אשריו של מי שיכול לתת, מבלי לזכור זאת כל הזמן. ולקבל, מבלי לשכוח זאת אף פעם

הרופא שיניים: עוד חצי שנה תבואי לבדיקה 

הפקידה: אני רואה שהטיפול הגיע לסיומו 

זה מוזר, שזה כבר מגיע לסיומו הטיפול , באתי לרופא בכיתה ז' והוא אמר לי שאני צריכה גשר, והייתי ממש בלחץ כי פחדתי שזה יכאב, אבל עשיתי את זה והייה לי גם גשר חיצוני (רסן שיניים )  אבל בגלל שכמעט לא לבשתי אותו הייתי צריכה להיות איתו כמה שנים טובות.  
ואז הייה לי גשר נורמלי, ואחרי כמה שנים כבר באמצע השנים בתיכון הייה לי פלטה וזה הרגיש מוזר להיות בלי  ברזלים בשיניים

ואם קודם הייתי חייבת להיות עם פלטה כל הזמן חוץ מאולי 4 שעות בלי הפלטה היום אני יכולה להיות בלי פלטה 12 שעות SWEET 

למראת שהפלטה באמת לא מפריע לי, זה לא שהמבטה שלי השתנה כמו שאנשים ממציאים , והמון פעמים אני נפגשת עם חברות כשיש לי את הפלטה היא לא מפריע לי לאכול ודברים כאלה

אני מכירה כמה אנשים שברגע נתנו להם את הפלטה הם הרגישו שזהו הטיפול הסתיים והם כאילו לא ממש חייבים להקפיד על הפלטה, ומה שקרה בעקבות זאת שהם חזרו לגשר וזה מבאס.

נ.ב -יש לי כמה חברים שהיו צריכים גשר והם לא עשו כי הם פחדו ממכשירים של הרופאים, אז לאלה שצריכים גשר תעשו זה לא כואב (לעשות סתימה היא יותר כואבת מי גשר *המחט* )