לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

על קצות האצבעות


כל הזמן בתנועה

Avatarכינוי: 

בת: 49

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2013    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2013

חג שני פסח


לא חבל לך לבזבז את מעט הזמן שיש לכם יחד על ריב? שואלת אותי הבלונדינית ואני חושבת על כך שזה בדיוק מה שאמרתי לעצמי. שחבל לבזבז את הזמן המועט שיש לנו על ריב במקום על הנאה משותפת כמו תמיד.

אבל אם לא אתעמת איתו מתישהו אצטרך להמשיך ולקבל את ההתנהלות שלו כמו תמיד. סוג של תבוסתנות או סוג של פשרנות, לא אותו דבר, אבל מרגיש דומה. לא תמיד שווה לי לעמוד על שלי בתוקף, לפעמים פשרה עושה את החיים קלים יותר. אבל זה רק לטווח הקצר. כי לטווח הארוך אי הנוחות הולכת ומצטברת וזה לא עושה לי טוב.

ואז מספיק משפט אחד שהוא אומר בשביל להוציא אותי מדעתי.

"אני יודע, תמיד את חושבת שאת לא רצויה".

חושבת? חושבת?? בתור אחד שממאן להזמין אותי אליו הביתה, שעושה כל מאמץ לא להפגיש ביני לבין המשפחה שלו, אגב הכחשה גורפת ונמרצת שמשהו מזה נעשה בכוונה לפגוע בי, זו די חוצפה שהוא אומר את זה. וכשזה בא על רקע בדידות הפסח שלי (שהוא אולי החבר היחיד שלי שלא הזמין אותי אליו לחג) זה פוגע עוד יותר. איך בכלל הוא מעיז להגיד לי שאני חושבת. זה כל כך פטרוני וכל כך יוצא מהנחה שזו אני והמצאה שלי אני לא חושבת, אני יודעת בדיוק מתי רוצים אותי ומתי לא.

 

בהליכה אני שואלת את עצמי אם שווה לי להעלות את זה ולריב או להתעלם ולבלות ערב כייפי ביחד. כי כאמור הזמן המשותף שלנו נדיר ויקר כל כך.

קשה לי להחליט, אני יודעת שכשיבוא, אההנה מהבילוי המשותף, אבל אני לא מצליחה להפסיק לחלוטין את הכעס. 

כשהוא מתקשר לתאם את הפגישה בערב אני מחליטה שלא שווה לריב ועונה לו כרגיל.

או לפחות ככה אני חושבת. המילים הן אותן מילים אבל הוא מכיר אותי כל כך טוב שהוא שומע בחיתוך הקול, שאותו ניסיתי לרכך שאני לא לגמרי עצמי הרגיל.

 

מה קרה? למה הקול שלך נשמע ככה? על מה את כועסת? את לא אומרת, טוב. אני לא מסתדר עם זה. אני מסיים את השיחה עכשיו.

אז זה אומר שלא תבוא.

לא.

טוב.

 

שלא יבוא, מצידי שלא יבוא כבר אף פעם. מה אכפת לי. לא צריכה אותו ולא רוצה אותו. 

טוב שפעם האחרונה שבא הביא בקבוק יין שבקושי שתינו ממנו. יין ודקסטר.

ודמעות, אבל רק מתחת למים במקלחת, כדי שאפילו אני אוכל להגיד שזה בכלל לא קרה.

 

שעתיים אחר כך.

הודעת סמס- אפשר לקפוץ לקפה?

אפשר.

 

זה לא כל כך לקפוץ כי הוא גר רחוק ממני. אבל מסתבר שהוא עשה את רוב הדרך לפני ששלח את ההודעה.

 

הוא אומר - אם לא הייתי בא, או אם היית אומרת לי לא לבוא, יכול להיות שלא היינו נפגשים יותר.

אני חושבת - נו יופי, ככה זה כששני דרמה קווינס מנהלים מערכת יחסים.

נכתב על ידי , 1/4/2013 09:51  
43 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פועה ב-4/4/2013 18:38




77,289
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפועה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פועה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ