לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אם אלה החיים

למה יש כל כך הרבה חלונות עצירה בדרך שמכריחים אותך להכניס אליהם תאורים לא רלוונטיים ומילות חנופה.? מי אלה האנשים האלה שבונים את הדברים האלה.? וגם (אמרו חכמים לפני כגון אילן הייטנר)מעניין לכמה מהם יש פס קקי בתחתונים.?


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2011    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      




הוסף מסר

7/2011

יש גם ימים כאלה


הנה אני פה,

02:49 לפנות בוקר,יש לי בחילה,חבר שלי ישן כמו בול עץ וחתול מיילל את נשמתו.דווקא לפני שהתיישבתי מול המחשב הרגשתי צינית מתוחכמת ורעננה,ועכשיו כשאני כאן סוף סוף אני מרגישה ריקה לגמרי.

בקשר לכותרת...ובכן ,אני לא יודעת מאיפה הצורך לשתף אתכם,אבל הוא קיים.ולמרות שלרוב הזמן אני חושבת ששיתוף אינטימי של זרים מוחלטים בחיים הפרטיים שלי הוא ממש מיותר ופתאטי,נוכחתי לדעת בעבר שיש בזה משהו מאד משחרר.

כמו להוריד תיק כבד כזה מהכתפיים או לחלוץ נעליים לוחצות..מאד יכול להיות שאני חוששת מזה שיגידו "גברת תפסיקי לאכול לי את הראש ועוד ברוסית ,אני גם ככה לא מבין אותך"

אבל כוסומו ...למען הסר ספק...מקסימום תישנאו אותי,ואני גם ככה לא מכירה אתכם:

 

"בימים ארוכים במיוחד,אני אוספת אותי אליו,לא להיפך.

"מכיל"

זו מילה ענקית חסרת פרופורציות.

בליבי,ואקום,עטוף בניילון נצמד.

על גבי תרמיל של ציידי ראשים,

בידי מפה בלי נקודות ציון של דרך,סתם ציור מצחיק של בית עם פרחים וורודים בחלון.

בקרוב תתחיל השמש לבקוע מההרים,

היום שלי יבקש אותי -ואני אבוא,

רכובה על סוס שחור,בידי תריסר גולגלות של אלה הניסו ללחום בי,עם שלל של אלה הבזים לי,עם תאווה לעוד ניצחון אחד מרווה לפני שאני מחזירה את החרב מדממת למקומה.

 

בימים ארוכים במיוחד,

אני אוספת אותי אליו,

ונותנת לו להניח את ראשו הבתולי על חזי הפצוע והמצולק.

וכשהוא מנשק אותו בכמיהה של אמת ,ללא פחד ממני,אני יודעת שהמילה "הכלה" היא חסרת פרופורציות.

 

 

וסתם כי כבר נפתחנו וזה עוד אחד באווירה דומה:

"ריח של פגר.

אין מה לשאול כשאטום וכל צוהר שתפתח יכניס עוד ריח של פגר.

תארוז,קיבנימט.

תארוז לפני שהצחנה תדבק בשערות ראשי לעד.

ניסע ברכבת לעיר לבנה,

נשים פתקים בקיר בלי שם,

ברחוב בלי אלוהים

כסף,לתוך ידיים של אנשים בלי פנים.

נשתה כבד,נעשן חלומות.

יהיה לי תיק מזכרות

תהיה לך מחברת כשפים.

נחיה באושר ועושר עד עצם היום ההוא."

 

תודה על ההקשבה.....

יש גם ימים כאלה ,בהחלט...

 

נכתב על ידי , 4/7/2011 02:48  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




כינוי: 

בת: 35

Skype:  Dariapo 




32
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , סיפורים , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDariapa אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Dariapa ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ