לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כל דרך שאין בה מכשולים , לא מובילה לשום מקום (-:



כינוי:  אנונימית , לבינתיים

בת: 23

Skype:  אנונימית , לבינתיים 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2011

מתחילים ....


אין לי בינתיים כלכך כותרת איך להתחיל לכתוב הכל , ואני יושבת מול עמוד ריק ותמיד תקועה במצב שאין לי מושג איך להתחיל ......

אני תמיד מרגישה שיש דברים שקורים לי ובאלי לספר למישהו , אבל אין לי את ה"מישהו" המתאים הזה וכשאני כותבת הכל במחשב יש לי תאפשרות של לספר הכל אבל עם זאת למחוק במידת הרצון שלי .

אני בדר"כ הכי חסרת סבלנות ושאין לי כוח לשבת ולפרט ולספר על החיים שלי ובכלל על דברים .

אז בינתיים אני כותבת פה , במחשב , לעצמי לתיקייה , עד שאני יחליט להעביר את עצמי לבלוג שזה בטח קורה כבר עכשיו.

אז הבלוג שלי יהיה אנונימי , אבל אני יספר על כל מה שקורה לי , ואני די בטוחה שזה קורה לעוד הרבה אנשים ואפשר להזדהות עם זה .

אז אני מ' בת 15 (עוד חודשיים 16 !!! ) מהצפון .

תלמידה בכיתה י' ויש לי חיים די רגילים , גרה בבניין לא טחונה ולא בשיא העוני , עם אח אחד בן 18, אבא מדהים ואמא מדהימה ועד לפה החיים שלי נשמעים די רגילים .....

האומנם ?

 

טוב אז יחסית לילדה בת 16 , כן כן ילדה ....

עברתי די הרבה בחיים שלי , ניסיתי הכל מהכל , עברתי הכל וכן אני יודעת שתמיד יהיו את אלו שיטיפו לי מוסר כמה שזה לא בסדר שניסיתי לעשן בכיתה ז' , אבל הכל מסקרנות וחוסר ניסיון J

אז היום , אני כבר לא מעשנת , לא שותה , בסה"כ ילדה בסדר , מתחברת מהר ובקלות לאנשים

 

וואו אני יושבת מול עמוד שלם , ואין לי מושג איך להתחיל לספר הכל ..... אז אני יספר הכל לפי איך שהכל קרה !  בהצלחה [?]

 

כשהייתי בת 6 , סבא שלי מצד אמא נפטר , מאז אמא שלי נכנסה לדיכאון קשה – היא חולה אפילו אם אפשר לקרוא לזה ככה , לומדים להתרגל לזה . פה ושם בכי פה ושם יציאות של עצבים ....

לאט לאט כשהבנתי מה קורה ושאני בן אדם שקרוב להורים שלי , התחלתי להיות מושפעת מהמצבי רוח של אמא שלי ותפסתי טיפונת מהצד הזה של הדיכאון שלה וניהיתי בן אדם רגיש בטירוף .

בכיתה ט , בדיוק בכיתה ט . היה לי את החבר הראשון שלי , האהבה הראשונה שלי , הבנאדם שאיתו הרגשתי שאני הכי בטוחה בעולם , ושעוד כמה שנים ניפגש מתחת לחופה .

היינו ביחד 10 חודשים , כשהיינו ביחד בערך חצי שנה , התחלנו לשכב , ומאז הספיק להיקרע הקונדום , נכנסתי להריון , עברתי הפלה , הספקנו להיפרד ולחזור אחרי זה 4 פעמים .

וזהו אנחנו כבר לא ביחד , ומאז הפרידות שלנו והגלולות שלקחתי זה עוד יותר "עזר" למצב הדיכאון שלי .

היום אנחנו כבר במצב של פרידה 3 חודשים , אבל פה ושם אנחנו נפגשים ויושבים ומדברים וצוחקים על מה שהיה , ופה ושם נזכרים איך הוא מנשק ואיך אני ממש מצליחה לעשות לו אתזה . אבל לא מעבר – רק נשיקה .

רק בשביל להפיג את הגעגוע הזה למה שהיה .

אז כן אני ישמע תגובות כועסות ומטיפות מוסר כמו "  למה קיימת יחסי מין בגיל 15 ? " אז לכל האנשים האלה תחסכו , אני עושה מה שבראש שלי ומה שמרגיש לי לנכון לא מה שירגיש לכם לנכון.

טוב אז נראה לי שעשיתי הכרות די מעמיקה לקריאה ראשונה ......

ניפגש בקרוב . J

מ' ♥

נכתב על ידי אנונימית , לבינתיים , 23/10/2011 14:10  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , מתוסבכים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאנונימית , לבינתיים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אנונימית , לבינתיים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ