לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

על קצות האצבעות


כל הזמן בתנועה

Avatarכינוי: 

בת: 49

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2017    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2017

בור כלכלי


אני עומדת להוציא המון כסף בתקופה הקרובה.

בפעם הראשונה מזה שנים לא תהיה שום רשת בטחון כלכלי כי כולה תלך לתשלום הגדול, ואחר כך יכולת החסכון שלי תפגע כי אני אמשיך להחזיר הלוואה בתשלומים חודשיים לא קטנים.

 

אני מודה שאני חוששת, התחושה הזו של להיות בלי שום רזרבות היא לא תחושה שאני רגילה אליה.

מאז ומעולם, או לפחות מאז שאני עצמאית כלכלית, אני עושה כמיטב יכולתי להיות מאוזנת כלכלית. לא קופצת מעל לפופיק, לא קונה דברים שאני לא יכולה להרשות לעצמי, לא נוסעת לחו"ל, עובדת הרבה ובדרך כלל ביותר ממשרה מלאה.

אני לא מתלוננת. כלומר אני כן, בדרך כלל,  אבל לא עכשיו. עכשיו אני לא מתלוננת כי החיים הקצת פחות נהנתנים שלי הם בחירה מלאה ומודעת, והם הסיבה שאני יכולה עכשיו להוציא הוצאה לא קטנה בלי הפחד שזה ימוטט אותי בעתיד.

 

הצלחתי לחסוך לאורך השנים ובזכות הקביעות בעבודה וקרן ההשתלמות שבאה איתה, סכום גדול שאיפשר לי לצאת ללימודים היקרים של התואר השני, לקנות את האוטו לפני שנתיים ולחיות סביר לגמרי, לפי רמת הציפיות שלי מהחיים, ועכשיו להוציא את ההוצאה הזו.

 

חמותי הציעה לי, מציעה לי בעצם, בטפטוף קבוע, תוך הפעלת לחץ פיזי מתון, שאקח ממנה הלוואה על הסכום החסר לי ואחזיר לה, בקצב שלי, בלי לחץ.

האופציות הנוספות הן הבנק- הלוואה שכוללת ריבית כמובן, או הגמל, שלא משנה מה מערכת היחסים ביננו, אם יש לו את הסכום שמור למקרי חירום (בדיוק כמו שלי יש, או היה עד עכשיו) הוא ילווה לי בלי שאלות ובשמחה. בזה אני בטוחה ועל זה אני יכולה לסמוך.

 

אני מתלבטת קשות.

אני שונאת הלוואות ומנסה להמנע מהן ככל יכולתי.

השכל הישר אומר- קחי מחמותך, היא אסירת תודה על המון דברים ורוצה בדרך הזו להקל עלייך ולעזור לך (אולי גם להתנצל על שנים קודמות, יתכן). אבל קשה לי להזדקק לאנשים אחרים. אני יודעת שזה מטומטם, ואני כותבת פה בשביל להציף ולראות איך אני פותרת את הקושי הטיפשי ועוזרת לעצמי, בלי ההתעקשות הילדותית שלי לעשות הכל לבד. כמו שאני עושה תמיד, כל החיים.

מהבנק יהיה לי קל יותר לקחת. בלי רגשות, עסקים בלבד. אבל חבל לי לשלם את תוספת הריבית המיותרת.

והגמל, אותו אני שומרת למקרה חירום אמיתי, שבו לא תהיה לי שום אופציה אחרת, כי אחרת זה מצטרף לחשבון הלא כתוב שאני מנהלת ביני לבין עצמי על מה הוא עשה בשבילי ומה אני בשבילו (לתחושתי אני ביתרת חובה ממילא).

 

עוד אופציה שאנסה לבדוק היא לשלם את כל הכסף המזומן שיש לי, ואת היתרה בתשלומים, למרות שאני אמורה לשלם הכל במכה אחת. לא בטוח שאצליח, אבל זה יהיה הפתרון האידאלי.

אם זה לא יצליח, ישאר לי רק להכנע לבקשות/תזזכורות/דרישות של חמותי שלא אעז שלכוח שהם פה בשבילי ויתנו לי את כל הסכום שאני צריכה כהלוואה ושלא אעז לחשוב לקחת ממקום אחר או להכניס את עצמי למינוס. היא מכירה אותי כבר כמה שנים ויודעת שאני לא אוהבת לבקש או לקחת.

 

נכתב על ידי , 15/7/2017 18:00  
36 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פועה ב-20/7/2017 07:26




78,273
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפועה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פועה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ