לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Never Give Up




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2011    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      




הוסף מסר

7/2011

בלוג חדש, יאייי :)


 

 

וואו שנים לא הייתי כאן, הייתי חוזרת לבלוג הקודם שלי אבל אני לא זוכרת את השם משתמש והסיסמא:\

היה לי חשק פתאומי לחזור לכתוב בלוג, אז חזרתי

 

מרגיש לי מוזר לכתוב כאן כשעוד הבלוג שלי חדש ואף אחד עדיין לא נכנס, כאילו אני כותבת לעצמי,

קצת עצוב, אבל בכול זאת אני אכתוב, בתקווה ובחלום שמישהו באמת קורה את זה ולמישהו באמת אכפת ממה שעובר עליי

 

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

 

 

החופש הגדול שלי התחיל לפני פחות משבוע, כשסיימתי את הבגרות האחרונה שלי השנה, בגרות במתמטיקה.

אני עולה לכיתה י'ב, שנה אחרונה.

מצד אחד אתה כבר מת לסיים ללמוד, קצת חופש סוףסוף,

אבל מצד שני, זהו, אתה "יוצא לעולם", מתחיל את החיים.. :S

טוב יש עוד שנה, לא צריך להתבאס על זה כבר מעכשיו :)

 

מכירים בפייסבוק את הקוקה קולה סאמר לאב? שהם עשוו במקום הקוקה קולה ווילג'.

זכיתי דרך זה בכרטיס זוגי לסטנד אפ מחר של אורי חזקיה, קובי מימון ושחר חסון, איזה כייף :)

הבעיה היא שזה ממש רחוק מהבית שלי :S

 

וחמישי שישי שבת אני נוסעת לבית מלון בים המלח, איכסע שונאת את ים המלח, אבל לא נורא, מלון שווה רצח !

אנחנו נוסעים לכבוד יוםהולדת של אבא שלי, הוא יהיה בן 40, חחח משנה לשנה הוא נהיה יותר זקן D;

אני ואחותי מקבלות חדר נפרד, מגניב דווקא, עושים מסיבות, בלאגניםםם :)

 

בקיצור, אחלה דרך להתחיל את החופש הגדול :]

 

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

 

 

ממ אחת הסיבות שחזרתי לישרא-בלוג היא שרציתי לשמוע דעה של אחרים, בנוגע למשהו קצר שכתבתי.

כבר הרבה זמן שאני רוצה להתחיל לכתוב, אני משתוקקת להוציא ספר משלי ביום מן הימים.

( חחחח אני לומדת כרגע לפסיכומטרי אז בכול אפשרות אני משתמשת במילים גבוהות שכאלה כדי לזכור אותן ואת הפירוש שלהן )

אבל צריך להתחיל איך שהוא, אז כתבתי משהו קצר, בהשראת מקרה שקרה בעיר שלנו לפני מספר שנים,

אתמול בת דודה שלי הזכירה לי אותו.

שלא תבינו לא נכון, הכול המצאה, זה לא מה שקרה באמת לילדה הזו !  

ואני אשמח אם תקראו ותגיבו. תודה.

 

היא עמדה שם - באמצע הפארק, בלי לנוע, זאת היתה כבר שעת לילה מאוחרת, מחכה.

מחכה שהוא יגיע, יעזור לה, ייחלץ אותה מהצרה.

אבל לא, הוא לא הגיע, והדקות עברו, והוא לא הגיע.

היא קיוותה שהוא יגיע, אותו אדם לא מוגדר, שיעזור לה, שיימנע ממנה לעשות את אשר רצתה.

אך זה לא קרה.

והיא הייתה קרובה לכך, יותר ויותר.

היא זכרה זאת מצוין, כיצד הכול התחיל, מדוע היא הגיע לאותו יום גורלי ומכריע.

את ההתעללויות הקשות, התקיפות.

גופה מכוסה חבורות אדומות כדם, צבע עורה לבן כשלג, חיוור, עייניה נפולות, אדומות מבכי,

היא לא יכלה לסבול יותר, הוא היה נורא, הוא תפס אותה, הכה אותה, פעם גם אנס.

הרבה זמן היא שתקה.

שנתיים שלמות, שהיא סבלה בשקט.

אבל זהו, הסבל עומד להסתיים בעוד מספר שניות,

היום, היום הגורלי, היום שבו תקח את חייה, תשחרר את גופה לנצח.

 

היום, היא זוכרת, לפני שנתיים בדיוק, הכול התחיל, הוא חזר הביתה, כועס, רותח מזעם, נכנס, טרק את הדלת,

 והלך - הוא הכה את אימה, כולכך חזק.

היא הייתה בחדר, התחבאה מתחת למיטתה כילדה קטנה ומפוחדת,

שמעה כיצד אימה מתחננת לרחמים, צורחת בלי בושה, קולה היה קר, צורם באוזניים.

בשלב מסוים, דממה, נפסקו הצרחות.

ואז... צעדים.

הוא נכנס לחדרה, השביעה אותה שלא תספר, ואמר לה - אנחנו עוברים.

 

משחזרת את המראות, שדמעות זולגות מעייניה, מנסה להבין מדוע זה קרה.

היא ידעה שהביתה היא לא יכולה לחזור.

היא פחדה מהמוות, אבל עמוק בתוכה ידעה שאין לה ברירה.

גופה כאב, לא היה לה כוח לזוז, לדבר, לנשום.

היא החליטה שהיום הוא היום, לפני שנה היא קבעה את התאריך, התאריך שבוא היא תמות.

תכננה הכול, כול יום שעבר היא קיוותה שהיום הזה יגיע, הנבחר.  

היא לקחה את האקדח המונח בחדרה של אביה, בתיבה קטנה מתחת לכר.

אביה היה שוטר, היא חשבה, איזו אירוניה, אדם שאמור להגן מפני דברים כאלה.

וכך, היא כיוונה את האקדח אל כיוון הרקה במהירות, 

שלא ישאר זמן להיסוסים, להתחרטויות, הרי היא ידעה שאין לה מה להפסיד.

ואולי, יש? לא, אסור לחשוב כך, זהו זה נגמר.

  

*בום*

 

והיא נפלה על הדשא הרטוב והקר, בידיעה, שהיא הולכת למקום טוב יותר.

 

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

 

 

לילה טוב :)  

 

נכתב על ידי , 18/7/2011 17:59  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




כינוי: 

בת: 25

תמונה




44
הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , מגיל 14 עד 18 , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לShaniStar אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ShaniStar ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ