לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

סיפורי סבתא


זה בלוג אנונימי, אבל לא אכפת לי לספר על עצמי. כי אני יודעת שגם מי שמכיר אותי, לא יזהה אותי בין השורות האלה.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2016

כל השקט שקיים


אילו רק יכולתי ללכת בשדה פרחים,

יחפה ונקייה -

לקטוף כל פרח שרק ארצה, 

להסתובב לי בחופשיות בשדה - 

כאילו היה זה שדה של אושר,

רק לקחת לי הכל מהכל.

 

אלך לי בעונת האביב, כשהשמש חמה והאוויר צח,

כשכל הציפורים מצייצות, עפות וחופשיות.

אסתובב לי בשדה, אתקע את אצבעות הרגליים באדמה,

אשב לי על הדשא מוקפת בכל-טוב, מפרי ועד חברה טובה,

כל חיית בר ידידותית וכל פרי אשר טוב למאכל.

 

אשכב לי ואפרוש ידיים, ארגיש את הכל;

את השקט העדין, הריחות המתוקים, הרוח המלטפת והשמש המחבקת.

רק אני, אין צורך באף אדם -

תהיה זו רק אני,

וכל השקט שקיים.

 

-


אני מוקפת בכל כך הרבה אנשים, 

ועדיין מרגישה לבד.

בסופו של יום, אני מרגישה שיש לי רק את עצמי.

אני לא יכולה לסמוך על אף אחד ואסור לי להיקשר יותר מדיי.

הכל ריק. הכל מבאס. אני פשוט בודדה וזהו.

איך אפשר להיות לבד, בעולם שכזה?

הרי שלכל מקום שאליו אלך, יהיו אנשים.

אני רוצה להיות לבד, באמת באמת, לפחות עד שאוכל להבין איפה האושר שלי מתחבא.

נכתב על ידי סבתא מאי , 31/1/2016 04:12  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  סבתא מאי

בת: 19




הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , המתמודדים , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסבתא מאי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סבתא מאי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ