לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

על קצות האצבעות


כל הזמן בתנועה

Avatarכינוי: 

בת: 49

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2017    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2017

Note to self


לא למדוד חליפת צלילה כשאני לבד.

 

בת הזוג לצלילה היתה בדקטלון וקנתה לעצמה וגם לי חליפות צלילה במחיר מגוחך. היא מדדה ולפי זה קנתה גם עבורי. היום זכרה להביא לי את השקית עם החליפה. החליפה, היא חליפה קצרה בעובי של 2 מ"מ, בגוון אפור עם רוכסן קדמי ורוד. עד כאן הכל טוב, בעיקר המחיר.

אחרי שחזרתי מביקור אצלי אבא שלי, יצאתי להליכה מאוחרת, החושך יורד עכשיו כל כך מוקדם שבחמש וחצי זה כבר לילה של ממש. היה קצת מפחיד ללכת לבד בחושך, ולכן הלכתי ממש מהר והזעתי לא מעט עד שהגעתי הביתה.

 

בבית נחתי קצת ונתתי לעצמי להתייבש, ואז החלטתי, בהחלטה תמוהה, שלא לומר חסרת אחריות, למדוד את החליפה לפני שאני נכנסת להתקלח. פשטתי את בגדי ההליכה ונשארתי בתחתונים וחזיית ספורט.

השחלתי את הרגליים לפתחים המתאימים, ומשכתי למעלה, במאמץ קל, אבל סביר לגמרי, חליפה צריכה להיות צמודה לגוף, ובסך הכל היא ישבה טוב על האגן והירכיים, ואז ניסיתי להכניס את הידיים לשרוולים ולהרים אותה אל הכתפיים.

זה כבר היה קשה יותר, נראה כאילו החליפה קצרה וצרה מידי, לוחצת לי על הכתפיים והזרועות. סגרתי את הרוכסן הורוד, ניסיתי לזוז איתה קצת, לאפשר לה להתארגן טוב יותר על הגוף...לא, לא יותר טוב. צריך להודות בכשלון או בצורך לרדת כמה קילוגרמים טובים לפני שאנסה להכנס אליה שוב.

 

ואז ניסיתי להוריד אותה.

אבל לא הצלחתי.

השלב הפשוט של הסרת החליפה, או קילוף שלה, מהכתף אחורה, לפני שחרור היד מהשרוול הלוחץ, פשוט לא הצליח. ניסיתי להוריד מכתף ימין ומכתף שמאל, ושוב מפה ושוב משם. כופפתי את הכתפיים קדימה ואחורה, הרמתי והורדתי, אבל החליפה כאילו נדבקה אלי ולא הצלחתי למשוך אותה ולשחרר את הכתפיים.

התחלתי להרגיש תחושת קלסטרופוביה עולה בי, פאניקה חסרת ביסוס והגיון, ובלתי נשלטת באותה מידה.

הדופק שלי עלה, הנשימות השתטחו והוחשו, וכנראה גם הזעתי קצת, מה שהקשה עוד יותר את הפרדת החליפה מהעור שלי.

 

יהיה בסדר, יהיה בסדר, יהיה בסדר, אני לא אשאר בחליפה הזאת לנצח - אמר החלק השפוי שלי.

בעוד החלק ההיסטרי צורח - תוציאו אותי מפה!!! תוציאו אותי מפה!! אני בחיים לא אצליח לצאת מפה, אני אמות עם החליפה הזאת עלי!!

החלק השפוי - בואי ננסה לדחוף את הגומי מהכתף עם קולב הבגדים.

החלק ההיסטרי - זה לא זז, זה לא זז. אני יוצאת החוצה והולכת לשכנים, לא אכפת לי שאני לובשת רק חזית ספורט ותחתונים ושאני מסריחה מזיעה. 

החלק שפוי - הנה הצלחנו להזיז קצת את הגומי, עוד טיפה מאמץ...

החלק ההיסטרי - אבל הוא חזר למקום מייד, לא התקדמנו בשיט! תוציאו אותי כבר מהדבר הזה, עכשיו!!!!

החלק השפוי - תיכף נצליח, אף אחד לא נשאר בחליפת צלילה לנצח.

החלק ההיסטרי - אולי אני אהיה הראשונה? יצטרכו לאשפז אותי במחלקה פסיכאטרית ואני עדיין אלבש את החליפה המחורבנת הזאת!

החלק השפוי - בואי ננסה להעזר בידית של הדלת...

החלק ההיסטרי - זה לא יצליח זה לא יצליח, כלום לא יצליח....

החלק השפוי - הנה, רגע....עוד קצת...יופי, כתף אחת הצלחנו, עכשיו זה רק עניין של כמה שניות.

החלק ההיסטרי - אני הולכת לשרוף את החליפה הזאת.

 

כמובן שכל העסק לקח אולי ארבע דקות, אבל אלה היו ארבע דקות מלחיצות מאד.

וכמובן שמהיום אני לא מודדת או לובשת חליפת צלילה כשאני לבד, ובאופן עקרוני אני מעדיפה חליפות שנסגרות ברוכסן מאחור, מהן קל יותר להחלץ.

נכתב על ידי , 4/11/2017 19:24  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פועה ב-7/11/2017 12:37




78,273
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפועה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פועה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ