לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


"כשזה עמוק עוצר כל העולם ואת קוטפת כוכבים כשזה עמוק את מרגישה שלתמונה נוספו המון צבעים" הלא נודע קורא לי, החדש מרגש אותי, הפחד מציף אותי. יש פנייה חדה בחיי ואני לומדת לנהוג בזהירות.

Avatarכינוי: 

בת: 40

MSN: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2017    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

10/2017


אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל לכתוב. מה בעצם אני רוצה להגיד. אני חושבת שאני בעיקר רוצה להוציא, להוציא כדי להתנקות, להוציא כדי להרגיש את השקט מבפנים. השקט שמביא איתו את תחושת היציבות. שזה מוזר, כי לא שהאדמה רועדת או משהו. אני פשוט לא יודעת איך להכיל את הרגשות שעולים בי. אני לא יודעת להכיל אותם. את העצב שעולה, את הכמיהה. הכמיהה היא אינסופית, היא גדלה וגדלה. וככל שאני איתך יותר, כך אני מרגישה כמהה לזה יותר. כבר אמרתי לך שאני צריכה יותר זמן מ'. ובאמת הסופש הזה היה הרבה מזה. והוא היה לי גם סופ"ש מיוחד באופן מיוחד. בלילה כשעשינו אהבה אמרתי לך שהרגשתי אותך אחרת, ואמרת שזה נכון באמת, זה כי נתת יותר מקום לרגש. הרעפת עליי כל כך הרבה אהבה. כל כך הרבה מילים של אהבה.

ואז ליומיים רצופים של יחד, אחרי שני לילות של אהבה, החזרה לשגרה היא ממש קשה עבורי. המעברים האלו הם כל כך חדים, הם כל כך דיכוטומיים שלפעמים אני מרגישה את זה בלתי נסבל ממש, לפעמים אני מרגישה שעדיף קצת לוותר, קצת פחות להיות ביחד כדי שהפער הזה לא יכאיב כל כך.

להתאהב פרק ב' זה מורכב כל כך. ומנוגד כל כך לחוקי ההתאהבות. בהתאהבות את רק רוצה לבלות כל הזמן ביחד, לפנות לו זמן. וכאן הרבה דברים לפעמים באים לפני. הילדים שלנו, הקריירות שלנו. יש מעט מאוד זמן אובייקטיבי בשבוע שהוא רק ורק שלנו. 

הכמיהה. הכמיהה היא כמו בור ללא תחתית. כל מפגש אני מתאהבת בך עוד קצת, כל פעם שאני מרגישה את ההתאהבות הזו גדלה אני רוצה ממנה עוד ועוד ועוד. אני אוהבת אותך כל כך מ'. אתה מאיר לי את החיים. מאיר לי את הלב. אתה רואה אותי, ככה כמו שאני. אני מרגישה כל כך בטוח במרחב שלך, יכולה להביא אותי כמו שאני, באיזה מצברוח שעולה, עם איזה מחשבה שעולה. אתה מעניין אותי, אתה מאתגר אותי, אתה מרגש אותי, אתה סוחף אותי אחריך עם האהבה למוזיקה, אתה מרגיע אותי, אתה נותן לי בטחון, אתה גורם לי להרגיש נאהבת. משהו שלא הרגשתי כבר המון המון שנים. לאהוב, אהבתי מאז הגירושים. אבל להרגיש נאהבת ככה, בעוצמות כאלו ובהדדיות הזו, זה משהו שלא היה לי שנים. שנים ארוכות.

ואני רוצה עוד ועוד ועוד מזה. רוצה לעשות איתך אהבה בכל לילה, ולקום לידך בבוקר. בא לי לאכול איתך יחד צהריים ולחכות לך בערב שתחזור. בא לי להתפנק עליך כמו גורת חתולים עוד ועוד ועוד. בא לי איתך ילד. בא לי להכיר עוד ועוד חלקים. בא לי להכיר את הילדים שלך. בא לי מאוד שתכיר את שלי. בא לי שנערבב צבעים ונראה איזה צבע חדש יכול לצאת מזה. בא לי לצלוח איתך את האתגר הזה. ביחד. אתה ואני ואני ואתה.

ואני יודעת שאתה עוד לא בשל לזה. אני יודעת שאתה אוהבת אותי מאוד אבל עדיין לא מוכן לערבב צבע חדש. ולפעמים אני מרגישה שאין לי סבלנות. למרות שהיי..אנחנו רק ארבעה חודשים ביחד ולפעמים אני אומרת שיש עוד כל כך הרבה לפנינו. 

פערים. פערים בין הקודש לחול. פערים בין הרצונות. פערים בין אינטימיות גדולה לתחושת ריחוק. הם מכאיבים לי. הם קשים לי.

אני אוהבת אותך. כל כך כל כך. 

נכתב על ידי , 31/10/2017 13:40  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



10,968
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 30 פלוס , נשיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לdardasi אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על dardasi ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ