לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

I Was In The Darkness,So Darkness I Became



Avatarכינוי: 

בת: 17




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2014

יב


זה מצחיק שבערך כולם פה מרגישים כמוני, בלי קשר לשנאה המולדת לבית ספר 

הרעיון של לקום בבוקר וללכת למקום שרע לי בו, אבל זה חובה וזה חוק

לא סובלת את האנשים שמסביבי, לא סובלת את המורים(חוץ מהמורה שלי למתמטיקה האחד והיחיד)

לקום בבוקר בידיעה שאני הולכת להיות כמה שעות טובות במקום שאני לא רוצה להיות בו, עם אנשים שאני לא רוצה לראות

וזה שהשנה זו השנה האחרונה, זה ממש לא מעניין אותי, כי נמאס לי כבר מההתעסקות הנוראית הזאת כל היום שאני רק 

צריכה לדאוג לא להיות לבד, ותמיד לחפש אנשים להיות איתם כי לשבת לבד זה מביך. 

וההתעסקות המפגרת הזאת באיך שאני נראת והדגש המפגר שהבית ספר נותן לזה עוד יותר מכעיס אותי, עם איזה מכנסיים לבוא

ומה עם השיער שלי והאיפור שלי ופאק איט לא בא לי להיות חלק מהמסגרת הזאת
(אחת המחנכות אשכרה אמרה למישהי שהמכנסיים הקצרים שלה מפריעים לבנים,
אם היא הייתה אומרת לי את זה אני לא צוחקת שהיא הייתה מפוטרת-אתם מבינים כמה זה עצוב?)

 

 

 

ולגביי לונדון, לא רציתי לכתוב את זה בפוסט הראשון שאני חוזרת כי כן עשיתי חיים וחוויתי חוויות אבל כוסעמק

קרעתי את התחת כדי לממן את הטיול הזה לבד וכדיי לקנות מה שבא לי והמון בגדים וכל מה שאני רק ארצה

ובכלל שכחתי כמה אני נכנסת לדכאון מתאי הלבשה, ומלקנות בגדים ולמהיות אני

אז חזרתי עם 2500 שקל או קצת יותר, כי בכל חנות שמדדתי בה בגדים רציתי לחתוך לעצמי את הרגליים

נפלא.

נכתב על ידי , 1/9/2014 20:05  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





51,889

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לShame, Shame אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Shame, Shame ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ