לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

I Was In The Darkness,So Darkness I Became



Avatarכינוי: 

בת: 18




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2015

טירונות


עבר רק שבוע אחד ויש מולי עוד כמעט שלושה

אני שפוכה נפשית ופיזית, יותר נפשית. קשה לי לקבל את הסמכות הזאת וקשה לי לעשות מה שאומרים לי אם אני חושבת שהוא מטומטם ורוב

הזמן בא לי לצרוח ובא לי הבייתה ולא בא לי להיות שם.

אני לא רגילה להרגיש חלק, לא מבחינה חברתית ולא מבחינה ואני גם לא רגילה להרגיש רגילה, לא בולטת. פתאום מול הבנות אני באמת חלק ויש לי את החברות שלי ואני המצחיקה והמעודדת ומול המפקדים אני סתם עוד אחת.

 

הבנות שהתחברתי אליהן מהממות ומהבחינה הזאת באמת טוב לי, אבל אני שונאת להיות שם בסף הכל

ובא לי הבייתה

נכתב על ידי , 29/8/2015 19:00  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



19 לאוגוסט


מחר אני מתגייסת

 

 

 

 

מה קורה פה

נכתב על ידי , 19/8/2015 03:15  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הדחקתי והדחקתי והדחקתי


והדחקתי והדחקתי. פאק הפוסט הזה היה צריך להכתב כבר מלפני חודשים, לא עכשיו- עשרה ימים לפני הגיוס.

עד עכשיו כל הדיבורים על הצבא היו "מתי את מתגייסת?" - 20 לאוגוסט "לאן?" - חובשת ואני לא מעוניינת להמשיך את השיחה על זה

אני לא רוצה להתגייס ואני לא רוצה להיות על מדים באמצע אוגוסט בחום המטורף הזה ואני לא רוצה להכיר אנשים חדשים
ואני לא רוצה להתקלח עם עוד בנות ואני לא רוצה לישון במקום שהוא לא החדר שלי או שלו ואני לא רוצה ללבוש את המדים שכנראה
יראו עליי רע ויגרמו לי להרגיש רע עם עצמי ועם העולם ואני לא רוצה לעשות דברים כל היום אלא רק להיות בחדר שלי סגורה.

הצבא מכיל בעיניי כרגע את שני הדברים שאני הכי מפחדת מהם והכי שונאת מאז שאני זוכרת את עצמי- שינויים וחוסר וודאות

וזה כל מה שיש מולי כרגע, אז אפשר להבין למה לא הסכמתי להעלות את הנושא בארוחות משפחתיות,
ולמה כשחברים רצו לדבר על זה ביקשתי לא כי אני לא יודעת מה יהיה ואני לא יודעת איך אני אתפקד ואני לא יודעת את מי אני אפגוש 

ואני באמת לא רוצה שינוי בחיים שלי עכשיו- וממש לא שינוי כזה. ברור שהתפרצתי בבכי כמה פעמים כי זה מתקרב
וכשקלטתי שבדיוק נשארו שבועיים באמצע המסיבת פרידה של החברות אז שום דבר לא עצר את הדמעות,
ידעתי שזה לא יהיה טוב לא לדבר על זה אבל באמת רציתי לחיות את החיים הרגילים שלי ואת מה שמוכר לי עד הסוף
לפני שצריך לחשוב על הלא נודע שמגיע.

 

אז עוד עשרה ימים בדיוק אני הופכת לחיילת, ואני לא יודעת כלום חוץ מזה שזה עוד עשרה ימים ושאני אהיה חובשת.
אני מודעת לכך שאני אקרא את הפוסט הזה עוד כמה חודשים ואצחק על עצמי וחשוב שזה פטאתי, אבל אני מתגייסת,

ואני מתה מפחד

נכתב על ידי , 10/8/2015 14:15  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

55,478

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לShame, Shame אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Shame, Shame ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ