לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

על קצות האצבעות


כל הזמן בתנועה

Avatarכינוי: 

בת: 45

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2014

שני ענינים


אם זה לא יגמר עד לסוף השבוע יש סיכוי שאפילו אני אחווה אזעקה במלחמה הזו.
כיוון שהענינים יגעים כפי שהם, הוחלט שאם ימשכו ככה, אני אסע לבקר את הגמל, במקום שהוא יבוא אלי כתמיד. והוא הרי גר במרכז, במקום בו שומעים אזעקות על בסיס שלוש-ארבע פעמים ביום. להבדיל מאצלי, שלא היתה אצלנו אפילו אזעקה אחת ושכלל השתתפותי במלחמה הסתכמה באירוח אורחים מהמרכז והקרבת תכולת המקרר והשקט הנפשי שלי.

 

כיוון שאני צפונית פחדנית וטירונית גמורה באזעקות, אני נבהלת כבר מעכשיו מהמחשבה על מה יהיה ומה אעשה אם תתפוס אותי האזעקה בנסיעה אליו, או ממנו. ומה יקרה אם תהיה אזעקה בדיוק כשנהיה עסוקים בדברים שאי אפשר לשתף בהם את השכנים, ואיך נרד למקלט ואיך נסתכל לאותם שכנים בעינים. או אם בכלל נעסוק בענינים שכאלה או שנגזר עלי להתנזר עד סוף המלחמה או עד סוף הימים. וכל זה, כמובן, בהנחה שאצליח להגיע בשלום לביתו. מייד אחרי שאני חושבת את כל אלו, אני חושבת על אנשים שחווים את המלחמה ברמה היומית ומתביישת בעצמי למפרע.
הגמל טוען שביום שלישי רביעי יגמר הכל. אני לא יודעת אם הוא אופטימי או פשוט מלא תקווה. לי נראה שזה עוד יקח זמן.

 

עדכון קטן בעניני תעלומת תלם הנעלם -
כיוון שיום ההולדת שלנו הולך ומתקרב, נדרשנו, יוגה ואני לשאלה - מי יוזמן לארוחת הערב המסורתית. שהרי תלם היה חלק בלתי נפרד, שלא לומר מעמודי התווך של השולחן, בארוחות הללו. למעשה, את רובן תיכננתי איתו, אפילו עוד לפני שיוגה הצטרפה.
יוגה שאלה - מה עם תלם?
אמרתי לה - בטוח שלא אזמין אותו וסיפרתי לה על החלום שחלמתי עליו, שבו הוא פוגש אותי בסופרמרקט, בין המדפים של חומרי הניקוי לבית, לבין המדפים לחומרים לניקוי הגוף (שום דבר מטאפורי, ככה נראה בדיוק הסופר המקומי) והוא בא ומחבק אותי חזק חזק,כששתי ידי צמודות לגופי, קצת מתחת לגובה הכתפיים ואיני יכולה להשיב לו חיבוק או להתרחק. אני שואלת אותו בחלום מה קרה לו ולמה התנתק ממני ככה והוא אומר שלא קרה כלום ושזה סתם שטויות והכל בסדר.

 

אמרתי ליוגה שאם אני חולמת כאלה חלומות, כנראה שההחלטה שלי לשים אותו מאחורי עוד לא משתווה לרגשות שלי ושהם מוצאים את דרכם לחלומות.
היא שאלה אם אני רוצה שהיא תדבר איתו ותשאל אותו מה הסיפור שלו. אמרתי שכן.

 

והיא אכן התקשרה ואמרה לו שאנחנו רוצים לקבוע את מי מזמינים לארוחת יום ההולדת ואנחנו תוהים לגביו. הוא אמר, כן, כן אני צריך לסדר את זה, אני אתקשר אליה, לפועה.
אליכם הוא התקשר? לא? גם אלי לא.

נכתב על ידי , 27/7/2014 13:08  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




קשה , מחניק, יושב כבד.

על הלב.

והנשימה.

כל שם. וגיל. ומקום מגורים.

 

רק שלא אכיר, רק שלא אכיר, רק שלא אכיר.

לא מכירה.

אבל מישהו מכיר, מישהו שאני מכירה מכיר.

הרוב לא.

ועדיין כואב. עדיין צורב, עדיין חורך את קצות העצבים.

ובעפעפיים. שורף.

כשחומקת דמעה סוררת ולא קרואה.

ועוד יותר כשלא.

 

בדרך הביתה עברתי בכיכר שהיתה בה הפגנה.

לא יודעת נגד מה או בעד מה.

לא עצרתי.

 

אחרי עוד שלוש כיכרות, מכוניות פנו בזו אחר זו לבית מסוים.

בית שעולמם של דייריו חרב עליהם היום בבוקר.

שחייהם התהפכו על פיהם במחי הודעה.

אני לא מכירה אותם.

זה לא משנה.

זה כואב, קשה מחניק, יושב כבד, שורף, צורב, חורך.

 

שיגמרכברשיגמרכברשיגמרכברשיגמרכברשיגמרכבר.

יש ימים קשים יותר מאחרים.

נכתב על ידי , 22/7/2014 20:55  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אפס ביחסי אנוש, אחד ריזוטו דלעת ערמונים.


באסקפיזם שאין שני לו הלכתי לראות היום את הסרט המדובר 'אפס ביחסי אנוש'.

האולם היה מלא מפה לפה ובצדק.

אין רגעים מתים, הסרט מטביע את הצופה במסך מהרגע הראשון, וסוחט ממנו, הזדהות, חמלה וצחוק מתגלגל ובלתי נשלט, באותה מידה של הצלחה ובמינון מדויק.

מזמן לא ראיתי סרט טוב כל כך. פשוט ככה.

לא מספרת לכם על הסרט כלום, פשוט תלכו לראות.

אחר כך תבואו להגיד שהיה שווה.

 

הייתי אמורה לנוח, אבל תכניות לחוד ומציאות לחוד והיה צורך לא מתוכנן להאכיל חמישה אנשים רעבים.

כיוון שאני באטרף של כתומים ויש לי שני סוגי דלעת במקרר, החלטתי שאני מכינה כמות גדולה של ריזוטו דלעת ערמונים.

בעיקר בגלל שהסועדים שלי , ממש כמו קוראים מסויימים בבלוג (אההמממ אההמממ אמובטלת) נרתעים מהמילה דלעת, ריככתי את הרעיון ואמרתי דלעת ערמונים תוך הבלעת המילה דלעת....

ספויילר - יצא טעים שגירדו את המחבת. כן, גם אלה שאמרו איכס דלעת.

אז איך מכינים?

 

בצל גדול חתוך- מטגנים בכ70 גר' חמאה עד שהופך לשקוף.

שתיים וחצי עד שלוש כוסות של קוביות דלעת ערמונים קלופה ומנוקה מגרעינים - מוסיפים למחבת עם הבצל והופכים לפה ולפה כמה דקות.

כוס וחצי אורז ארבוריו לריזוטו - להוסיף למחבת ולטגן היטב.

 

מכינים מראש ליטר וחצי- שניים של מים רותחים עם ציר של קנור (למשקיעים הרציניים ממני, אפשר להכין לבד) במתכנים המקוריים היה כתוב ציר ירקות, אבל אני השתמשתי בציר בקר וכאמור יצא  מעולה.

לתבל בזהירות ובעיקר בפלפל שחור גרוס, השאר מטופל בצורה לא רעה ע"י ציר הבקר.

 

את המים מוסיפים כל פעם קצת, לאט לאט ומערבבים עד שנספגים.

 

בסוף משליכים על הכל חמישים גרם חמאה וכמות נאה עד מכובדת של פרורי פרמז'ן, מערבבים, וסוגרים לכמה דקות מנוחה. 

מגישים עם עוד קצת פרמז'ו, שכל אחד יוסיף לעצמו כמה שהוא רוצה.

 

רציתי לצלם, אבל נגמר עוד לפני שהספקתי לצעוק - עמודו.

תכינו לבד, תראו כמה יפה זה יוצא.

נכתב על ידי , 19/7/2014 21:17  
25 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

43,666
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפועה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פועה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ