לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

על קצות האצבעות


כל הזמן בתנועה

Avatarכינוי: 

בת: 49

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2017

בת מצווש


לאחר שהוזמנה לארוחת יום ההולדת שלי, הפתיעה אותי עגלגלית בהזמנה לבת מצווש של הבת שלה.

כמובן שהדחף הראשון שלי היה לילל על מר גורלי. וכך גם הדחף השני והשלישי. אבל התגברתי, בעיקר בגלל שלא היה מי שישמע וירחם עלי. איזה באסה עולמית. מה לי ולבת מצווה של ילדה שאני לא מכירה וראיתי פחות או יותר, די מרחוק, שלוש או ארבע פעמים בחיי? ועוד בשבת אחר הצהריים, ועוד בכיוון של הפקקים של שבת אחר הצהריים. ועוד במסעדת דגים. אני שונאת דגים. למה אנשים אוכלים דגים???

אחר כך ניחמתי את עצמי בעובדה שהמהנדס והדביקה יהיו שם (הדביקה חברה קרובה מאד של עגלגלית) ושבסופו של דבר אני אבוא, אפגין נוכחות סמלית, אשלם את הקנס ואלך. אחרי הכל , אני באה בשביל האמא ולא בשביל הבת ותהיה לי הצצה נדירה על הגרוש המטורלל של עגלגלית, סוג של בונוס. חשוב למצוא נקודת אור בכל אפלה, לא?

 

יומיים לפני האירוע ניסיתי לחשוב עם המהנדס אם עדיף שאצטרף אליהם לאוטו באיזו חבירה בדרך או שאבוא לבד. והוא אמר - אני צריך להזהיר אותך, הגרושה שלי תהיה שם. היא באה לעזור לצלמת המגנטים באירוע.

 

[תקציר הגרושה של המהנדס למי שלא מכיר: לאחר שהתגרשתי, היא הרגישה שאני מאיימת עליה. למרות שהיינו בחברות מדהימה במשך שנים אני והיא והוא והגרוש - כל אחד לבד וכולם יחד - חברות של משפחות שנמשכה המון שנים. ולמרות שהכרתי את המהנדס עשרים שנה ולמרות ולמרות... היא הודיעה לו שאו אני או היא וכפתה עליו לנתק את הקשר איתי. זה היה משבר אדיר בחיים שלי וכאב שלקח לו המון זמן לעבור. כעבור ארבע שנים, גם הם התגרשו והדבר הראשון שהמהנדס עשה בערב הראשון שיצא מהבית, היה לחפש אותי, לבקש את סליחתי ולבקש שנחזור להיות חברים. כך שניתן להבין שאני לא ממש מהאוהדות הגדולות שלה]

 

תוספת הנוכחות של הגרושה לא שיפרה את החשק שלי להגיע לאירוע. אבל כבר אמרתי כן. ובכל מקרה, היא מיררה לי מספיק את החיים, אין סיבה להמשיך לתת לה להכתיב את ההתנהלות שלי. עברתי על תסריטי מפגש אפשריים, אמירות ואמירות נגד, רק שלא אשאר ללא מילים. ובעיקר החלטתי שהכל יהיה בסדר, אני הולכת להנות עם חברים שלי באירוע של חברה שלי, לא שלה.

וכך, משהבשילה השעה לבשתי שמלה, סנדלתי סנדלים ויצאתי לדרכי. משהגעתי קרוב למקום האירוע התקשרתי למנהדס והדביקה, הם היו באיחור של חצי שעה, כמובן. אז חיכיתי בצד הדרך. בסופו של דבר הם הגיעו, נסענו עד למקום, חנינו בחניה ונפגשנו מחוץ למכוניות. ואז גם ראיתי שחברים נוספים מתקופת הנעורים, החבורה הישנה, באו לאירוע. כשנכנסתי פנימה ראיתי את כולם, ומייד נעשה לי שמח. אין כמו לפגוש את כולם.

ראיתי שעגלגלית חילקה אותנו לשולחנות, על כל שולחן היה מונח פתק כתוב בכתב יד, עם שמות המוזמנים המצוותים יחדיו, והושיבה אותי יחד עם המהנדס והדביקה ועוד שתיים מהבנות של החבורה עם בני זוגן, כמובן. רק שבפתק היה כתוב מהנדס+פועה וזה הצחיק אותי. הרי זה בדיוק מה שגרושתו של המהנדס פחדה ממנו. תראה מה זה, אמרתי לו, עגלגלית עשתה מאיתנו זוג. היי דביקה, קראתי לה, תראי תראי מה נהיה פה.

היא כמובן התגלגלה מצחוק ובירכה על הזיווג החדש.

 

הלכנו לקחת משהו לשתות קישקשנו קצת עם האחרים ובאיזשהו שלב הלכנו הצידה ואני ביקשתי ממנו שיצביע קודם כל על הילדה בעלת השמחה כי לא זיהיתי אותה בין שלל הילדות החגיגיות ואחר כך על אבא שלה, אשתו החדשה ושאר מריעין בישין. הוא אכן הצביע בחשאי וכיוון אותי לכל הדמויות החשובות ועדכן אותי במיני פיסות רכילות ואז אמר: זאת שעומדת פה עם החולצה הזאתי זו הצלמת מגנטים והגרושה שלי שאותה את בטח מזהה, עומדת לייד שולחן חיתוך המגנטים עם הגב אלינו, אגב, הן זוג.

 

השתנקתי, פרצתי בצחוק בלתי נשלט ואחר כך אמרתי לו , לפני שאתה בא עם כזו בשורה, אתה חייב:

1. לוודא שלשומע אין בירה בפה.

2. לוודא שלשומע אין כוס שבירה ביד.

3. להגיד לשומע לשבת רגע לפני שאתה מתחיל.

4 מה??? איך? למה??? אל תענה לי, זה לא חשוב, אני מתה פה רגע מצחוק.

 

אחר כך כבר ישבנו בשולחנות עם סוג של כסאות מוזיקליים, היו כמה אנשים שעברו ממקום למקום וככה יצא לדבר כמעט עם כולם. דיברנו וצחקנו, התעדכנו ונזכרנו בעבר, ובעיקר התרפקנו על חברות ותיקה, אמיתית ונקיה. חלק מהחבורה הגיעה לעמדות בכירות מאד ורוב האנשים בחייהם רוצים מהם משהו, בחברות של פעם זה פשוט לא קיים וזה הייחוד. אנחנו זוכרים את מי היינו פעם לפני כל התארים והמשרות הותפקידים ואת הסיבה האמיתית שכולנו עדיין חברים.

התברר לי שיש קבוצת וואטס אפ של החבורה ומייד צורפתי אליה, הרגשתי מאד רצויה, מחובקת ואהובה.

כמובן שלא הלכתי כל כך מהר. למעשה נשארתי עד שהרוב הלכו. את הגרושה ראיתי בעיקר מהגב, אם בכלל ראיתי, חותכת ומכינה מגנטים לאורך הערב.

 

לקראת סוף הערב הלכתי לשירותים וכשיצאתי ראיתי את הגרושה עומדת שם ומדברת עם אחת הבנות מהחבורה. היא ראתה אותי ופניה הוארו. היא אמרה היי בקול מתרונן. ואני, שהתכוננתי בראש לאלף תרחישים אחרים, פשוט אמרתי היי, די קודר. לא מתרונן ולא נעליים, והלכתי לשטוף ידיים. היא מיהרה לצאת מהחדר.

כשבאה צלמת המגנטים לצלם, המהנדס אמר - בתור אשתי החדשה, אנחנו חייבים צילום זוגי, והצטלמנו.

אני לא אוהבת להצטלם, אבל הערך המוסף הבלתי ניתן לערעור היה שגרושתו מכינה וחותכת את המגנטים והיא תאלץ גם להכין ולצפות במגנט הזוגי שלנו מביטים זה בזו במבט אוהב. IN YOUR FACE.

(כן , כן, נקמנות היא תכונה עלובה וקטנה, אבל מה-זה כייפית, אני מבטיחה לכם) אחר כך הצטלמנו ביחד עם הדביקה ועם עגלגלית, אני חושבת שהמהנדס היה מרוצה מהסיטואציה.

לא חיכיתי למגנטים שיהיו מוכנים, כי זה ממש לא היה חשוב לי ונסעתי הביתה שמחה מאד.

בעיקר מחיזוק הקשר המתחדש עם החבורה, אבל גם קצת מתהפוכות הגורל.

 

נכתב על ידי , 10/9/2017 13:12  
25 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פועה ב-14/9/2017 09:05




78,299
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפועה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פועה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ