לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

על קצות האצבעות


כל הזמן בתנועה

Avatarכינוי: 

בת: 46

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2014    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2014

פרץ יצירתיות


את פרמידת הצרכים של מאסלו אתם מכירים? קודם כל הצרכים הבסיסיים הקיומיים, אחר כך בטחון, מעל זה שייכות ואהבה, קומה למעלה הערכה עצמית ולבסוף מימוש עצמי (התוספת העדכנית בבסיס הוא wifi שאין צורך בסיסי ממנו, כמובן).


חשבתי לא מעט על הפרמידה הזו בשבועיים האחרונים. החגים והחופשים שלהם באו לי בדיוק בזמן. בשבוע שלפני סוכות לקחתי חופש. למעשה שלושה וחצי ימי חופש שהתחברו לערב החג ולחג ונתנו לי שבוע שלם ארוך ומאושר שחלף מהר מאד. מהר מידי.

חזרתי לעבוד בחול המועד, שבוע עבודה מקוצר ומקוצץ, אמנם עמוס בטרוף, כי המערכת כולה הלכה קוקו כשלא הייתי, אבל לא נורא. הימים הקצרים ממילא חלפו ממש מהר. והשבוע נגמר ביום רביעי וחזרתי אל החופש המופלא.
עשיתי המון דברים בחופש שלי - הזמנתי גנן שעשה לי סדר בגינה ושמחה גדולה בלב , נסעתי לבקר את גרושתו של אחי שאהובה עלי מאד, בביתה חדש שבסביון, נסעתי לפגוש את אחותי שבאה עם עוד ילד חדש לביקור מולדת מארצות הברית. עשיתי קניות וסידורים. קראתי ספרים, ראיתי סרטים, נפגשתי פעמיים עם הגמל (בדרך אלייך שמעתי את מלאת אהבה של אייל גולן, וחשבתי כמה זה מתאים....המממ...לשמחת תורה) הצטרפתי לקואופ מזון מקומי, כמעט ולא נכנסתי הנה ולא קראתי ובטח לא כתבתי (עמכם הסליחה, אני מנסה להדביק פערים) ישנתי ונחתי עד כדי כך שאני מתעוררת באופן טבעי אחרי שמונה בבוקר....

 

אז איך כל זה מתקשר לפרמידת הצרכים? 
פתאום, בתוך השקט והשלווה שנעשו לי בנשמה התחלתי להרגיש שמתחשק לי לעשות משהו, ליצור משהו. כלומר, אני מרגישה ככה רוב הזמן, אבל אני לא מצליחה למצוא זמן להוציא את התחושה לפועל. אני עסוקה מידי לעבוד ולעשות את כל מה שדרוש על מנת להחזיק בית, לטפל בכל הדורש טיפול, ובדרך כלל קורסת מעייפות בסוף היום, נטולת אנרגיות ויכולת. ופתאום ידעתי מה אני רוצה לעשות, ופתאום היה לי זמן ואנרגיות וחשק.
הגינה המסודרת המחודשת שלי עשתה לי חשק לעשות אותה שמחה ויפה עוד יותר. החלטתי שאני אצבע עציצים ואעשה לי גינה צבעונית.
לא טרחתי להתעדכן בטכניקות צביעה, המלצות ואזהרות רק בדקתי באיזה צבעים מומלץ להשתמש, רפרפתי בקלילות בכמה בלוגי יצירה מזדמנים שעסקו בצביעת עציצים ורצתי לקנות כמה צבעים ומכחולים.
חזרתי הביתה והקמתי עמדת עבודה במטבח.

אין לתאר את האושר שבצביעה. באמת. ערבוב הצבעים והתהוות צבע חדש ומופלא שלא היה פה רגע לפני כן, המריחה שלו על עציץ החימר, ההמתנה הנעימה בין שכבה לשכבה, הוספת גוונים ומרקמים, כל אלה שימחו אותי עד בלי די. אפילו מצאתי את עצמי מזמזמת לעצמי מבלי משים. עד כדי כך.

הצבעים ששימחו אותי במיוחד היו כתום וגוונים של כחול. וחוץ מירוק סורר אחד עם גווני זהב שיצא יפה ואהוב, לא הצלחתי להתנתק מהכתומים והכחולים. 

 



 

 

כאמור לא טרחתי להתעדכן בטכניקות צביעה או אפילו להתנסות בצביעה עם מכחול על יבש. ישר קפצתי למים וציירתי בשחור, לא פחות ולא יותר על הכד הכתום המוזהב שהכי אהבתי.

 

זה לא יצא כמו שדמיינתי, אז ניסיתי לתקן ולקדם את הדמיון למציאות, לא יכולה להגיד שהרגשתי ששיפרתי באמת... בנתיים את הכד השני כבר צבעתי בטכניקת קצת יותר מבוקרת ופחות יומרנית.


 

לא נורא, בשביל נסיון ראשון זה פחות או יותר נסבל, ובכל מקרה זה נראה הרבה יותר טוב אחרי ששותלים שם את הצמח החדש ומניחים על הטוף החדש בגינה החדשה.



והשני המצויר בפחות יומרנות בכלל יצא נאה יותר. מישהי שעברה ליד הגינה אמרה שהיא אוהבת את העציץ עם דוגמת הטרייבל. טרייבל?? וואלה? ואני בכלל לא ידעתי שאני כזו.


 

מה שבטוח, על העציצים הבאים החלטתי שאני לא מציירת. רק צובעת.
אולי אצייר עלייהם בסוף, אבל רק עם שבלונות. אשה צריכה להכיר בחוסר הכשרון שלה.  

אבל הצבעים, אוח הצבעים.




אחרי הכל, עם כל הכבוד ליצירתיות, כל אחד צריך להיות מודע למגבלות שלו. 

יום אחד, כשיהיה לי זמן אלך ללמוד לצייר. אלמד טכניקות צביעה במכחול ואייצר דברים יפים יותר.

או שסביר יותר שזה לא יקרה.

חשוב לשמור על אופטימיות ומציאותיות גם יחד.

אחרי החגים שמח לכולם. 

נכתב על ידי , 18/10/2014 23:42  
41 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לחמניות במילוי פטריות ובצל


נזכרתי לצלם רק אחרי הכנת הבצק והמילוי, אז נא להפעיל את הדמיון:

 

בצק :

1 קילו קמח כוסמין מלא

1 וחצי כפות שמרים יבשים

3 כפות סוכר

1 כף מלח

21/2 - 3 כוסות מים חמימים

1/4 כוס שמן זית

 

לערבב הכל, ללוש היטב עד שמתקבל בצק רך וגמיש אך לא דביק. 

כלל הברזל שלי - עדיף יותר מידי מים ולהוסיף קצת קמח, מאשר פחות מידי מים. 

אחרי לישה של כמה דקות מניחים בקערה מכוסה שיתפח בצד.

 

בנתיים מכינים את המילוי:

מטגנים בצל גדול קצוץ, לאט ובסבלנות, עד שמתרכך ומזהיב

מוסיפים סלסלת פטריות שמפניון חתוכות לפרוסות.

מתבלים בפלפל ומלח וקצת טימין.

אחרי שהפטריות רכות מורידים מהאש מקררים קצת ומוסיפים גבינה צהובה מגורדת, חצי כוס ממנה.

 

אחרי שהבצק הכפיל את נפחו, לשים עוד פעם לישה טובה, צובטים מהבצק חתיכות בגודל חצי אגרוף, מגלגלים לכדור, משטחים את הכדור, ממלאים בכפית גדושה של מילוי.

לחמניה עגולה:


 

אפשר גם בסגנון עדות האמפנדס, רק צריך לשים לב שהשוליים מהודקים היטב, על מנת שלא יפתחו באפיה. בשני המקרים מורחים בביצה טרופה, שיקבל צבע יפה.


 

אופים בין 15-20 דקות ב180 מעלות. עד שיוצאת לחמניה תפוחה ויפה עם צבע שחום מעורר תאבון.


 

אין ממש הבדל בעובדה שבשתי הצורות כמה מהלחמניות מתחצפות ומתפוצצות במהלך האפיה. בתור עונש אני אוכלת אותן ראשונות , מקווה שהן תעברנה את המסר הלאה.

 

הנה אחת חצופה. 

חצופה חצופה, אבל טעימה ביותר.


 

הן הכי טעימות כשהן עדיין חמימות מהתנור, אבל מאחר שאי אפשר לאכול עשרים לחמניות ממולאות מייד אחרי האפיה, אני מכניסה אותן להקפאה ברגע שהתקררו לחלוטין.

אחרי הפשרה, טבעית או מאולצת (בתנור/מיקרו) הלחמניה טעימה כמעט כמו טריה.

 

בתאבון.

נכתב על ידי , 9/10/2014 14:29  
40 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מצילים את ישראבלוג


מצטרפת בתקווה שיועיל במשהו...

מוזמנים להצטרף למאמץ המלחמתי

 

תודה לטליק ולקנקן התה שעושים מאמץ אמיתי.

 


 

 

 

 

 

 

אה כן, חג שמח וגשם נפלא לכולם!

נכתב על ידי , 8/10/2014 16:49  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

46,683
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפועה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פועה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ