לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אספתי את כל היופי* לכאן


המון רגש מרוכז כמו ויטמינצ'יק רק בריא יותר

Avatarכינוי:  חתול מסריח

בת: 21




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2017


אני משמרת את תואר ההארטברייקרית. אני נקשרת לאנשים חדשים עד שהשבוע מוצף פרצופים וכולם נכנסים לי ללב.

בין כל הבלאגן אני עוזבת הכל, יורדת אל הרחוב ושולחת קו שיחה הישר לברצלונה. 

ואחרי המילה הראשונה, שהיא כמובן ברכת שלום, אתה כבר מתוודה על געגועים לקול שלי.

געגוע זה דבר טריקי מאוד אצלי. הוא מתגנב, מתחבא, אני כמעט בטוחה שהוא לא קיים, אבל אני כבר מכירה את הפאנץ - הוא הולך להגיע בפתאומיות ובעוצמה שקשה להתמודד איתה. 

 

אני רוצה הכל. להתגעגע ולכאוב ולהיות מטומטמת מרוב אהבה ולרצות להיות איתך בכל דקה ביום ולהרשות לעצמי את כל אלה. 

אני רוצה להיות איתך ביחידה בלי לחשוב במי זה הולך לפגוע ומי עדיף שלא יראה. 

נמאס לי להרגיש עייפה ומתאמצת ועם כל המאמץ עדיין לפספס את הנקודות שהן הדבר האמיתי שהן מעבר לדיבורים שהן ההשתתפות האמיתית. אני יודעת שאין סיפורים פשוטים אבל מגיע לנו רוגע. לי ולך מגיע רוגע. מגיע לנו הבנה פשוטה יותר אחד עם השניה. 

 

אני יכולה להמשיך אבל אולי מחר,

אני צריכה לתת ליום הזה להיגמר. 

נכתב על ידי חתול מסריח , 25/8/2017 03:01  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לחתול מסריח אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על חתול מסריח ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ