה במיוחד בה נתון עד המדינה עובר למסירת עדותו, והפעלת לחצים עליו בין במישרין ובין בעקיפין".
  1. 45. לסיכום פרק זה ניתן לומר כי הליך הפיכתו של חשוד לעד מדינה הנו הליך מורכב ורגיש ומכאן רצוי שיעשה בידי חוקרים מנוסים תוך ליווי צמוד של פרקליטת המחוז ופרקליט מלווה. הדברים מקבלים משנה תוקף ביחס למשא ומתן בדרך לכריתתו של הסכם עד מדינה. ישנו חוסר בהירות רב בקרב חוקרים בכירים וכך גם בקרב פרקליטים מה מותר להבטיח, מה נכלל במסגרת המו"מ ושאלות נילוות.  עצם החתימה על הסכם עד מדינה מהווה צומת מכריע בכל חקירה ועל פי רוב צומת המהווה תפנית במאמצי החקירה של היחידה החוקרת.  נקדים המאוחר ונציין כי הנחיות היועמ"ש ביחס לחתימה על הסכם עד המדינה, חרף כלליותן , הן מפורטות, ברורות ויש בהן ליתן מענה למרבית הסוגיות שיש ויצוצו במסגרת חתימה על הסכם מדינה. שאלה נפרדת היא האם תמיד פועלים לפי הנחיות אלו ומדוע גם כאשר פועלים בהתאם להנחיות אלו עדיין תיקים בהם מעורבים עדי מדינה מתסבכים לא אחת ומסתיימים בתוצאה שאינה משביעה רצון.

פרק ה' חתימה על הסכם עד מדינה הלכה למעשה  – ראיון עם ניצב משנה אפי ברכה :

  1. 46. לצורך עבודתנו זו ועל מנת לבחון הדברים מפרספקטיבה של היחידה החוקרת ערכנו ראיון עם נצ"מ אפרים ברכה המשמש כיום כראש זרוע ביאל"כ (פשיעה כלכלית). בין תפקידיו הקודמים של נצ"מ ברכה ניתן למנות את היותו ר' היחידה לתפקידים מיוחדים בימ"ר ת"א (תמ"י) ראש צוות חקירה בימ"ר ת"א ועוד.  בחירתו של נצ"מ ברכה לראיון, אינה מקרית שכן מדובר בחוקר ותיק אשר נטל חלק בחקירות מסובכות ומורכבות ביותר וזאת במקרים רבים של פשיעה חמורה וארגוני פשע עוד לפני שאלו הוגדרו ככאלה .  בחלק לא מבוטל מאותם תיקים נעשה שימוש בעד מדינה כאשר לנצ"מ ברכה חלק מכריע בהפיכתו של חשוד זה או אחר לעד מדינה.  הצגנו לנצ"מ ברכה מספר שאלות הנוגעות לשיקול הדעת שלו כראש צוות חקירה ביחס לשימוש בעד המדינה ובפרט את אותן בעיות הכרוכות בשימוש בעד המדינה, ולהלן עיקרי הדברים:
  1. 47. האם אתה מייחד את השימוש בעדי מדינה רק למקרי פשע חמור או ארגוני פשיעה או מדובר בכלי "לגיטימי" ביחס לכל פשע שמבוצע ונחקר?

א. מטבע הדברים השימוש העיקרי בעדי מדינה הנו ביחס לתיקים החמורים אולם כל תיק נבחן יש סוגיית בהתאם לנסיבות, החומרה והיקף העבירות המיוחסים לעבריין או לחבורתו. שימוש בעדי מדינה יכול להיות גם ביחס לעבירות שהנן אינן חמורות אולם מי שמעורב בהן הנו "יעד משטרתי" או כזה שישנו אינטרס ציבורי רב להעמידו לדין.

  1. 48. מה החשיבות של שימוש בעדי מדינה ביחס לארוגני פשיעה?

א. ישנה חשיבות רבה ביותר שכן מדובר בארגון שעל פי רוב ממודר כאשר ישנו קושי אמיתי באיסוף ראיות. ישנו מדרג בין" חיילי ביניים" "חיילי תחתית" "וחיילים בכירים". בארגונים שכאלה ישנה עדיפות לאתר חוליה על מנת שתסייע להעיד על חוליות אחרות באותו ארגון.

  1. 49. האם ישנו תיעוד סטטיסטי במשטרה בדבר מספר התיקים בהם נעשה שימוש בעדי מדינה ובהמשך לכך האם להערכתך ישנה עלייה בשנים האחרונות בשימוש בעדי מדינה ?

א. הואיל וכל הסכם עד מדינה מחייב אישור של ר' אח"מ הרי שהדברים מטבע הדברים מתועדים ונשמרים אולם לא מכיר את הנתונים בעניין. יחד עם זאת מבקש להצביע על שתי מגמות: הראשונה הנה עלייה במודעות של היחידות החוקרות לעצם היכולת להפוך חשוד לעד מדינה (או לסוכן), היינו זהו אחד הכלים הנלקחים החשבון במסגרת דרכי הפעולה בתיק. המגמה השנייה בהקשר לכך הנה העלייה ביכולת של המשטרה לאסוף נתונים באמצעים טכנולוגים שונים ומגוונים דבר שיכול לייתר השימוש במקרים מסוימים בעדי מדינה או להקל על מציאתו של סיוע לעדותו של העד.

  1. 50. האם לחץ של מפקדים או לחץ ציבורי לפענח תיק כזה או אחר יכול להביא "ליד קלה על ההדק" בחתימה על הסכם עד מדינה ולהביא בכך שעבריין יצא פטור מעונש?

א. באופן כללי שולל את הדבר. נעשה בזה שימוש מושכל. רק לאחר שהמשטרה באמצעות הכלים שעומדים לרשותה לרבות בצד המודיעיני לא הצליחה להביא לפענוח (או להשיג ראיות קבילות) פונים לאפיק שכזה. בשלב זה מנסים לאתר חוליה חלשה שעליה "מתחילים לעבוד". בכל מקרה תמיד נשקלים שיקולים של אינטרס הציבור. לציין כי לעיתים שימוש בעד מדינה כנגד ארגוני פשיעה יכול לחסוך למדינה ולמשטרה כסף וזמן רב אותם היא משקיעה באופן שותף על מנת להתמודד עם אותו ארגון. אותן תשומות יכולות להיות מופנות לאחר החתימה על ההסכם ופענוח התיק נגד מוקדי פשיעה אחרים.

  1. 51. כיצד מתבצעת האבחנה בין מבצע עיקרי למבצע משני ביחס לשאלה את מי להפוך לעד מדינה?

א. האבחנה אינה טכנית אלה מהותית אנחנו לא בודקים רק מבחינה עובדתית, למי היה חלק גדול יותר בביצוע הפשע אלה בודקים לגופם של דברים מי מבין המעורבים יותר חשוב, למי יש "משקל סגולי" או השפעה גדולה יותר, וממי הסכנה לציבור גדולה יותר. הדברים רלבנטי בעיקר ביחס לארגוני פשיעה ששם יכול וייחתם הסכם עד מדינה דווקא עם זה "שלחץ על ההדק" על מנת להגיע לראש הארגון. מניסיון, ראש הארגון הוא זה שמחליט ומאשר בסופו של דבר על ביצוע חיסול או הוצאתה לפועל של תכנית פלילית. מכאן, הגעה לאותו ראש ארגון יכולה לחסוך בעתיד מקרי רצח נוספים. יש לזכור כי אם אותו מחסל בפועל ייתפש בעוד ראש הארגון חופשי הרי שזה יוכל למצוא חוליה מבצעת אחרת במקום אותו מחסל שנתפש.

  1. 52. מה היכולת שלך להתמקח עם עד המדינה ביחס לעונש שזה יישא , והאם מניסיונך עדי מדינה בכלל מוכנים לשאת עונש כל שהוא לאחר שיעידו ?

א. יכולת המיקוח תלויה באופן ישיר בכמות הראיות שהצליחו במשטרה לאסוף נגד אותו חשוד. ככל החומר המפליל נגדו רב יותר וחמור יותר כך זה ייטה להסכים לרצות עונש כל שהוא ולהיפך. מכיר מקרים בהם עדי מדינה קיבלו במסגרת ההסכם עונשי מאסר שנעו בין 7 ל – 10 שנים. בכל מקרה אותו "משא ומתן" נעשה בליווי ובאישור הפרקליטות אשר מעודכנת בכל פרטי החקירה .

  1. 53. מה עושים כאשר כבר בתחילת החקירה, עוד לפני מיצוי החקירה הגלויה, חשוד מציע עצמו לשמש כעד מדינה, האם מחכים למיצוי החקירה או שמסכימים ולמעשה ייתכן ופוטרים אדם מעונש למרות שייתכן והיו נאספות נגדו די ראיות ?

א. השיקול העיקרי בעניין זה הוא ההערכה של ראש צוות החקירה האם ללא עד המדינה ניתן לאסוף די ראיות. להדגיש כי את ההערכה בדבר סיכויי הצלחת החקירה הגלויה ניתן לגבש, כמעט תמיד, תוך ימים בודדים ואין צורך להמתין עד לסיום הליכי החקירה. בעניין זה יש לזכור כי שלב המעצרים מתבצע רק לאחר שהחקירה הסמויה מיצתה את כל האפיקים ולאחר שנאספו מהשטח כל הראיות הפורנזיות והאחרות שניתן היה להגיע אליהן ללא מעצר החשודים. לאור האמור, די מהר ניתן לדעת האם יש לקבל את יוזמתו של החשוד לשמש כעד מדינה.

  1. 54. להמלצה של ר' צוות החקירה לפרקליטת המחוז ביחס לחתימה על הסכם עד המדינה משקל נכבד. האם מנסיונך קרה שבאת עם המלצה לחתום ונתקלת בסירוב?

א. אכן במרביתם הפעמים פרקליטת המחוז מקבלת את המלצת המשטרה אך בהחלט אין המדובר בהליך שהנו פרוצדוראלי בלבד. לפעמים הפרקליטות מבקשת כבר בשלב הראשוני לדעת מה הסיועים שנמצאים בתיק החקירה או שלעיתים מעדיפה שלא לחתום על הסכם עד מדינה ולהסתפק בהעמדתם לדין של רק חלק מהמעורבים במקום לפטור את החשוד.

  1. 55. עדי מדינה בהגדרה אלו עבריינים אשר יש לבחון את מהימנותם באופן מדוקדק.  כיצד המשטרה עומדת על טיבו ומהימנותו של העד בשלבים המוקדמים של החתימה על ההסכם. בשאלה זו נבקש התייחסות לשימוש בפוליגרף, עימות העד עם חומר סותר שנאסף על ידי המשטרה והפגשה עם הפרקליט המלווה כבר בשלב ראשוני.

א. אשר לשמוש בפוליגרף: אכן כמעט ולא נעשה שימוש באמצעי זה אולם אין מדובר בהנחיה שלא לעשות כן. ישנם מקרים (לא רבים) בהם עד המדינה נדרש לעבור בדיקה שכזו וזאת כאשר עדותו עומדת בסתירה לחומר אחר שנאסף באופן עצמאי על ידי המשטרה. יש לזכור כי עדי המדינה, לעיתים, אינם מספרים את כל מעורבותם הפלילית ביחס לאירועים פליליים אחרים בהם היו מעורבים. כפועל יוצא מכך, גם אם ביחס לאירוע  בגינו הפכו הסכם עד מדינה הם דוברי אמת, עצם ההסתרה של מקרים אחרים יכולה להשפיע על תוצאות הבדיקה .

ב. אשר לעימות העד עם חומרי חקירה נוספים, ככלל, אין מטיחים בעד המדינה את החומר הנוסף שקיים במשטרה ביחס אליו עד לאחר החתימה וזאת מתוך חשש כי זה "יבנה" גרסה בהתאם לחומר הקיים. עצם קיומו של חומר סותר מהווה שיקול ביחס לחתימה עימו. מאידך, העובדה כי גרסתו תואמת חומרים מודיעינים אחרים המצויים בידי המשטרה יש בה ללמד על אמינות גרסתו.

ג. ביחס לעירובם של פרקליטים בשלבים הראשונים של אימות הגרסה הנמסרת הרי שאין בעניין זה מדיניות אחידה ויש פרקליטים או פרקליטויות הנפגשות עם עד המדינה ויש כאלה שלא. כך למשל מניסיון אישי יצא כי פרקליטים מפרקליטות חיפה וירושלים בחרו להיפגש עם עד המדינה ו"לתהות על קנקנו" בעוד מפרקליטויות אחרות לא עשו כן. זו  הרבה פעמים זו בחירה של הפרקליט המלווה עד כמה להיות מעורב בשלבים ראשונים שכאלה. יש לזכור כי גם במקרים בהם הפרקליט המלווה לא נפגש עם העד הרי שהוא מקבל את קלטות הוידאו של החקירות בזמן אמת ויכול להעביר לצוות החוקר את השאלות המטרידות אותו  או כל שאלה שלטעמו נידרש להציג לעד.

  1. 56. כיצד בשלב של החתימה על ההסכם ניתן בכלל לדעת האם יש בנמצא את סיוע הנדרש על פי חוק בפרט, כאשר בשלב ראשוני הוא עדיין שומר את עיקרי גרסתו לעצמו:

א. יש לזכור כי חוץ מעדותו של העד הרי במקביל מבוצעות פעולות חקירה נוספות הכוללות האזנות סתר, עיקובים וכיוצא באלה. לעיתים, כאשר אין ראיית סיוע עדיין עומדת ליחידה האפשרות להפוך אותו לעד מדינה המשמש כסוכן ולשלוח אותו לבצע פעולות אשר יש ומהן יימצא הסיוע או ראיות מפלילות ישירות.

  1. 57. בדיעבד, האם ישנם תיקים שלגביהם אתה יכול לומר כי יכולת להסתדר בלי עד מדינה:

א. לא יכול לומר שיכולתי להסתדר לחלוטין בלי עד המדינה אם כי בהחלט היו עדי מדינה שהתאכזבתי מהם. לא יכול לציין באופן קונקרטי תיק שבו בדיעבד לא היה צורך בעד המדינה למעט תיק אחד שבו החשודים שלגביהם אמור היה עד המדינה להעיד בחרו לשתף פעולה עם המשטרה מייד לאחר החקירה דבר שייתר את עדותו של עד המדינה.

  1. 58. האם אין סכנה כי לאחר שעד המדינה מוסר את גרסתו זונחים כיווני חקירה אחרים שעדיין רלבנטיים וראוי למצות את החקירה בכיוון זה?

א. לא שולל כי בעבר וגם כיום ישנם ציוותי חקירה שאכן ננעלים על כיוון החקירה שעד המדינה מספק ולא ממשיכים לבדוק כיווני חקירה אחרים שהיו על הפרק לפני החתימה. יחד עם זאת כיום המשטרה וצוותי מודעים להתפתחות הפסיקה בנושא ולהערות של בית המשפט על כך שכיווני חקירה אחרים לא מוצו ולכם מקפידים יותר. בנוסף, ישנה עין נוספת של הפרקליטות אשר מקבלת את החומר ובמידת הצורך מורה על השלמות חקירה בכיוונים אחרים. לעיתים, לא ממצים כיווני חקירה אחרים וזאת עקב אילוצי זמן בפרט כאשר בית המשפט לא מאריך את המעצר לצורכי חקירה או שמאריך לתקופה קצרה שאינה מאפשרת ביצוע כל פעולות החקירה.

  1. 59. באופן כללי האם ניתן לומר שעדי מדינה "מספקים את הסחורה" ובאותו הקשר, נבקש דוגמא לתיק פשע חמור שבו עדי המדינה עלו והעידו באופן זהה לזה שבו מסרו במשטרה?

א. באופן כללי ניתן לומר כי מרביתם של עדי המדינה מספקים את הסחורה ומעידים על הדברים אותם מסרו במשטרה אם כי לא תמיד באופן מלא, ולעיתים, תוך המעטה או הקטנה בחלקו של הנאשם. בהחלט היו מקרים שבהם עדי המדינה העידו באופן ישיר ומלא ולשם דוגמא מציין את תיק ניסיון הרצח של מני אסלן שבו שני עדי מדינה חזרו בבית המשפט על עדותם למעט עד מדינה שלישי בשם טומי  ברנורז' שהיה עד עויין.

  1. 60. איך אתם כצוות חקירה מנסים למנוע סיטואציה בה עד מדינה חוזר מדבריו במסגרת הסכם עד המדינה וזאת בעקבות לחצים שהופעלו עליו ?

א. נכון להיום אין למדינת ישראל יכולת לבודד את עד המדינה באופן מוחלט מגורמי לחץ. כל זמן שעד המדינה לא יהיה מנותק מהסביבה הטבעית לשעבר שלו לרבות משפחה, לא יופסקו הלחצים עליו שלא יעלה להעיד. יש לזכור שלמרבית מעדי המדינה, המשפחה בדרגה הקרובה הנה עבריינית על כל המשתמע מכך. גם במצב בו עד המדינה נמצא בדירת מסתור עדיין קשה לבודד את העד אשר נתון ללחצים מצד ההורים המשפחה והחברים.

  1. 61. שאלה לסיום: במבט ביקורתי לאחור, ולאור השימוש שעשית במשך השנים בעדי מדינה, האם הכלי שנקרא "עד מדינה" הנו כלי ראוי, שיש לשמרו או שישי לוותר עליו ולמצוא חלופות אחרות?

א. מדובר בכלי ראוי שיש לעשות בו שימוש במשורה ובמקום שבו האינטרס הציבורי מצדיק זאת. בוודאי שאין לבטלו. מבקש להדגיש כי אין היום למדינה יכולת להתמודד עם הפשיעה הקשה באופן אפקטיבי ללא גיוס אנשים מתוך אותם ארגונים והפיכתם לעדי מדינה.

מן הכלל אל הפרט.

  1. 62. בשלב זה של עבודתנו זו ננסה לבחון את הסוגיות השונות שהועלו עד כה וזאת ביחס לשלוש פרשיות פשע שונות. המדובר בשימוש בעד מדינה בעניינה של משפחת הפשע תורכ, ארגון הפשע שורפי. המקרה השלישי אותו נבחן אינו נמנה על הפשיעה החמורה ועניינו פרשת "שופטים באדום". הבחירה בפרשה זו אינה מקרית שכן למרות השימוש בעד המדינה הרי אין המדובר במשפחת פשע או פשיעה המוגדרת כחמורה ומכאן נראה את ההבדל הקיים, בהולדתו ובהתנהלותו של עד המדינה.
  1. 63. בנוסף, נבחן את התנהלות המשטרה והפרקליטות באותן פרשיות על בסיס מספר אמות מבחן וקריטריונים ברורים. דבר זה יאפשר בסופו של דבר בחינה ביקורתית על התהליך כאשר בסופו של דבר ננסה להגיע גם לבחינת יעילות השימוש בעד המדינה לאור מבחן התוצאה היינו במה בסופו של דבר הורשעו המעורבים בפשע. לכאורה זהו מבחן משפטי שכן הוא אינו בוחן את שאלת  ה-"פיענוח" אלה התוצאות האופרטיביות של הפיענוח: האם בסופו של דבר נשלחו הפושעים לכלא ולכמה זמן.

ייתכן כי מצד חוקרי המשטרה תעלה טענה כי הדבר אינו רלבנטי מבחינתם שכן הם "אינם אחראים" על בית המשפט וכי תפקידם למצוא מי שלשיטתם הוא הפושע. מיותר לציין כי טענה זו דינה להידחות שכן כל גזר דין קשור בקשר עבותות לאופן ניהול חקירת המשטרה. יש לזכור כי אם בסופו של דבר, חרף הפענוח, האשמים יוצאים פטורים או בעונש קל הרי שחטאנו למשימתנו.

  1. 64. והערה מקדימה אחרונה: אין מקרה אחד דומה למשנהו וממילא ישנו קושי אמיתי לבחון באמות מידה מוחלטות פעולות שעניינן שיקול דעת ר' צוות החקירה או מהלכים משפטיים. כן נציין כי אין הכוונה לערוך מדגם סטטיסטי מייצג פרק אלה מבט על מספר פרשיות בולטות מהן נוכל ונבצע אינדוקציה ליתרת המקרים.

פרק ו'  – השימוש בעד מדינה  ביחס למשפחת טורק ביפו:

  1. 65. כללי:

במהלך השנים 2000 – 2002 פרץ ביפו גל אלימות חסר תקדים שכלל שורה ארוכה של מעשי רצח וניסיונות רצח. מעשי הרצח היו נועזים, מתוכננים היטב, ובמרביתם בוצעו לאור יום בפני עוברים ושבים. עיקר הנרצחים היו ממשפחת חמאד וחייליהם, אך לא רק.

ביום 4.10.01 נרצח ריאד חמאד. הרצח בוצע על ידי שני רוכבים על אופנוע אשר נצמדו לשמשת רכבו של ריאד בשעה שהמתין בצומת ברחוב יפת וירו לעבר גופו מספר רב של כדורים. קדם לכך ניסיון רצח של ריאד בתאריך 15.9.01 שעה שאזעקת רכבו הופעלה בשעת לילה מאוחרת ובסמוך למקום המתינה לו חולית חיסול. באותו מקרה ירדו שני חבריו של ריאד במקומו ועל השניים נורו מספר יריות .

  1. 66. לאחר רצח ריאד חמאד, הודיע אחיו אנואר חמאד (בעיתונות מקומית ביפו) כי הוא מבקש לדעת מי רצה במות אחיו וכי הוא ינקום את מותו. דא עקא, לא חלפו להם מספר ימים וביום 24.11.01 נרצח אנואר חמאד בשיטה דומה לזו שאחיו נרצח שעה שהמתין ברכבו בצומת ברחובות יפת פינת הבעש"ט.
  1. 67. בתאריך 22.4.02, נרצח בביתו, באמצע היום, הדוד אחמד חמאד. גם במקרה זה מדובר ברצח נועז שעה שהרוצחים הגיעו לביתו מחופשים כשוטרים והורו לו לפתוח את הדלת. אחמד פתח את שער הברזל של ביתו על פי דרישת "השוטרים" אשר ירו לעברו הרוצחים מסר רב של כדורים שהביאו למותו במקום.
  1. 68. בנוסף למעשי הרצח הללו, אירעו עוד מספר מקרה רצח וניסיונות רצח אשר באותה עת לא היה ידוע למשטרה האם הם קשורים אחד לשני. בין היתר המדובר במקרים הבאים: רצח של אחמד גראבלי  נסיון רצח עדנאן אבו סייף  ונסיון רצח של עבד קזאז.
  1. 69. המשטרה הייתה חסרת אונים אל מול גל הפשיעה חסר התקדים וכמעט ולא הצליחה לפענח אף לא אחד מהמקרים הללו. בעניין זה יש לציין כי היה סירוב מוחלט של עדי ראיה לבוא ולמסור עדות במשטרה אם בכלל כאשר רבים שהיו נוכחים בזירות השונות טענו "שבדיוק הסתובבו", או "התכופפו" ובחלק מהמקרים אף סייעו לטשטש את זירת הרצח על ידי העפת התרמילים ושטיפת המקום לפני הגעתה של ניידת המז"פ.  התדרדרות במצב ביפו הביא את המשטרה כצעד חריג להקים בתוך ימ"ר תל אביב יחידה מיוחדת שכל תפקידה היה לנסות ולעצור את גל האלימות שפקד את יפו. יחידה זו נקראה תמ"י (תפקידים מיוחדים) ובראשה עמד באותה עת נצ"מ אפרים ברכה.
  1. 70. פריצת דרך ביחס לפענוח מעשה האלימות ארעה ביום 5.6.02 עת הגיע רגלית לבית החולים וולפסון יחיא תורכ כשהוא מדמם וזאת לאחר שנורה בחזהו מספר פעמים. מיד לאחר שיצא מהניתוח להצלת חייו התייצב ליד מיטתו נצ"מ ברכה והחל לתשאלו על פשר פציעתו. בשלב זה הפתיע יחיא את נצ"מ ברכה וסיפר לו כי מי שירה בו אלו הם שני אחיו סמי וכמאל תורכ. באותה נשימה מסר יחיא כי אם המצב הגיע לכדי כך שהאחים שלו מנסים לרצוח אותו, הגיעה העת "לחצות את הקווים" ולספר את כל מה שהוא יודע על מעשי הרצח ביפו בשנים האחרות ובכלל זה על חלקו שלו וחלקם של אחיו.
  1. 71. הנה כי כן, באופן מפתיע וחסר תקדים, התייצב מי שהוגדר כיעד מרכזי ובולט של המשטרה ומוכן לשמש כעד מדינה על כל המשתמע מכך. רשימת המקרים עליהם מוכן היה יחיא לספר הייתה ארוכה ביותר, הפתיעה את חוקרי המשטרה  וכללה שורה ארוכה של מעשי פשיעה חמורים ביותר.
  1. 72. במקרה זה שאלת המחיר אשר מוכנה המדינה לספוג בגין עדותו של יחיא הייתה מכרעת וקשה להחלטה שכן גם לפי דבריו של יחיא בעצמו, חלקו במעשי הרצח השונים (בהנחה שצמצם אותו למינימום)  היה משמעותי כאשר בחלק מהמקרים הוא מספק את הנשק בחלק הוא עוקב ומתצפית תוך כדי הרצח ובחלק אחר "מזניק" את אחיו בשעת כושר לצורך ביצוע החיסול.
  1. 73. השאלה זו התחדדה אף יותר והגיעה לכדי מצב קיצון וזאת לאחר שהתברר במהלך החקירות כי יחיא היה מעורב ברציחתו של הילד אביב אילוז דבר אשר העלים מחוקריו כל אותה העת .  לאחר שיחיא איים להפר את  ההסכם במידה וגם מעורבותו ברצח אביב אילוז לא תיכלל הוחלט על ידי פרקליטת המדינה (כתוארה אז), הגב' עדנה ארבל להחיל את הסכם עד המדינה גם על רצח אביב אילוז. שאלה "המחיר הכבד" במקרה זה הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון וזאת לאחר שאחיו של יחיא הגישו עתירה לבג"צ במסגרתה עתרו לבטל את ההסכם.

הפרמטרים לבחינת השימוש בעד המדינה:

  1. 74. המצב הראייתי בטרם נחתם הסכם עד מדינה:

כפי שפורט במבוא, הרי שלמשטרה לא היו ראיות קבילות רבות ביחס למבצעי מעשי הרצח. עיקר הידע היה ברמה המודיעינית כאשר חלקו ייחס את גל האלימות ייחסו במשטרה לסכסוך עתיק בין משפחת אטרש לבין משפחת חמאד.  מבחינה זו ניתן לסכם ולומר כי החתימה על הסכם עד המדינה הייתה משמעותית והיוותה תפנית ביחס למכלול הראיות.

  1. 75. מספר הפרשיות והאנשים שעד המדינה אמור היה למסור לגביהם מידע:

גם ביחס לפרשיות אחרות מדובר במקרה יוצא דופן. יחיא תורכ אמור היה ליתן מידע ביחס למספר חסר תקדים של כ – 15 מקרי רצח ופשיעה חמורה שארעה ביפו בשנים 1999- 2002. העובדה כי אדם מסוגל למסור אינפורמציה כה גדולה של מעשים פליליים חמורים מלמדת הן על מעורבותו ובכירותו של זה והן על האופן שבו זה הצליח לנהל את "עסקיו" הפליליים מבלי שייתפס.

  1. 76. מידע שהבשיל לכדי כתבי אישום:

נשוב ונזכיר כי אין די בכך שעד המדינה יספר את זהותו של מבצע העבירה.  מעורבותו של עד המדינה בביצוע הפשע הביאה את המחוקק ובתי המשפט לדרוש תוספת ראייתית מחמירה בדרגה של סיוע. היינו ראייה מפלילה חיצונית לעדותו עד המדינה. כך גם בפרשה זו, בחלק מהמקרים עליהם סיפר יחיא לא נמצאו ראיות סיוע מספיקות ולכן לא הוגש כתב אישום. יחד עם זאת, למידע רב אותו מסר יחיא נמצאו ראיות סיוע דבר שהביא לכך שהכונו והוגשו כתבי אישום נגד שורה ארוכה של מעורבים.

  1. 77. חלקו ומעמדו של עד המדינה בביצוע העבירות:

כפי שפורט במבוא אין המדובר במי שחלקו היה שולי או זוטר. בחלק מהמקרים זה היה אף מבצע בצוותא. לציין כי במקביל להגשת כתב האישום נ' אחיו של יחיא וחבורתם הוכן והוגש כתב אישום נגד יחיא "על תנאי" בגין חלקו. כתב אישום זה "הותלה" עד שזה יסיים את מתן עדותו. על פי ההסכם במידה ויחיא היה עומד בחלקו, היה כתב אישום זה נמחק.

  1. 78. דעת בני המשפחה :

כלל שיש לכך אינדיקציות בחומר החקירה, אשתו של יחיא התנגדה נחרצות לכך שיחיא יהפוך לעד מדינה. בדומה, אימו של יחיא התנגדה אף היא למהלך זה לא כל שכן כאשר עיקר החומר המפליל אותו זה עתיד למסור נגע לשני בניה האחרים  סמי וכמאל.

  1. 79. הגנה על עד המדינה בשלב של עד מסירת העדות:

מטבע הדברים, על פי רוב עניין זה מופיע בנספח סודי להסכם עד המדינה וזאת על מנת למנוע סיכול אמצעי ההגנה. ככל שהדבר נוגע לפרשה זו, יחיא הסכים למעצרו וזאת עד אשר יסיים להעיד בבית המשפט. הגם שאין ערובות , היותו של עד המדינה במעצר משרתת מטרה כפולה, ראשית היא מאפשרת הגנה אפקטיבית באופן יחסי על העד, ושנית,  היא מנטרלת או מצמצמת השפעות של גורמים פליליים על עד המדינה.

  1. 80. יוצא פטור בלא כלום:

על פי הסכם עד המדינה, היה אמור יחיא תורכ לצאת ללא כל עונש. נזכיר כי הדבר עומד בניגוד להנחיות היועמ"ש לפיהן השאיפה תהיה כי גם מי אשר הנו עד מדינה יישא באופן חלקי ומצומצם את עונשו. הסיבה לעניין זה הנה שילוב של שני רכיבים:  איכות וכמות המידע שאמור היה יחיא למסור שהנה חריגה בכל קנה מידה יחד עם עמדת מיקוח חלשה של המשטרה עובר לחתימה על הסכם עד המדינה.

  1. 81. משך הזמן מאז שחתם על הסכם עד המועד שעלה להעיד:

הסכם עד המדינה נחתם עם יחיא בחודש יוני 2002. עדותו של יחיא אמורה הייתה להישמע לראשונה רק בחודש מאי 2003 היינו פרק זמן של קרוב לשנה. כאן המקום להדגיש כי לא כל האשמה רובצת לפתחו של בית המשפט וחלק מן העיכובים נוגע לסדר הבאת הראיות מטעם התביעה ובעיקר בקשות מיני בקשות לדחייה מטעם ההגנה.  

  1. 82. האם עד המדינה עלה להעיד ואם לא, מדוע:

יחיא תורכ לא עלה בסופו של דבר להעיד. עובר לעדותו, נערך לו רענון על ידי נציגי הפרקליטות, רענון שבמהלכו שינה גירסתו, חזר בו מחלק מהדברים והוסיף אינפורמציה אותה נמנע מלמסור עד כה האופן שיש בכך לערער את מהימנותו באופן רוחבי לאור זאת הודע לו על ידי פרקליט המחוז כי הסכם עד המדינה עימו מבוטל.  כאמור, הסיבה בגינה זה לא עלה להעיד הנה ביטול הסכם עד המדינה יחד עם זאת, יש ליתן הדעת לסיבה מדוע זה חזר בו מדבריו עובר לעדותו. בעניין זה , אין ספק כי הלחץ שהופעל עליו מצד בני משפחתו ובפרט מצד אימו לבל יעיד על אחיו באופן שישלחו למאסרי עולם, היווה רכיב משמעותי.

  1. 83. האם התיק הגיע לכדי הכרעת דין או שנגמר בהסדר:

התיק לא נשמע עד סופו בין היתר, לאור העובדה כי יחיא תורכ לא עלה להעיד. הפרקליטות הבינה את הקושי לבסס אישומים של רצח ללא עדות מפורטת של עד המדינה לא כל שכן עת עסקינן בעד מדינה "ייחודי" כיחיא תורכ.

  1. 84. הבדלים בין כתב האישום המקורי לבין זה הסופי:

אין ספק כי כתב האישום במסגרת ההסדר היה שונה תכלית שוני מזה המקורי. מבלי להיכנס לפרטי פרטים ניתן לומר באופן כללי כי כל עבירות הרצח שונו לעבירות של סיוע לרצח. מעניין לציין בהקשר זה כי אחיו של יחיא טענו כל העת כי מי שביצע את מעשי הרצח בפועל היה יחיא והם סייעו לו. (ור' הביקורת על עד המדינה בפרקים הקודמים). לא היה הסדר לעונש וכל אחד מהצדדים טען טיעון חופשי בהתבסס על כתה האישום המתוקן.

  1. 85. העונשים שהוטלו על המעורבים השונים:

על כמאל תורכ, אחיו הצעיר של יחיא נגזרו 28.5 שנות מאסר. על סמי תורכ, אחיו הנוסף של יחיא נגזרו 8.5 שנות מאסר, על חיים בן ישי ביאליק נגזרו 9 שנות מאסר, על דדה אביגדור נגזרו 3 שנות מאסר. יתר המעורבים יצאו יחסית בעונשים קלים הנעים בין 2 שנות מאסר ועד מספר חודשים בודד. יחיא תורכ עצמו הועמד לדין בגין מעורבותו ברצח אביב אילוז ונגזרו עליו 12 שנות מאסר בפועל .

סיכום תרומת השימוש בעד מדינה :

הגעה "לשורה תחתונה" בתיק זה אשר תקבע האם טוב עשתה המדינה עת חתמה עם יחיא הסכם עד מדינה, אינה פשוטה. מחד, התוצאה העונשית הסופית "מאכזבת משהו" נוכח האישומים המקוריים אשר על פי האמור בהם היו הנאשמים השונים צפויים לשורה של מאסרי עולם. אין ספק כי הסדר הטיעון והעונשים שנגזרו ממנו הנם, בין היתר, תוצאה של הפרת ההסכם מצדו של יחיא. מאידך, עדיין שורה של עבריינים נשלחו לכלא לתקופות משמעותיות ועיקר העיקרים, גם תוצאה עונשית זו הייתה פרי החתימה על הסכם עד מדינה שכן כפי שציינו בפתיח עד למועד החתימה, ברשות המשטרה היו בעיקר מידעים מודיעיניים ופחות ראיות קבילות אשר ניתן היה לבסס מהן כתב אישום.

פרק ז'  – השימוש בעד מדינה ביחס לארגון הפשיעה משפחת "שורפי" "אבו שחאדה"   

כללי:

  1. 86. במועד אשר לא היה ידוע במדויק למשטרה אך לפחות משנת 2004 אליבא דכתב האישום, חברו שני ארגוני פשע מיפו ("שורפי") ומלוד ("אבו שחאדה") (להלן: "ההתארגנות") זה לזה לצורך הכנה ומסחר בסמים מסוכנים מסוג קוקאין והרואין.
  1. 87. השימוש בסמים הפך לרעה חולה הפוגעת פגיעה שורשית ועמוקה בחברה, פגיעה אשר מעבר להיותה פגיעה אישית הרסנית במשתמש עצמו, מחלחלת ויוצרת גלי הרס ברבדים רבים שונים. בין תוצאות הסחר והשימוש בסם ניתן לציין את עבירות הרכוש אשר מבוצעות ע"י המשתמשים לצורך מימון הסם, מערכת הלבנת הון של סוחרי העל, העסקת שופטים באלפי שעות לצורך טיפול בתיקי הסמים עצמם ואלו הנלווים להם, העסקת עובדים סוציאליים ומנגנון שלם ויקר של "שיקום" הנפגעים ועוד תיקצר היריעה מלהכיל.
  1. 88. משך שנים ארוכות ביותר, הפכו הערים לוד ויפו למוקד משיכה לסוחרי סמים וכפועל יוצא גם למשתמשים אשר חיפשו את "מקורות" המכירה הזמינים ביותר. לשם ביצוע פעולות מוסדרות של הפצת הסם, תיאמו שני ארגוני הפשע נוהל מסודר וקבוע של העברות כמויות אדירות של סמים מלוד ליפו ומשם הופצו הסמים בגוש דן.
  1. 89. לשם קידום הקשר בין המשפחות המאורגנות, תיאמו ביניהם הקושרים את הספקת הסמים באמצעות הזמנות יומיומיות מצד "שורפי" מיפו שהיו אמונים על הפצת הסמים אל "אבו שחאדה" שהיו אמונים על הכנתם של  הסמים.
  1. 90. הפעילות הייתה על בסיס קבוע, שיטתי ומסודר כאשר ההיררכיה השלטת בין העבריינים הפעילים נבנתה בתוך משפחות בעלות "מסורת" עבריינית רבת שנים, "מסורת" אשר הנאמנות ההדדית והחשש מפני "הפללה" הדדית היו חלק מההוויה ושימשו כמחסום מפני "פיצוח" הגרעין הקשה של המוקד והלב של מנהלי ההתארגנות.
  1. 91. אמנם, פעמים רבות מאד ועל בסיס פעילות מקומית משטרתית, נתפסו בני משפחת "שורפי" מיפו כשהם מוכרים ו/או מחזיקים כמות זו או אחרת של סם שלא לצריכה עצמית אולם פעילות זו הסתיימה בהעמדה לדין "נקודתית" ולא ירדה לשורש הפעילות העבריינית.
  1. 92. העמדה לדין של עבריינים אשר נתפסים עם כמויות יחסית קטנות של סמים ו/או נתפסים מבצעים עבירות סחר בסם נקודתי לא עזרה לפתרון הבעיה שהמשיכה ברבות השנים לגדול כמו שריפה הרסנית בשדה קוצים רחב ידיים.
  1. 93. סינא מוגרבי, אשר הייתה חלק מארגון "שורפי" (להלן: "סינא") הייתה מקורבת לגרעין המרכזי של ההתארגנות העבריינית ביפו ולוד, ולא רק שהייתה מקורבת, היא אף לקחה חלק פעיל בביצוע עבירות הסמים תוך שהיא נהגה לאפשר ביצוען של פגישות בביתה וכן הסתירה כמויות גדולות ביותר של סמים בביתה.
  1. 94. לא זו אף זו, סינא נהגה להעביר על גופה כמויות גדולות של סמים ממקורות אספקת הסם, ובין היתר, ממשפחת אבו שחאדה לשורפי וכן נהגה גם להשתתף מפעם לפעם "בטכסי" שקילת הסם וחלוקתו למנות לצורך הפצה.
  1. 95. במועד כלשהו בשנת 2004 נתפסה סינא כשבתיקה 68 גרם של סם מסוג קוקאין המחולק ל – 170 מנות בשקיות נפרדות וכן עוד  10 מנות בארנקה.
  1. 96. סינא נעצרה כמובן ותשאולה הועבר ליחידה המרכזית של מחוז ת"א תוך שבאופן מפתיע ביותר ובשל סיבות שהעיקרית היא המחשבה שחבריה "הפקירו" אותה, החליטה סינא "לחצות את הקווים" ולשתף פעולה עם המשטרה וכן הסכימה לשמש כעדת מדינה וחתמה על הסכם.
  1. 97. משך שעות חקירה ארוכות מסרה גב' מוגרבי עדות מפורטת אשר נגעה ישירות בלב פעילות הארגונים, עדות אשר עזרה למפות ראייתית את הארגונים באופן ברור לחלוטין, כולל מיקומם של המוכרים, דרך המכירות, העברות הכספים, מקומות הסלקת הסם ועוד ועוד.

הפרמטרים לבחינת השימוש בעד המדינה:

המצב הראייתי בטרם נחתם הסכם עד מדינה:

למשטרה היו ראיות רבות נגד משפחת שורפי ואבו שחאדה אולם, כפי שפורט לעיל, היו אלו תיקים פרטניים נגד מעורבים בעבירות סמים, אולם סינא הפכה חומר מודיעיני על דרך פעילות המשפחה לשרטוט של ממש שפרץ דרך וקידם את החקירה לכיוון הפיכת המעורבים ל – "ארגון פשיעה" מבחינה ראייתית.

מספר הפרשיות והאנשים שעד המדינה אמור היה למסור לגביהם מידע

עיקר עדותה של סינא הייתה במתן מידע למשטרה ולפרקליטות אודות אופן פעילות הארגון, מעמדו של כל חבר בארגון, אופן חלוקת התפקידים ותהליכי קבלת ההחלטות.  כמו כן, "חיברה" סינא את "פאזל" משפחות שורפי ואבו שחאדה והסבירה בעדותה בדיוק על דרך העברות הסמים והמעורבים.

מידע שהבשיל לכדי אישום

ביום 01/12/04 הוגש לבית המשפט המחוזי בת"א כתב אישום נגד 25 נאשמים.  כתב אישום מיוחד בגודלו ובמסגרתו הואשמו הארגונים, בנוסף לעבירות הסמים הרבות גם עפ"י חוק המאבק בארגוני פשיעה.

סינא עזרה למשטרה לקחת ראיות שהיו כבר בידיה ולשבץ אותן במקומן המתאים וכן עזרה בכך שלאחר מסירת העדות נאספו עוד ראיות מסייעות תוך ביצוע האזנות סתר לאלו אותם הפלילה בעדותה.בנוסף, סינא הרחיבה את מעגל המופללים מעבר למידע שהיה בידי המשטרה ומסרה מידע רב ערך ועדכני ביותר לחוקרים.

חלקו ומעמדו של עד המדינה בביצוע העבירות:

סינא לא עמדה בראש היררכיה העבריינית ואף לא קרוב זאת למרות שלקחה לעיתים חלק מרכזי בביצוע עבירות הסמים בתוך המתווה של ארגון הפשיעה.

דעת בני המשפחה

ידוע מחומר החקירה, כי אחיה של סינא אשר גם הוא עבריין, ריצה באותה עת עונש מאסר והיה בהלם מהתנהלות אחותו וכשנודע לו הדבר פעל באופן נמרץ על מנת להשפיע עליה לחזור בה מעדותה ולהפר את ההסכם עליו חתמה.  אחיה העביר לה מסר "להתחיל לסגור את הפה" לאחר שגם אחיה קיבל איומים מגורמים שונים "בגלל" התנהלות אחותו.

הגנה עד למסירת העדות

כל העת בה מסרה סינא את עדותה במשטרה וכן חתמה על הסכם עד מדינה הייתה היא שפוטה בגין עבירות הסמים – 27 חודשי מאסר בפועל.  למועד מתן עדותה בבית המשפט הגיעה כשהיא במאסר.

יוצא פטור חלקית בלבד

בהסכם עד המדינה שנחתם ביום 07/12/04 סוכם, בין השאר:

א. "היא תועמד לדין בגין הפרשה, תישאר במעצר עד תום ההליכים בפרשה בהסכמתה, וזאת עד גמר מסירת עדויותיה בבית המשפט נגד כל המעורבים האחרים בפרשה.  לאחר מסירת העדות תשוחרר העדה ממעצר וכתב האישום נגדה יבוטל.  אין התחייבות להקל בעונש שנגזר עליה…"

כך בעצם, הצליחה המדינה לעמוד גם בפרמטר של ענישה בכך שלא ויתרה לסינא על עונש המאסר שהוטל עליה ולא התחייבה לעזר לה בהקלות הקשורות לעונש זה.

  1. 98. משך הזמן מאז שחתמה על הסכם עד המועד שעלתה להעיד

הסכם עד המדינה נחתם ביום 07/12/04 וסינא העידה בסוף שנת 2005 כאשר הדחייה הגדולה בתחילת המשפט הייתה בשל היעדר הרכב מיוחד בבית המשפט המחוזי ת"א שידון בתיק זה.

  1. 99. האם עד המדינה עלה להעיד וכיצד העיד

סינא עלתה להעיד אולם חזרה בה כאמור מעדותה במשטרה.  דבר זה לא הועיל לנאשמים הואיל ובית המשפט קבע כי יש להעדיף את גרסתה במשטרה וקיבל את ההודעות בהתאם לסעיף 10 א' לפקודת הראיות.

  1. 100. האם התיק הגיע לכדי הכרעת דין או שנגמר בהסדר

תיק זה נוהל עד סופו ללא הסדר טיעון וביום 14/09/08 הרשיע בית המשפט את רובם ככולם של הנאשמים בכל פרטי כתב האישום המקורי שהוגש נגדם

  1. 101. סיכום תרומת השימוש בעד מדינה בתיק:

בתיק זה טרם נגזרו העונשים על הנאשמים ולכן לא ניתן להתייחס לתוצאה הסופית. יחד עם זאת ככל שהדבר נוגע להכרעת הדין וקביעת אשמתם של הנאשמים (לרבות קביעה בדבר קיומו של ארגון פשיעה) הרי שלעד המדינה הייתה חשיבות מן המעלה הראשונה בתיק. "ההישג" בתיק זה גדול יותר שכן בשונה מן הפרשייה בנוגע למשפחת תורכ, התיק המשיך להתנהל גם לאחר שעדת המדינה חזרה בה מן עדותה והפרקליטות לא ראתה בכך עילה להגיע להסדרים מקלים. ייתכן ויש ללמוד מתיק זה ביחס לכל אותם תיקים (רבים) בהם עדי המדינה חוזרים בהם ולהעדיף את השימוש בסעיף 10א' לפקודת הראיות על כל הבעייתיות שלו על פני הקלות משמעותיות. בצורה שכזו המדינה יכול ותצא "נשכרת פעמיים" כאשר גם תעשה שימוש באמרות המפלילות של העד וגם תעמיד אותו לדין .

פרק ח' -השימוש בעדי מדינה בפרשת השוחד של שופטי הכדורגל – פרשת "שופטים באדום"

כללי:

  1. 102. הכדורגל, משחק אשר מושך עשרות מיליוני צופים בכל העולם ומכונה לעיתים "סם להמונים", משחק אשר סביבו התפתה תעשיית כלכלית אדירת היקפים ובכללה גם תעשיית הימורים ענפה.
  1. 103. תחת תעשיית ההימורים אשר התפתחה עפ"י חוק סביב ענף הכדורגל בארץ, הלך והתפתח עולם שלם של הימורי ספורט לא חוקיים אשר מנוהל בד"כ ע"י עבריינים שזה להם חלק מעוד פעילות עבריינית ומשמש כמקור לתזרים מזומנים קבוע וכן כר פורה למתן הלוואות "שוק אפור" למהמרים.
  1. 104. אחד המאפיינים המרכזיים של הפשיעה המאורגנת ואולי החשש הגדול מפניה הוא, בין השאר, בשל הניסיון לקדם אינטרסים כלכליים של ארגון הפשיעה דרך חבירה לגורמים ציבוריים שלטוניים והסתננות לתוך עמדות שלטון ומנהל.
  1. 105. ההתאחדות לכדורגל בישראל והתאחדות השופטים הינם גופים ציבוריים, זאת בהתאם לחוק הספורט, תשמ"ח – 1988   וכפועל יוצא ששופטי הכדורגל  הינם עובדי ציבור ועל כך עבירת השוחד חלה גם בעניינם.
  1. 106. בתאריך 28/11/01 פרסם כתב הספורט ניב רסקין כתבה שעניינה חשד ששופטי כדורגל נוטלים כספי שוחד, זאת במטרה להטות משחקי כדורגל בהתאם לצרכי מהמרים לא חוקיים ו/או בעלי עניין בקבוצות.
  1. 107. בעקבות כתבתו של ניב רסקין נפתחה במשטרת ישראל חקירה שנוהלה ע"י היאחב"ל.  לדברי סנ"צ פיני סלארי, ראש מפלג ביאחב"ל, כפי שנשמעו במסגרת עדותו בבית המשפט, החקירה נתקלה בקשיים והחוקרים נותרו ללא קצה חוט בידם.
  1. 108. משה אטיאס (להלן: "אטיאס") היה בעברו שופט כדורגל וידע כי במידה ויעלו החוקרים על חלקו בפרשות השוחד, דינו יהיה רע ומר.  אטיאס פנה לעו"ד על מנת שזה ייצור קשר עם קציני היאחב"ל, כל זאת במטרה לערוך עם המשטרה הסכם עד מדינה בו, תמורת חסינות מלאה מהעמדתו לדין, יספר אטיאס לחוקרים את כל הידוע לו וישתף פעולה באופן מלא בחקירה.
  1. 109. לאחר שנוהל מו"מ בין עורך דינו של אטיאס ובתיאום עם פרקליטת מחוז מרכז דאז, גב' נורית שניט, ביום 10/01/02 נחתם עם אטיאס הסכם עד מדינה. אטיאס פתח בפני החוקרים את עולם השוחד בפרשה והביא עימו מטען אדיר תוך שבנוסף לעדותו, הוא ביצע פעולות אקטיביות של הקלטות מעורבים אחרים, כל זאת בשלב בו לא היה ידוע כלל על התפנית בחקירה.
  1. 110. בתאריך 09/05/02 נעצר שופט הכדורגל יריב מעתוק (להלן: "מעתוק") ואף הוא ביקש, כלשונו בביהמ"ש, להגיע להסכם של עד מדינה.  ביום 10/05/02 הגיע גם מעתוק להסכם עד מדינה לפיו, בין השאר, ישתף פעולה באופן מלא עם חוקריו ובתמורה יועמד לדין והמדינה תעתור לעונש של מאסר על תנאי וקנס בלבד.  

הפרמטרים לבחינת השימוש בעד המדינה:

המצב הראייתי בטרם נחתם הסכם עד מדינה

  1. 111. בתיק זה אין ספק כלל ועיקר כי ללא עדי המדינה לא היה למשטרה כל סיכוי נראה לעין לפתור את הפרשה, זאת הואיל וכל שהיה בידי המשטרה הן שברירי ראיות ומידעים מודיעים, הא ותו לא.

מספר הפרשיות והאנשים שעד המדינה אמור היה למסור לגביהם מידע

  1. 112. הן אטיאס והן מעתוק שיתפו פעולה באופן מלא עם המשטרה וחשפו עשרות מקרים של הטיית משחקים וכמו כן חשפו שופטי כדורגל נוספים שקיבלו כספי שוחד, עסקני ספורט ופעילים בשוק ההימורים הלא חוקיים. לבית המשפט הוגש הודות להם כתב אישום שאחז למעלה מעשרים פרשיות של הטיות משחקים ותשעה נאשמים כאשר נאשם אחד מתוכם עוזב את הארץ ולא שב למשפט.

מידע שהבשיל לכדי אישום

  1. 113. המידע שמסרו עדי המדינה למשטרה הבשיל רובו לכדי כתב אישום, זאת בנוסף לפעולות אקטיביות, בעיקר של אטיאס, לגביית ראיות מוקלטות מחשודים אחרים שלימים הפכו לנאשמים רק בשל פעילותו של אטיאס.

חלקו ומעמדו של עד המדינה בביצוע העבירות:

  1. 114. אין ספק שאטיאס ומעתוק פשעו גם הם ובאופן פעיל ובוטא במסגרת הטיות המשחקים, הן כשופטים והן כמתווכים, דא עקא, ללא סיועם הפעיל כעדים לא ניתן היה להביא את הפרשה לכדי כתב אישום כה מקיף ומפורט.

הגנה עד למסירת העדות

  1. 115. לא ידוע על כל הגנה פיזית שדרשו ו/או קיבלו עדי המדינה ובהתחשב בעובדה כי כל הנאשמים בפרשה הם אנשים נעדרי עבר פלילי או בעלי עבר דל מאד לא נראה כי היה צורך בהגנה כלשהי על העדים.

יוצא פטור בלא כלום

  1. 116. אטיאס, שהיה הראשון לחתימת הסכם עד מדינה, זכה לפטור מלא מהעמדה לדין ומעתוק נענש במאסר על תנאי וקנס, עונש נמוך ביותר בהתחשב במעשיו.

משך הזמן מאז שחתמה על הסכם עד המועד שעלתה להעיד

  1. 117. ביום 10/01/02 נחתם הסכם עד המדינה עם אטיאס. ביום 10/05/02 עם מעתוק. המשפט החל ביום 07/07/04. עדותו של אטיאס החלה ביום 06/03/05 ונפרשה על פני 10 ישיבות כשלאחריו עולה להעיד מעתוק משך 4 ישיבות.
  1. 118. זמן רב חלף מאז חתימת ההסכמים עם עדי המדינה ועד להעדתם בבית המשפט, אולם, כמפורט לעיל, לא הופעלה עליהם כל מערכת לחצים מצידם של הנאשמים ו/או מי מטעמם ועל כן, כנראה בשל עובדה זו, לא ביקשה הפרקליטות להשמיע את עדותם בהליך של עדות מוקדמת או מהירה.

האם עד המדינה עלה להעיד וכיצד העיד

  1. 119. עדי המדינה עמדו בהסכם ועלו להעיד תוך שהם חוזרים על עדותם במשטרה במדויק ועומדים היטב בחקירות נגדיות ארוכות ומתישות.

האם התיק הגיע לכדי הכרעת דין או שנגמר בהסדר

  1. 120. פרט לנאשם אחד, שופט הכדורגל יוחנן צ'בוטרו, שהודה לקראת סיום המשפט בכתב אישום מתוקן מעט, יתר הנאשמים ניהלו את המשפט עד סופו והורשעו כמעט בכל האישומים.

העונשים שהוטלו על המעורבים השונים:

אבי חודדה – 27 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך של 40,000  ₪.

אלי כהן – 3 שנות מאסר וקנס בסך של 25,000 ₪. (זוכה מאישום אחד)

יוחנן צ'יבוטרו – 3 שנות מאסר וקנס בסך של 20,000  ₪

בריק תחסין – 3 שנות מאסר בפועל וקנס בסך של 25,000 ₪

חיים מירובסקי – 6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך של 5,000 ₪ (זוכה משני אישומים)

סבי אלנקווה ברח מן הארץ

נביל דגש ושיח סולימאן באסם זוכו

סיכום תרומת השימוש בעד המדינה לתיק:

  1. 121. לעדי המדינה בתיק זה הייתה משמעות מכרעת וקריטית הן לפיענוח התיק והן תוצאה העונשית. לציין כי בתיק זה בשונה משני הקודמים עדי המדינה עלו להעיד וחזרו על המידע המפליל כפי שמסרו במשטרה. באותו עניין, אין ספק כי היעדר איום על חייהם של עדי המדינה ותחושת הביטחון היו גורם מכריע בהתנהלות שכזו.

סיכום והמלצות:

  1. 122. כפי שפורט בהרחבה בעבודתנו זו, ישנן לא מעט בעיות וכשלים הכרוכים בשימוש בעדי מדינה. יש דעות הסבורות כי כשלים אלו צריכים להביא לביטול מוחלט של השימוש בעד מדינה. לדידם המדובר בהליך הנגוע בפגם מוסרי כבד אשר אינו מצדיק התועלת שבצידו.
  1. 123. אלו המצדדים באיסור השימוש בעד מדינה מביאים כדוגמה את גרמניה או שוויץ בהן הענקת חסינות לשותף לעבירה נוגדת את התפיסה המשפטית שלהן ואינה אפשרית למעט בעבירות חטא ועוון . בדומה יש הטוענים כי יש להפקיע מן הפרקליטות את הסמכות על חתימת הסכם עד ולהעבירה לבית המשפט אשר באמצעות שופט מיוחד ייקבע האם וכיצד יש לחתום על הסכם עד מדינה.
  1. 124. כאן המקום לציין כי הח"מ המגיעים משני "צידי המתרס" הן כתובע והן כסניגור פליליים סבורים כי חרף כל אותן בעיות, הרי שעד המדינה הנו "הרע במיעוט" לא כל שכן כאשר עסקינן במשפחות פשע או בפשיעה חמורה. שלושת המקרים שפורטו בהרחבה בעבודה זו ממחישים לטעמנו ולו באופן מדגמי את הצורך האמיתי והתועלת בעדי מדינה. אכן, ניתנת האמת להיאמר כי המחיר הכרוך בחתימה על הסכמי עד מדינה אינו פשוט וישנם לא מעט נקודות הראויות לשיפור.
  1. 125. הואיל ואין יוצא פטור בלא כלום ננסה ליתן באופן תמציתי מספר הצעות לייעול ושיפור הליך השימוש בעדי מדינה. לא למיותר לציין כי חלק מהרשימה שתפורט לעיל מבוססת על הנחיות קיימות אשר לדעת כותבי העבודה יש ליתן עליהם דגש, חלק מהמלצות הנן פרי ניסיון של כותבי העבודה בתיקים שניהלו ובהם היה שימוש בעדי המדינה  וחלק הנם פרי שכל ישר והיגיון בריא.
  1. 126. את ההמלצות נייחס לשלושה שלבים "באבולוציה" של עד המדינה: השלב הראשון ייזום וחתימה על הסכם. השני, מחתימה על ההסכם ועד מסירת העדות, השלישי, ממועד מסירת העדות ועד בכלל.
  1. 127. אשר לשלב הראשון, יש לדעת הח"מ, ככלל לצמצם את השימוש בעדי מדינה רק לתיקים בהם האינטרס הציבורי מובהק ומצדיק את הפטור למי מהעבריינים. דגש יינתן על חומרת המעשים אותם חושף העד, ומידת תרומתו לפענוח התיק.  לעיתים, יש כוח מוסרי גדול יותר באי העמדת כל העבריינים המעורבים על פני מתן פטור מוחלט לאחד מהשותפים.
  1. 128. יש לקבוע באופן קטגורי כי בכל מקרה על עד המדינה לשאת בעונש מסוים. פטור מלא צריך להפוך לחריג שבחריגים ובאישור פרקליט המדינה או היועץ משפטי לממשלה.
  1. 129. יש להדק את הפיקוח והבקרה של הפרקליטות על החתימה. על פרקליטת המחוז להעמיק את הידע בתיק בטרם תאשר את החתימה על הסכם עד המדינה ולעיתים מוטב כי פרקליט יילמד את התיק על בוריו בטרם תתקבל ההחלטה. במצב דברים זה, לא תהיה הסתמכות מלאה על הסקירה הקצרה אותה עורך ר' הצוות וניתן יהיה להציג שאלות קשות בכללן, האם מוצו כל הליכי החקירה, האם זה השלב המתאים, הימצאותן של ראיות סיוע  וכיוצ"ב.
  1. 130. יש לערוך ראיון וחקירה של עד המדינה על ידי הפרקליט המלווה על מנת שניתן יהיה ללמוד כבר בשלבים מוקדמים האם מדובר בעד שיוכל להעיד בבית המשפט ולהתמודד עם הקשיים הכרוכים במתן עדות או בקשיים המובנים בתיק הספציפי.
  1. 131. יש לערוך בדיקות פוליגרף ממוקדות לעדות אותה מוסר העד ולהדגיש, אין הכוונה שהעד יישאל על כל עברו הפלילי אלא על נקודות קונקרטיות ומהותיות לתיק עליו הוא מעיד. כך לדוגמא יישאל האם הוא זה שירה או החזיק באקדח, האם הוא זה שנהג, הכה, או כל דבר שיכול בהמשך ההליכים להוות בעיה. בדומה, יש לערוך בדיקה מודיעינית מקיפה ביחס לפרשה עליה עתיד עד המדינה להעיד ולערוך בירור כל אימת שישנה סתירה בין החומר המודיעיני לבין זה שהעד מוסר בהודעתו.
  1. 132. יש לערוך הסכם מפורט, ובאופן דיסקרטי ככל שניתן, כאשר בהסכם תופיע תנייה ברורה המהווה סנקציה כלפי העד כי במידה וזה יפר את ההסכם, ניתן יהיה לעשות שימוש בכל האמרות והודאות אותן מסר, נגדו. ובאותו עניין, לא להסס לעשות שימוש באותה תנייה ובמקביל להשתמש באמרות העד נגד שאר השותפים במסגרת סעיף 10א' לפקודת הראיות.
  1. 133. אשר לשלב השני, אין ספק כי אחת מהבעיות הגדולות המאפיינות אותו היא הלחץ הרב שמופעל על עד המדינה מצד חבריו ובני משפחתו לחזור בו מעדותו. בעניין זה נראה כי בכל תיק בו קיים עד מדינה יש להגיש בקשה מיוחדת לשמיעת עדות מוקדמת ולחילופין לפעול באופן נמרץ להקדמת הדיון, בין היתר, על ידי פנייה מיוחדת לנשיא בית המשפט במחוז בו נשמע התיק.
  1. 134. יש למנוע כל קשר בין עד המדינה לבין גורמי לחץ ולמצער לצמצם אותו למינימום. דאגה לרווחתו של העד לרבות דאגה לביטחונו יכולים לסייע לעד רבות ולטעת בו את התחושה כי מגנים עליו וכי הצעד אותו בחר אכן משתלם.
  1. 135. אשר לשלב השלישי, נראה כי ישנה חובה ליישם תוכנית מסודרת להגנת עדים אשר תאפשר ביטחון אישי לעד ולמשפחתו לאורך זמן. נכון להיום, עדים רבים מודעים לקושי של המשטרה לשמור על ביטחונם לאורך זמן רב. מדינת ישראל הנה קטנה בגודלה ואינה מאפשרת היעלמות אמיתית. לצורך כך יש לפעול בשיתוף עם מדינות נוספות אשר תהינה מוכנות לסייע למשטרה לשכן בשטחן עדים במסגרת תוכנית שכזו.

136. סוף דבר: כפי דברינו בפתיח, "במדינת אוטופיה" כל עבריין נתפס, מועמד לדין ונושא בעונשו. לדאבוננו, איננו חיים במדינה שכזו. עד אז הצורך באכיפת החוק ובהתמודדות יעילה עם הפשיעה הגוהה מחייבת היעזרות במוסד עד המדינה. זאת יש לעשות במשורה, בשיקול דעת וכפוך לשיפורים כפי שפורט לעיל.

נכתב על ידי אלון וניני , 27/3/2012 12:54  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  אלון וניני

בן: 33

MSN:  אלון וניני





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאלון וניני אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אלון וניני ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ