לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ambivalent - תיעוד של מחשבות אקראיות


You're curious and smart and bored, and all you see is the choice between working hard and slacking off


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2017    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      




הוסף מסר

4/2017

זהירות, פוסט גנוב לפניך


אני לא זוכרת מתי הייתה הפעם האחרונה בה באמת תפקדתי. כנראה, פחות או יותר, אף פעם. יש עדויות להתנהגות האופיינית לי, כמו בריחה מוחלטת מדברים שאני לא רוצה לעשות (שיעורי אוקראינית?) מגיל 5. 

 

מצד אחד, איכשהו הגעתי עד הלום. הייתי ילדה טובה עד שהפסקתי להיות. הייתי גם תלמידה טובה, עד שהפסקתי להיות. ואני ממש, ממש גרועה בלהיות מדוכאת. ממש. אני אופטימיסטית מטורפת מטבעי, יש לי רעיונות שמעלים בי התלהבות ילדותית בלתי ניתנת לעצירה. אני נוטה לרצות דברים, להחליט עליהם, ואז... 

 

אני חושבת שבמובן מסוים אני עושה יותר ממה שאי פעם חלמתי לעשות – יש לי את העבודה ששמתי עליה חצי עין ואז הציעו לי, וממנה תהיה לי עבודה טובה פי כמה. אני עוסקת במשהו שיש לי תשוקה כלפיו. סיימתי סמסטר לא רע בכלל. ואפילו לא דרסתי אף אחד, עדיין. אני מתיידדת עם אנשים שנותנים לי הזדמנויות ואני רואה דברים שלא חלמתי לראות במו עיניי. רק שזה לא *מרגיש* כמו לחיות את החלום. זה מרגיש כמו להיות ספוג רופס, שעומד בפני תהליך התמוטטות בלתי נמנע.

 

התוכנית היתה להתחיל ללמוד את החומר של הסמסטר הנוכחי לפני חודשיים. או לפחות לפני חודש. או לפחות בתחילת הסמסטר. אפריל הגיע, פסח בא - ועוד לא התחלתי. את הממן בג'אווה הגשתי 20 דקות לפני הדד ליין, ואני אפילו לא יכולה להגיד שאני באמת ובכנות מבינה איך אני אמורה לעשות את הדברים האלה לבד. מהממן בפיזיולוגית, שהדד ליין המקורי שלו היה מחר בחצות, אני יודעת כלום גדול ועגול. ניחשתי חצי מהשאלות האמריקאיות, עוד לא קראתי את החומר הרלוונטי בספר. לא רק זה, עוד לא קראתי את החומר הרלוונטי בסיכום. ואשתוק לגבי זומבים.
וזה בלי להזכיר את כל שאר הדברים שאני צריכה לעשות.  

 

כמובן שאני לא חייבת לעשות את זה עכשיו, דווקא. אני יכול לעשות את זה מתי שאני רוצה, לחרוש ימים לפני הבחינות. רק שהסיכוי שלי להצליח לא קיים. אם אני לא עושה משהו, אני גם לא אעשה אותו כשאני -ממש- ממש -ממש- חייבת.

 

הייתה לי בחינה לפני שבוע.

לא ידעתי מילה.

היה דרוש ממני לשנן כלום. זה היה קליל. היה לי שפע של זמן לעשות את זה. ההשלכות של כישלון היו... לא נעימות. לא הרות גורל, אבל מאוד לא נעימות.

לא עשיתי כלום.

עברתי אותה. 

 

אם כך, הדילמה היא בין האפשרויות הבאות:

 

אופציה א': להפסיק לוותר לעצמי. להפסיק להיות ספוג. לעשות את מה שצריך לעשות ולהפסיק להתנהג כמו ילדה קטנה שיודעת שהיקום יפנק אותה בכל מקרה, כי למה לא, מה כבר יקרה?

 

אופציה ב': לקבל את עצמי כמו שאני. להתפלש בסיאוב בתאווה. טייק איט אור ליב איט, ביצ'ז.

 

אמא הציעה שאסדר את החדר, ועניתי, בכנות מוחלטת
"אני לא יודעת מה את רוצה ממני. אני סידרתי אותו רק לפני שלוש שנים."  

נכתב על ידי underage , 8/4/2017 21:05  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של StoryTeller2017 ב-9/4/2017 00:51
 





Avatarכינוי:  underage




21,461
הבלוג משוייך לקטגוריות: שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לunderage אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על underage ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ