לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

I Was In The Darkness,So Darkness I Became



Avatarכינוי: 

בת: 18




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2015


אני רק רוצה להתחיל הכל מהתחלה
נכתב על ידי , 27/3/2015 08:53  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




וזה מצחיק איך שדברים כאלה פשוט קורים, אני מרגישה שבאותו הרגע שאני לא מצליחה לעשות כלום, אין לי את היכולת לדבר

או לזוז, ואם אני כבר מצליחה להוציא כמה מילים מהפה- אלו המילים הלא נכונות, אלו המילים שמבטאות את מה שאני מרגישה בצורה

הגרועה ביותר. אין בי שום דבר חוץ מהבנה שיש גבול, יש גבול כמה אפשר לנחש אותי,
כמה אפשר לנחש מה אני מרגישה ומה עובר לי בראש. יש גבול לכמה אפשר לסבול את השתיקה הרועשת הזאת מצדי,
ויש גבול כמה אפשר לסבול את הקור שיוצא ממנה ומתפרש כך.

והרסתי, אני מאמינה שהרסתי הכל אבל אנחנו פשוט לא מדברים על זה, אני חושבת שרמת השיתוף בנינו תרד משמעותית, לפחות מהצד השני. 

אני מרגישה שהכל קרה דווקא בזמן הלא נכון ואם זה היה קורה עשרים וארבע שעות אחר כך הייתי מסוגלת להתמודד עם זה,
אבל יש מצבים שאני לא מסוגלת להכיל את שנינו. אני לא מסוגלת להכיל את עצמי ובטח שלא עוד בן אדם, וכשזה היה המצב,
דווקא אז הוא היה צריך שאהיה שם, שאני יוכל להכיל אותו, אבל לא הייתי מסוגלת, אז ברחתי.
ברחתי לחדר השני כשהוא היה צריך חיבוק ותמיכה, ברחתי ועשיתי כאילו שום דבר לא קרה, כאילו לא נאמרו דברים,
ברחתי והתנהגתי כאילו לא ברחתי.

וכשהייתי צריכה להתמודד עם הבריחה הזאת, כל המעגל הזה שוב קרה, שוב שתיקה שוב קור שוב הפגנת אדישות,

מעגל שאני לא באמת יודעת איך יוצאים ממנו, מעגל שאני לא מאמינה שאצליח לצאת ממנו אי פעם. 


ואז כל מה שאני מדחיקה עולה בבת אחת בבום שאי אפשר לתאר וזה מגיע חזק וכואב וישר לפרצוף. 
כל ההדחקה של רגשות האשם, רגשי הנחיתות והידיעה המאוד עצובה הזאת- שהוא בהחלט לא מגיע לי
ושאמור להיות לו הרבה יותר טוב. והאופי שלי והמראה שלי וכל המכלול של אני, זה לא מגרד אפילו את המספיק

כי לא מגיע לו בן אדם שבורח, מגיע לו להיות במערכת יחסים עם אדם בריא, עם אדם שיוכל להכיל גם אותו 99% מהזמן

מגיע לו את הדברים הפשוטים והקלים ולא את כל המורכבות הזאת והסיבוך הזה שנקרא שירה.



יש גבול כמה אפשר, אני חושבת שחציתי אותו ממזמן, אני מפחדת שאני הרגל, אני מפחדת שאני חוסמת את הדלת למקום טוב יותר

למציאות פשוטה יותר וקלה יותר ונוחה יותר ומספקת יותר כי אני חוזרת על עצמי כבר המון שנים,
ואני לא בן אדם שמתחדש ואני לא בן אדם שמשתנה ואני לא יותר מסתם כלום


אני פשוט לא רוצה להרגיש את זה יותר, אבל בפנים, בכל התחושות המודחקות- אני יודעת שזה כל מה שאני ארגיש- תמיד

 

נכתב על ידי , 23/3/2015 00:58  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




מי שמכיר אותי או קורא פה מספיק זמן, יודע שנאלה החתולה שלי היא הדבר הכי יקר לי בעולם,
היא התינוקת שלי והחברה הכי טובה שלי

לצערי הרב נאלה נעלמה, בין שישי לשבת, אני לא הייתי בבית אז רק במוצש גיליתי את זה. היא לא חזרה מאז והיום כבר יום רביעי.

בלילות כשהרחובות שקטים הלכתי לחפש אותה, קוראת בשמה כמו ילדה קטנה ומנערת את הקערת אוכל שלה,
אבל אני יודעת שאם היא הייתה שם היא הייתה חוזרת הבייתה, היא תמיד חוזרת הבייתה אחריי 7 שעות,
ואני לא יודעת מה קרה לה, אני לא יודעת אם היא נדרסה, נפצעה, או אם מישהו פשוט החליט לקחת אותה כי היא בלי קולר
(הסיכויים מאוד קלושים כי כולם בשכונה מכירים את החתולים של כולם וחוץ מזה נאלה בחיים לא תתן למישהו לקחת אותה,
כשהיא בחוץ היא מהירה כמו מכונית מרוץ ויכולה להלחם כמו לביאה)

כל פעם שאני נכנסת למיטה ואני לבד הדמעות מציפות אותי, כי התינוקת שלי לא תחזור. 

ואני מרגישה חלל ככ גדול בפנים ואני רק רוצה ללטף אותה שוב ולהביא לה מלא נשיקות ושהיא תגרגר
ותחזיר לי אהבה כמו שרק היא יודעת ואני רוצה שהיא תחזור ככ כי היא הדבר הכי יקר לי והיא סוג של עוגן.
היא הייתה העוגן שלי כשעברנו בית ובזכות זה קיבלתי אותה

היא העוגן שלי כל פעם שהתסגרתי בחדר ובכיתי והיא תמיד התיישבה עליי ונתנה לי להוציא את העצב שלי בללטף אותה

 

היא התינוקת שלי ואני מתחילה להבין שהיא לא תחזור ושיש סיכוי שאני בחיים לא אדע מה קרה לה,

ואני מרגישה תחושות של אבל דיי קשות כרגע,

אני רק רוצה לחבק אותה

 

נכתב על ידי , 11/3/2015 22:53  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

54,743

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לShame, Shame אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Shame, Shame ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ