לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

על קצות האצבעות


כל הזמן בתנועה

Avatarכינוי: 

בת: 47

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2016    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
2829     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2016

קצת על אוכל


אנחנו יושבים במסעדת 'עד העצם' בהרצליה.

באנו בלי להזמין מקום ונשאר לנו מקום רק מתחת למדרגות, לא נורא, לא מפריע לנו.

המלצרית מתקרבת אלינו עם תפריטים וכשהיא מניחה אותם על השולחן הגמל אומר, אני כבר יודע מה אני רוצה, אבל נחכה שפועה תחליט.

גם אני יודעת מה הוא רוצה.

אני מכירה את הטעם וההעדפות שלו ואני יודעת שעכשיו בא לו סטייק אנטריקוט בדרגת עשיה מדיום.

ומה בא לי? אני פתוחה לרעיונות ופותחת את התפריט.

הגמל פותח יחד איתי ומרפרף בעניים עליו מלמעלה למטה.

תבחר סלט, אני אומרת לו, שיהיה טרי ורענן לייד הבשר הכבד שנאכל.

הוא מתלבט ואנחנו בוחרים ביחד סלט חסה לשנינו.

אחר כך אני שואלת אותו אם החליט כבר מה הוא רוצה, כי אני מתלבטת, נכון שהסטייק קורץ לי, אבל יש בתפריט טי בון טלה ונראה לי שזו המנה שאזמין. טיבון זה לא נתח נפוץ בארץ וטי בון טלה לא טעמתי אף פעם, אבל מה כבר יכול להיות רע?

 

הגמל נאנח ואומר, שכן, גם הוא ראה את המנה הזו ונראה לו שלמרות שבא בהחלטה להזמין אנטריקוט, גם הוא יזמין את הטלה.

אני תוהה על האנחה שלו והוא מסביר שתמיד המנות שאני מזמינה יוצאות טובות יותר ולא בא לו להתבאס ששוב הזמין את המנה הפחות טובה.

זה מצחיק אותי.

תסמונת הדשא של השכן.

אני זוכרת את הפעמיים הקודמות שבהן המנה שהזמנתי היתה שמיימית ושלו היתה בסדר. אז אולי זו לא תסמונת הדשא של השכן, אלא מציאות כואבת, אני טובה ממנו בבחירת מנות מנצחות.

 

אז תודה, אני אומרת לו, שאני אלופה בבחירת המנה המצטיינת.

לא מודה, הוא אומר. סתם יש לך מזל.

פעם אחרי פעם?

כן, כן, פעם אחרי פעם. במקרה.

לא יעזור לך, אני אלופה בבחירת מנות מצטיינות גם אם אתה לא מודה בזה.

אני לא מודהעצבני

 

אחר כך הגיעה מנת הטי בון טלה המצויינת והמעולה.

בדרגת עשיה מושלמת, טעימה ועסיסית כמו שרק טלה יודע.

כל כך טעימה שאפילו הצ'יפס נותר מיותם בקערתו.

ויתרתי על הסכין והמזלג ואכלתי בידיים. יש מנות שמחייבות אכילה קצת פחות מנומסת.

 

נהניתי מהאוכל ונהניתי לראות אותו מתמוגג.

וכדי להשלים את השמחה אמרתי לו באוטו, בדרך חזרה שזו אמנם היתה מנה מצויינת, מהטובות שאכלנו, אבל היא עדיין לא משתווה לצלעות הטלה שהוא מכין לי. כן, הצלעות שהוא מכין הן הדבר הכי טעים בעולם.

נכון, הגמל הסכים, מרוצה, אין מנה טובה מהצלעות שאני מכין.

 

 

זהו, סיימתי עם המבחנים (אני מקווה, עוד לא קיבלנו ציונים על שלושה מתוך החמישה) ותחושת הרווחה אדירה.

קצת הרגשתי אבודה כשחזרתי היום הביתה ולא היה לי מבחן להתכונן אליו.

טוב לא ממש אבודה , עדיין היה לי המון מה לעשות. ותחושת החופש והשחרור, אין לה מחיר.

לפני שלושה שבועות של שכרון חושים לפני שאצטרך לצלול חזרה לסמסטר הבא.

נכתב על ידי , 9/2/2016 17:15  
34 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

60,385
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפועה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פועה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ