לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אהבה היא חוש עליון לבחור אחד מתוך מליון


לא הכל פשוט וקל כמו שזה נירא... תמיד צריך את האחד שיהיה אתך מהסוף עד ההתחלה (:


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2011    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

10/2011

I guess no one for you


אני לא ילדה שמוותרת!!
אני תמיד נלחמת עד הרגע האחרון, אני לא ישאר בתחושה של "אולי הייתי צריכה עוד לנסות".
אבל במקרה שלך, אין לי מה לעשות!

כמה שניסיתי,וכמה שרציתי שום דבר לא חזר להיות כמו פעם...
אתה משחק את אותם המשחקים הילדותיים האלה שחשבתי שלא יהיו לנו.
פשוט עצוב לי לראות איך לאט לאט אנחנו מתרחקים.
ואפילו עוד יותר עצוב לי לראות שבישבלך אני כאלו כבר לא קיימת.
זה כאלו יש בנינו חלון חד צדדי!! אני רואה אותך כל כך טוב, וכל שנייה אתה חולף במחשבותיי,
אבל אתה! לא שם עלי.. פשוט מתעלם כאלו לא רואה אותי.

די כבר נמאס!
אם אני חשובה לך!? תבוא ותדבר!
במקום לשתוק ולחשוב שכל חיי אני ירדוף אחרייך
לא יקרה! אני וויתרתי!

כניראה שאתה לא שווה את זה, אם אתה לא מספיק גבר בשביל לבוא ולדבר.

זהו ניגמר הסיפור שלנו!?
נירא לי שכן, אבל אולי עוד יש מצב שירד לך האגו ותבוא ותדבר
ותבוא ותגיד לי מה מפריעה לך ומה אתה רוצה.
אני לא יחייה בהרגשה הזאת שאני מרגישה עכשיוו לנצח.
אני מרגישה בילבול, וקצת חוסר ידיעה! והרבה מעוד כעס!
כעס על עצמי, על זה שבכלל נתתי לך להכנס לי ללב!
כי כרגע אני לא מצליחה לתקן את מה שבישלתי.

 

ומילה אחת שלי אלייכם! (הקוראים)
לעולם אל תוותרו על מישהו שאתם אוהבים!
אבל אני?! אני וויתרתי.... כי כניראה אני אף אחד(:

 

נכתב על ידי , 24/10/2011 18:10  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חיוך מזוייף על הפנים (החיים המסובכים שלי)


אחרי כל הפוסטים הקודמים עכשיוו אני יספר לכם קצת על החיים...
טוב אז כמה עובדות עליי:
- קוראים לי עינב
- אני בת 13 וחצי
- נולדתי בדלאס,שבדרום אמריקה
- ההורים שלי גרושים
- יש לי אחות אחת מצד אמא ואחות אחת מצד אבא
- והעובדה הכי חשובה היא ... ש
החיים שלי מעוד מסובכים...

אני לא יספר לכם את כל חיי אבל אני ינסה לגרום לכם להכנס שנייה לעולם בוא אני חייה...
ההורים שלי גרושים מאז שאני בת 4. באותה תקופה לא כל כך הבנתי מה קורה, לא הבנתי שהחיים שלי הולכים להשתנות...
בגיל 4 וחצי בדיוק חצי שנה אחרי שההסכם גירושים של ההורים שלי נחתם אבא שלי כמו סרסור החליט להתחתן!! כמה נורא!!! ועוד עם מי אישה כזאת איומה.. הייתה בנינו שינאה הדדית היא הייתה כמו מכשפה אדמונית גבוהה ומפלצתית...משהו מטורף!!
חצי שנה אחרי החתונה של אבי עם המכשפה היא ילדה תינוקת קטנה וחמודה שלמרות שאין לנו אותה אמא אני דיי אהבתי.
טוב אז ככה החיים שלי עברו הרבה ירדות וקצת עליות...

כשהייתי בכיתה ג' אמא שלי עשתה צעד מעוד משמעותי בחיים והחליטה גם להוליד ילדים. בנק הזרע מכירים???!!
אני אהבתי את הרעיון שסוף סוף תיהיה לי אחות!1 אחות שגרה איתי באותו בית, אחות שיש לנו אותה אמא, אחות שאני קצת יותר אוהב.
והינה אמא שלי ילדה ובאמת ראו שיש העדפה תמיד אהבתי יותר להיות אצל אמא, וגם תמיד אהבתי יותר את הבית של אמא, ותמיד אהבתי יותר את אחותי מצד אמא. אין מה לעשות ההורים שלי גרושים ואלה החיים.
עד אז הייתי אופטימית...חייתי עם זה שהחיים שלי חרא ושונים בימיוחד.
אבל פתאום הגיעה עוד מכה!! אבא שלי והמכשפה החליטו להתגרש!! מה שאומר שאת הבת של אבא יש מצב שאני כבר לר הראה.. אז  זהו שזה לא הכל, לא רק שהם מתגרשים... אבא שלי גם עבר לצפון!! מול הכינרת...מול הים הכחול!!
החיוך המאולץ שהיה לי עד אותו  יום פשוט ירד לתוך בור עמוק ושחור... של דאגות וחרדות.
למשך תקופה ערוכה הייתי רואה את אבא שלי פעם בשבועים בשישי שבת.. היינו נוסעים אני "אחותי" הבת של המכשפה והוא, אליוו הביתה. לבית הרחוק והמישני שלי. הרגשתי כאלו אבא שלי מעדיף את העבודה שלו עלינו... .
אך אחרי תקופה ממושכת ומעייפת של נסיעות לצפון אבא החליט בכל זאת להיות אתנו וחזר לגור באזור שלי ושל "אחותי".
הייתי שמחה סוף סוף אני לא מרגישה יתומה מאבא.

בכיתה ז' הכל השתבש החיים שלי שקיבלו קצת טעם נהרסו בערב אחד!
זה היה ערב פשוט וסולידי ישבנו לאכול ליד השולחן בדירתו החדשה של אבי אני הוא "ואחותי" הבת של ההיא!!
"אחותי" הלכה כבר לישון ונשארנו אני ואבא בסלון.
זה היה הזמן הנכון והמקום, לדבר על הכל, פשוט על הכל... סיפרתי לו שאני חושבת שהוא לא בסדר ושההתנהגות שלו לא נכונה. הסברתי לו שרע לי ושאת אמא אני מעדיפה, אמרתי לו למה אני כבר לא רוצה לבוא אליוו ולמה ההתנגות שלי שונה.

זה התחיל מדיבור רגיל, התפתח לריב וכך לאט לאט לצעקות ואפילו לכמה מילים לא יפות! לא ידעתי שריב יכול להגיעה למקומות כאלה!!
עד אז ומעולם לא היה לי ריב כזה, לא עם חברות ולא עם הורים. אני אף פעם לא הגעתי לכאלה ממדים של כעס.
נעלתי את הנעליים שלי, ויצאתי מהדלת וטרקתי אותה בבכי מר ועצוב...  רצתי הביתה!! לבית האמיתי שלי שבוא אוהבים אותי אמא "ואחותי" (הבת שלה). אמא חיזקה אותי,חיבקה ונישקה וכך אי לפחות הצליחה לעזור טיפה.
לאחר המריבה אבא ניסה ליצור איתי קשר אבל לא הסכמתי וכך 5 חודשים אתו לא דיברתי!!

שוב הרגשתי יתומה מאבא ושונה מכולם.

אחרי 5 חודשים בהם לא הסכמתי לשמועה ממנו... החלטתי לנסות לפחות בשבלו לפתור את הכל.. הלכתי ואמרתי שנמאס לי לריב!1 והוא פשוט אמר "סליחה" ולא שום דבר בנוסף...  ואני בלל ברירה סלחתי, לא אמרתי כלום פשוט חיכתי חיוך מזוייף והלכתי.
ומאז אותו חיוך מזוייף נמצא על הפנים שלי. לא רוצה להראות כמה כואב לי מביפנים.
אני כבר מתחילה לבוא לאבא ולהפגש אתו אבל זה לא אומר שאני מכבדת אותו. בשבילי לעולם הוא לא יהיה אבא אמיתי.

ואלה הם חיי, לא הכל אבל תמצית.
כל הכבוד אם הצלחתם להבין (:
עינב,






נכתב על ידי , 20/10/2011 05:56  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יש לי כל כך הרבה שאלות


תגיד לי אתה!!
למה זה חייב להיות ככה?! למה אתה מתעלם?! למה אתה כבר לא מדבר?!
קשה לי לראות שאנחנו כבר לא מדברים...קשה לי להעמיד פנים שעלייך וויתרתי...
ולנסות להתגבר, לנסות להתגבר על כל הרגשות שמדי פעם צצים: כשאני רואה אס אמ אסים ישנים, כשאני רואה שאתה מחובר וכשאני רואה סתם תמונות שלך, כל דבר ודבר פשוט מזכיר לי אותך.

פעם היינו מדברי, נהנים ומספרים הכל. למה זה כברלא ככה?!
יש לי כל כך הרבה שאלות !!

רק תסביר לי!!! למה אתה מתעלם, מסנן וככה משחק איתי.

 

מה אני כבר יכולה לעשות?
לרדוף אחרייך? - רדפתי
למצוא תשובות ממך? - ניסיתי
להדחיק? - הדחקתי

למצוא לך תחליף? - לא אפשרי!!
 

אני פשוט יושבת וחושבת למה התאהבתי בך?...למה אני לא משחררת אותך מלבי?.
ואני פשוט לא מבינה.
הכל כל כך מבולבל, והכל כל כך לא בסדר.
המשחק שלך כל כך לא הוגן, כל כך ילדותי ולא בסדר.

כנירא שאלה החיים...
אף פעם הם לא יהיו מושלמים (:

נכתב על ידי , 20/10/2011 01:13  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אחרי הכל אולי אתה כבר לא אוהב


תמיד היה לי את החשש הזה, החשש הזה ממך.. שלא יהיה מספיק טובה בשבילך.
אולי אתה לא מושלם, קצת קנאי וקצת רגשן.
אבל משהו אצלך גורם לי להרגיש טוב, גורם לי להרגיש הכי מאושרת בעולם.


כשאני אתך אני רק רוצה שתסתכל עלי ותקשיב למה שאני אומרת, כשאני אתך אני רק רוצה שתגיד לי שאתה מבין על מה אני מדברת,


אני רק רוצה שתתן לי סימן שלא רק אני מרגישה קמצוץ של אהבה, שאולי במקרה אתה מרגיש מה שאני מרגישה. 


החלטתה להקשיב לשמועות, לדיבורים ולכל האחרים.

וחשבתה  שאני לא אמיתית, שאני דו פרצופית. אבל באמת שזה לא היה נכון, רציתי שתבין שאני לא משקרת,ושאותך אני באמת אוהבת.


החלטתי לתת גם למוח לעבוד אז דיברתי עם ההוא. נו הזה, הזה שהייתה בטוח שאני אוהבת, הזה שהייתה בטוח שבגללו אני משקרת.

 כדי להסביר לך שהוא לא בשבילי. הלכתי כמו סתומה ודיברתי אותו על זה שהוא ואני זה כמו אחים, רק ידידים.
הכל היה כדי להוכיח לך שאתה יכול לסמוך עלי, ושאני באמת אוהבת אותך.


אבל אחרי הכל, שום דבר לא קרה. 

הייתה קר אלי, ולא החזרתה לי תשובה. הושבתי אותך על הדשא יחד איתי כדי להסביר לך מה הרגש האמיתי שלי.
אבל.... כשאלתי אותך מה אתה מרגיש, אמרת לי "אני לא יודע", אם כך אז אולי שום דבר לא היה אמיתי.
הכל היה סתם משחק?! 
בשבילך עשיתי הכל.. רדפתי אחרייך והשפלתי את עצמי.
אז ככה? זה מה שאני בשבילך?!
עוד ילדה שאתה נהנה לשחק בה ולתת לה הרגשה לא נכונה!!


זהו אז כנירא זה ניגמר?!

מבחיתי לא!, אבל מבחינתך?


 

נכתב על ידי , 19/10/2011 19:32  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

גיל: 21

תמונה




149
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , חטיבה ותיכון , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לsisi (: אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על sisi (: ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ