Only one will die tonight

היום הולך לי להיות טיול מגמה.

בן היתר הטיול הזה הולך להיות גם חלק מציון ההגשה שלי לבגרות בעוד שבועיים.

להורים שלי אין כסף לשלוח אותי אז אני לא הולכת.

מה שכואב לי, זה לא זה שאני לא הולכת, ממש לא אכפת לי. אלא זה שלהם לא אכפת.

פוסט קודם? תשכחו ממנו.

קורס קיץ.

יש דבר אחד מכל הרשימת TO DO (שאגב, בזמן האחרון מופיעה לי הרבה בפוסטים) שלא רציתי שיקרה, שלא רציתי שיתקיים, או לפחות שיהיה כל כך מהר. 

זה להתחיל בגרויות.

ביום שלישי בגרות ראשונה. איך לא? מתמטיקה.

לא מוכנה,

לא רוצה,

לא בא לי,

איכס מתמטיקה,

לא יכולה לעשות,

לא יודעת כלום ועוד תירוצים נוספים.

תנו לי כל בגרות וכל מתכונות, בכל מקצוע אפשרי ואני יקבל 100 בהבטחה.

רק. לא. מתמטיקה!

קורס קיץ בשגעעעעעעת?

נקווה שלא יגישו אותי על 30. לפחות שאפילו לגשת על 55 זה לא כזה אופציה טובה לי.