אני לא מצליחה לא לחשוב על הכול. זה היה יום כל כך טעון ומטורף
כל הבוקר דיברתי עם שניהם והיה חביב וקליל ואז החלטתי ללכת אליו ולסגור סופית סופית כי הכול היה כל כך פתוח מידי עדיין. ואז היה עצוב ואוהב וכל כך כיף. וזה היה כל כך קשה לצאת מהחדר והזה והבית הזה ולהבין שזאת החלטה וצריך לעמוד בה.
וזהו עשיתי את זה, וואו זה הרגי קשה אבל טוב אבל יותר קשה ועצוב מטוב.
ותוך כדי אני מדברת עם ההוא וזה מרגיש לי כל כך לא נכון ולא פייר אבל גם טוב. ויותר טוב מאשר לא נכון ולא פייר.
ועכשיו הכול מתבלגן לי במוח ובא לי פשוט להרביץ לעצמי.
אבל איזה כיף לי יש לי כמה חברות נדירות ויש לי אהבה סביבי ואני רק צריכה לבחור. זה עושר אמיתי
אחרי שכתבתי את מה שכתבתי כאן וקראתי את זה שמעתי את עצמי בצורה מאוד ברורה, ומה אני רוצה ומה אני מרגישה. וזה כל כך טוב לי הבלוג הדפוק הזה כי הוא עוזר לי להבין מה אני מרגישה וחושבת, מספרת לעצמי את מה שאני חושבת. ואז מקשיבה והכול די פשוט בעצם
אז למחרת הפוסט הקודם סוג של יצאתי מהקשר שהיה לי עם חבר שלי, הייתה תחושה מוזרה כי אחר כך עשינו כיף יחד ובסך הכול אהבנו ולא הרגיש רע ופרדה. ואז המשכנו לדבר בהתכתבות כל הערב והיום בבוקר. אז לא יודעת כבר מה נסגר בנינו אבל אני מרגישה חופשייה ולא אשמה יותר ברצונות שלי ובמה שאני עושה
זה משחרר וגם עצוב אבל זה היה נכון
וכמה שזה דוחה לומר אני יודעת שאם יהיה לי לא טוב עוד שבוע שבועיים תהיה לי האפשרות לחזור והוא ירצה להמשיך את הקשר, וזה מאד נוח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
