לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

רטלקס - תחליף טבעי לריטלין


רטלקס הינה פורמולה טבעית ולמעשה תחליף טבעי לריטלין או במילים אחרות ריטלין טבעי, המוצר פותח על מנת לתת מענה בריא ויעיל לבעיות של הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות בטיפול טבעי וצמחי וללא תופעות לוואי.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


8/2011

רטלקס תחליף טבעי לריטלין


למעבר לאתר רטלקס הראשי

רטלקס תחליף טבעי לריטלין.


רטלקס (ריטלין טבעי) מסייע בטיפול בהפרעות קשב וריכוז ואף מסייע  
בהורדת מצב האימפולסיביות וההיפראקטיביות ומסייע לשיפור כושר הזיכרון.
רטלקס (ריטלין טבעי) פותח כמוצר טבעי הנותן מענה גם לאוכלוסיה הצעירה
וגם לאוכלוסיה הבוגרת מסייע בתפקוד במצבי לחץ ובמצבים המצריכים אנרגיות
מנטאליות גבוהות ושיפור הריכוז.
רטלקס (ריטלין טבעי) מתאים לכל בני המשפחה כל

לאתר החברה לחץ: רטלקס



אחד מבני הבית יכול להיעזר בו למצבים שונים כגון:

 

  • ילדים "שובבים" בכיתה.
  • סטודנטים בכל מסגרת לימודית.
  • נהגים חדשים לשיעורי נהיגה וטסטים.
  • נשים ונערות להקלה של כאבי מחזור.
  • אנשים לקראת ארועים משפחתיים או עסקיים.
  • גברים ונשים בדייטים (פגישות היכרות).
  • אנשים שחוששים מטיסות.
  • או כל ארוע / מצב הכולל מתח והתרגשות יתרה.
  • בכל מקרה בו יש צורך להיות שקול,רגוע וממוקד.


רטלקס (ריטלין טבעי) מגיע בשני צורות:

רטלקס פלוס כמוסות טבעיות:
מכיל 60 כמוסות טבעיות ומספיק לחודשיים בנטילה של כמוסה ליום.


רטלקס מיצוי טבעי:
מכיל 100 מ"ל של מיצוי טבעי ומספיק לחודשיים בנטילה של 50 טיפות ליום.
נועד לאנשים/ילדים שמתקשים בנטילת כדורים כמו כן אפשר למהול במים,
פטל,שוקו ועוד.


המוצר מיוצר במעבדות המורשות ע"י משרד הבריאות ליצור תוספי תזונה
ונושא אישורי כשרות של בד"צ העדה החרדית.
כמו כן בעל תקן איכות אירופי ISO 9001 ותקן GMP.
 

הפרעות קשב וריכוז:
מה זה בעצם יחס חיובי ומה מידת חשיבותו בקרב ילדים עם הפרעות
קשב וריכוז? ילדים אלו חשופים לעיתים קרובות ליחס שלילי, בעקבות 
התנהגות שעשויה להפריע ולגרור אחריה יחס שלילי מהסביבה. 
יחס שעלול להיות מתסכל עבור ילדים אלו, 
בייחוד כאשר אין הם מצליחים לשלוט בתסמיני ההפרעות. 
כתוצאה מכך הדימוי והערך העצמי שלהם  יורד.
 
מצב זה בו ילדים עם הפרעות קשב וריכוז  רואים את עצמם 
באור שלילי, מקשה עליהם בהתנהלות אופטימאלית עם התסמינים. 
הם עלולים להיכנס מצב ללא מוצא, כיוון כל התנהגות שלילית שלהם 
זוכה ליחס שלילי ובעקבותיו לדימוי עצמי נמוך, מה שגורר אחריו 
התנהגות קיצונית יותר ובעקבותיה יחס שלילי ואין לה זה סוף.  
הללו עלולים לגרום אצלם להתפתחות של חרדות, התנגדות 
מוגברת ודיכאון.

התייחסות חיובית לילדים עם הפרעות קשב וריכוז היא בעלת משקל 
רב וחשוב להתמיד ולנקוט בדרך זו, על אף הקשיים שנוצרים בעקבות 
ההתנהגות והקונפליקטים, הגורמים לרוגז רב ומתישים את הסובבים. 
על השינוי להיעשות בהדרגה, תוך מודעות לכך שיש להתייחס לכל 
אקט או מעשה פעוט ככל שיהיה ולהעניק בעקבותיו יחס חיובי 
באופן עקבי.

כך לומר למשל :
"אני גאה בך שהחזרת את הצעצועים לארון מיד לאחר שסיימת לשחק בהם."
"כל הכבוד שפינית את הכלים משולחן ושמת אותם בכיור ביוזמתך עם סיום הארוחה."
" כל הכבוד שעזרת לי לקפל את הכביסה ולשים אותה בארון, בלי שביקשתי ממך."
 
משפטים אלה מעניקים יחס חיובי לילדים עם הפרעות קשב 
וריכוז ובה בעת מטפחים אצלם את ההתנהגויות הרצויות לכם. 
באמצעות שבחים ומחמאות אתם גורמים לעיצוב ההתנהגות שלהם. 
למידה זו נקראת חיזוק חיובי, שפירושו מתן גירוי נעים כגון מחמאה, 
המגביר את התדירות של התגובה אותה מעוניינים לחזק. 
חשוב להעניק את החיזוק החיובי מייד או בסמוך להתנהגות זו, 
כך ניתן להעלות את מידת ההיענות להמשיך בהתנהגות.
 
יחס חיובי יכול לבוא לידיי ביטוי בדרכים שונות, לאו דווקא מילוליות, 
כמו למשל  חיבוק, קריצה, נשיקה הנהון ראש, טון דיבור, יציבה,  
הבעות פנים   וכו'. 
תגובות אלו מסייעות בהעברת המסרים לילדים עם הפרעות 
קשב וריכוז ומחזקות אצלם את תחושת ההערכה העצמית. 
חשוב שתהיה הלימה בין המסר המילולי למסר הלא מילולי,
כיוון שילדים יכולים בקלות רבה לזהות מסרים מוטעים. 
לכן היו אמיתיים וכנים בתגובותיכם.
 
משימות פשוטות לילדים ככלל, עשויות להיות מורכבות יותר 
לביצוע עבור ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. לכן חשוב להעניק 
להם חיזוקים חיוביים על העבודה והמאמץ המושקע ולא להתמקד 
רק בתוצאה. 
חשוב לעודד אותם להמשיך ולנסות, גם אם המשימה לא מתבצעת במלואה. 
כך תוכלו לגרום להם להמשיך בהתנהגות זו בעקביות ובמשך הזמן לגרום 
להם להצליח לבצע את המשימה כולה.

להענקת זמן איכות באופן  עקבי משמעות רבה בשיפור 
ובהעלאת הדימוי העצמי של ילדי עם הפרעות קשב וריכוז. 
כאן טמון הכוח שלכם כהורים וככל שילדים ומתבגרים 
חשים הערכה וקרבה רבה להוריהם כך הם נוטים לפתח 
דימוי עצמי ובטחון עצמי גבוהים יותר וכתוצאה מכך יפחת 
הסיכוי להתנהגות לא רצוייה.
 
חשוב להקדיש לילדיכם זמן איכות אישי בן 20 דקות ביום 
לפחות , בו ילדיכם יוכלו לבחור באיזה פעילות הם מעוניינים. 
למשל לרכב על אופניים, לשחות בבריכה, לשחק מונופול, 
לבשל וכיוצא באלה. כל מה שיתחשק לו.
 
כאשר יש כמה ילדים במשפחה, חשוב להכין לוח זמנים בו 
יתאפשר לכם בילוי אישי בנפרד עם כל אחד מהילדים, 
לאו דווקא באותו יום והדבר אמור לא רק לגבי ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. 
חשוב מאוד להתמיד בכך. 
מומלץ כי הזמן יוקדש רק לילדים, תוך הימנעות עד כמה שניתן מהסחות דעות, 
כגון שיחות טלפון, טלוויזיה דולקת ועוד.
 
זה הזמן שלכם להיות עם ילדיכם ולהקשיב להם. 
תנו להם חופש לומר את שיש להם להגיד. 
הקשיבו וכבדו דעותיהם, אף אם אינכם מסכימים איתן. 
הקפידו לשמור על אווירה נינוחה, נעימה, חמה וחיובית. 
מהר מאוד זמן זה יהפוך חשוב לכם ולילדיכם ותהיה לו 
תרומה אדירה לחיזוק הדימוי העצמי שלהם ולהתנהלות 
התקינה של המשפחה.

אין ספק, להיות הורה למתבגר עם הפרעות קשב וריכוז מצריך איזון עדין בין
עידוד לעצמאות ואחריות מחד גיסא ומאידך גיסא,הגבלת העצמאות במצבים
המצריכים זאת.
גיל ההתבגרות מהווה אתגר לא קט עבור הורים, לא כל שכן עבור הורים
למתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז. מדובר בגיל בו על-פי רוב יש יותר
חיכוכים, המתבגר מתחיל להיות חשוף הרבה יותר לסיכונים ולסיטואציות
חברתיות בעייתיות ויחד עם זאת, הוא פחות משתף את הוריו במה שעובר עליו
ובקשיים שלו וכתוצאה מכך השליטה של ההורים בחיי ילדיהם הולכת ופוחתת.
למרות זאת, הורים למתבגרים עדיין חייבים לייעץ למתבגרים כיצד להיות יותר
יעילים, להחליט החלטות נכונות ולהפעיל שיקול דעת נכון לגבי המצבים שהם
נקלעים אליהם והאנשים עימם הם נמצאים בקשר.
למתבגר,שבנוסף לקשיים ולתהליכים שעוברים עליו בלאו הכי, יש גם הפרעות
קשב וריכוז, גיל ההתבגרות עשוי להיות קשה עוד יותר. מתבגרים עם הפרעות
קשב וריכוז נוטים להיות פחות בוגרים נפשית מחבריהם באותה קבוצת הגיל.
הגיל הכרונולוגי שלהם יכול להיות שונה מאוד מה-'גיל הנפשי' שלהם.
כאשר המתבגר לא בוגר מספיק נפשית, קשה לו יותר להתמודד עם האחריות
שבד"כ מוטלת על חברים בגילו ,כמו למשל התמדה בעבודה או התמודדות עם
הלחץ הרב של בחינות הבגרות. בנוסף, קשריו החברתיים עלולים להיות אף
יותר מורכבים מהרגיל. נושאים אלו גורמים לא אחת לעימות מתמיד של
ההורים עם המתבגרים. יתכן שמתבגרים בגיל של ילדיכם מגלים אחריות
ויכולת להתמודד לבד עם בעיות ובשל כך מקבלים מהוריהם פריבילגיות שונות,
יתכן שילדיכם אולי אינו מוכן לה עדיין.
עם כל הרצון הטוב להעניק למתבגר את האפשרות להיות עצמאי,
כדאי לוודא קודם לכן שהוא מוכן לכך.
על אף הקושי הקיים אצל המתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז,
ניתן ואפשרי ללמוד כיצד לאזן בין הצורך של המתבגר בעצמאות
לבין התמיכה והליווי הניתנים על-ידי ההורים.
לפניכם מספר טיפים שעשויים לסייע לכם לעבור את השנים המאתגרות של
גיל ההתבגרות בשלום:

1. נסו לאבחן את הבגרות הנפשית של ילדכם - חשוב שהציפיות שלכם מילדכם,
תהיינה תואמות לבגרות הנפשית שלו במציאות ולא למה שאתם סבורים שהיא
צריכה להיות באותו גיל. התאמת הציפיות תוכל להפחית משמעותית את מידת
החיכוכים וכמובן את שיעור האכזבות הן שלכם, ההורים והן של ילדכם.

2. קיבעו חוקים - חלקו את החוקים לשתי קבוצות – כאלו הניתנים למשא ומתן,
כמו שעת חזרה מבילוי שעשויה להשתנות בהתאם להתנהגות, וכאלו שאין עליהם
משא ומתן בשום אופן כמו שתיית אלכוהול או שימוש בסמים.
עבור החוקים הניתנים למשא ומתן, קיבעו מראש אילו התנהגויות תאפשרנה
שינוי בחוקים ועבור החוקים שלא ניתנים למשא ומתן, קיבעו מראש מה יהיו
ההשלכות במידה שילדכם יעבור על החוק שקבעתם.
באופן זה במידה שמשהו קורה, ההתמודדות שלכם
עם סיטואציות שונות תהייה רגועה יותר.
הדבר חשוב גם כדי לשמר אחידות ועקביות בין ההורים בתגובה למעשה.

3. עיקבו אחר ההתקדמות של ילדכם בבית הספר- למרות שילדכם כבר
בגיל בו הוא נמצא בחטיבת הביניים או בתיכון, עדיין חשוב לעקוב אחר
כל שקורה איתו במהלך הלימודים.

עליכם להיות בקשר עם המורים על מנת לוודא שילדכם מצליח להתמודד
עם העבודה הרבה ושהוא מצליח לבצע כראוי את המטלות שניתנו לו.
אם יש צורך, צרו קשר עם מורה פרטי רלוונטי או איש מקצוע על מנת
שילווה וידריך אותו.
מומלץ לטפל בקשיים כשמגלים אותם, כדי לא לתת לעניינים לצאת מכלל שליטה.

4. שימו לב לחיי החברה של ילדכם- עבור מתבגרים, חיי החברה נמצאים בחשיבות
עליונה. למרות זאת, כישורים חברתיים הם עניין שלעתים חסר למתבגרים עם הפרעות
קשב וריכוז.
המחסור בכישורים חברתיים המלווה לעתים בביטחון עצמי נמוך עלול להוביל לסיטואציות
בעייתיות, כגון לחץ חברתי או לחילופין, התבודדות. במידה שאתם שמים לב לכך שילדכם
מבלה זמן רב לבדו או שאין לו הרבה חברים בגילו, נסו לעודד אותו למצוא איזושהי פעילות
חברתית, בהם הוא יוכל להשתתף ובאמצעותה להכיר חברים בני גילו.
למשל, תנועת נוער, חוג בתחום המעניין אותו וכד'.
תחושת השייכות לקבוצה כלשהי יכולה לתרום רבות לביטחון ולדימוי
העצמי של מתבגרים ככלל ושל מתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז כפרט.

5. נהיגה – וודאו כי ילדכם מוכן לזה- נהיגה היא תחום עיקרי
בו מתבגרים רוצים לפתח
את עצמאותם.
למרות שנקבע גיל נהיגה לפי החוק, אתם יודעים טוב יותר
מכולם האם ילדכם מוכן להתחיל לנהוג או שעליו להמתין מעט.
האם הוא אחראי מספיק כדי לשבת מאחורי ההגה או שעליו להתבגר מעט לפני כן.
למורת רוחו של המתבגר, עדיף לחכות מעט עד שיהיה מוכן מאשר לסכן אותו על הכביש.
גם כאשר הוא כן מתחיל לנהוג, יתכן וכדאי להגביל אותו, לפחות בהתחלה, במספר הנוסעים
ברכב ולאסור פעולות שעלולות להסיח את דעתו, כגון הקשב לרדיו והתעסקות עם הטלפון
הסלולרי גם אם יש דיבורית ברכב. מתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז מוסחים בקלות רבה
ובמיוחד בתחילת "קריירת הנהיגה" שלהם כשהאינסטינקטים שלהם בכביש עדיין לא מפותחים
דיים, כדאי להפחית כמה שיותר גורמים שעלולים להסיח את דעתם (רכב מלא חברים, רדיו,
דיבור בטלפון וכד').

6. שימו לב להתנהגות חריגה- מתבגרים עלולים להיות בעלי מצבי רוח.
משתנים - רגע אחד עם שקטים ומדוכדכים ורגע אחר כך הם קופצניים ושמחים.
למתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז יש סיכון למוגבר להתפתחות הפרעות נוספות
בגיל ההתבגרות כגון דיכאון וחרדות.
כדאי לשים לב להתנהגות של ילדכם.
במידה שאתם מבחינים בהתנהגות מעט חריגה,
כדאי לפנות לגורם מקצועי ולא לתת למצב להתדרדר.

7. מצאו את עמק השווה- למרות שמתבגרים לא נוטים לשתף את הוריהם במתרחש
בחייהם, בדאגות שלהם ובנושאים המטרידים אותם, חשוב לא ללחוץ עליהם לשתף,
אך לוודא כי הם יודעים שאתם שם בשבילם אם הם רוצים.
נסו להקפיד על ארוחות משפחתיות ולמצוא זמן לבילויים
משותפים שיתרמו לקרבה ביניכם.
ילדיכם המתבגרים אמנם מעוניינים בעצמאות, אך הם עדיין זקוקים לידכם המנחה,
גם אם לא יודו בכך.
בקרב מתבגרים עםהפרעות קשב וריכוז, כפי שקראתם במאמר, יש להעניק תשומת
לב ייחודית, שתסייע להם לעבור את גיל ההתבגרות בקלות רבה יותר ובהנאה רבה.

 

ברפואה ובפסיכולוגיה, הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות ( ADHD - Attention-Deficit and Hyperactivity Disorder)
והפרעת קשב וריכוז (ללא היפראקטיביות; ADD - Attention-Deficit Disorder) מוגדרות כהפרעות הנובעות מהתפתחות
פתולוגית של מערכת העצבים המרכזית.

ל-ADHD יש תסמינים משלוש קבוצות:
קשב - היכולת להתמקד בפעילות המנטאלית הנכונה
ריכוז - היכולת לשמור על מיקוד זה במשך זמן סביר
היפראקטיביות - פעלתנות יתר הפרעות קשב וריכוז
הנטייה לאימפולסיביות נחשבה בתחילה כהיבט נוסף של היפראקטיביות, אך לאחרונה מתחילים
להתייחס אליה כאל תסמין נפרד ועולות השארות שהיא קשורה למנגנונים מוחיים אחרים.
כל התסמינים של ADHD הם מקבוצות אלה. ל-ADD אין תסמינים הקשורים בהיפראקטיביות
או באימפולסיביות.
סיבת תופעות אלה היא רפואית, אך לצד אנשי מדע הרפואה חוקרים אותן גם פסיכולוגים, חוקרי חינוך ומדענים אחרים.
יש מדענים המתייחסים ל-ADHD ול-ADD כאל שתי הפרעות שונות, למרות המאפיינים הדומים שלהן.
הערך הנוכחי נוקט בגישה המקובלת, שעל פיה ADD היא מקרה פרטי של ADHD.

המקור להפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות.
ADHD מוגדרת כהפרעה התפתחותית - בעיה שכבר הייתה קיימת בתום
תקופת הינקות והיא ממשיכה להתקיים גם בבגרות לכל אורך החיים.
ישנן תופעות דומות ל-ADHD שמתפתחות לאחר הינקות ולכן הן מקבלות הגדרות אחרות.
מקורן של הפרעות התפתחותיות יכול להיות גנטי או סביבתי. אם הוא סביבתי, אז הוא נרכש
בתהליך ההריון, הלידה או לכל המאוחר בינקות המוקדמת.
עדיין לא נמצאו כל הסיבות להפרעה, אך ידוע כיום שקיים הבדל נוירולוגי מובהק בין מוחות
של אנשים הסובלים ממנה למוחות של אנשים בריאים הפרעות קשב וריכוז.
הבדל זה מתבטא בשוני במטבוליזם של חומרים שונים, בעיקר דופמין ונוראדרנלין, באזורים שונים של המוח, בעיקר באונה המצחית.
ההשערה היא שהבדל זה גורם לבעיה בוויסות מרכיבים שונים: הפרעות קשב וריכוז תנועה (היפר קינטיות) תגובה (אימפולסיביות)
והכרה (הפרעת קשב וריכוז).
מוח האדם מורכב מהרבה מאוד תאי עצב (נוירונים) המעבירים מידע ביניהם.

מולקולות הנקראות "מוליכים עצביים" (נוירוטרנסמיטורים) עוברות בין התאים וכך מועבר המידע.
ישנה השערה מקובלת שפעילות המוליך העצבי "דופמין" במרווח הבין-תאי (סינפסה) שבמוחם
של אנשים בעלי הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות נמוכה מזו האופיינית למוח אדם
נורמאלי‏‏, בגלל הובלה הפרעות קשב וריכוז תוך תאית לקויה אל הסינפסה‏‏, משום
שהקולטנים (רצפטורים) שלו פגומים, או כיוון שהפירוק שלו מהיר מדי.
לאחרונה התחילו להצטבר עדויות הקושרות את המוטציה המפריעה
לפעילות הדופמין את התרופה היעילה להקלת תסמיני ההפרעה‏‏.
מלבד זאת, התגלה שזיהום חמור במהלך ההריון של החומר הקסכלורובנזן (Hexachlorobenzene ) שידוע כמפריע לפעילות הדופמין
מתאים סטטיסטית להגברת שכיחות הADHD וגורם לתסמינים דומי ADHD בחיות מעבדה.
נפח ושטח פנים קטנים יותר של ההמיספרה הימנית ושל האונות הקדמיות‏‏.
מוח האדם מחולק לשני חלקים, כל חלק כזה מכונה "חצידור" (="חצי כדור", ובלעז - "המיספירה").
המוח אינו סימטרי. צדו הימני גדול בדרך כלל מצדו השמאלי. בקרב הלוקים בהפרעת קשב, ריכוז
והיפראקטיביות, צדו הימני של המוח קטן בממוצע ב-5.2% מזה של אנשים אשר לא אובחנו כלוקים בהפרעה.
השוני המבני באונות הקידמיות הפרעות קשב וריכוז מלווה גם בשוני מובהק סטטיסטית בפעילות הדופמין שבהן.
בחלקי מוח אחרים בהם נבדק שוני זה מהנורמה, טרם נתגלתה מובהקות‏‏.
עוד התגלה שבמוחם של מבוגרים שסובלים מהתסמונות, המטבוליזם
של הגלוקוז באזור מסוים של האונה המצחית של המוח הוא איטי יותר.
המטבוליזם האיטי הזה מביא לתת פעילות באותם אזורים של המוח שקשורים לקשב ולשליטה מוטורית.
שוני זה מיחד גם תהליכי הפרעות קשב וריכוז הזדקנות בנשים עם ADHD‏‏.
חוסר איזון בסרום של המוליכים הפרעות קשב וריכוז העצביים.
שוני בפעילות ובגודל המוח הקטן אצל אנשים שיש להם הפרעת קשב וריכוז.
חשיבות ממצא זה שנויה במחלוקת.

הפרעות קשב וריכוז תופעות התסמונת.
בעיות נוירולוגיות אלו גורמות אצל הלוקים בהפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות למספר תופעות:
בעיות קשב וריכוז - הלוקה ב-ADHD או ב-ADD אינו מסוגל להיות קשוב (to pay attention) לאורך זמן (חוסר ריכוז),
או לחלופין אינו שם לב לדברים שאינם במרכז תשומת הלב שלו (ריכוז יתר).
אימפולסיביות - הלוקה ב-ADHD פזיז, לא שם לב לפרטים חשובים, לוקה בבעיות בעיבוד מידע וביטוי הידע.
תופעה זו לא קיימת ב-ADD.
היפראקטיביות - הלוקים ב-ADHD נוטים בדרך כלל לתנועתיות יתר.
אצל מבוגרים זה מתבטא לרוב בחוסר שקט.
תופעה זו לא קיימת ב-ADD.
ה-ADHD נדיר בערך פי שלושה מה-ADD. קיים ויכוח לגבי קיומה של
תופעה שלישית - היפר אקטיביות ואימפולסיביות ללא הפרעות קשב וריכוז.
המצדדים בקיום התופעה טוענים שהיא נדירה בערך פי 10 מה-ADD‏‏.
לעומת זאת, קיומן של בעיות ריכוז בלא בעיות קשב (יכולת להתמקד
בדברים הנכונים ובעיה רק בשמירת ההתמקדות בהם) אינו נפוץ.

הפרעות קשב וריכוז שכיחות ההפרעה בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות.
הפרעת קשב והיפראקטיביות היא הפרעה נפוצה מאוד בקרב האוכלוסייה הכללית,
וניתן למצוא אותה בכל שכבות החברה,
הגילאים ורמות האינטליגנציה. לא קיים מידע מדויק על שכיחות ההפרעה,
אך ההערכות המקובלות הן שבישראל ההפרעה
נמצאת אצל בערך 5% מאוכלוסיית הילדים 3%-4% מהבוגרים.
מספר הבנים שההפרעה מאובחנת אצלם גדול פי שניים עד
פי שלושה ממספר הבנות המאובחנות. הפרעת קשב והיפראקטיביות היא הפרעה המתחילה כבר בילדות, ויש האומרים שהיא
מתחילה להתפתח כבר אצל העובר לפני הלידה. 50%-70% מבני ה 6-12 שההפרעה אובחנה אצלם יאובחנו כך גם בגיל
ההתבגרות ו-30% גם בתום תקופת ההתבגרות. האחוז היורד אין פירושו שההפרעה נעלמה, אלא סביר יותר להניח שהאנשים
אצלם אובחנה ההפרעה טופלו, או פיתחו דרכי התמודדות עם ההפרעה כך שהתסמינים שלה הפכו למורגשים פחות, או
שההיפראקטיביות של אותם אנשים ירדה כאשר התבגרו, אך בעיית הקשב שהיא קשה יותר לאבחון עדיין קיימת אצלם.
סיבה נוספת לאחוז הנמוך של המאובחנים המבוגרים היא שהפרעת קשב והיפראקטיביות נחשבה עד לפני עשור בערך
לבעיה של ילדים בלבד.
אמנם המודעות לקיום ההפרעה גם אצל מבוגרים גדלה בשנים האחרונות, אך
עדיין המודעות אליה בישראל גדולה הרבה יותר בקרב רופאים המטפלים בילדים.

הפרעות קשב וריכוז קשר להפרעות אחרות.
המנגנון הפתולוגי של ההפרעה ושל הפרעות נוירולוגיות רבות אחרות אינו מובן דיו.
לכן קשה להצביע על קשר סיבתי בין הפרעה זו לבין הפרעות אחרות.
מחקרים שונים הראו קשר סטטיסטי בין הפרעה זו להפרעות נוירולוגיות מסוימות אחרות,
כגון הפרעה טורדנית-כפייתית ותסמונת טורט הפרעות קשב וריכוז.
ככלל, קשר סטטיסטי, כממצא בודד, אינו מוכיח קשר סיבתי בין תופעות כל שהן.
אולם, במקרים בהם מוכח חוסר קשר סטטיסטי בין תופעות כל שהן הדבר הפרעות קשב וריכוז כן מוכיח חוסר קשר סיבתי.
תופעות שקיים ביניהן חוסר קשר סטטיסטי הן תופעות שהסתברותה של אחת אינה משנה את הסתברותה של השנייה.
דוגמה לתופעות כאלה הן IQ וקיום ADHD. התפלגות הIQ אצל האוכלוסייה בעלת ה-ADHD דומה מאוד לזו של האוכלוסייה הכללית.
לכן ניתן להסיק שאין קשר בין משכל לADHD. לעומת זאת, מצב בו
קיומה של תופעה אחת מעלה או מוריד מסיכויי קיומה של תופעה
אחרת הוא מצב קשה לפירוש שכל טענה לגביו דורשת מחקר ניסויי
(להבדיל ממחקר תצפיתי כגון מחקרים על שכיחות סטטיסטית).

הפרעות קשב וריכוז ADHD ודיסלקציה.
לאדם המאובחן באחת התופעות האלה יש סיכוי גבוה יותר מאשר לאוכלוסייה הכללית להיות מאובחן גם בשניה.
הפירוש שרוב החוקרים נותנים לממצא הסטטיסטי הזה הוא שאין קשר בין התופעות‏‏[25], אולם יש קשר בין המודעות לשתי התופעות.
פירוש הדבר הוא, שהמדענים מאמינים, שלגבי שתי תופעות אלה,
אוכלוסיית המאובחנים אינה מייצגת את האוכלוסייה הכללית של
הלוקים בהפרעות אלה הפרעות קשב וריכוז.
אנשי המדע טוענים ששתי ההפרעות מתגלות בבית הספר ומתאבחנות אצל אותם מטפלים.
לכן מי שיש לו משתי ההפרעות האלה סביר יותר שבית הספר יישלח אותו לאבחון מאשר מי
שיש לו רק אחת מהן ומי שמגיע לאבחון בגלל אחת מהן סביר יותר שיימצאו אצלו גם את השנייה.
לאחרונה החלו חוקרים שונים לחפש קשר סיבתי בין התופעות בעזרת מחקר ניסויי‏‏ אולם מחקרים
אלה עדיין בראשית דרכם והם מיצגים דעת מיעוט הפרעות קשב וריכוז.

הפרעות קשב וריכוז ADHD ודיכאון.
ההערכות המקובלות הן, שבכל זמן נתון 30% מאלו שיש להם הפרעת קשב, סובלים גם מדיכאון בדרגה כלשהי .
הקשר בין הפרעת דיכאון להפרעת קשב נמצא באונה המצחית של המוח.
גם בהפרעת דיכאון וגם בהפרעת קשב רמות הפעילות בלפחות חלק מהאונה
המצחית של המוח הן נמוכות מבמוח של אדם נורמלי.
בנוסף, כישלון בלימודים ובשאר תחומי החיים, הנובעים מההפרעה ולא מטופלים גורמים לרוב לתחושות תסכול.
תחושות אלו נאספות במשך השנים ולכן אנשים רבים עם ADHD (או ADD) מפתחים תחושות דיכאון.

הפרעות קשב וריכוז ADHD, הפרעות שינה וחוסר ברזל.
תסמונת הפרעת השינה בשל תנועות רגליים טורדניות היא אחד הגורמים השכיחים להפרעות שינה.
מה שמעניין בשכיחות הגבוהה יחסית של אבחונה יחד עם ADHD הוא שהסיבה לשכיחות הגבוהה מובנת היטב.
בין התופעות אין קשר סיבה ומסובב. הן גם לא נגרמות מחוסר ברזל. אולם חוסר ברזל מגביר את הופעת התסמינים
של שתי תופעות אלה, והופך אותן קלות לאבחון.

הפרעות קשב וריכוז אבחון.
הקריטריון לאבחון ADHD על פי ה DSM IV (מהדורה מתוקנת) המפורסם על ידי האגודה
הפסיכיאטרית האמריקאית הוא שאחד מתוך שני התנאים הבאים מתקיים עבור האדם הנבדק:

תנאי ראשון
ששה או יותר מהתסמינים הבאים של חוסר קשב התקיימו במהלך ששת החודשים
האחרונים לפחות בצורה שהיא לא הסתגלותית ולא תואמת את רמת ההתפתחות של הנבדק:
לעתים קרובות אינו מקדיש תשומת לב לפרטים, או עושה שגיאות בלימודים, בעבודה או בפעילות אחרת.
לעתים קרובות מתקשה לשמור על הקשב למשך זמן במטלות או במשחק.
לעתים קרובות נראה כמי שאינו מקשיב כשמדברים אליו הפרעות קשב וריכוז.
לעתים קרובות אינו עוקב אחרי הוראות ומתקשה להשלים מטלות, כגון עבודות בי"ס,
מטלות בעבודה וכו' (ולא כתוצאה מהפרעה מרדנית מתנגדת או מקושי בהבנת המטלות).
לעתים קרובות מתקשה הפרעות קשב וריכוז בארגון מטלות ופעילויות.
לעתים קרובות נמנע, סולד או אינו מעוניין לעסוק בפעילויות הדורשות מאמץ מנטלי ממושך .
לעתים קרובות מאבד חפצים הדרושים למטלות או פעילויות (למשל עבודות בית מביה"ס).
לעתים קרובות מוסח על ידי גירויים חיצוניים.
לעתים קרובות שכחן בפעילויות יומיומיות.

הפרעות קשב וריכוז תנאי שני.
שישה או יותר מהתסמינים הבאים של היפראקטיביות ואימפולסיביות התקיימו במהלך ששת
החודשים האחרונים לפחות בצורה שהיא לא הסתגלותית ולא תואמת את רמת ההתפתחות של הנבדק:
היפראקטיביות
לעתים קרובות ממולל בידיים וברגליים או מקפץ בכיסא.
לעתים קרובות עוזב את כיסאו בכיתה, או במצבים אחרים בהם יש ציפייה שיישאר ישוב.
לעתים קרובות רץ או מטפס במצבים בהם לא נהוג לעשות זאת (במתבגרים או במבוגרים תיתכן תחושת אי-שקט עזה).
לעתים קרובות חש קושי לשחק או להנות מפעילויות פנאי בשקט.
לעתים קרובות נמצא בתנועה מתמדת, או מתנהג כאילו יש לו "מנוע בישבן".
לעתים קרובות מדבר ללא הפסקה.
אימפולסיביות הפרעות קשב וריכוז
לעתים קרובות פולט תשובות לפני תום השאלה, או מתפרץ לאמצע המשפט.
לעתים קרובות מתקשה לחכות לתורו הפרעות קשב וריכוז.
לעתים קרובות מפריע או מציק לאחרים (למשל, מתפרץ למשחקים, נוגע וכו').
בנוסף, על-מנת שהקריטריון יתקיים יש צורך ש:
חלק מתסמיני ההיפראקטיביות, האימפולסיביות, או של חוסר הקשב, הגורמים לבעיה, מתקיימים לפני גיל 7 שנים.
חלק מהתסמינים יתקיים בשתי מסגרות התייחסות לפחות (למשל בית ובי"ס).
חייבת להיות עדות ברורה של פגיעה תפקודית בבית, בביה"ס או בעבודה.
התסמינים אינם מופיעים במהלך ההתפתחות הפרעות קשב וריכוז של הפרעה
התפתחותית נרחבת (PDD), סכיזופרניה, או הפרעה פסיכוטית אחרת, ואינם ניתנים
להסבר טוב יותר על ידי הפרעות נפשיות אחרות כגון הפרעות מצב רוח, הפרעות
חרדה, הפרעות דיסוציאטיביות או הפרעות אישיות כלשהן.
במידה שהקריטריון לאבחון ADHD מתקיים עבור האדם שנבדק, ניתן להגיד שאותו אדם
הוא בעל הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביותוההפרעה שלו מסווגת הפרעות קשב וריכוז כ:
הפרעת חוסר קשב בעיקרה, אם התנאי הראשון העוסק בחוסר קשב מתקיים, אך התנאי
השני העוסק הפרעות קשב וריכוז בהיפראקטיביות ואימפולסיביות אינו מתקיים.
במקרה זה מקובל גם לומר שהאדם הוא בעל הפרעת חוסר קשב, או ADD - Attention Deficit Disorder.
הפרעת היפראקטיביות ואימפולסיביות בעיקרה, אם התנאי השני העוסק בהיפראקטיביות
ואימפולסיביות מתקיים, אך התנאי הראשון העוסק בחוסר קשב אינו מתקיים הפרעות קשב וריכוז.
הפרעה משולבת חוסר קשב והיפראקטיביות ואימפולסיביות, אם גם התנאי הראשון העוסק בחוסר
קשב וגם התנאי השני העוסק בהיפראקטיביות ואימפולסיביות מתקיימים 
הפרעות קשב וריכוז אמצעי אבחון.
למרות שמקור ההפרעה הוא רפואי, לפי שעה ‫הפרעות קשב וריכוז‬ אמצעי האבחון המקובלים אליה הם
בדיקה נוירולוגית-גופנית, ושאלונים על אודות התנהגות האדם המאובחן - שאלונים מתחום הפסיכומטריה
המודדים את הקריטריונים שפורטו למעלה.
אמצעי שעשוי לעזור לאבחון הינו בדיקה ממוחשבת של תפקוד קשב מתמשך כמו TOVA,
המודדת את עיקביות זמן התגובה, טעויות והשמטות.
חשד להפרעת קשב עולה בקרב נבדקים שהביצוע שלהם נמוך ‫הפרעות קשב וריכוז‬ 
מהמצופה מבני גילם באחד או יותר מממדדים אילו.
בדיקה ממוחשבת נערכת תחילה בלא השפעת תרופות כדי להתרשם מרמת הבסיס של הנבדק.
לעיתים נערכת העברה שניה של אותה מטלה בהשפעת תרופות להקלה זמנית של תסמיני ADHD
לשם השוואה מול רמת הפרעות קשב וריכוז הבסיס של התפקוד הראשוני.
זה נעשה לצורך בדיקה ראשונית של יעילות הטיפול התרופתי.
בהקשר זה חשוב לציין שכל מתן של תרופה מצריך אישור ומעקב של רופא מומחה,
כמו כן בדיקת התפקוד תחת השפעה תרופתית אינה חיונית למתן אבחנה ולא ניתן
לחייב נבדקים לעבוד שלב זה ‫הפרעות קשב וריכוז‬ אם אין רצונם בכך.
במידה ונראה שיפור תחת השפעת התרופה לרוב יומלץ עליה כחלק ממערך הטיפול העתידי.
במידה ולא נראה שיפור ייתכן שהנבדק פשוט אינו מגיב לתרופה זו במינון שניתן לו וייתכן שיש
לבדוק את ההשפעה של תרופות שונות במינונים שונים.
כמו כל אמצעי אבחון, ה-TOVA יכול לאבחן בריא כבריא, בעל הפרעה כבעל הפרעה, בריא כבעל
הפרעה ובעל ‫הפרעות קשב וריכוז‬ כהפרעה בריאה.
באמצעי אבחון מוצלח השגיאות נדירות.
בבדיקת TOVA אחוז בעלי הפרעה המאובחנים בטעות כבריאים הוא מעט גבוה מהמקובל.
לכן בדיקת TOVA משמשת בעיקר לחיזוק חשד ב-ADHD ופחות להחלשת חשד כזה והיא
אינה יכולה להיות אמצעי אבחון יחיד.
לאחרונה נתגלה קשר בין אללים פגומים לגנים הקשורים לדופמין לבין תסמיני ADHD
שונים והתגובה לתרופות מקלות תסמינים (ראו סעיף הגורמים ל-ADHD) והפרעות קשב וריכוז.
לכן ייתכן שבעתיד הקרוב יעזרו בבדיקה גנטית לאבחון ADHD ולהחלטות בקשר לטיפול בו.

בעיות למידה של אנשים בעלי ADHD הפרעות קשב וריכוז.
אחת הבעיות היותר בולטות אצל אנשים עם ADHD היא בעיית הלמידה במסגרות החינוך הפורמליות.
הפרעות הלמידה הנגרמות עקב ADHD אינן מקיפות את כל סוגי הלמידה, אלא מתמקדות, על פי רוב,
בקושי ללמוד בתוך המסגרת הסטנדרטית. מסגרות החינוך הפורמליות עוצבו
תוך פשרה בין צרכי התלמיד ‫הפרעות קשב וריכוז‬ הממוצע לעלות החינוך.
פשרה זו לא תמיד לקחה בחשבון את צרכיהם של תלמידים ‫הפרעות קשב
וריכוז‬ עם לקויות ריכוז (ראו גם נגישות שמע של חדרי כיתה).
מספר ניסויים שנערכים בשנים האחרונות מצביעים על אפשרויות לשינוי של
מערכת החינוך כך שישולבו אסטרטגיות הוראה מתאימות שיסייעו לקדם את התלמידים בעלי ADHD
בהתאם לכישוריהם ויאפשרו להם להכיל את הצרכים המיוחדים שלהם בלי שאלו ייחשבו להפרעה.
בעיה בולטת של תלמידים אלו כרגע היא האנרגיה הרבה ש"מתבזבזת" סביב הקושי שלהם לעמוד בדרישות המסגרת. הקושי לשבת על הכיסא במשך 45 דקות רצופות, הקושי בהאזנה לשיעור פרונטלי, הצורך לבצע מבחנים וללמוד לבד
לקראת מבחנים.
כל אלו מובילים לבעיות שפוגעות באופן ניכר בתלמידים הסובלים מהתסמונת.
לעומת זאת בשיטות שונות ובהן למשל טכניקת הדיבייט (Debate, נאומים) הביאו בניסויי חלוץ לשינויים
דרמטיים ולהבלטת הכישורים ‫הפרעות קשב וריכוז‬ הייחודיים של התלמידים הללו.
הבעיה בולטת אחרת אצל תלמידים הסובלים מADD היא בעיית הארגון שיש לרבים מהם באופן כללי.
הם מתקשים להתמיד בביצוע מטלות וסיומן, ועוברים לעתים תכופות מפעילות לפעילות גם ללא שסיימו
את הפעילות הקודמת והם מתקשים בהקצבת זמן סביר למטלות על פי קושיין, דחיפותן וחשיבותן.
תלמיד עם ADD עשויי להגיע למבחן כאשר הוא מגלה התמצאות ‫הפרעות קשב וריכוז‬ מרשימה
ביותר בחלקים טפלים של חומר הלימוד וידע לא מספק בפרקי הלימוד החשובים.

בעיות חברתיות של אנשים בעלי ADHD הפרעות קשב וריכוז.
הבעיות החברתיות הנגרמות כתוצאה מהפרעת קשב והיפראקטיביות הן מגוונות.
בין היתר צריך להבין את המרכיבים העמוקים של התופעה כדי להבין את המרכיבים הללו.
דוגמה לבעיה חברתית הנגרמת על ידי ADHD היא הפרעת כשל בניהול העצמי (EDF).
הפרעה זו יוצרת קושי להתארגן באופן כללי, ולכן אנשים הסובלים מ-ADHD נוטים
להתקל בביקורת בעיקר מדמויות הסמכות במקומות רבים אליהם הם מגיעים ‫הפרעות קשב וריכוז‬
(משפחה, צבא, עבודה וכו'). אותן דמויות סמכות רואות פעמים רבות את חוסר הארגון כחוסר בגרות, או כזלזול.
שהרי למה אותו אדם הסובל מ-ADHD לא תכנן טוב יותר? איך שכח לארגן את...? וכדומה.
דוגמה נוספת לבעיה היא בעיה חברתית הנגרמת פעמים רבות על ידי האימפולסיביות,
אשר הינה מרכיב בסיסי בהפרעה.
האימפולסיביות של אנשים בעלי ADHD מהווה פעמים רבות הפרעה לשמירה על קודי התנהגות שונים בחברה.
ילדים בעלי ADHD מרבים להיות מעורבים במריבות ועימותים. אנשים בוגרים נוטים לפעמים לדבר בלי לסנן את
אשר על לבם וגורמים בכך ‫הפרעות קשב וריכוז‬ לאי נעימויות חברתיות, או נתפסים כחסרי נימוס.

הפרעות קשב וריכוז דרכי הטיפול.
הטיפול אינו בהפרעה עצמה אלא בתסמינים שלה.
הטיפול נועד להקל על הלוקה בה ללמוד, לעבוד ולשמור על קשרים חברתיים.
הפתרונות הטיפוליים בהפרעה הם חלקיים ויש צורך לקבץ פתרונות שונים כדי
לשפר את איכות החיים והתפקוד של בעל ההפרעה.
חלק מהפתרונות דורשני ולכן ההחלטה בדבר המדיניות הטיפולית ‫הפרעות
קשב וריכוז‬ המתאימה לבעל ADHD זה או אחר אינה פשוטה.

הטיפול בהפרעה נעשה במספר דרכים:
טיפול על ידי שימוש בתרופות ‏‏ממריצותכגון ריטלין, קונצרטה‏‏;
תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת NDRI כמו וולבוטרין (Wellbutrin, Bupropion);
או ממשפחת ה-SNRIs כגון אפקסור (Effexor, Venlafaxine), סטרטרה (Strattera),
או אדרונקס (Edronax, Reboxetine), או טריציקלים עם פעילות חזקה על נוראדרנלין כגון דפרקסן (desipramineׂׂ).
הדרכה, הכוונה והעשרה אינסטרומנטלית אשר מלמדים את הלוקה בהפרעה איך לבלום את התסמינים
של ההפרעה ומקנים לו כלים לשליטה ‫הפרעות קשב וריכוז‬ באימפולסיביות, לעיבוד וביטוי מידע.
סוגים מקובלים של הדרכה הם טיפול פסיכולוגי אישי או משפחתי - לרוב טיפול התנהגותי קוגניטיבי ‏‏,
ייעוץ קבוע להגדרת מטרות וניהול זמן המכונה אימון אישי (קאוצ'ינג) , עיצוב התנהגות‏‏  והדרכה בשיפור יחסי המשחה.
טכנולוגיות טיפוליות דוגמת ביופידבק, נוירופידבק, אימון מוחי וטכנולוגיה מסייעת‏‏
(טכנולוגיה שעוזרת לאנשים עם מוגבלויות מבלי לצמצם את התלות בה ואיננה
שימושית לאנשים חסרי לקויות).

בעיות הנגררות מחוסר טיפול מתאים ב-ADHD הפרעות קשב וריכוז.
ישנה הטפה להזנחת טיפול ב-ADHD מצד ארגונים לא מקצועיים בהם כת הסיינטולוגיה  
ואנשים המתנגדים לשימוש בתרופות המסייעות לסובלים מההפרעה‏.
סיבה נוספת להזנחת טיפול בלקות זו היא אבחון מאוחר. הזנחת הטיפול עשויה להביא לבעיות פסיכולוגיות או פסיכיאטריות, קשיים בלימודים ובעבודה, קשיים חברתיים, תסכול והגדלת הסיכוי לפעילות עבריינית ולניסיונות התאבדות‏‏.
הגישה המקצועית המקובלת כיום היא כי אין דרך לרפא אנשים הסובלים מ-ADHD
מהתופעות השליליות של ההפרעה, והסיוע העיקרי להם הוא בהפחתת התסמינים שלה.
הדרך המוכחת והיעילה נכון להיום לעשות זאת היא באמצעות טיפול משולב של איזון תרופתי,
לצד טיפול פסיכו-חינוכי.
השאלה הקריטית העולה היא התוצאות השליליות של הפרעות קשב וריכוז הטיפול
התרופתי כנגד התוצאות השליליות של הימנעות מטיפול כזה, אולם בפועל המציאות
מורכבת עוד יותר - התוצאות החיוביות או השליליות הן של תמהיל דרכי סיוע.
פתרון מקובל‏‏הוא שילוב של אנשי המקצוע - רופא (פסיכיאטר או נוירולוג) לצד
טיפול נפשי (טיפול פסיכולוגי או פסיכותרפיה הבעתית) וכן סיוע גופני (ריפוי בעיסוק
או טכניקות סיוע דומות - טיפול ברכיבה, הידרותרפיה) וכן הנחיה בנוגע לתזונה נכונה.
לצד אלו חשוב גם
ייעוץ של גורם מקצועי המעריך את התמונה החברתית
והמערכתית (פסיכולוג חינוכי, יועץ, עובד סוציאלי או מתאם).
עם זאת, בפועל לרוב לא מתאפשר סיפוק כלל התמיכה
לאדם הבודד, בגלל מגבלות שונות ובעיקרן התקציב.
חשוב לדעת ולהכיר מה התרומה של כל גורם ובכך ניתן יהיה
לנבא גם מה יהיו תוצאות הלוואי של הזנחת נושא כזה או אחר.

הפרעות קשב וריכוז צדדים חיוביים של ההפרעה.
כמו הפרעות רבות אחרות, ADHD מקנה לא רק סבל אלא גם יתרונות
מסוימים ונקודות חוזק לעומת אנשים שההפרעה לא קיימת אצלם.
יצירתיות, חשיבה אבסטרקטית וחוש הומור נקודת חוזק אחת כזו היא יצירתיות גבוהה.
ישנן השערות רבות לסיבות הגורמות ליצירתיות הזו.
השערה מקובלת היא שאדם בעל ADHD המוצף במידע שזורם אליו מכל עבר,
מסדר את המידע הזה בזיכרון בצורה אחרת מאדם חסר לקות,
ויוצר קשרים שכיחים פחות בין חלקי מידע הפרעות קשב וריכוז.
מחקרים גם מראים שכאשר אנשים בעלי הפרעת קשב פותרים בעיה, ישנה אצלם נטייה גדולה
מהרגיל לאיבוד ריכוז, קטיעת התהליך המכני של פתרון הבעיה והופעה של מחשבות ספונטניות
המאירות את הבעיה באור שונה.
נראה שבעלי הפרעת קשב והיפראקטיביות מצטיינים בהמשגה של הבעיה,
או אף בהמשגתה של בעיה אחת במספר דרכים שונות זו מזו.
תכונות אלו הם כנראה בין התכונות שגורמות לכך שבעלי הפרעת קשב
והיפראקטיביות יצטיינו לא רק בחשיבה מחוץ למסגרת הבעיה
שניתנה להם, אלא גם בחשיבה מופשטת.
עוד תכונה קרובה ליצירתיות היא חוש הומור.
הומור נובע פעמים רבות מראייה של דברים מוכרים באור חדש.
היכולת לראות דברים מוכרים באור חדש בלתי צפוי, או היכולת
לשמוע בדיחה שבה מוצג דבר מוכר באור חדש ולהבין בקלות
את נקודת המבט החדשה היא למעשה חוש ההומור.

הפרעות קשב וריכוז ספונטניות ונכונות לנטילת סיכונים.
אימפולסיביות אינה תמיד תכונה שלילית וגם לא ‫הפרעות קשב וריכוז‬.
במקרים מסוימים האימפולסיביות של בעלי הפרעת קשב והיפראקטיביות דוחפת
אותם ליוזמות חדשות, יצירת קשרים עם אנשים לא מוכרים, התחלת למידה של נושאים לא מוכרים וגילוי חוויות חדשות.
היעדר העכבות הזה בשילוב עם חוסר הסבלנות המאפיין בעלי הפרעת קשב הופך אותם לאנשים אוהבי סיכון.
הנטייה לנטילת סיכונים יכולה להיות שלילית אם היא מתועלת להימורים לא מחושבים ולא אחראיים,
אבל במידה שהיא נעשית במידה מחושבת היא ‫הפרעות קשב וריכוז‬ יכולה להיות מועילה מאוד.
הנכונות לנטילת סיכונים והיצירתיות שהוזכרה בסעיף הקודם הופכת בעלי הפרעת קשב רבים ליזמים,
לאנשי עסקים ולאמנים ‫הפרעות קשב וריכוז‬ מוצלחים.

הפרעות קשב וריכוז אימון קוגנטיבי.
אימון קוגניטיבי ממוחשב הוא תרגול של תהליכים קשבים, כלומר, תהליכים הדורשים מידה זו או אחרת של תשומת לב.
מטרת האימון היא לחולל ‫הפרעות קשב וריכוז‬ שיפור קוגניטיבי.
האימון הקוגניטיבי מתמקד בשיפור תפקודי הקשב או זיכרון העבודה.
אימון קוגניטיבי ממוחשב מועבר על ידי תוכנה המציגה מטלות אימון.
שימוש באימון קוגניטיבי ‫הפרעות קשב וריכוז‬ ממוחשב קיים בשיקום
מטופלים פגועי מוח הסובלים מהפרעות נוירולוגיות של קשב כולל
הזנחת צד, פרסברציה טווחי זיכרון מוגבלים וגם ADHD.

הפרעות קשב וריכוז אופן האימון.

האימון מבוסס על התפיסה לפיה היעילות הקשבית גוברת לאחר תרגול של התפקוד הקשבי.
מחקר שנערך הראה כי תרגול יוצר הסתגלות של רשתות נוירו-אנטומיות המקושרות לתהליכים אלו.
באופן זה, האימון מגביר הבחנה סנסורית ויוצר גמישות של הקורטקס באזורים האחראים על תפקודים
סנסורים ומוטוריים.
תאוריות פסיכולוגיות מצביעות על כך שלבני אדם נטייה להגיב
טוב יותר לחיזוקים לנוכח הצלחה לעומת עונשים לנוכח חוסר הצלחה.
לכן השימוש במשובים חיוביים יעיל. במהלך שימוש במערכת האימון
הממוחשבת המשתמש זוכה למשוב חיובי באם מצליח.
ילדים הסובלים מ-ADHD חווים כישלונות ותסכול המובילים לחוסר מוטיבציה,
לכן משובים חיוביים מספקים חווית למידה חיובית והתנסות של הצלחה.
קיימים שני סוגי אימון ממוחשב: אימון זיכרון העבודה ואימון קשבי.

הפרעות קשב וריכוז אימון זיכרון העבודה.
האימון של זיכרון העבודה מבוסס על ביצוע מטלות בתוכנת מחשב על ידי ילדים עם ADHD.
התוכנה ניתנת לילד על דיסק והילד משתמש בה במחשבו האישי או בכיתה.
התוכנה כוללת מטלות זיכרון-עבודה ויזואליות-מרחביות כגון מציאת מיקומו
של אובייקט במטריציה של 4X4 ומטלות מילוליות כגון מטלות זכירת פונמות, אותיות או ספרות.
התשובות ניתנות באמצעות עכבר המחשב. הילדים מבצעים כ- 90 מטלות זיכרון עבודה בכל יום אימון.
הזמן הכולל תלוי ברמת הקושי ובמרווחים בין המטלות. זמן האימון הממוצע הוא 40 דקות, לא כולל הפסקות.
רמת הקושי הותאמה אוטומטית בין המטלות כדי להתאים לטווח הזכרון של הילד בכל מטלה.
התשובות למטלות נשמרות במערכת .
מטלה לדוגמא: חמישה או שבעה עיגולים אדומים (רמזים) מוצגים ברצף, כל רמז מוצג למשך 900 מ"ש.
לאחר הרמז מוצגת רשת של עיגולים לבנים ושורה ובה כתוב שניתן לענות על השאלה – יש למצוא את
העיגולים שהוצגו לפי סדרם ומקומם על ידי לחיצה עליהם עם העכבר. שלב זה נמשך 12,000 מ"ש.

קובץ:Exemple4x4.jpg
מטלת 4X4 לשיפור זכרון העבודה והפרעות קשב וריכוז
אימון קשבי ממוחשב מדורג (CPAT)

צאל ומבורך  פיתחו מערכת חלוצית של אימון קוגניטיבי ממוחשב לילדים עם ADHD.
אשר מטרתן לאמן את פונקציות הקשב השונות.
תחילה, לפני האימון מוצגות מטלות המאבחנות ויוצרות מיפוי קשבי על פי פונקציות הקשב השונות.
לאחר מכן, מותאמת תוכנית אימון קשבי על פי הפרופיל שאובחן הפרעות קשב וריכוז.
מערכת האימון כוללת מטלות ממוחשבות.
המטלות מועברות בכל מפגש אימון לפחות פעם אחת.
האימון אינטנסיבי, מבוקר ונערך פעמים בשבוע, שעה כל פעם, בליווי מאמן.
בתום כל מטלה התוכנה מספקת משוב מיידי חיובי במקרה של הצלחה ובכך
מאפשרת למערכת הקוגניטיבית להיות מווסתת בזמן אמת.
הצלחה נמדדת בדיוק ומהירות התגובה.
לצורך ריסון האימפולסיביות תגובה מדויקת עדיפה על תגובה מהירה.
המערכת היא הדרגתית כלומר כוללת מדרג רחב של רמות קושי .
עם העלייה ברמות הקושי מטלות האימון כוללות הפעלה של כל פונקציות הקשב יחדיו.
מטלה לדוגמא היא מטלה לאימון קשב מתמשך (CPT).
המטלה מאמנת את המערכת הקוגניטיבית כדי שתשמר קשב
אופטימלי לזמן ממושך ובמקביל תרסן את מערכת התגובה.
במטלה מוצגת סידרה ארוכה של גירויים.
בכל פעם מוצג גירוי אחד הפרעות קשב וריכוז.
במקרים בהם מופיע גירוי שהוגדר מראש (לדוגמא, מכונית אדומה) במרכז המסך,
המשתמש צריך ללחוץ על מקש הרווח.
כשלא מופיע הגירוי שהוגדר מראש, המשתמש מתבקש לא להגיב.
הגירויים המסיחים הם שתיל אדום, מכונית ירוקה, מכונית כתומה ומכונית
אדומה שמופיעה בצדדים שונים של המסך,
אך לא במסגרת שבמרכז המסך המסמנת את מיקום הגירוי שהוגדר מראש.

הפרעות קשב וריכוז סוגי הקשב.
מערכת הקשב האנושית בנויה מארבעה תפקודים:
קשב מתמשך- ריכוז ויכולת לשמר התנהגות עקבית במהלך פעילות מתמשכת.
קשב סלקטיבי- יכולת למקד קשב במידע רלוונטי תוך התעלמות ממסיחים.
הכוונת קשב- יכולת להפנות קשב למיקום בשדה החזותי, לנתקו ולהעבירו למיקום חדש.
בקרת קשב- יכולת החלטה על מעבר בין מצבי מיקוד, חלוקה ופיזור קשב ושינוי כמות
המשאבים המוקצים לפעילויות שונות, בהתאם לתנאי המצב.
בקרת קשב כוללת את הביצועיים השכליים הנדרשים למטרת ארגון וכיוון
התנהגויות מורכבות כגון הצבת מטרות, תכנון, הסקת מסקנות, גמישות
מחשבתית והיכולת לדחות תגובה. ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז
יכולים לחוות הפרעות בסוג אחד או יותר מסוגים אלו.

הפרעות קשב וריכוז יעילות האימון הקשבי.
מספר מחקרים נערכו כדי לבדוק את יעלות שיטת האימון והתמקדו בסוגים שונים של קשב.
נמצא כי האימון משפר ביצועים קוגניטיביים באופן משמעותי בתחום בו נערך ובתחומים נלווים.
לאחר אימון קוגניטיבי נחקרים עם פגיעה מוחית הפגינו שיפור במשימה, בדיוק, במהירות החיפוש
הויזואלי ובמטלות מורכבות יותר הקשורות לקשב סלקטיבי  .
בנוסף, נמצא שיפור במספר כישורים שלא אומנו כגון אימפולסיביות וקשב בסיטואציות מגוונות.
עם זאת נמצא כי אימון של יכולות קשביות מורכבות לא שיפר אותן .
מחקר אחר הציג קשר בין אימון קשבי לשיפור שטף הקריאה של ילדים עם ADHD ללא היפראקטיביות.
השיפור חל במערכת בקרת הקשב שאחראית על יצירת חלוקה אוטומטית של קשב בעת יצירת סינטזה בין פעולות.
קריאה הינה דוגמא לסינטזה והפרעות קשב וריכוז.
באופן זה הקריאה הופכת לאוטומטית, כלומר, מהירה ומדויקת ללא הפניית משאבי קשב, לאחר אימון בקרת הקשב .
מחקרים שעסקו בשיפור השליטה האוטומטית על תהליכים חישוב אריתמטיים בשל אימון קשבי ממוחשב לא הראה
שיפור בהישגים מתמטיים לאור האימון .
מחקרים נוספים הראו כי אימון קשבי משפר את יכולת הקריאה .
קיימת תמיכה מחקרית זעומה על כך שאימון קשבי משפר את הנהיגה  יכולת היזכרות בחיי היום יום  ותפקוד בעבודה .
יש לציין שבמחקרים אלו, בנוסף לאימון, נערכה התערבות שמטרתה לווסת תגובה רגשית לחוסר הצלחה קשבית
ולשפר מודעות וויסות עצמי.
יתכן והיתה השפעה על הממצאים, בעקבות התערבויות אלו הפרעות קשב וריכוז.
על פי המחקרים ניתן לראות שניתן לשפר את תפקודי הקשב השונים לחוד.
ממצאים נוירו-קוגניטיביים הראו כי קיימים מעגלים נוירו-אנטומיים ייחודים הפרעות קשב וריכוז לקשב מתמשך,
קשב סלקטיבי וזיכרון העבודה  וכך חיזקו את מודל ארבעת התפקודים והראו שקיימת פעילות מוחית שונה
לכל אחד מארבעת התפקודים.
עם זאת, מחקרים אחרים גילו כי לא חל שינוי ב- EEG שנמדד לאחר אימון קוגנטיבי לעומת לפני האימון.

הפרעות קשב וריכוז זיכרון העבודה.
על-פי המודל של באדלי  זיכרון העבודה כולל שלושה רכיבים:
לולאה פונולוגית- משננת מידע שמיעתי הנקלט זה עתה.
לוח חזותי מרחבי- משנן מידע חזותי הנקלט זה עתה.
מעבד מרכזי (central executive) - מבצע בקרה ואינטגרציה של מידע שמאוחסן בלולאה הפונולוגית ובלוח החזותי-מרחבי.
עיקר אימון זיכרון העבודה מתמקד בשיפור יכולת המעבד המרכזי לביצוע בקרה ואינטגרציה בין רכיבי מידע.
קושי בתהליכי זיכרון העבודה הוא חלק מהסימפטומים של ADHD ] הקשור לתפקודה של האונה הפרונטאלית .
היכולת לשמר ולהשתמש במידע בזיכרון העבודה קשורה לקורטקסט הפרה-פרונטלי  וליכולות קוגניטיביות
ספורות כולל פתרון בעיות וניסוח נימוק לוגי .

הפרעות קשב וריכוז יעילות אימון זיכרון העבודה.
אימון קשבי ממוחשב לזיכרון העבודה מגביר הדרגתית את כמות
המידע שילדים הסובלים מ-ADHD יכולים לשמור בזיכרון העבודה.
קיימות עדויות לכך שיכולתם הקשבית של ילדים רגילים בני ארבע השתפרה לאחר אימון קשבי של חמישה ימים.
וממצאי ה – EEG שלהם הצביעו על פעילות ב- Anterior Cingolate ].
במחקר שנערך התגלה שפעולה החוזרת על עצמה תוך גירוי קשבי
יכולה לחולל שינוים בקיבולת הקשבית וגם שינויים בסיסיים בפעילות הנוירונים במוח במחקר זה הראו שילדים
שעברו אימון קשבי וסובלים מ-ADHD תפקדו טוב יותר במספר מדדים של תפקודי קשב ותפקוד אקדמי הפרעות
קשב וריכוז.
בשנת 2001 נערך מחקר הבוחן את ההשפעה של אימון זיכרון העבודה על ילדים עם ADHD.
הנחקרים התאמנו במשך חמישה ימים
והשתמשו בתוכנה של משחק ושהתאימה את רמת הקושי להישגי המשתמש.
לאחר האימון זיכרון העבודה של הנחקרים השתפר 
באופן משמעותי והסימפוטמים של ADHD פחתו .
בשנת 2004 נערך מחקר שבחן את השינויים בפעילות המוח לאחר אימון מוחי.
החוקרים ערכו שלושה ניסויים, האימון המוחי נמשך חמישה שבועות הפעילות נמדדה ב-FMRI לפני, במהלך ואחרי האימון.
לאחר האימון, הפעילות המוחית הקשורה לזיכרון העבודה גברה בגרעין האמצעי פרונטלי (middle frontal gyrus) וגם
ב- superior and inferior parietal cortices. השינויים בפעילות הקורטיקלית עשויים להוות ראיה לפלסטיות המוח במערכות
הנוירונים הקשורים לזיכרון העבודה כתוצאה מהאימון המוחי .
בשנת 2005 נערך מחקר על 53 ילדים המאובחנים כסובלים מ-ADHD .
המבדק שנערך לאחר האימון הציג הגדלת טווחי זכירה של קבוצת הניסוי בהשוואה לקבוצת המחקר.
המבדק לאחר שלושה חודשים הראה תפקוד זהה בקבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת .
באותה השנה נצפו מגמות שיפור כשאומנו יכולות קשביות בקרב ילדים בגיל גן עם התפתחות תקינה.
אימון במחקר נעשה באמצעות תוכנת מחשב בליווי מאמן מבוגר. תוצאות המחקר הצביעו על מגמת
שיפור בקרב הילדים שעברו את האימון הפרעות קשב וריכוז.
בשנת 2009 נערך מחקר שבחן את השפעת השילוב של ריטאלין עם אימון קשבי ממוחשב בקרב 25 ילדים עם ADHD בגילאי 8-11.
נמצא כי התרופה שיפרה באופן משמעותי את הסימפטומים והאימון הוביל לשיפור ניכר בזיכרון העבודה .
מחקר זה הצביע על כך שקושי בזיכרון העבודה משתפר בעזרת האימון הקשבי וטיפול תרופתי.
באותה שנה נערך מחקר שהראה כי אימון מגדיל את קיבולת זיכרון העבודה ומקושר לשינויים
בצפיפות רצפטורים של דופאמין (D1).
ארבע עשרה שעות אימון במהלך חמישה שבועות קושרו לשינויים בפוטנציאלי פעולה של רצפטורים מסוג D1 באונות הפרה פרונטלית והפריאטלית.
הפלאסטיות של המערכת הדופמינרגית של קולטני D1 מצביעים על יחסי גומלין בין הפעולה הקוגניטיבית של האימון המוחי הממוחשב לביוכימיה המוחית.
בשנת 2010 נערך מחקר על 52 ילדים ומתבגרים בגילאים 7-17 ומאובחנים כסובלים מ- ADHD.
המחקר בדק את יעילות אימון זיכרון העבודה על שיפור זיכרון העבודה ושליטה ובקרה בקשב.
נמצא כי חל שיפור בחוסר הקשב במספר הכולל של הסימפטומים של ADHD, יוזמה, תכנון וזיכרון עבודה .
באותה השנה נערך מחקר על תשעה ילדים בכיתות ב-ד הסובלים מ-ADHD ושייכים לאוכלוסייה מוחלשת.
התלמידים השתתפו באימון של 40-45 דקות ביום במהלך חמשה שבועות הפרעות קשב וריכוז.
נמצא שיפור משמעותי בשלושת המדדים שנבדקו לאחר האימון נמצא כי
הסימפטומים של ADHD פחתו וכן חל שיפור ביכולת עיבוד ויזואלי ומרחבי.

התמקדות-יתר ורמות אנרגיה גבוהות.
אמנם נהוג לאפיין את הפרעת הקשב וההיפראקטיביות בחוסר קשב, אך כאשר בעלי הפרעת קשב, עוסקים בדבר בו יש להם עניין רב,
הגירויים החיצוניים כאילו נעלמים, והם יכולים להגיע בקלות לרמת ריכוז גבוהה במיוחד ולהתמקד בצורה יוצאת דופן בדבר בו הם
עוסקים למשך זמן רב.
הפרעות קשב וריכוזההשתקעות המוחלטת בפעילות מסוימת מביאה לתחושת סיפוק גדולה
ומאפשרת לבעלי הפרעת הקשבלהצטיין באותו עיסוק שכה מעניין אותם הפרעות קשב וריכוז.
גם להיפראקטיביות יש צד חיובי.
האנרגיה הרבה שקיימת אצל אנשים בעלי הפרעת קשב והיפראקטיביות ואשר מפריעה להם כאשר הם נדרשים לעסוק בנושאים
שלא מעניינים אותם וכאשר חוסר הקשב שלהם הוא גדול, יכולה להיות מתועלת למטרות חיוביות במקרים שאנשים אלה נחושים
לבצע משימה שמעניינת אותם ולהביא את אותם אנשים לעבוד שעות וימים ארוכים תוך הרגשת סיפוק רב.
תכונות אלה הן גם תכונות שנדרשות פעמים רבות בעולם העסקים הפרעות קשב וריכוז.

הפרעות קשב וריכוז צייד בעולם של חקלאים.
גם במנוחה הקשב מופנה לכל כיוון, וכל הפרעה חיצונית מושכת אליה תשומת לב להפרעות קשב וריכוז.
תאוריית ה"צייד בעולם של חקלאים" הוצעה לראשונה על ידי טום הרטמן (Thom Hartmann),
פסיכותרפיסט שעבד עם ילדים עם הפרעת קשב.
זוהי תאוריה אנתרופולוגית המסבירה את מקורותיה של הפרעת הקשב וההיפראקטיביות במעבר של בני האדם מחיים בחברות לקט-ציד לחברות חקלאיות.
על פי התאוריה, בחברות לקט-צייד יש לאנשים עם הפרעת קשב יתרון הישרדותי.
הקשב של הגברים הציידים שרגיש להפרעות מהסביבה,
בעיקר הפרעות רעש, הפרעות קשב וריכוז היכולת לעבור למצב של התמקדות-יתר במצבים של סכנה, רמת האנרגיה הגבוהה, האימפולסיביות, הנטייה לקחת
סיכונים והחיפוש אחרי אדרנלין -כל אלה הם תכונות מאפיינות של הפרעת הקשב וההיפראקטיביות. עם הזמן כשהאדם עבר לתרבויות חקלאיות,
חלה הסתגלות אבולוציונית וכיום רוב האנשים חסרים את מאפייני הפרעת הקשב וההיפראקטיביות.
הרטמן משער גם שבחברות של מהגרים, כמו החברה האמריקאית למשל, שיעור הפרעות קשב וריכוז
האנשים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות הוא גבוה מבחברות אחרות של יושבי קבע.
מנקודת המבט של תאוריית הצייד בעולם של חקלאים, הפרעת הקשב וההיפראקטיביות
אינה לקות, אלא צורת פעילות שונה של המוח שיש לה יתרונות במצבים מסוימים הפרעות קשב וריכוז.
הרטמן שם דגש על היתרונות האלה ומציע לאנשים שההפרעה קיימת אצלם להכיר
את היתרונות האלה ולבנות את חייהם בהתאם. למשל, בחירת מקצועות כמו כירורג,
או כבאי שדורשים התמקדות-יתר תחת לחץ, עיסוק ביזמות או בשוק ההון, שבהם יש הפרעות קשב וריכוז
כל הזמן גירויים חיצוניים השומרים על עניין והתמקדות-יתר, ודורשים תפקוד בסביבה
המשתנה כל הזמן, הפרעות קשב וריכוז או ספורט שמשלב גם הוא את כל התכונות האלה.
 
 הפרעות קשב וריכוז | ריטלין | היפראקטיביות | תחליף טבעי לריטלין | בעיות קשב וריכוז | טיפול בהפרעות קשב וריכוז | הפרעות קשב וריכוז אצל וילדים | הפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים
נכתב על ידי , 29/8/2011 21:09  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בת: 33

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: הורים צעירים , בדרך להורות , בריאות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לretalex אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על retalex ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ