לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


האמת והשקר לנצח יהיו שזורים זה בזה, כובלים אותנו לאשליה שנבחר.

Avatarכינוי:  Closed Eyes

בת: 26





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2014

החופש הזה


מזמן לא היה לי חופש כזה. מזמן.

כמה הייתי זקוקה לו? נואשות.

אני חושבת שאני צריכה להיות הומלסית מרוב שאני נהנית לעשות כלום בכמויות כאלה. עצלות פשוט לא מוערכת מספיק, כולם בקטע של לרוץ ולעשות דברים. עברתי שטיפת מוח מוצלחת מאוד בשביל להיות חלק מהאנשים האלה במרדף אחרי המוות (כלומר, אנחנו רצים ורצים בלי להנות מכלום עד שאנחנו מתים). מעטים חיים את הרגע (עד רמה שגם כשאנחנו נהנים ממשהו אנחנו מחפשים למקסם את ההנאה כי ברור לנו שהיא זמנית עד מאוד וצריך לדחוס בה הרבה).

אנשים טענו "כשאת בלחץ וסוחטים ממך את המיץ את מגלה מי את באמת. כשאת נאלצת להתמודד עם דברים קשים את לומדת להכיר את עצמך ולהבין כמה חזקה את". WELL, שטויות, כשאני בלחץ אני רק מגלה כמה שאני זומבי בדיוק כמו כולם וחיה כשכפול של אלפי אנשים שחיים את המרדף המעיק הזה יומיום.

אנשים טענו "WHAT DOESNT KILL YOU MAKES YOU STRONGER" אבל... אני לא רוצה להיות חזקה יותר, אני רוצה להנות!

בחופש הזה, בן השבוע וחצי כבר, נהניתי מלרבוץ על הספה ולנמנם. אם היה אלוהים הוא היה יודע שהנפש שלי היא חתול והיה בורא אותי בהתאם. מבחינתי, עצם זה שאני היצור המבחיל הזה שנקרא בנאדם זו כבר הוכחה לאתאיזם.

אני לא אשקר, לא חסרו רגעים בהם הלכתי עם ראש כפוף כי הפיל על הראש שלי הכביד עלי (לימודים). CLEARLY, לא הכביד מספיק בשביל שאני אעשה שיעורים והרבה פעמים פשוט אמרתי לו: "רד ממני רגע, אני אעשה שיעורים בעוד שעה\אחרי האוכל\אחרי הסדרה הזו\אחרי הסדרה הבאה\אחרי השינה...".

בכל אופן, כיף לי! אני פשוט מסתובבת מאושרת עם עצמי ותוהה למה אני טורחת לעשות דברים אם הכל גורם לי סבל. הרי ברור לי שמי שאני בפנים זה יצור מאוד שמח ומשועשע (FROM ABSOLUTELY ANYTHING), איך ייתכן שרק לפני 4 חודשים סבלתי מדיכאון טוטאלי ושקלתי דברים שאסור לשקול?

אני מסתכלת על הבלוגים שלי ולפחות שליש מפרט כאב לא סביר שמשתלט על זמן בו יכולתי לשמוח. לא חבל?

מאוד מאוד חבל. זו לא אני!

השתניתי, אמנם מעולם לא הייתי אופטימית אבל פעם הייתי הרבה יותר שמחה. למה השינוי? כי אני עושה דברים שאני מתנגדת אליהם בתוקף, כי אני מרגישה שאונסים אותי. אני קצת מרגישה כמו בנאדם שכל יום מנסר לעצמו עוד חתיכה מהרגל.

ניסיתי לשנות גישה, זה לא תפס. זה לא תפס כי יש את הקול הזה שבתוכי שאומר: "בשביל זה את חיה? זה כזה בנאלי ורובוטי. את לא בנאדם חופשי". אני רוצה לחיות. זה לא חיים להתבזבז במשרד. 



אין לי כוח לכעוס על עצמי, אני באופוריה מהיופי בעולם שיוצא לי להתענג עליו. מרגש שהכל נראה יותר טוב כשאתה נהנה. השמיים כחולים יותר, החום נסבל יותר, הסדרות מעניינות יותר, הדמות במראה מחייכת בלי בושה, החברים מצחיקים יותר והחתולה שלי... אפילו יותר מושלמת מהרגיל...

כן כן, ברור לי שאני הולכת להתחרט בענק ברגע שאני אגיע לשיעור (או חמור מכך - לבחינות) אבל כרגע... פשוט תענוג צרוף.



האושר נמצא בכל פינה ואנחנו מתעלמים ממנו.

החיים קצרים מכדי לסבול, חייכו חיבוק

נכתב על ידי Closed Eyes , 20/4/2014 22:04  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כשהבחור שלך מצטלם מחובק עם מישהי בפאב


שאלה לגברים:

אם הבחורה שלך יצאה לבלות לילה עם החברות בפאב והעלו לפייסבוק תמונה שלה מחובקת עם גבר שפגשה שם, מה התגובה?

 

שאלה לנשים:

איך תגיבי אם תראי תמונה כזו של חבר שלך בפייסבוק?

 

נניח שהעלו את התמונה עכשיו אבל הלילה שלו עם החברים היה לפני חודש...

 

בבקשה תגובות, אני חייבת לדעת מה נחשב תגובה מוגזמת....


 

עריכה (18.4 18:10)

מדובר על החבר של החברה הכי טובה שלי וכשראיתי את זה פשוט הייתי בהלם.

מסתבר שזה נראה לו בסדר "אם הייתי חושב שיש בזה משהו לא בסדר אז למה שאני אצטלם ככה?". אחרי שהיא שאלה אותו מה הוא היה עושה אם המצב היה הפוך הוא אמר שזה לא הגיוני להשוות בחור לבחורה (מדהים כמה שיש לו סטנדרטים כפולים).

אחרי שטיפה מסיבית כנראה שנפל לו האסימון, במיוחד כשהוא אמר שהוא היה מתפחלץ אם המצב היה הפוך (אפילו שממש ממש קשה לו לתפוס את הקטע הזה שהוא נשפט באותה רמה... הסטנדרט הכפול שלו בלתי יאמן). סה"כ הבחור סבבה, כנראה פשוט לא מאופס על מה בסדר ומה לא בסדר.

נכתב על ידי Closed Eyes , 17/4/2014 20:08  
39 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אם אתה הולך, תבטיח שתחזור, אני לא רוצה להאמין שזו הפעם האחרונה


אני לא אנסה לקבל את זה, אני לא מוכנה לחשוב על זה, זו לא פרידה.

אל תפריע לי להעמיד פנים שזו סתם עוד פגישה ידידותית ושתהיה פה מחר.

אתה תראה, אנחנו עוד נפגש כי לא ייתכן שחברים פשוט יעלמו, לא חברים כמוך.

חלקנו המון אחד עם השני, האמנתי שתשאר תמיד בסביבה, ככה זה צריך להיות.

דיברנו כל כך הרבה ומצאתי בך חבר נפש, אף שלא הסכמתי עם השקפת עולמך.

ראיתי אותך עצבני, ראיתי אותך עצוב, ראיתי אותך כועס.

ראיתי אותך מתחתן וקורן מאושר, סוף סוף זוכה להתקדם בכיוון המיוחל.

דברים מסתדרים בשבילך וזה משמח אותי מאוד אלא שמעולם לא חשבתי על הכיוונים השונים שנקח בחיינו.

לא דמיינתי אותך נפרד ממני, לא חשבתי שזו אופציה. זה מרגיז, איך לא ראיתי את זה קודם?

אל תכעס עליי כי אין לי מילות פרידה, מעולם לא ראיתי בהן טעם.

אני לא חושבת שנגמר, זו מחשבה מתסכלת שאני לא יודעת איך להתמודד איתה.

כלומר, זה פשוט לא יכול להיות, למה שזה יקרה? אנחנו לא מתים!

אני מסתירה את הצד הנידי שלי אבל אני נמנעת מלהקשר ככה מהפחד לאבד.

למה זה לא קרה איתך? לא נתת לי, מצאת את הדרך אלי עם האינטלקט והעומק שלך.



אני אוהבת אותך, תאמין לי כשאומר שברכבת ההרים הזו שנקראת חיים, אנחנו עוד נפגש לא פעם.

נכתב על ידי Closed Eyes , 15/4/2014 20:07  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 






© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לClosed Eyes אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Closed Eyes ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ