לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

על קצות האצבעות


כל הזמן בתנועה

Avatarכינוי: 

בת: 49

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2017

שיעור צלילה שלישי (2)


לא התקיים.

 

אמנם התעוררתי לפני השעון בשש בבוקר וקמתי שמחה להתארגן לנסיעה.

אבל בשש וחצי המדריך שלח לי צילום וידאו קצר של הים בתוספת הסבר על כך שהים לא מתאים.

אני הייתי עשר דקות לפני יציאה מהבית, ולכן לא נותר אלא להפסיק את ההתארגנות ליציאה ולהתחיל להתארגן חזרה לשבת בבית.

 

להגיד שהייתי מאוכזבת זו חתיכת אנדרסטיימנט, הייתי מאוכזבת, מבואסת, מדוכדכת ומרירה. התחשק לי לבכות.

והמחשבה שלפני שבוע הייתי יכולה להרוויח את הצלילה, אם לא היה קובע איתי לשעה מאוחרת כל כך חזרה לזמזם לי בראש.

בסוף השבוע הבא אין שום סיכוי, כי הוא נוסע לחו'ל, הוא אמר מראש. רק שלא ידעתי ששני השיעורים עד לנסיעה שלו לחו'ל שלו לא יתקיימו, ועכשיו זה כבר שלושה שבועות רצוף. מה שוות כל המיומנויות שלמדתי עד כה אם אני לא יכולה לתרגל אותן ולהמשיך להקדם?

אני כבר חודש בקורס ועוד לא נגעתי אפילו בקצה האצבע בים.

 

שלחתי לגמל הודעת שאלה, האם הוא בדרך לים, הוא אמר שכן ואני איחלתי לו צלילה מהנה ואמרתי שעבורי זה כבר לא יקרה היום.

הוא התקשר לשאול למה וניסה לנחם אותי.

אולי נפגש לקפה אחר כך, הצעתי.

הוא אמר שבשמחה ושיתקשר אלי לקבוע מקום אחרי שיצא מהמים. 

 

אחרי שיצא מהמים התקשר אלי וקבענו מקום מפגש באמצע הדרך, פחות או יותר.

הגעתי קצת לפניו ותפסתי מקום. וכשהוא הגיע וסיפרתי לו כמה שאני מאוכזבת ומתוסכלת, כמעט התחלתי לבכות.

כיוון שלא הצלחתי לעצור את הדמעות, ביקשתי ממנו להפנות את הראש ולהפסיק להסתכל עלי. אני לא יכולה לסבול שרואים אותי בוכה. לקח לו יותר מידי זמן להפנות את הראש ומאחר וזה הרגיז אותי, יכולתי להחליף את הבכי בכעס ולא לעשות סצנה בבית הקפה.

הראתי לו את צילום הוידאו של הים מהבוקר, כי לי אין שום דרך לשפוט מה נחשב לים טוב ומה נחשב לים גבוה והוא אמר שאכן הים גבוה ולא מתאים. ושהוא שמח שהמדריך לא מקל ראש. טוב שהוא שמח. גם אני הייתי שמחה אם הייתי אחרי צלילה. כמוהו.

 

ביקשתי ממנו שיברר אם אני יכולה לעשות צלילת נסיון בשבוע הבא במועדון שלו, הוא ברר, והתשובה היתה כן, בכפוף לים, כמובן.

טוב, לפחות יש לי תוכנית פעולה שהיא יותר מלחכות שבועיים לשובו של המדריך מחו'ל בתקווה שאז הים יהיה טוב ואוכל לקיים סוף סוף את השיעור השלישי. 

מה שלא אמרתי לו, זה שאני רוצה לבדוק איך אני מרגישה עם המדריכים במועדון שלו ולשקול לעבור לסיים את הקורס שם.

לא הייתי צריכה להגיד לו, הוא אמר שהמדריך שאיתו הוא דיבר חשב שעל זה מדובר. מסתבר שכל המדריכים במועדון שלו כבר מכירים אותי דרכו.

עם כל הכבוד לחביבות של המדריך הנוכחי, אם הוא לא יוכל לספק את הסחורה שעבורה שילמתי, אני אלך למקום אחר. עדיין מרגיז אותי שפספסתי שיעור לפני שבוע. שהייתי יכולה להתקדם לפחות בשיעור אחד. אין לי ספק שהייתי מקבלת את הים הלא מתאים היום הרבה יותר בסלחנות לו היה מתקיים שיעור בשבוע שעבר. אבל לפני שבוע הוא נכנס עם אנשים אחרים ולא איתי.

 

שאלתי את בת הזוג אם היא רוצה ללכת לצלול צלילת נסיון במועדון של הגמל בשבוע הבא והיא מתלבטת, כי כבר צללה צלילת נסיון באילת ובעקבותיה החליטה שהיא רוצה לעשות את הקורס. בנוסף הצלילה תעלה לא מעט כסף ולא תחשב כחלק מהקורס ולא תתן לנו שום התקדמות בו.

אמרתי לה שכך או אחרת, איתה או בלעדיה אני אלך לצלול ושהיא תחליט ותעשה מה שמתאים לה. הגמל יבוא לצלול איתי בצלילת הנסיון הזו. 

 

אחרי שעה בבית הקפה הרגשתי רגועה קצת יותר.

לפחות אני יודעת מה אעשה בשבוע הבא. או לפחות מה אני מקווה לעשות בשבוע הבא.

תחושת חוסר האונים התחלפה בעשיה.

וגם, עד אז יגמר לי המחזור ואני לא אהיה על סף דמעות כל הזמן מכל שטות.

 

 

נכתב על ידי , 16/9/2017 16:55  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פועה ב-19/9/2017 08:06




78,265
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפועה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פועה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ