לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ambivalent - תיעוד של מחשבות אקראיות


You're curious and smart and bored, and all you see is the choice between working hard and slacking off


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2018    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

1/2018

לא באמת מטומטמת


עדיין אין לי שום בעיה בלהבין מידע שאני נתקלת בו. 

זה כל-כך פשוט, ועם זאת, השאלות הופכות את זה לכל-כך אידיוטי ובלתי ניתן להתמודדות. 

לכן במקום לעשות את המטלה אני חווה התמוטטויות עצבים בכל נסיון להקליד מילים, וכשאני נלחמת בעצמי להקליד בכל זאת, הניסוח... מיוחד. 

 

הצילו.

אני לא זוכרת מתי אמורה להיות הבחינה. 

נכתב על ידי underage , 5/1/2018 18:53  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני רגועה


התחלתי לבכות רק לדקות בודדות. 

 

כשיצאתי מהבית ראיתי שפע של תפוזים על מספר עצים קטן. קצת אחרי, ערוגה קטנטנה עם פרחים צהובים מקיפה דבר שלא שמתי לב אליו.

'אני לא חושבת שמישהו יאמין לי מה הסיבה לחוסר היכולת המוחלט שלי להיות שמחה עכשיו.'

ואז, עץ מלא לימונים, מוקף בכאלו שנפלו וכעת נרקבים על המדרכה. בזבוז. 

פירות הדר הם דבר שאני אוהבת. 

(למרות, שהוא דווקא האמין. אפילו לעצמי זה נראה כמו שקר שנועד להציג אותי באור חיובי עד גיחוך)  

על המדרגות הנעות בדרך למעלה התחלתי להרגיש את המחנק הבלתי נסבל שגובל בהתעלפות. מפליא כל פעם מחדש, הנסיון הברור לרצח במקום כזה.

על הרצפה מחוץ לחדר ההמתנה של משרד הגניקולוג היה זוג צעיר, בוודאות יותר ממני, אולי אפילו לא בגירים, יושב צמוד, שעון על קיר הזכוכית. 

קולי חרק כשפניתי אל המזכירה. 

בניגוד לתוכניתי, חיכיתי דקות מעטות בלבד. הספקתי לראות אמא עם ילדה צעירה וילדה צעירה אף יותר נכנסת למשרד. מראה מוזר. הנערה קמה, הציצה לתוך חדר ההמתנה, ואמרה שיש שם מקום לשבת. הנער איתה נשאר בחוץ כשהיא נכנסה והתיישבה. 

 

ירדתי במדרגות הנעות, ובמקום שכעת היה מין דוכן מזנון מוזר מוקף בכמה שולחנות, היה כסא בודד תפוס על ידי זקנה שסביבה הצטופפו כ-4 אנשים עם מעילים, עליהם אני מניחה היה סמל של מד"א. נראה שחשה ברע. 

בבית המרקחת הופתעתי לגלות חוסר תור מוחלט, ויצאתי ממנו תוך דקות מעטות, עם שקית בה קבלה על סכום לא נמוך בכלל. הסטתי את מבטי מדוכן הקקטוסים למכירה, אני אוהבת קקטוסים.  

נכנסתי אל חנות שבמיקומה עבדתי. היא הוסבה לחלוטין למשהו שונה לגמרי. הסתובבתי בה מעט, בוחנת ערמות על גבי ערמות של אגוזים תבלינים ודברים מסוגם. 

יצאתי ופניתי אל הספריה. פגשתי ליד הכניסה חתולה שהתרשמתי שנמצאת בתהליך הריון. התיישבתי על עקבי, והושטתי את ידי, ואחרי ניחוח חשדני היא התקרבה והתחככה בי. פרוותה הייתה רכה ומטופחת ממה שציפיתי. כשקמתי והיא הסתובבה בגבה אלי, ראיתי בבירור אשכים. 

 

מחלון הספריה תפס את מבטי מגרש החניה. חלמתי על הנוף הזה, רק מזווית אחרת, ממנה לא ראיתי אותו מעולם בחיי. מניחה שככה זה כשחולמים על שיחה ידידותית עם מישהו שמעולם לא פגשת. 

חציתי את הכביש בדרך חזרה, והסתכלתי על שמלת קטיפה אדומה אותה רציתי. מספיק בשביל לטרוח למדוד. כשנכנסתי אל פנים החנות, לא מקשיבה לשיחה שהמוכרת מנהלת בטלפון בעודה מתעלמת ממני, מיד ראיתי את מיקום השמלה על הקולבים. בחנתי אותה. אחת בודדה אדומה. מידה 5. מספר כאלה שחורות. מידה 5, כולן. 

יצאתי מהחנות. 

נכנסתי לחנות החיות, בתקווה לגורים שאפשר להתבונן בהם. לא היו כאלה. למעשה, כל האזור הוסב לאזור חנות רגיל. התאכזבתי. 

 

בדרך חזרה שמתי לב גם שהמדרכה באזור פורקה לחלוטין. עניין אותי למה. 

 

אני לא מרגישה צורך בוער בחפצים חדים במיוחד, רק השתוקקות שקטה. 

נכתב על ידי underage , 5/1/2018 00:36  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של underage ב-5/1/2018 18:54
 





Avatarכינוי:  underage




22,320
הבלוג משוייך לקטגוריות: שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לunderage אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על underage ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ