לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

דנה על הכל



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2011    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

8/2011

פמיניזם, הטרדה מינית ואפליה (מתקנת?)


הייתי בת  13, נאיבית ,כאשר חוויתי תקיפה מינית אשר שינתה את חיי לצמיתות, שהמיתה את הילדה 'ההיא' שלא זכור לי שאף אחד התאבל עליה. אף אחד לא חיפש אותה שוב לאחר מכן. היו אלה זמנים אחרים, בהם לא היו מספיק 'ליאניות

לא היתה אז את המודעות והפתיחות שיש היום לנושא ועל אף שסיפרתי ל'מישהו מבוגר', טיטאו את המקרה שלי תחת השטיח במופגן.

אולי אם הייתי פוגשת ליאן רם אחת, שהיתה מניפה את חרב הצדק למעני כפי שהיא מנסה לעשות כיום עבור כולנו,  חיי היו נראים אחרת.  

עברו 16 שנה. מאז, חוויתי עוד אלפי הטרדות ברמות כאלה ואחרות, כמו רבים מכן- הקוראות אותי עכשיו. בגרתי. אני אמא. וכאמא אני מכירה היטב את הסכנות האורבות בחוץ לילדינו. חוויתי אותן על בשרי

וממרומי מעמד זה כיום, אני מרשה לעצמי באופן אובייקטיבי להעביר ביקורת על הגישה בה נוקטת ליאן רם במאמר שלה. על מנת לבסס את טענותיי באופן ישר והוגן נתחיל ממה זה בעצם פמיניזם?

 פמיניזם על פי הגדרתה זו תפיסת עולם המתנגדת לאפליית נשים וקוראת לשוויון בין המינים

עכשיו אמשיך תוך שאני מתבססת על כך ומביאה ציטוטים מתוך כתבתה של ליאן.

 

ליאן פותחת את הפוסט

 

"יובל לובשת חצאית שמכסה בקושי את התחת וחולצה צמודה, מותחת את עצמה הכי גבוה שאפשר כדי לכרוך חבל מעץ בצד אחד של המאהל, אל עמוד בקצהו האחר, שישמש אותנו לתליית "כביסה": חולצות עם סלוגנים פמיניסטים. לו הייתי עוברת שם בלי לדעת במי מדובר הייתי ודאי חושבת: "עוד אחת שמחפצנת את עצמה ומנסה להשיג תשומת לב בזכות הגוף המרהיב שלה".

 

פה לטעמי, עשתה ליאן את הטעות הראשונה שלה באופן הצגת הדברים. היא מודה, כלוחמת צדק של ממש כי היא, בדיוק כמו הגברים שבהמשך תערוף את ראשם על אותו דבר בדיוק, שופטת נשים על פי לבושן ומתייגת אותן. ובכל זאת, אני מבינה כי יש הבדל בין תיוג אנשים על פי מראם החיצוני לפגיעה ממשית בהם. 

אך ליאן מבלבלת והופכת נורמה חברתית למלחמת מינים. מה לעשות, לפי הנורמות החברתיות של היום, לא מקובל להיישיר ישבן לעומד מולך.

(על אף שעושים זאת יותר ויותר אנשים ומי יודע, אולי בהמשך נפשוט כולנו את המכנסיים. סליחה- את החצאית). 

אי אפשר להתעלם מהעובדה שאם היה עומד באותו מקום גבר בלבוש מינימאלי ומוחצן וישבנים מציצים הוא היה זוכה גם כן להתלחששויות, הערות וצחקוקים. לנו מותר- לגברים אסור.

ליאן ממשיכה וכותבת: 

 

"הפלא ופלא, לא צריך להמתין הרבה עד שמישהי מציבה אותה על דוכן הנאשמות. שנייה אחרי שיובל מספרת בעלבון על הנכה, שממקום רבצו על הקרקע נטפל למיניות שלה, נמצאת מי שמסבירה לה שבלבוש פרובוקטיבי פחות - זה לא היה קורה.

נשמע לכן מוכר?" 

 

האמת-לא ממש. אני פשוט לא זוכרת מתי פעם האחרונה הילכתי במודע, בפומבי, בין אנשים זרים עם הטוסיק בחוץ... 

 על אף כוונתה הטובה מפריעה לי גם הבחירה בדוגמא זו להטרדה מינית. הטרדה אינה תלוית- לבוש או מראה.  גברים ונשים מוטרדים על בסיס יומיומי גם מבלי שיחשפו ישבן. 

עוד כותבת ליאן: 

"אני מנחשת שכן, כי מבחינה סטטיסטית, כל אחת ואחת מכן היא נפגעת עבירת מין. אחת מחמש נשים בישראל נאנסת, אחת משלוש נשים מותקפת מינית, כל ילדה שביעית חווה אונס בביתה, וכל אחת ואחת מאיתנו עוברת הטרדות ברחוב, בתחבורה ציבורית, בעבודה, בלימודים, וגם במאהל.

לזה קוראים טרור מיני. ובדיוק כמו טרור על רקע לאומני, הוא לגמרי לא צפוי.

אם פעם היית עולה על אוטובוס בלי לדעת מתי יתפוצץ, היום את חיה במציאות בה את לא יכולה לנחש מאיפה תגיע ההטרדה הבאה. או התקיפה, או האונס. נשים בישראל דרוכות, והדריכות הזו מגבילה את חופש התנועה שלנו. את חופש הלינה במאהלים, את הזכות לקחת חלק בשיח, לנסח עם כולם וכולן רשימת דרישות מהמדינה." 

 

אין לי כל ביקורת. ליאן ניסחה היטב את הלך הרוח לא בעיר שלנו, בארץ שלנו, אלא בעולם כולו. עצוב כמה שזה נכון. אני רק לא מבינה איך הערה סקסיסטית על חשופת ישבנים מפריעה למישהי לנסח דרישות מהמדינה. את המחאה הזו מנהיגות נשים. "מחאת האמהות הצרכניות" "מחאת העגלות" אוהל 'מתפקדות'... אם להיות צינית, על אותו משקל בדיוק ניתן לומר כי אותן מתערטלות (או מתערטלים) מפריעים לאחרים להתרכז במחאה, קשה נורא כשישבן בוהה בך חזרה וזו תהיה שטות גמורה לטעון טענה כזו נכון?! 

נכון!!  

ליאן, אל תמעיטי בערכך ובערכן של אחיותייך הנשים. אתן לא נותנות שדברים כאלו יפריעו לכן. אתן יותר חכמות וחזקות מזה- אתן תקימו אוהל 'התפקדות' כתגובה!  הנושא האמיתי הוא, האם מישהו עבר על החוק? ואם מישהו עבר על החוק- גבר במקרה הזה והטריד מישהי מינית, למה הוא לא מטופל על פי החוק? 

אני יודעת, זו שאלה טובה. 

ישנם שישה סעיפים בחוק המוגדרים כהטרדה מינית. לי הם נראים מקיפים למדי, יתכן שליאן וחברותיה מפרשות הטרדה מינית באופן שונה והן יכולות להיאבק על מנת לשנות את החוק. אני הייתי מתרכזת דווקא בהחמרת הענישה. גם על הטרדות מילוליות בלבד. בינתיים, החוק עומד לרגליהן של ליאן וחברותיה והן יכולות לעשות בו שימוש בכל עת. הן לא חייבות לחכות לשוטר התורן שיהיה שם במקרה לשמור עליהן, אלא ממש לגשת ולהתלונן. הרי הן לא מתחבאות בחסות השתיקה, הן קמו והן עושות מעשה. מקימות מחאה בים המחאות. השאלה בהקשר של הטרדה מינית, על מה הן מוחות? במידה ומדובר במעשה הטרדה המוגדר כך בחוק- הגישו תלונה. אין משהו מרתיע מזה נכון להיום.  (יש לדאוג שגם יובל בעלת הטוסיק המפורסם תקרא ותבין את החוק היטב. שתקרא גם את מה שכותבת ליאן  בחכמה רבה בהמשך הכתבה "אתן חייבות לוודא שגופכן לא יהיה הפקר" ) 

אני חוזרת לכתבתה של ליאן: 

 

 "עיר האוהלים 2011 – כאן מתגורר האונס הבא". את השלט הזה הצבנו על האוהל הפמיניסטי ברוטשילד, כדי לעודד אנשים לשיחה. "זה באמת נורא", הסכימו איתנו שני גברים ששמעו על האלימות המינית במאהלים, "חבל שהמשטרה לא מתגברת את השמירה".

התאפקנו עם החיוך הציני, ותהינו למה להציב שמירה רק כאן.האם הטרדות הן נחלת המאהל בלבד? הרי הן בכל מקום, כל הזמן, מתבצעות על ידי אנשים בכל הגילאים, בכל הצבעים, מכל העדות והלאומים. האם בכל מקום נציב שמירה משטרתית? הלנצח נהיה תלויות בהגנתם של גברים? אנחנו רוצות אחרת." 

רגע רגע רגע, עצרו. אני חייבת לחזור לשם: 

"... הרי הן בכל מקום, כל הזמן, מתבצעות על ידי אנשים בכל הגילאים, בכל הצבעים, מכל העדות והלאומים." 

הרשו לי לתאר לכם כיצד הייתי מנסחת זאת לו הייתי חותרת לשוויון: 

הרי הן בכל מקום, כל הזמן, מתבצעות על ידי אנשים בכל הגילאים, בכל הצבעים, מכל העדות הלאומים והמינים !!! 

כן! אני יודעת! זה שוק! גם גברים מוטרדים מינית!

נכון, יחסית לנשים הם מוטרדים פחות (בהרבה?) באמת שאין טעם להתעסק בסטטיסטיקות כי המודעות אליהם פחותה משל נשים והם לא יתלוננו.  נקודת צביעות פמיניסטית ידועה מס' 2 בכתבה זו. 

ליאן וחברותיה קוראות לשוויון

הן זועקות כי גברים מטרידים מינית ומפלים אותן על רקע מיני ועושות אותו דבר. 

הן יקראו לזה 'אפליה מתקנת' רק ש- 

אין דבר כזה אפליה מתקנת! 

אפליה זו אפליה, זו אפליה.

רוצות שוויון?

אם ככה, הגיע הזמן שנפסיק להתייחס אל עצמנו כאל קורבנות בגלל שאנו נשים. לדרוש זכויות לא כנשים, אלא כבני אדם-

 כי אנו חלק אינטגרלי מהמערך הקיומי על כדור הארץ.   ללא קשר למה שיש לנו בין הרגליים.  

רוצות שוויון? הפסיקו להתייחס אל גברים כאל גורם מפלה ומטריד. שתפו אותם במאבק. אל תפלו אותם במאבק צודק זה.

מאבק שהוא לא נשים נגד גברים, אלא מאבק על זכויות, כבוד, שוויון וצדק אמיתי. 

נגד הטרדה מינית ואלימות ככלל-לשני המינים. 

 

קישורים:

כתבתה של ליאן רם

 

הקבוצה של 'מתפקדות' בפייסבוק- שם דווקא מודגש כי הפעילות היא למען שני המינים.

 

מספרי חירום לנשים וגברים באתר 'שוברות שתיקה'  (אתר שנעזרתי בפורום שלו ברגעים קשים בעצמי) 


נכתב על ידי dana aharon , 17/8/2011 19:28  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  dana aharon

בת: 37




238
הבלוג משוייך לקטגוריות: התנדבות ומעורבות חברתית , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לdana aharon אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על dana aharon ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ