לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עדין חושב על זה...

כי זה זול יותר מללכת לפסיכולוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2012    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

6/2012

הברווזון המכוער- מי מאמין באגדות?!


אף פעם לא קניתי את הקטע של "והם חיו באושר ועושר..." כפי שנוטים לומר בסוף אגדות. מבחינתי הם פשוט עברו את השלב של להתגבר על החשש, לבקש את הטלפון ואשכרה להתקשר. הוא התקשר (הרג דרקון/מכשפה/השלם את החסר) והיא הסכימה ("אני אזרום איתך לפאב אבל אתה תשלם"). משום מה, המסקנה של כל מספרי הסיפורים שכאן כבר התחיל ה"באושר ועושר". אני אומר שזה בולשיט. הוא אמנם עוד לא הבין את זה אבל כאן הוא יתחיל להילחם בדרקון האמיתי...

 

ומה לגבי הברווזון המכוער? הרי זה משל לילד שמן שבכיתה ח' התחיל לצמוח והפך לחתיך של השכבה. האם הברווזון באמת מסוגל להפוך לברבור? אני טוען שממש לא! הרי עמוק בתוכו הוא יישאר אותו ברווזון מכוער ודחוי.מה גם ששאר הברווזונים ידאגו להזכיר לו את זה.

המסקנה הכואבת היא שהברבור יהיה חייב לעזוב את הבית וללכת לחפש חיים אחרים שבהם אף אחד לא יזכור את הצמיגים שהיו בבטן והחצ'קון על הלחי השמאלית. למזלנו תמיד אפשר לפתוח דף חדש בצבא ואחרי זה באוניברסיטה.

 

הבעיה שגם כאשר פותחים דף חדש ומשדרים "ברבור" כלפי חוץ הצלקות הפנימיות נשארות. ילד שמן לעולם יישאר ילד שמן. אני כותב שורות אלה לא סתם אלא כי אני מזדהה עימו. אני ילד שמן. אמנם זה נמשך 4~5 שנים מאמצע היסודי ועד כיתה ח' פחות או יותר אבל הצלקת נשארה. חוסר הביטחון והרצון העז להרגיש "שווה", "יפה" ו"מיוחד" חזק יותר מהחשיבה הרציונאלית.

כמו מכור לסמים אני זקוק להערכה מצד המין הנשי. אני נהנה לפלרטט ואני טוב בזה. האמת שאני נהנה יותר מהפלרטוט מאשר מהקשר הפוטנציאלי שיכול להגיע אחריו. אם להיות כנה לחלוטין- אני מתחיל לסבול קצת מקשר זוגי לאחר זמן מה כי שלב החיזור נעלם ואני לא מרגיש את התחושה הנעימה של "הצלחה" כאשר מישהי יפה נענית לי. כשאנחנו בקשר עצם היותה יפה כבר לא מספק אותי ואני לא מרגיש שכל פעם אני "כובש" אותה.

 

כשהקשר נהיה קבוע והתשוקה פגה אני מרגיש שאני זקוק ל"מנה" שלי. הערכים מהבית מונעים ממני לבגוד בחברה אבל אני כן מרגיש שזה בסדר לפלרטט.  היא יכולה להיות מלצרית יפה בפאב שאני אבקש ממנה את המספר ,אחרי שצחקתי איתה קצת, רק בשביל התחושה הכיפית של "היא בקטע שלי". זו יכולה להיות חברה של חברים מהלימודים שיושבת איתנו...יכולה להיות כל בחורה. אני צריך להרגיש איך היא נהיית מעוניינת, נהנה לשמוע אותה אומרת "איזה חתיך אתה".

התקווה שלי שבשלב מסוים אני אשתכנע. אשתכנע שאני כבר לא ילד שמנמן. לא ברווזון מכוער.

אני יודע שאני מקשר לעצמי והשלב הזה לא יגיע אף פעם.

 

מעניין אם הברווזון המכוער גם מרגיש ככה פשוט לא כתבו את זה בסיפור. אם הוא "שבוז" עד היום. מחליף ברבורות בקצב. לא מרגיש מסופק אף פעם...

 

נכתב על ידי efi86 , 16/6/2012 22:25  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  efi86

מין: זכר




358
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , פילוסופיית חיים , בלוגים בדיוניים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לefi86 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על efi86 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ