לא רק בלונדינית!

בסוף, יצא, שאני אשמה.

שאני המטומטמת, שאומרת את המילים הלא נכונות.

שיורה חצים מורעלים ללא מחשבה תחילה.

עכשיו אני מבינה הכל.

את מה שאמרו לי כולם, לפניך.

הם כנראה צדקו.

וגם אני צדקתי.

יש לי נטייה להרס עצמי.

והנה, גם אתה נחשפת אליו.

שאלת למה אני אוהבת אותך?

כי אתה נתת לי להרגיש שהם טעו.

כי איתך תמיד הרגשתי שלמות

וראיתי אותך מאושר איתי.

אמרתי חבל.

כי כשאני עוצמת את העיניים אני לא רואה את כל מה שתארת בפניי היום,

אני רק רואה את מה שאתה כבר שכחת...

 (נכתב לפני המון שנים...)

לא רציתי שתראה אותי ככה

בחולשתי.

אבל רציתי שתבוא

שתחבק אותי

פשוט להיות שם

בלי לשאול שאלות

שתתן לי את היד שלך

תביט לי בעיניים

ותרגיש שאני בוכה מבפנים

אבל חייבת לחייך מבחוץ.

שתבין שיש דברים שאני לא יכולה <עדיין> להוציא

תודה שעשית את זה.