לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

יומן מסע


לפעמים אני רק מביטה מהחלון, לפעמים אני מושיטה יד למישהו על הרציף, לפעמים אני יורדת בתחנה. אבל תמיד אני חוששת שכבר מאוחר מדי, ושהחמצתי את הרכבת.

Avatarכינוי:  voyager

בת: 46





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2016


 



בתחנה המרכזית החדשה יש מדרגות נעות שמובילות לקיר.



יש שם אנשים שאין להם שום סיכוי.



לא משנה עד כמה הם חכמים, חרוצים, טובים ויפים.



הם אנשים. אין להם שום סיכוי בחיים האלו. 



אל תגיד לי: זה לא כל כך נורא.



כי זה נורא, אני יודעת, אני ראיתי.



אל תגיד לי: לפחות עשית משהו.



כי לא עשיתי כלום. אפילו לא טיפה בים. לא גרגר חול אחד.



אל תגיד לי: ככה זה. אין מה לעשות.



זה שקר. יש מה לעשות. יש מספיק לכולם.



אל תצדיק את המצב. אין הצדקה. 



אל תנחם אותי. אין נחמה.


 


 


 



 



 

נכתב על ידי voyager , 2/10/2016 10:19  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס , נשיות , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לvoyager אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על voyager ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ