לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

mybabymylife



כינוי:  mybaby

בת: 25




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2011    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2011

את חלק מאבא וגם חלק מאמא - חלק 1


חלק 1 - 4 תגובות על הסיפור הזה וממשיכה לחלק 2 מותח יותר.


"סעידה, עוד אמא לך שרה, סעידה תקווה וחלום, את חלק מאבא - וחלק מאמא, סעידה, נשמה של אמא..."

 

"אני כול כך מפחדת בני, עם לא אוכל להביא לעולם לא ילד? אם התוצאות יהיו שליליות כמו שהיה בבדיקות הקודמות?, מה יהיה עלינו?"
"אל תדאגי אישה יפה שלי אני מבטיח לך שבסוף הכול מסתדר."
"בני ונורית חדד?" ניכנס הרופא אל החדר שבו המתנו לו. הבטנו אליו כאחד - והנהנו בראשנו כתגובה של "כן".
"אני מצטער, גם הפעם התוצאות שליליות."
"אמרתי לך! אלוהים שונא אותי, אני לעולם לא אוכל ללדת, למה מה עשיתי מה עשיתי שזה מגיע לי?" קמתי ורצתי כמה שיותר
רחוק מהבית החולים. "תודה לך דוקטור ומצטער" - "זה בסדר,זה טבעי שאחרי בשורה כזאת כל בחורה תקבל את זה ככה."
ומיד יצא אחרי.
המתנתי לו בחנייה ליד האוטו יושבת על המדרכה, ולא מפסיקה לבכות, הוא ניגש אליי מאחורה התיישב מאחורי,
וחיבק אותי תוך כדי שראשי מונח על כתפו.
"זה לא יתכן שאני לא יאוכל להביא ילד, ילד שלי ושלך, אנחנו כבר שנתיים נשואים ו5 שנים ביחד בכללי, ולא הצלחנו 5 שנים
להביא ילד, אני אף פעם לא הוכל לדעת מזה להיות אמא, מזה להחזיק ילד בידיים להעניק אותו, ללמד אותו את הצעדים הראושנים, לדבר איתו,
לבכות איתו, לחבק איתו, להרדם איתו, לחמם אותו שקר, להלביש אותו בבגדים הקטנים, להסניף את הריח שלו, ללכת איתו ליום הראשון לכיתה , לראות אותו צומח וגדל לי מול העיניים, מה יהיה עלינו?"
"דיי נורית, אני לא מכיר אותך ככה נשברת, אנחנו נצליח ו..."
"אנחנו לא! די לנסות לנחם, להזכירך זה גם אתה בעיניין כאן לא פחות ממני!" קטעתי אותו באמצע המשפט.
סרררה לה שתיקה של מספר דקות עד שבני החליט לשבור אותה.
"מה את אומרת שנאמץ ילד?"
התסכלתי עליו לתוך העיניים שבעיניי הופיע קצת מבט של כעס.
"תגיד, אתה שפוי? למה אני צריכה לזעזאל לאמץ ילד שהוא לא שלי? שלא אני סחבתי אותו 9 חודשים, אני לא מאמינה בכלל ששאלת את זה"
קמתי וניכנסתי לאוטו, הוא קם וניכנס אחריי ונסענו לבית של חמותי, כל הדרך עבר בשתיקה,שמתי לב שהוא ניסה מדי פעם לזרוק מילה או שניים כדי לפתח שיחה,
אך שתקתי כל הדרך.
הגענו, דפקנו בדלת, אחותו של בני פתחה לנו "הו הזוג הצעיר והנעלם נזכר לבקר."
נתתי חיוך מאולץ למרות מה שקרה לי לפני מספר שעות. "היי, מה שלומך שחף?" הגבתי.
היא הסתכלה עליי ואני עלייה, בני כבר ניכנס הבית ואני אחריו היא סגרה את הדלת ותפסה לי את היד ולקחה אותי למטבח.
"בסדר,  אני מכינה לנו קפה ואת מספרת לי הכול, ואיך היה בבדיקות." שכחתי לציין שאני ושחף חברות די טובות, בהתחלה אני והיא ממש לא התסדרנו,
עד תקופה שלא מזמן שאימי נפטרה, היא באה לנחם אותי ולאט לאט התקרבנו, לפעמים תההתי עם היא התקרבה אליי מרחמים. למרות שאני ממש לא זקוקה לזה!
"הנה הקפה שחור חזק כמו שאת אוהבת"
"תודה ,איפה ההעוגיות גברתי?" חייכתי וקרצתי לה.
"כבר מביאה, אני חושבת שיש לי בחדר עוגיות שמזה תאהבי,כבר חוזרת"
חיכתי לה והתיישבתי על הכסא שבשולחן המטבח.
הרגשתי משיכה קטנה בחולצתי ליד האגן שלי. "אמא יש לי פיפי"
הסתכלתי לאחור, ראיתי את דנה הקטנה בת ה4 ( הבת של אחותו של בני, שחף).
קפאתי כמה דקות, עם מחשבות רבות וכמעט ברחה לה דמעה. אך מהר העפתי אותה.
"בואי מאמי אני יקח אותך להשתין, את כבר ילדה גדולה את יכולה ללכת להשתין לבד" היא חייכה לי עם שתיקה של ילדה קטנה ושובבה.
שחזרתי לשולחן שחף חיכתה לי עם הקפה והעוגיות. "ברחת לי?"
"הבת שלך התבלבלה חשבה אני זאת את, הייתה צריכה פיפי אז לקחתי אותה."
"אני גאה בך." שתינו חייכנו, 2 דקות של שתיקה עד שפתאום פרצתי בדמעות, ושברתי אותה ופרקתי הכול על מה שעובר עליי ומה שהיה יום, והיא תמכה בי והבינה אותי."
הגיעה שעת הלילה אני ובני נפרדנו מכולם לשלום ונסענו הבית, שהגענו הייתה עדיין תשתיקה הזאת. ניגשתי לכיוון החדר שהכנו ותיכננו לילד שלנו,
שכול כך רצינו, איך הקירות מקושטים המיטה הקטנה המשחקים והדובים, זה לא יכול להיות שלא יהיה פה ילד חשבתי לעצמי ." טוב אני ניכנסת למקלחת"
אמרתי, לקחתי את המגבת שלי ונכנסתי למקלחת, בעודי מתרחצת עולות בי המחשבות שוב, לזעזעאל זה לא הולך כנראה לעזוב אותי.
עד שיד נגעה בראש שלי ומהר לבטן שלי וקטעה לי את חוט המחשבה.

_____________________________________
זה סיפור אחד המרגשים שעלו לי לראש,
אני אשמח שתגיבו ותרשמו למנויים- על מנת שהוכל לעדכן אותכם בחלק ה2. 

נכתב על ידי mybaby , 1/11/2011 09:14   בקטגוריות סיפורים  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





139
הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , תינוקות , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmybaby אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mybaby ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ