לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לכל אחד יש רגעים של שיגעון,


לי פשוט יש יותר מכולם

Avatarכינוי:  •אמצעית•

בת: 17

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2015

נחמד לי


גם אתמול וגם היום כתבתי קצת, נכון לא התקדמתי הרבה אבל כבר מלא זמן אני מנסה לכתוב קצת וכל פעם לא אוהבת ומוחקת ואתמול והיום הצלחתי לכתוב ודווקא להרגיש טוב עם מה שכתבתי!

עשינו חברה ואני שיעור חינוך/חברה לכיתה שלי, היה מצחיק ממש, כולם זרמו וצחקו ונהנתי ממש.

 

בנוגע לבריאות הכאבים התחזקו קצת בימים האחרונים, אבל שלחו איתי לעוד כמה בדיקות חדשות ויש ממצאים חדשים וזה דבר שקצת משמח אותי. 

 

יש גם מנוחה יחסית מבית ספר אין יותר מידי אירועים.

 

הסתפרתי היום! השיער שלי הוא בנקודה הרגישה שלי, ממש קשה לי שמתעסקים איתו.

לפני שנה וחצי השיער הגיע לי עד התחת וכשהלכתי לספר לעשות קצוות הוא גזר לי את השיער עד השכמות, קיצר עשה לי טראומה.

לקח לי מלא זמן לשכנע את עצמי ללכת לספר ולא לפחד והיום עשיתי את זה! השיער הגיע לי כבר מתחת לתחת כשהוא רטוב וכשהוא יבש הוא הגיע לי עד התחת (יש לי שיער מתולתל מאוד). עכשיו כשהוא רטוב הוא מגיע עד התחת וכשהוא יבש קצת מעל.

סך הכל אני מרוצה, הספר הפעם הקשיב לי ולא עשה מה שבא לו!

 

 

בכללי היו כמה ימים טובים עם תחושה נעימה, שישאר ככה! 

שבוע טוב :)

נכתב על ידי •אמצעית• , 9/2/2015 22:57  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סבתא שלי


לפעמים יש דברים שלוקח להם שניות להיקלט.
לפעמים לדברים לוקח דקות,
לפעמים גם שעות.
אבל יש את הדברים האלה שגם אחרי שיעברו ימים, שבועות, חודשים ואפילו שנים לא יתפסו.
החוסר הזה שנמצא בלב,
התחושה הזאת שמשהו תמיד חסר ולא שלם.
למרות שאנחנו יודעים שזה גלגל החיים ואין מה לעשות,
זה לא נתפס ולא נקלט, לא משנה כמה זמן יעבור.
שילד מקבל מכה לוקח לו כמה שניות להבין שזה קרה,
ואולי לוקחות לו עוד כמה דקות עד שהוא נרגע.
כשמישהו לא מצליח בדבר שחשוב לו, עוברות כמה שעות עד שהוא מפנים,
ואולי יקחו לו כמה ימים ואפילו שבועות כדי שהוא יתאפס.
אבל כמישהו מת ונעלם מהחיים שלך לתמיד,
לפעמים, לפעמים אפילו גם חודשים ושנים לא מספיקים כדי להתחיל אפילו להבין.  

 

 

היום האזכרה, האזכרה של השנתיים, עברו שנתיים, ואני אפילו לא מתחילה להבין.
רוב האנשים לא באמת יבינו למה זה כל כך קשה, ולהרבה אנשים זה אולי יראה מוגזם.
אבל לא כל האנשים יודעים שלא היית סתם סבתא.
סבתא שלי, הסבתא היקרה שלי, גרה איתי באותו בית במשך כל החיים שלי.
סבתא שלי זאת שהייתה כל כך קרובה אלי נפטרה בדיוק ביומולדת שלי לפני שנתיים.
סבתא שלי בסוף החיים שלה בקושי זכרה את האנשים סביבה, אפילו את הילדה הגדולה והיחידה שלה היא חשבה שזאת אמא שלה, סבתא רבא שלי.
סבתא שלי בחודשים האחרונים והכי קשים שלה זכרה בסך הכל חמישה אנשים.
סבתא שלי זכרה חמישה אנשים ואני הייתי אחת מהם, אני היית זאת שהיא עדיין שואלת עליה ולשלומה.
סבתא שלי הייתה הדבר הכי מאושר בעולם כל פעם שהיא ראתה אותי ואת האחים שלי.
סבתא שלי מכל הנכדים ומהילדים שהיו לה שמה תמונה רק של המשפחה שלי מעל המיטה שלה.
סבתא שלי שמה תמונה של נכד אחד לצד התמונה של סבא שלי זכרונו לברכה, והנכד הזאת היא אני.
סבתא שלי הייתה יושבת במשך שעות על גבי שעות ומנסה ללמד אותי לסרוג.
סבתא שלי ואני היינו יושבות שעות ורוקמות ביחד מפות.
סבתא שלי השאירה לי את הטבעת נישואים שלה שלא יורדת לי מהיד.
סבתא שלי שכל פעם שאני רואה סבתא בלונדינית עם מעיל אדום מתחשק לי לקרוא לה.
סבתא שלי חסרה לי כל כך.
סבתא שלי חסרה לי כבר שנתיים וואחד עשר ימים, והזמן רק עולה ויעלה.

 

סבתא שלי, הסבתא היקרה שלי, כבר לא פה איתי. 

נכתב על ידי •אמצעית• , 6/2/2015 10:04  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של •אמצעית• ב-9/2/2015 23:07
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל•אמצעית• אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על •אמצעית• ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ