לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

טעימה ממחשבותיה של סופרת לעתיד


לילה בלי חלומות הוא פשוט בזבוז של זמן...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

4/2012

כוכבים זה לא רק מושג אסטרונומי


אני לא מרגישה כמו עצמי, לפחות לא כמו זאת שכולם חושבים שאני.

במחשבה לאחור, אני מניחה שנראיתי כמו מפגרת.

אבל, באותו הרגע הרגשתי כמו האדם הכי יציב, רגוע, ונהדר בעולם.

אתם מכירים את זה, שלפעמים אתם מרגישים שאתם צריכים לצאת החוצה ופשוט...לנשום? שאתם צריכים רק כמה דקות להתנתק מהכול?  מהעבודה, מהלימודים, מהחברים, מהטכנולוגיה, או באופן כללי, מהחיים?

במקרים כאלה אני בדרך כלל פותחת ספר, או ישנה. אבל הפעם הרגשתי שזה לא יספיק, שמה שאני צריכה זה דבר אמיתי, זה רק לשבת ולחשוב, להיות עצמי, לבד, בלי שאף אחד יפריע לי.

עמדי מול החלון ונשמתי את האוויר שבחוץ, ורק רציתי לצאת מפה, אז יצאתי. פתחתי את הדלת ויצאתי לגינה, בקור וברוח, כשאני יחפה.

עמדתי באמצע הדשא והרחתי את האוויר הנקי (יחסית), הסתובבתי סביב עצמי ונשמתי, הסתכלתי על השמיים, על הכוכבים, ונשמתי.

לאחר כמה דקות התחיל לכאוב לי הצואר מהסתכלות למעלה ונהייתה לי סחרחורת מהסיבובים.

אז התיישבתי על הדשא, נשכבתי עליו, והמשכתי לנשום. לאט ובטוח.

ובשמיים היו כל כך הרבה כוכבים, יותר משראיתי אי פעם, וכולם זהרו ונצצו. ורקדו.

לא הזיתי, וזה לא היה מהסחרחורת, אני בטוחה שהם רקדו.

וכוכב אחד צד את מבטי. הוא היה יותר זוהר מכל השאר, ולא משנה כמה ניסיתי, לא יכולתי להתיק ממנו את מבטי.

ואז ראיתי. הוא לא רקד.

הוא פשוט היה שם, מעוגן לשמיים, מבלי לזוז, ונותן לאפלה לעטוף אותו ולהסתיר אותו מהשאר.

כאילו, הוא פחד, או התבייש שכולם יראו אותו, פחד להצטרף לכולם בריקודים, לא רצה שיצחקו עליו, והעדיף להסתתר.

הרגשתי שהכוכב הזה הוא אני.

הרגשתי מחוברת אליו,והוא תמיד היה מעלי, לא משנה לאן זזתי.כאילו אני העוגן שמחזיק אותו.

ובעודי חושבת, הרגשתי שאני לא רוצה להיות ככה, מעוגן מהפחד, רחוקה, מסתתרת מהשאר, והחלטתי שאני רוצה להשתפר, להיות אני, בצורה הכי טובה שאני יכולה. בלי הצגות ובלי זיופים, רק אני.

ובעוד ההחלטה נרקמת במוחי, ראיתי שהכוכב מתחיל לזוז, וככל שנהיתי יותר נחושה לגביה, כך הכוכב התחיל לזוז מהר יותר, קדימה אחורה, שמאלה ימינה, סביב עצמו, ועוד ועוד צעדים.כאילו העוגן הורם והוא חופשי.

וככל שהוא המשיך, כך הכוכבים האחרים היו יותר קרובים אליו, וכך אורם שלהם התעצם ככל שהתקרבו.

וכך שכבתי לי על הדשא, והתבוננתי בהם עד שפסקו הריקודים, והרגשתי הכי טוב שיכול להיות, הייתי רגועה, והרגשתי חופשיה.

הרגשתי שאני גם יכולה לעשות את זה, להשיל את הפחד, להרים את העוגן, ולרקוד, להיות מי שאני רוצה להיות מבלי שמשהו יחזיק אותי. בגלל שאם הכוכב יכול אז גם אני.

כי הוא הכוכב שלי, ואני הכוכב שלו.

ואני יודעת, שבכול פעם שאני ארגיש שקשה לי ואני רוצה להתפוצץ, אני אחשוב על הכוכב הזה, הכוכב שלי, ואתמודד.

אני מקווה שאני אצליח לעמוד בהחלטה הזו, כי הדרך עוד ארוכה ויש הרבה מה לעשות.

ואני מקווה שגם אתם תצליחו למצוא את הכוכב שלכם, זה שיעזור לכם וילמד אתכם על עצמכם. ושתימצאו זמן פשוט, לשבת ולחשוב, להירגע, ולהתחבר למי שאתם באמת. להתחבר לכוכב שלכם כדי שגם אתם תוכלו לנצוץ ככה ולזהור, כדי שהאפלה לא תסתיר אתכם מהשאר, כדי שתוכלו לרקוד ביחד עם שאר הכוכבים.

והאמת, שאני לא דון, ולא לוסי, ולא איימי, והתחלתי את הבלוג הזה כשהייתי מישהי אחרת, הרגשתי כמו אף אחת, וסתם רציתי לעשות שטויות. אבל האמת שאני יודעת שאני יכולה אחרת, שאני יכולה להתגבר על כל הבעיות שלי, ופשוט להתמודד עם המציאות, ועם העובדה שאני כנראה לא אקבל את המכתב שלי להוגוורטס, ואני לא אהיה שום דבר מדהים ומגניב ועל טבעי, אלא, אדם פשוט שיודע להעריך את החיים, ואת המתנה הנפלאה שניתנה לו.

בגלל שאני מי שאני, ואני כוכב, וכך גם כל אחד אחר, אתם רק צריכים למצוא את הכוכב שלכם ולהתחבר אליו. כי בכל אחד יש כוכב, ואתם רק צריכים למצוא אותו.סבבי

 

חג שמח ונהדר לכולם.

אני

נכתב על ידי Bored girl in a different world , 11/4/2012 22:36  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  Bored girl in a different world

בת: 17

תמונה




587
הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , מתוסבכים , שטויות וכיף
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לBored girl in a different world אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Bored girl in a different world ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ