לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מדף הסיכומים



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2011

תולדות ימי הביניים והבארוק



מזמור גרגוריאני- הללויה

 

בתחילה היה הצליל. בלי פעמה משקל או יותר מקול אחד

 

המזמורים הגרגוריאנים נאספו לספר אחד על ידי האפיפיור גרגוריוס החמישי (ההוא מלוח השנה שלנו). הוא אסף כל מיני מנגינות מכל מיני כנסיות שהוא ביקר בהם לכרך אחד בשם ליבר אוזואליס (הספר הרגיל/שימושי)

המנגינה היא מליסמטית (זאת אומרת מלא צלילים על מילה אחת - מותכים את המילה בעזרת המוסיקה(

הההההההללללללללללללללללללללווווווווווווווווווווווווווווווווווווווייייייייייייייייייייייייייייייייייההההההההההה

מאוד בשוט ובדיוק ההפך מהפולי של פולחן האביב בעצם (ראה סיכום של מאה 20)

 

אסתמפי- מנגינה חילונית כלית. מדובר בריקוד. כנראה מיוחס לאבירים. המנגינה היא מאוד פשוטה ומלווה על ידי צליל דרון (לא נקודת עוגב כי העוגב לא קיים עדיין אז זה יותר פשוט מזה.

 

אגנוס דאי- שה האל

מימי הבייניים המאוחרים. כבר יש פעמה ומשקל. אפילו יודעים על המלחין קצת היסטורית. רב קולי. פוליפוניה מאוד דחוסה (לא רק שכל קול שר מנגינה אחרת אלה גם הם שרים טקסט אחר. ) כמו כן הפוליפוניה מרגישה דחוסה בגלל הטיםול בדיסוננסים (קיימים קווינטות מקבילות וזה בסדר שם)

עוד דבר מיוחד המאפיין את ימי הבניים המאוחרים הוא טון מוביל כפול

טון מוביל לטוניקה ולדומיננטה בו זמנית, מאוד מוזר וצורם לאוזן)

 

ולסיכום ימיי בניים. המוקדמים מאוד פשוט המאוחרים פאתוס יותר מורכב.

 

וכמובן- האדם הוא אפס האל במרכז

 

הרנאסנס (התחדשות)- 1400-1600

האדם במרכז. תגליות מדעיות שכלול וכו.

 

אווה ורום- ז'וסקן דה פרה (או יוסקה )- מוטט

 

מוטט היא יצירה רב קולית על טקסט דתי. לא חלק מהתפילה הנוצרית אלה כמו הפיוט היהודי מגיעה אחריי או בנוסף לתפילה.

פוליפוניה שקופה- המון חיקויים בין הקולות (כמעט קאנון יענו) כולם שרים את אותו טקסט. הטקסט הוא הכי חשוב ולכן הוא יוצא החוצה.

 

קיריה- מיסת פפה מרצ'לי- פלסטרינה

קודם כל מדובר בפרק הראשון של המיסה הקטולית-

טקסט: קיריה אלייזון X3

קירסטה אלייזוןX3

קיריה אלייזוןX3

כך שמוסיקלית יש לנו גם 3 חטיבות סגורות של מוסיקה המתאימות לשלוש השורות.

לגבי הרקע ההיסטורי של היצירה: ברנאסנס הכנסיה איבדה מכוחה ורצתה להחזיר לה את הכוח. הם עושים ועידה בשם ועידת טרנטו שבה הם בין השאר רוצים לחזור למזמור הגרגוריאני ללא כל פוליפוניה. ז"א להוריד את כל רעיון הבחירה החופשית.

פלסטרינה בתגובה כותב לאפפיור מרצ'לו את ה מיסה הזאת. למיסה אין אף מזמור גרגוריאני בבסיסה (זה ניקרא- מיסה סן נומינה- מיסה ללא שם) והיא כתובה בשישה קולות בפוליפוניה כל כך שקופה ויפה שהוציאה את המילים החוצה שהכנסיה מחליטה להשאיר את הפוליפוניה במוסיקה.

 

שנסון הציפורים- ז'נקווין

יצירה חילונית כלית המחקה את קולות הציפורים. יש מוסיקה חילונית ברנאסנס והיא עולה על המוסיקה הדתית.

 

שנסון הצרצר- ז'וסקן דה פרה (אותו יוסקה ממקודם)

שיר חילוני בכמה קולות. המוסיקה מנסה לצבוע את המילים ומגיבה אל המילים.

 

as vesta was sescending- thomas willks

מדריגל. שיר רב קולי חילוני. המוסיקה בצורה מאוד ברורה משרתת את הטקסט. כשוסטה יורדת המנגינה יורדת. כשהאלה השנייה עולה המנגינה עולה. כשהרועים רצים בבלגן יש ירידה בקולות בחיקוי כמו בריצה של קבוצה. כש יורדים 3 יש 3 קולות

2 שתי קולות. כשהיא נשארת לבד קול אחד סולו וכו.

 

now is the month of maying- thomas morellyבלט או שיר פה לה.

 

שיר שהוא גם ריקד מעגל חילוני לכבוד האביב. פזמון חוזר של פה להלה. יותר נמוך מהמדריגל יותר למעמדות היותר נמוכים. המדריגל לעומתו הוא למעמדות היותר גבוההים כדרך להשתעשע (במקום MTV)

 

בארוק- 1600-1750

בעיקרון האופרה הראשונה היא דפנה מ1597. אבל היא הלכה לאיבוד. לכן אנחנו מתחילים את הבארוק מ-1600 עם הצגת הבכורה של האופרה (דרמה פר מוסיקה) אורפאו.

הבארוק נגמר מבחינת זמן ב-1750 עם מותו של באך למרות שסיגנונית הוא נמשך עוד כמה שנים וחוץ מזה שהוא בחפיפה של בערך 50 שנה עם התקופה הקלאסית

 

קלאודיו מונטוורדי- האופרה אורפאו.

נתחיל מהעובדה שבבארוק לא קראו להם אופרות אלה drama per musica

הרעיון היה כזה: אנשי הבארוק ראו שהרנאסנס לא הצליח לחזור לאידיאלים של יוון העתיקה אז הם החליטו לנסות בעזרת החייאת הטרגדיה היוונית.

עכשיו, באותה תקופה, ונציה הייתה מרכז תרבותי (בין השאר כי היא הייתה בערך דמוקרתית , לא קשורה לכנסייה ופתוחה נקודה, ראה ערך קאזנובה)

מונטוורדי היה הראש קאפלה של הבאסיליקה של סן מארקו (העבודה הכי שווה למוסיקאי בונציה)

הוא כתב את האופרה אורפאו על בסיס הסיפור המיתולוגי של אורפאו ואאורדיצ'ה.

אורפאו היה מוסיקאי מחונן שהאלים אהבו. הוא התחתן עם אאורידיצ'ה אהובתו אך ביום החתונה היא הוקשה על ידי נחש ומתה. אורפאו מבקש מהאלים לרדת לשאול ולהחזירה לארץ החיים. האלים מסכימים בתנאי שלא יסתכל עלייה עד שהם יצאו מהשאול. כמובן שאאורדיצ'ה היא מעצבנת ומנדנדת לו שהוא לא מסתכל עליה ולכן הוא לא אוהב אותה. אז הוא מסתכל והיא מתה.

 

האריה קינת אורפאו היא לא!!!!!!! אריית למנטו כמו של דידו. המוסיקה צובעת את המילים. כשהוא אומר שהכוכבים מתאכזרים אליו המנגינה יורדת. כשהוא מדבר על השמש היא עולה כשהוא מדבר על האדמה המנגינה יורדת וכו.

שימו לב שאין עדיין הפרדה בין אריה ורצ'יטטיב. הכל מוסיקה כל הזמן. (מזכיר את ואגנר לא?)

 

הדבר המיוחד ביותר באופרה (חוץ מהיותה האופרה הראשונה שנשארה לנו.) היא ההרכב התזמורתי של 50 כלים!!!!!

הרכב עצום לאותה תקופה וזה בגלל שלפטרונים של מונטוורדי היה הרבה כסף והם לא חסכו בהוצאות.

 

הנרי פרסל- דידו ואינאס.

דבר ראשון משהו מיוחד. האנגלים לא כל כך היו בסצנה המוסיקלית חוץ מבמוסיקה עתיקה (עד הבארוק) וכן אמצע המאה ה-19 והמאה ה-20 (בין השאר בתחום הרוק במאה ה-20)

המרכזים המוסיקליים היו: איטליה, צרפת (ראה ערך לולי שהכניס לעצמו מקל ניצוח ברגל ועוד), והרבה יותר מאוחר גרמניה.

 

פרסל היה מלחין בעיקר של אופרות אך היו לו גם יצירות למקלדת (שימו לב מקלדת לא פסנתר, הפסנתר עוד לא הומצא)

דידו ואינאס היא אחת האופרות המפורסמות שלו והסצנה האחת לפני אחרונה שלו היא הכי מפורסמת (האחרונ ה היא סצנת מקהלה.

 

רצ'טטיב וארייה. קינת דידו.

בשלב זב (יותר מאוחר ממונטוורדי) הרעיון של שירה ושירים קליטים נעשה לחלק חשוב מהאופרה. עקב כך, האופרה חולקה לרצף של רציטטיבים ואריות (ואנסמבלים שנופלים בקטגוריה של אריות רק עם כמה אנשים)

 

הרצ'יטטיב מטרתו לקדם את העלילה ולהזיז את העיניינים על הבמה.

באריה הכל נעצר ושרים.

 

קינת דידו (האריה

 

דידו שרה על אבדן אהוב ליבה (אינאס) היא שרה באנגלית!!!!! האריה נפתח בתבנית אוסטינטו בבס של סולם כרומטי יורד. הבס יורד בצעדים סקונדיאלים

(מחכה את האנחות וידוע גם כמוטיב האנחה)

תבנית הבס הזאת תחזור בלופ (או ריף לרוקיסטים) לכל אורך הארייה.

מעל הבד שרה דידו.when I am laid in earth may my wrongs create no trouble in thy breast/

remember me but ah forget my fate.

 

החלק הכי גבוהה והשיא הוא ב"REMEBER ME"

מדובר בקטע מאוד פופולארי בקרב סופראניות אז חפשו אותו ביו טיוב תחת didos lament

 

 

אנטוניו ויולדי- קונצ'רטי לכינור האביב וחורף.

ככה, ויואלדי כתב למעלה ל-500 קונצ'רטי (כן ככה אומרים קונצ'רטו ברבים)

ועל זה יש את הדיחה הידועה: ויולדי כתב את אותו קונצ'רטו 500 פעם.

טוב זה מה שקורה כשאתה ג'ינג'י וכומר בונציה בבית יתומות.

 

בכל מקרה הרעיון של קונצ'רטו הוא יצירה לסולן אוקבוצת סולנים ותזמורת.

המילה קונצ'רטו נובעת מ-2 מילים איטלקיות: consort- לצלצל יחד

concare-קונצ'רה- להתחרות

בעיקרון המבנה של הקונצ'רטו הבארוקי הוא תלת פירקי (פרק מהיר, פרק איטי ופרק מהיר) כשהמבנה הבין פירקי הוא של חלקי ריטורנלו (תזמורת) וחלקי סולו (סולן)

קטעי הריטורנלו הם יציבים עם נושא ברור. קטעי הסולו הם יותר "אילתוריים" ווירטואוזיים . כמו כן, הם מעבירים מסולם לסולם (מודולטוריים).

 

לויואלדי מספר קונצ'רטי שיש להם תוכנית חוץ מוסיקלית. בניהם 4 קונצ'רטי "עונות השנה". הקונצ'רטי האלה מובוססים על סונאטות סיפרותיות (שיר עם 14 שורות וחריזה מאוד קשוחה)

בגדול המוסיקה מתארת את הקורה בסונאטה.

באביב היא מתארת את הנחל, ציפורים, סערה עם רעמים, רועה עם כלב נאמן ועוד.

לגבי החורף אני לא זוכרת בדיוק מה הסונאטה מתארת אבל הפרק השני מעניין בגלל שהליווי הוא פיציקאטו מול המנגינה של הסולן שהיא לאגטו.

 

בכל מקרה, פרקים ראשונים ואחרונים תמיד יהיה במבנה של ריטורנלו (R) סולו )S(

 

יענו:rsrsrsrsrsrsrsrsrsrsrsrsrsrsrsrsrsrsrsrsrsrs

פרק שני הוא יותר שירתי כי הוא פרק איטי ולכן התזמורת בדרך כלל לוקחת מושב אחורי בעוד הסולן לוקח את קדמת הבמה

 

יוהן סבאסטיאן באך- 1685-1750

 

כמובן שנתחיל מהאימרה של הקלאסיקאים : "באך זה הדבר הכי קרוב לאלוהים"

באך נולד בשנת 1685. באותה שנה נולדו גם המלחינים: הנדל ודומניקו סקארלטי.

 

באך עצמו בחייו לא היה כל כך ידוע כיוון שכתב בסגנון מאוד פוליפוני שנחשב מיושן באותה תקופה כבר. מי שהיה הבאך המפורסם היה קארל פיליפ עמנואל באך (או ק.פ.ע) שהיה הבן שלו ומלחין קלאסי חשוב אותו הכירו מוצרט בטהובן והיידן.

 

באך עצמו היה עוגבר (נגן עוגב), ולימד בבית הספר לבנים "תומאס שולה" בלייפציג בגרמניה.

 

גרמניה עד אותה תקופה לא הייתה בדיוק מרכז חשוב, אך עם פריחת הדת הפרוטסטנתית, היא גם הפכה למרכז לא פחות חשוב מאיטליה באירופה. אפילו ניתן לומר שאיטליה שקעה וגרמניה עלתה.

 

בגלל שבאך עבד בלייפציג, הוא כתב המון!!!! יצירות עבור הקהילה שם. בכל שבוע הוא היה כותב קנטטה (עוד על קנטטות בהמשך), מתזמר אותה. עושה חזרות עם המקהלה והתזמורת ובסוף השבוע (יום ראשון) מבצע אותה. וכל זה בלי לשכוח שהיו לו 13 ילדים ובית מאוד קטן והוא הלחין עוד דברים ולימד.

 

היצירות של באך ממוספרות במספר BWV או בי"ב שזה במספר יצירות באך

הוא כתב קונצ'רטי למספר רב של כלים (כולל 6 למקלדת, כמה ל2 פסנתרים ואפילו אחד ל-4 פסנתרים). יצירות קאמריות כליות אחרות כגון סוויטות, פרטיטות טוקטות ועוד.

ורק מיסה 1 (כי הוא היה נוצרי פרוטסטנטי ולא קטולי)

בסך הכל למעלה מ-1300 יצירות.

 

פרלוד ופוגה בדו מינור מתוך דאס הולטמפר קלאוויר ספר ראשון(או כלי המקלדת המושווה.

דבר ראשון לגבי שם הקובץ. מדובר בכלי המקלדת ולא בפסנתר. הפסנתר בקושי היה קיים אז (הומצא בים 1713 -1730) והוא לא היה משוכלל במיוחד או נשמע במיוחד ועל כן היצירות של באך נכתבו לכלי מקלדת ללא משהו ספציפי (צ'מבלו, קלאוויקורד, וירג'ינל, ספינט, פסנתר, פסנטיש וכו')

 

הוא כתב 2 ספרים שבתוך כל אחד מהם 24 סטים של פרךודים ופוגות. (אחד לכל סולם גם מז'ור וגם מינור) הוא סידר אותם לפי סדר עולה כרומטי: דו מז'ור, דו מינור דו #מז'ור , דו #מינור, רה מז'ור וכו'

 

כך שהפרלוד והפוגה המדוברים הם שניים בספר.

 

הפרלוד. פירוש המילה לפני (פרי) העיקר (לוד). מדובר בקטע מאוד תכני. 2/3 מהסוף יש נקודת עוגב (בס קבוע של צליל) על ה-V זאת אומרת סול בבס

 

פעם עשינו באקדמיה ניסוי מעניין, ניגנו את הפרלוד של דו מז'ור בטרנספוזיציה למינור ובוא זמנית ניגנו את הפרלוד בדו מינור. בדיקה העלתה שמדובר בדיוק באותה הרמוניה אך בפירוק שונה.

 

הפוגה: פוגה פירושה תחרות או ריצה. מדובר בנושא אחד העובר בין קווים שונים בתחרות. במקרה זה לפוגה 3 קולות. תחילה נשמע הנושא בקול האמצעי וברגע שהוא נגמר מתחיל הנושא בקול הגבוהה כשמתחתיו ממשיך הקול האמצעי במנגינה אחרת. בשלב מסוים לקראת הסוף נכנסים הקולות עם הנושא בסטרטו (לא מחכים עד שנגמר הנושא בקול אחר אלה יש חפיפה- זאת אומרת לחוץ) ובסוף נכנס הנושא על נקודת עוגב בבס של דו (שורה אחרונה)

 

באך סוויטות 2,3 לתזמורת

סוויטה היא סדרה של ריקודים. ישנם 4 ריקודי חובה ועוד אינספור ריקודי רישות. ריקודי החובה מגיעים מהארצות המרכזיות של התקופה.

אלמנד-גרמני

קורנד/קורנט- צרפתי

סרבנד- ספרדי

ג'יג- אנגלי

כמו כן יש עוד ריקודי רישות בין כל הריקודים האלה כמו: מנואט, גאווט, מיוזט, אייר, פרלוד בהתחלה, בדינרי ועוד.

 

בסך הכל באך כתב 6 סיווטות לתזמורת. בדרך כלל מדובר ביצירה תזמורתית שכל ריקוד הוא פרק ביצירה. כל פרק בנוי בצורה דו חלקית כשכל חלק חוזר פעמיים

AA BB

החלק השני (B) בדרך כלל פי 2 יותר ארוך מהחלק הראשון. החלק הראשון מעביר אותנו מהטוניקה לדומיננטה או לאי יציבות, והחלק השני לוקח אותנו מהאי יציבות חזרה הבייתה לטוניקה

זאת אומרת: A= I-V

B=V-I

בדינרי- פירוש המילה היא בדיחה. סוויטה מס'2 היא לחליל בתפקיד סולני ותזמורת (לא קונצ'רטו אלה חליל בתפקיד סולן שנקרא בשם אחר אובליגאטו)

מבנה כמו שצייינתי. ישנו מוטיב יורד הפותח כל אחד מהחלקים כך שאפשר לעשות סכמה גרפית של היצירה עם המוטיב היורד כנקודת ציון (תשאלו את ה-יא' מה הם עשו עם זה)

 

מנואט- אותה סוויטה אותו רעיון גם במבנה. המנואט הומצא בחצרו של המלך לואי ה-14 (שמש העמים לא זה מהמהפכה הצרפתית). כנראה על ידי מלחין החצר של לואי הלו הוא לולי LULLI שהכניס לעצמו מקל ניצח ברגל ומת מתולדות המוסיקה.

אבל זה לא חשוב. מה שחשוב זה המבנה והחליל בתפקיד אובליגטו (סולני)

 

סוויטה תזמורתית מספר 3-

אייר, מגיע מהמילה ארייה (כן הזאת מהאופרה) ומנסה לחכות את השירתיות של הארייה האופראית רק יותר בקטן. (לא מדובר באוויר)

מבנה כמו שציינתי למעלה. בפרק זה הכלי הסולני הוא הכינור המנגן על המיתר הנמוך ביותר שלו (סול) ומכאן השם שאני לא אציין כאן.

 

ג'יג- הפרק החותם את הסוויטה. תמיד במשקל משול מהיר (זאת אומר 6/8,9/8 12/8) אם אני לא טועה המשקל כאן הוא 12/8. מבנה כמו שציינתי למעלה. קשה לטעות בתרועות החצוצרות בפרק. מאוד מרגיש כמו סיום.

 

קנטטה מס'140

כמו שאמרתי, באך כתב כל שבוע במשך 3 שנים קנטטה חדשה ולכן יש לו המוווווון קנטטות. למרות שחלק מהן הלכו לאיבוד.

לפני שאני אסביר מה זה קנטטה, חשוב לציין שישנן קנטטות חילוניות של באך.זה קיים.

 

קאנטטה היא היצירה הדתית של יום ראשון של הנוצרים הפרוטסטנטים. מרטין לותר עשה את הרפורמציה והחליט להוריד את הדת אל העם. הוא בחר שהתפילות יערכו בשפת המקום ולא בלטינית. המנגינות המרכיבות את התפילה יהיו מתוך שירים פופוליים שהוא אסף מהתקופה. למנגינות שהוא אסף קוראים קורלים (או כורלים, שניהם נכונים בעיברית) מדובר בקו מוסיקלי בודד.

באך לקח את הקוראלים האלה והירמן אותם ל-4 קולות (סופרן אלט טנור ובס) כמו כן הוא לפעמים שיחק עם המשקל של הקורל או המקצב של המנגינה או הליווי. אבל המנגינה בעיקרון נשארת אותה מנגינה.

שימו לב- מרתין לותר רשם את המנגינות, לא את המילים. זאת אומרת שניתן להדביק לאותו קורל כל מיני טקסטים שונים וזה לא מקבע.

 

קורל מסיים (הלל לך נזמר מס'26)- המנגינה בצורתה הפשוטה ביותר ב-4 קולות. ה4 קולות נעים בבלוקים של אקורדים והסופרן שר את מנגינת הקורל. שימו לב שיש פרמאטה בסוף כל משפט ולכן יש פתאום עצירות.

 

קורל פותח (התעוררי ציון מס'25)- משקל 3/4 עם מקצבים מנוקדים הנותנים תחושה של תהלוכה מלכותית. ץיבה כלי קשת ותיבה אבובים לכל אורך הפתיחה (תבדקו את התשמור הדו שיח הוא מגניב) אחריי האינטרו התזמורתי מתחיל הסופרן לשיר את הקורל המקורי של הקנטטה (הקורל מהקטע לעיל) מהר מאוד מצטרפים שאר הקולות במנגינה קונטרפונקטית (נגדית) למנגינה הזאת כך שנוצרים 3 רבדים לפוליפוניה: 1. התזמורת במנגינה שלה

2. הסופרן במנגינת הקורל

3. שאר המקהלה במנגינה הנגדית.

בין כל משפט של המקהלה נשמע ריטורנלו תזמורתי

(קטע מעבר תזמורתי)

כך שבגדול זה שוב דומה למבנה של הקונצ'רטו רק שבמקום סולו יש לנו מקהלה והכל הרבה יותר יציב. אבל אנחנו רטאים כאן רעיון שבגדול מגיע מעולם המוסיקה הכלים אל עולם המוסיקה הקולית

 

קורל טנור (ציון שומעת מס'27)- הפעם יש רק זמר אחד שהוא זמר טנור השר את מנגינת הקורל. הכינורות והויולה מלווים את הזמר במנגינה נגדית שלא נופלת מהמנגינה הראשית ביופיה.

הכלי קשת מנגנים בעצם תפקיד אובליגטו (תפקיד סולני) במקביל לסולן אך הם רק בולטים במיוחד כאשר הטנור אינו שר.

 

טענות מענות עוד בקשות ניתן להעביר אליי ואשמח לשפצר.

את הסיכומים ניתן בשמחהלהעביר לכמה אנשים שבא לכם. מדובר בסיכומים שלי אבל אני לא שמה זכויות יוצרים בכוונה.

 

תם ולא נשלם

 

הבתחתי לכם שאתם תעברו את הבגרות בתולדות, ראו זאת כקיום ההבטחה

בהצלחה

רחל

נכתב על ידי מגמת מוזיקה דקל וילנאי , 24/10/2011 14:35  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  מגמת מוזיקה דקל וילנאי

מין: זכר





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למגמת מוזיקה דקל וילנאי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מגמת מוזיקה דקל וילנאי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ