לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

על קצות האצבעות


כל הזמן בתנועה

Avatarכינוי: 

בת: 49

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2017    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2017

קטנות


מכונת התספורת לכלבים הגרמנית המשובחת הגיעה בזמן ומיהרתי לנסות אותה.

האמת היא שהיא כל כך טובה שכיסחתי לסבתוש את הצורה והיא נראית עכשיו כמו פליטה ממחנה ריכוז, מראה מעורר רחמים ומצחיק עד דמעות בעת ובעונה אחת.

מכירים את זה שמיישרים עוגה עוד ועוד ועוד? אז זה מה שקרה לי עם התספורת.

הפס הראשון, מבסיס הזנב לצוואר, נראה לי בסדר, הפס השני היה קרוב מידי לעור ונראה שונה מהראשון, אז ניסיתי לקצר את הראשון לאורך דומה, זה יצא קצר אפילו יותר, אז את הפס השלישי ניסיתי לעשות דומה לראשון...מפה לשם, הכלבה קירחת.

אותו דבר בראש, בעזרת המכונה המעולה הצלחתי להפטר מגושי השיער הבן-גוריוניים שהתאספו לה מתחת לאוזניים ואז ניסיתי ליישר את גובה הפרווה בצוואר, ובקודקוד, שוב שיטת יישור העוגה.... התוצאה - הכלבה נראית מוכת גורל.

היא עצמה דווקא מרוצה לאין שיעור.

ביומיים שאחרי התספורת היא היתה בהיי מטורף. התרוצצה בבית באי שקט שמח, ביקשה לצאת החוצה ולהכנס פנימה והחוצה ופנימה. רצה לדשא והתגלגלה בו, נהנית בצורה מופגנת מתחושת הגירוד על העור החשוף. שוכבת בשמש וסופגת את הקרניים לתוכה באושר.

אחר כך היא נרגעה קצת, נעשה פחות קופצנית, אבל עדיין מכשכשת בזנב כל הזמן, מסובבת אותו כמו פרופלור. תזהרי לא לעוף, אני אומרת לה. לא שהיא שומעת משהו, החירשת.

אני מקפידה להשאיר אותה בבית בעיקר בשעות החמות, כיוון שאין לה את ההגנה של הפרווה מפני קרני השמש ומפני החום, לפחות עד שתגדל לה הפרווה מעט.

 

תזכורת - לפני


 

מה שירד ממנה 


 

מייד אחרי, במראה מחנה הריכוז 

 


 

שבוע אחרי, כמעט כמעט יותר טוב...

 

 


 

הבת של סבתוש משתפרת, ככה מספרים לי. הוחלט לא להרדים אותה, כי היא התחילה להשתפר ביום בו היתה אמורה להיות מורדמת, ועכשיו היא כבר חזרה קצת ללכת. היתרון של המצב שלה זה שסוף סוף הפוקוס עליה ומטפלים בה ממש.

אני כל הזמן שואלת את עצמי אם לא לבקש שיעבירו אותה אלי. אבל כנראה שזה לא הפתרון האידאלי, אפילו אם הגרוש יסכים לתת לי משהו שהוא שלו. יש לי שתיים בבית שאחת מהן חצי סיעודית, והבת של סבתוש לא מכירה אותי, את הבית שלי ואת שתי הכלבות שלי. עדיין זו התלבטות. לפחות היא מטופלת עכשיו, אני מתנחמת.

 

 

והגמל, בנתיים לא שמעתי ממנו מאז הפגישה. אני חושבת עליו הרבה יותר ממה שחשבתי עליו בכל החצי שנה האחרונה, שזה רק טבעי, אבל אני לא מתכוונת להזמין את עצמי אליו. לא כרגע. משאירה את זה לו. אם זה יקרה, זה יקרה ואם לא אז לא. הוא הולך לצלול כל שבת ואני לא מתכוונת להגיד לו לשנות סדרי עדיפויות ולוותר על צלילה.

יוגה שאלה אותי מה יקרה בארוחת יום ההולדת בעוד חודש וקצת.

אני יודעת שאני מתכוונת לעשות ארוחת יום הולדת ושאם הוא יהיה בתמונה, בהחלט אזמין אותו.

אבל אין לי מושג מה יקרה עד אז, כל כך הרבה יכול להשתנות בזמן הזה.

 

בעבודה, מסתמן שהולכים להיות חודשיים-שלושה עמוסים מהרגיל. מישהי יוצאת לחופשת לידה ואני מחליפה אותה, בנוסף על העבודה הרגילה. ובקלבו"ש האחראית רוצה לעשות שינויים בגלל חופשות הקיץ. נו יופי.

לא נורא, הכל עובר בסוף. המשכורת תגדל קצת ונקווה שמס הכנסה לא יכסח את כל התוספות.

אחר כך, בסביבות אוקטובר תצא העז מהבית ויהיה לי פתאום כל כך קל ונעים.

יש למה לחכות.

נכתב על ידי , 6/7/2017 10:05  
38 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ליבי פלופ ב-15/7/2017 23:39




78,232
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפועה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פועה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ