לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

על קצות האצבעות


כל הזמן בתנועה

Avatarכינוי: 

בת: 49

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2017    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2017

דמנציה זה חרא


אבא שלי מתקשר אלי, כל יום כמה פעמים.

אין לו מה להגיד לי או על מה לדבר איתי, המוח שלו כבר מזמן לא מאפשר לו לנהל שיחות על עניני חולין או על כל עניין אחר.

מה שלום ממושקה שלי? הוא שואל.

טוב מאד אבא, ומה שלומך?

אני מצוין, ממש מצוין.

 

כי זה לא משנה איך הוא מרגיש, התשובה היא תמיד אותה תשובה.

אני כבר מומחית בזיהוי נימות הקול וגווניו כדי לדעת אם הוא באמת בסדר או שיש משהו ברקע.

 

אחרי ששאל אותי מה שלומי הוא נתקע. לא מצליח להמשיך את השיחה.

רק רציתי לשמוע את קולך, הוא אומר לי.

אני לוקחת את המושכות ושואלת אותו מה הוא עושה ומה הם מתכננים לעשות היום או בערב.

אם הלך לבדיקה שאשתו סיפרה לי עליה, מה אמר שהרופא. איך היה הסרט שהלכו אליו או מופע הג'ז?

לפעמים הוא יודע לענות, אבל לרוב הוא לא זוכר או לא יודע לענות, במקרים מסויימים הוא מעביר את הטלפון לאשתו, שהיא תסביר לי או תעדכן אותי.

 

השיחה מסתיימת אחרי כמה דקות, בתחושה של - מה? זהו?

המוח שלי תוהה כל פעם מחדש, זוכר את השנים שבהן אבא שלי היה איש שיחה מבריק, מרתק, שנון, מצחיק, תענוג אמיתי.

למרות שכבר שנים אין עם מי לדבר, אני עדיין מתאבלת על אובדן האיש שהיה כל פעם מחדש.

 

כל יום הוא מתקשר כמה פעמים.

השיחה איתו כבר הפכה למטלה קשה ומעיקה.

תזכורת יומיומית למה שאיבדתי, צורך להיות טובה אליו גם כשאין לי זמן או סבלנות והכאה על חטא כשאני לא.

 

לפעמים הצלצול שלו נופל באמצע יום עבודה עמוס, כשאין לי זמן לנשום, בטח לא לענות לטלפון. אז אני לא עונה.

מוסיפה רגשות אשמה לשלל הרגשות הקשים שמלווים את הצלצול שלו.

והוא מתקשר שוב ושוב שווב.

פעם בשיחה רגילה, פעם בשיחת וואטסאפ, ושוב בשיחה רגילה ובשיחת וידאו, עוד פעם ועוד פעם. משאיר הודעות שותקות בתא הקולי. והטלפון מצלצל ומצפצף.

אני לא עונה, אבל מרגישה את הכעס גואה בי, כשהצלצול המרגיז מפריע לי באמצע שיחה עם אנשים או שיחת טלפון בעבודה.

די כבר, למה הוא לא מבין שאם אני לא עונה הוא צריך להפסיק להתקשר? למה הוא ממשיך?

בסופו של דבר אני עונה ואומרת לו שאני לא יכולה לדבר עכשיו ושאתקשר אליו אחר כך.

אבל כבר נורא מאוחר, הוא אומר, עד מתי את עובדת?

אבא, אין לי זמן עכשיו, אני מסיימת לעבוד בשש בערב, אני אדבר איתך אחר כך. אני אתקשר.

 

כשאני חוזרת הביתה, גוועת מרעב, אני מחממת לי קערית מרק ירקות ומתחילה להרגע מהיום הארוך ארוך.

עוד לפני שאני מספיקה לאכול חצי מהקערית, הטלפון מצלצל. אבא שלי.

אני לא עונה, והוא מתקשר שוב ושוב.

בפעם הרביעית אני עונה.

 

נו היה כל כך קשה לענות? הוא שואל,

ואני מתפוצצת. אני מותשת מיום עבודה ארוך, עדיין רעבה, עדיין לא שלווה, עדיין מרגישה את המתח של כל היום.

אני עונה לו בכעס, בחוסר סבלנות, נוזפת בו כמו בילד קטן.

הוא מתקפל כמו אותו הילד הקטן. טוב, ביי הוא אומר, טוב ביי, טוב ביי. משחיל את שתי המילים שוב ושוב בין המשפטים הכועסים שלי. טוב ביי.

 

 

אחר כך רגשות האשמה אוכלים אותי, אז אני מתקשרת אליו וקובעת איתו כללים:

אם אני לא עונה, זה סימן שאני עסוקה ולא יכולה לענות. אני אחזור אלייך כשאתפנה, אל תתקשר יותר מפעם אחת, טוב?

בסדר יפה שלי.

אז אנחנו מסכמים שאתה מתקשר פעם אחת ויודע שאני אחזור אלייך כשאוכל, מאוחר יותר באותו יום, או למחרת, בסדר?

בסדר יפה אהובה שלי.

אני רוצה לדבר איתך, אבל לא תמיד אני יכולה וזה קשה לי כשאני כועסת עלייך, אני רוצה שנדבר בשמחה, בסדר?

בסדר ממושקה שלי.

 

למחרת הוא מתקשר פעם אחת.

ועוד פעם אחת.

משאיר הודעה שותקת בתא הקולי.

אני מתקשרת אליו חזרה כשאני מתפנה. 

אנחנו משוחחים קצרות, כרגיל. מה שלומי, מה שלומו, מתי אבוא לבקר?

 

כעבור שעתיים הוא מתקשר שוב וכשאני עונה הוא נבהל. זו טעות, הוא לא התכוון להתקשר.

ובעשר בלילה הוא מתקשר שוב.

 

 

 

נכתב על ידי , 25/10/2017 08:45  
61 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פועה ב-29/10/2017 07:35




78,273
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפועה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פועה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ