לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בית קברות לפילים


עקשנות, בערך

Avatarכינוי: 

בן: 25





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

11/2019

קרב?


יכול להיות שלקחתי על עצמי יותר מדי הסמסטר.

אבל עוד לא נשברתי, ואני מתאמץ להצליח את כל מה שאני רוצה להספיק.

 

התעצבנתי להחריד היום על אחד הקורסים. ספציפית על אחד המתרגלים. הוא מכיר אותי, אני מכיר אותו, והאהבה בינינו לא קיימת בלשון המעטה. 

אז הוא החליט להתנכל אלי בקורס הזה. להתעלם מהשאלות ששאלתי על התרגיל, כי יש בו בעיות.

סבבה.

אני לא אתן לו שום הזדמנות לפגוע בי.

האמת? אני קצת מתרגש מהתחרות לכאורה הזו. 

אוכיח לעצמי מה אני שווה במצבים כאלו, ביחס למה שהייתי בעבר.

 

 

הו כן. הנה היהירות הקלילה שלי יוצאת.

נכתב על ידי , 12/11/2019 00:12  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ידעתי


שתגיע ירידה.

בלי סיבה באמת, נהייתי כועס על כל העולם וחסר כל אנרגיה.

אני כן מתמודד יותר טוב, אבל ללא ספק חמישי היה פסגה בתחושות, ועכשיו יורדים קצת למטה.

 

 

איזה מזל שיש אותה, לשמוע ולהרגיש קול כמו רוח.

 

אהיה בסדר, אפילו דיי בקרוב.

 

נשאר עם הראש מורם.

 

נכתב על ידי , 9/11/2019 21:42  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עולמות


יש לי הרבה מאוד מחשבות בראש אבל אני לא מצליח לנסח אותן. 

אולי כי טוב לי. אולי כי לא ציפיתי שיקרו היום שני דברים שקרו.

אני מאוד מודע לכך שמתישהו אחרי העליה הרצינית שקורית עכשיו תגיע ירידה.

אבל אני במקום טוב. הרבה מהדברים ששנים, באמת שנים, אני מנסה לשנות ולשפר ולהתמודד איתם כמו חוסר הבטחון, תחושת החמצה, פחד מלהישאר לבד, פחד מרגשות אשם, דאגה שהרסתי אנשים, דאגה שהמשקעים עוד קיימים, דאגה שההתבגרות לא תספיק - מתבדים לאחרונה. אני יודע להתמודד יותר טוב, משמעותית. 

משהו בי בריא יותר.

אני צריך לשמור על זה, גם בירידה שתגיע.

 

כן זו בערך הפעם ה100 שאני מפרסם את השיר הזה פה.

אבל נו המילים.

 

אסף.

נכתב על ידי , 8/11/2019 01:31  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כדאי


אולי כדאי שפעם ב25 שנה תהיה "מסיבת" (בחייאת) יום הולדת שאני באמת נהנה בה. 

זה לא שלא נהנתי לציין את יום ההולדת בשנים שעברו, עם אנשים בודדים בכל פעם.

אבל הפעם היה שונה.

 

יפה מדי

 

"That's real good news for me ~"

_______________________

"תואר במתמטיקה?"

נכתב על ידי , 6/11/2019 15:52  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני עושה 3 קורסים ענקיים, אחד בינוני ואחד קטן.

אני ממשיך עם היפנית.

מתחיל לפחות שני פרוייקטים דיי גדולים שמרגשים אותי, אחד יותר ואחד פחות.

בנתיים מחזיק מעמד עם אוכל טוב.

משתדל לשמור על סדר.

 

הנסיבות גרמו לי לחשוב על מי שאני היום לעומת מי שהייתי לפני בערך 5 או 6 שנים.

אני יכול בכנות לומר שעכשיו אני הגירסה הכי טובה שלי, גם אם לא מושלמת. לעולם לא אהיה.

אבל יש בי בטחון עצמי, בדברים מסוימים. ישבנו בערך שעה וחצי להעלות רעיונות לפרויקט, ואיכשהו ניסיתי לכוון אותם לשאלות שנכון לשאול כדי לקדם את הפרוייקט הזה. היה לי את הבטחון לעשות את זה, בטח עם שתי דמויות מאוד כריזמטיות, כי אני יודע מה היכולות הפדגוגיות שלי.

יכולתי לבדוק קורס קליל הסמסטר, ולעשות לעצמי חיים ממש קלים, אבל העדפתי להחליף לקורס משמעותית יותר קשה, ולמקם את שעת הקבלה שלי בזמן שאנשים יוכלו להגיע אליו, כדי לעזור. אני יודע שאני מסוגל. ישבנו בחדר בספריה, ותוך דקה נכנסו שני אנשים לשאול אם אני פנוי לעזור עם תרגילים. 

אולי כדאי לומר את זה פה בתור התחלה, לפני שאני מנסה לומר את זה בקול רם - 

אני מאוד, מאוד אוהב לעזור לאנשים שרוצים להבין. אני אעשה מאמצים לא סבירים בשביל זה. זה ממלא אותי גאווה, לדעת שאני מסוגל לעזור ככה להבין. 

ויש כמה אנשים שהייתי רוצה שידעו את זה.

אבל אני חושש מההשלכות.

 

 

 

הם מתאחדים, לא ברור אם עוד להופעות בודדות או משהו יותר רציני, אבל אסף של כיתה ט' עד י"א מתרגש מאוד.

 

You're just a sad song with nothing to say.

 

נכתב על ידי , 5/11/2019 00:04  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לחשוב ונוסטלגיה


הריצה היום היתה קלה מבדרך כלל. אניל א מעייף את עצמי בריצות באופן כללי, אבל היום פשוט לא הרגשתי אותה. חשבתי המון. זו הסיבה שאני אף פעם לא רץ עם מוזיקה; אני מנצל את זמן הריצה לניקוי ראש. אני לא חושב על לימודים (למרות שזה כיף), לא חושב על חשבונות שצריך לשלם, משימות שצריך לטפל בהן. אני חושב על כל האינטראקציות שהיו לי בימים האחרונים. בעיקר אינטראקציות מפתיעות. 

ראיתי את ק' בקמפוס, כמו שידעתי שיקרה.

א' ענתה חזרה להודעה, לראשונה מזה בערך חודשיים (מזל שהיא בחיים).

פ' נעלמת, אבל לא היו לי הרבה ציפיות.

ש' במקום טוב ממש, ואני כל כך שמח בשבילו אחרי חצי שנה של סבל שהיה בה.

 

הפער בין איך שתקשרתי עם אנשים בעבר לבין היום, הוא לא ניתן לתיאור לדעתי. אני חושב שמילת המפתח היא ביטחון, אבל זה לא בדיוק בטחון עצמי. זה משהו אחר. זה בטחון משולב עם מודעות. יכול להיות שאני בכיוון טוב. קשה לי לומר.

 

אכלתי ארוחת ערב של כיתה ו', מול פרק מתוכנית שראיתי בכיתה ו'. לראשונה הרגשתי באמת, באמת - נוסטלגיה. 

 

 

זה יותר דג זהב מכל דבר אחר.

נכתב על ידי , 1/11/2019 19:52  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 






© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לA Gold Fish אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על A Gold Fish ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ