אנחנו כבר לא מדברים בכלל...
אני מתגעגעת אליך ברמות שאתה בכלל לא מבין
אתה בכלל כבר שכחת שאני קיימת והקשר שלנו מעניין לך את התחת וזה בסדר...
קשה לי בלי ההודעות המטומטמות שלך באמצע היום
קשה לי בלי הריכולים שלנו
קשה לי בלי הבילויים הסתמיים בקניון
קשה לי שאני לא יכולה להתקשר אליך סתם כשלא טוב לי ולבכות לך בטלפון
קשה לי לחשוב שבחודשים האחרונים לא הייתי האדם הראשון שרצת אליו כשקרה לך משהו...
התגעגעתי אליך מאוד בשבוע האחרון למרות שלא נפגשנו בערך חודש... אבל רציתי לקבל ממך טלפון או לפחות הודעה, אם לא בגדנ"ע אז לפחות אחרי שחזרתי.
אני שונאת אותך ואני שונאת את הילדים מהבצפר שלך ואת הידידות הלוזריות האלה שלך..
פשוט הפכת לסוג האנשים שלפני חצי שנה היינו עושים מהם צחוק.
ואם ישאלו אותי מי החבר הכי טוב שלי? מה אני אגיד?