לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

על קצות האצבעות


כל הזמן בתנועה

Avatarכינוי: 

בת: 49

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2017    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2017

רוחניות ואני


רוחנית אני לא.

 

משזה נאמר אפשר לפרט: אני חוטפת כלבת כשאני נתקלת בגילויי רוחניות.

לא שאני יודעת להסביר למה. זה דורך לי על כל כך הרבה יבלות.

 

בגיל 23 הפעוט, עוד לפני שידעתי משהו על החיים, ידעתי שאני ממש לא מעונינת ללכת לאחת מסדנאות הI am שליבלבו אז כמו פטריות בין האצבעות של הרגליים. מהמעט שסיפרו לי אלה שהיו וחוו את האושר הגדול הזה, הבנתי שזה לא בשבילי.

אני ממש לא התכוונתי להתנסות, אבל מי שהתעקש אז ללכת היה הגרוש, שאז עוד לא היה נשוי לי.

זה לא מצא חן בעיני, אבל לא יכולתי להגיד לו מה לעשות ולכן הוא הלך לסדנא כזו. די נגעלתי מהרעיון כולו ולא מאד תקשרתי איתו בימים של הסדנא. לא שאפשר היה לתקשר איתו, הוא היה יוצא מוקדם מאד בבוקר וחוזר מאוחר מאד בלילה. הרי חלק אדיר מהסדנאות האלה היה ההתשה המאסיבית ואי מתן אפשרות לאנשים לחשוב בשקט ובבהירות. כמו גם חוקים נוקשים מאד בנוגע לאכילה שתיה, רגעי פנאי ומנוחה והליכה לשירותים.

 

לקראת סיום הסדנא הוא ביקש ממני לבוא לטקס הסיום. ממני ומאמא שלו, חמותי לעתיד, אז.

היא עודדה אותי לתמוך בו ולבוא, ואני אכן באתי, חרוקת שיניים וחסרת שקט.

טקס הסיום היה בדיוק מה שחשבתי שיהיה, נסיון גיוס של משתתפים חדשים על ידי סיפורים חושפניים עד לתחושת צפיה בפורנוגרפיה של המשתתפים בסדנא הנוכחית, מחיאות כפיים, חיבוקים ואהבה, הו כמה אהבה. תועפות של אהבה.

למרות פעוטותי המובהקת הרגשתי בוודאות שמדובר בזיוף. בתוצר מלאכותי של דריכה על בלוטות הרגש והפעלה אגרסיבית שלהן. והבנתי שאני מתעבת את הזיוף הזה על אמת. כמעט ביטלתי את החתונה על רקע הסדנא ההיא, ובסוף חזרתי בי.

 

ביום כיפור, אתמול, התקיים אצלנו יום כיפור אולטימטיבי, במהלכו היו מפגשים והרצאות בנושאים הקרובים למהות של יום כיפור במקום תפילות בבית כנסת. בין השאר היו שלושה מפגשים עם איזו מישהי שנחשבת לגורו של רוחניות באזורנו. היא מתיימרת לטפל, לרפא, לנבא עתיד וליעץ לגבי כל נושא בחיי המתייעצים איתה. היא מטפלת באופן אישי ועורכת סדנאות שמושכות אליהן לא מעט אנשים. היא גם קרובת משפחה של זו שארגנה את היום האלטרנטיבי, מה שמסביר את ריבוי המפגשים שלה עם הקהל.

 

בשבת בבוקר היתה הרצאה ראשונה של פרופסור למחשבה יהודית שדיברה על - יום כיפור ואלוהים לאונרד כהן ומאיר אריאל.

כמובן שלא יכולתי לעמוד בפיתוי השם של ההרצאה וקמתי בבוקר די מוקדם כדי לשמוע אותה.

ספויילר - זו היתה אחת ההרצאות הטובות והמרתקות ששמעתי. אחרי שעה וחצי של בניית טיעונים בצורה מסודרת ורהוטה ותצורה של מעגל מתרחב ומקיף, הצטערתי צער עמוק ואמיתי שנגמר הזמן ושעוד לא הספיקה לסיים לשוחח על הכל. זה היה כל כך פוקח עיניים ומלמד. רעיונות חדשים ותיקוף של רעיונות ישנים התפוצצו לי במוח כמו זיקוקי דינור. היה מדהים.

נגשתי להגיד לה תודה ושמתי לב שהיא נמוכה מאד. כמעט עכברית. אי אפשר היה לשים לב בזמן שדיברה בבטחון ובלהט ובאהבה גדולה.

 

אחריה התחיל המקום להתמלא באנשים שבאו למפגש הבא, עם הגורו הרוחנית.

כיוון שכבר הייתי שם, אמרתי לעצמי שהגיע הזמן להתבגר ולהתגבר על טראומות עבר ודעות קדומות. שאני צריכה להרשות לעצמי להתפתח לדברים חדשים ושזו הזדמנות נהדרת לחוות משהו חדש שיכול גם להיות טוב. אם יש יום שמתאים לשינוי ולהתפתחות, הרי זה יום כיפור לא?

חוץ מזה, החדר התמלא כמעט עד אפס מקום באנשים שבאו במיוחד בשבילה, וישבו בציפיה שכמעט היה ניתן למשש, לדברי החוכמה והמוארים שלה. עד כמה יכולים אנשים מבוגרים לטעות?

כוח הצלה שישבה שלוש שורות לפני, סיכמה איתי שבמידה ולא יתאים, נסמן זו לזו ונעזוב. מה שבטוח בטוח.

 

הגורו התחילה את ההרצאה שלה באמירה שהדברים שתאמר יכולים להראות מוזרים ולקומם חלק מהאנשים היושבים בחדר, עד פה בסדר.

ומייד אחר כך ביקשה לזמן את רוחו של רבי משה בן מימון - הרמב"ם בשבילכם, והסבירה שהאנרגיות שלו עוזרות לה לריפוי פעמים רבות. החזקתי את עצמי בכוח על הכסא ואמרתי לעצמי שאני חייבת להתעלם מהממבו ג'מבו כדי להרוויח איזה פירור של הבנה או תובנה חדשה, אולי.

אחר כך עברה לנושא ההרצאה - הכעס כגורם למחלות והריפוי - המחילה.

היא קבעה שכעס אינו רגש אלא תחושה פיזית שמורכבת מרגשות שונים כמו חוסר אונים, יאוש, פחד ועוד.

עוד קבעה שכעס הוא כמו קקי (מילים שלה) תוצר לוואי טבעי וחשוב של רגשות, כמו שקקי הוא תוצר לוואי טבעי וחשוב של אוכל.

ושעל הכעס להתפנות מהגוף בתוך פרק זמן קצר על מנת לא לגרום נזקים, בדיוק כמו קקי.
טוב, אמרתי לעצמי, אולי יש פה רעיון נחמד, מעניין, שאפשר להתקדם איתו. נגיד. צריך להשאר חיובית כדי להפיק משהו מההשארות פה. השתדלתי, באמת.

ואז עברה הגורו לדבר על תינוקות. היא אמרה משהו על התינוקות שחיים את הרגע, אין להם רגשות, כי עדיין לא למדו להרגיש, כמו המבוגרים, הם חווים את הכאן ועכשיו. ומשם עברה לקביעה נחרצת חדשה- כל התינוקות חווים כעס, קבעה. הם כועסים על הפרידה מהרחם המגן וזה מתבטא בצהבת שבה לוקים כל התינוקות. ומפה אפשר להבין שכל הכעסים שלנו הם תגובה לפרידה. ממשהו או ממישהו.

 

פה המוח שלי עצר בחריקת בלמים ואמר - שניה. אם תינוק כועס, זה אומר שהוא חווה חוסר אונים, יאוש , פחד, והיי, לא אמרת לפני רגע שתינוקות חיים את הכאן ועכשיו ושכעס הוא תולדה של רגשות שהם לא אמורים להרגיש לפי מה שאמרת ממש עכשיו? ומאיפה לעזאזל הקביעה שכעס מתבטא בצהבת? לאן נעלמה התובנה המדעית שמדובר בחוסר בשלות של הכבד ופירוק לא יעיל של הבילירובין בדם? למה הקביעה החד משמעית הזו? ולמה כולם יושבים ומביטים בה בעיניים של ג'אנקים שמחפשים את המנה הרוחנית הבאה שלהם? לא מהרהרים ולא מערערים אחריה.

בבגרות לא אופיינית לא אמרתי מילה, כי יום כיפור ואני מוקפת בעדר שוטים, ובמקום זה נעצתי מבט באחורי ראשה של כוח הצלה, והיא, צדיקה שכמותה, סובבה אלי את הראש וסימנו זו לזו לכיוון היציאה.

היא אמרה שיצאה בעיקר בגלל שההרצאה הקודמת היתה התרוממות רוח אמיתית ולא היה לה סבלנות לגורו. היא הרבה יותר סבלנית וסלחנית ממני לחולשות האנושיות.

 

ישבנו אצלה, שתינו קפה על המרפסת, ואני תהיתי איך כל כך הרבה אנשים מעדיפים את המנה הפסאודו רוחנית שלהם ישר לוריד במקום לשמוע הרצאה מרתקת ומלמדת ומופלאה כמו ההרצאה הראשונה הנהדרת? ואיך כל כך הרבה אנשים מוכנים לאכול כל בולשיט בתנאי שנאמר בקול רך ובפסקנות?

לא, אני באמת לא אשה רוחנית, אבל אני מצליחה לקבל תחושות של התעלות הרוח מרעיונות חדשים ושירים של לאונרד כהן.

נכתב על ידי , 1/10/2017 11:12  
41 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נ*גה ב-6/10/2017 23:36




78,232
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפועה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פועה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ