לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

אוסף השטויות הגדול


אני מצחיקה, לפעמים.

Avatarכינוי: 

בת: 20




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2014    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2014

פנצ'ר 2 ועוד זרזי התאבדות


את השיר הזה גירדתי מאבא אמריקאי, בסצנה שסנטה קלאוס מגיע לרצוח את משפחת סמית'. אני מתה עליו.

אני לא ממש צריכה להישקל יותר. עכשיו אני בוחנת את תהליך השלת הצבא ממני דרך כמה שליחים עוצרים להציג את עצמם ולבקש לקפוץ לקפה במשרד כשהם מסיימים להעלות מעטפות לקומה 3. 
מזל שקומה 3 זה משרד לרואי חשבון, נראה לי שהם יוצאים משם מדוכאים מידי בשביל באמת לעצור אצלי לקפה. 

פנצ'ר 2. או: למה בכיתי על ספסל בשדרות רוקח במשך 45 דקות. 
.
אז בפרקינו הקודמים התפנצ'ר לי הגלגל האחורי באופניים, רבתי עם נהג מונית, השלמתי עם נהג מונית, וכמעט נהרגתי כשניסיתי להעלות את האופניים במדרגות.
.
אתמול בנסיעה למשרד נתקעתי בעמוד, ופתחתי לרווחה את כל העור על אצבעות רגל ימין. את שאר היום ביליתי בשכשוך בדם של עצמי. בדרך חזרה הביתה התפנצ'ר לי הגלגל הקדמי. האוויר התרוקן יחסית לאט, אז החלטתי לנסות להגיע הכי רחוק שאני יכולה לפני שאצטרך להסתבך עם להגיע הביתה. זה בערך הרגע שבו פגע בי רכב.
.   
עצרתי בשביל לבכות ולעשן. החלטתי שאני לא יכולה להתמודד עם נהג מונית (האמת שחששתי יותר משיחת חולין מאשר מריב) והתחלתי את מסע ה6 וחצי קילומטר הביתה. 
הגעתי בדם, יזע ודמעות. תרתי משמע- היה דם, הייתה זיעה, היו דמעות. 
.
שאפתי את יגוני בסמים, התקלחתי עם הבגדים והלכתי לישון ב9 וחצי. 
.
בבוקר חזרתי בבושת פנים לאוטו של החברה מהעבודה שמקפיצה אותי והראיתי לה את החיקוי שלי מדרדרת אופניים מפונצ'רים ומייבבת 


אוי לא.לאלאלאלא. אוי לא. אוי לא. אוי לא. 


החברה מהעבודה הכינה לי אוכל שוב! היא טענה שהיה לה יותר מידי אוכל בבית, אבל אני דיי בטוחה שהיא פשוט מרחמת עלי

שישי שעבר פרדי הזמין אותנו ליומולדת צהריים של חבר. דורון עוד לא חזר ממסיבת רווקים, אז אני והשותף הלכנו.
היה ממש פאקינג כיף! 
דורון הצטרף בשלב כלשהו ושתינו קוקטיילים שאני לא יודעת להגות, הכרנו אנשים, אכלנו נקניקיות, שתינו עוד מיליון, ניצלתי בשניה האחרונה מלהשתין על עצמי, ואז עשינו שנ"צ. 
.
השתכרות-צהריים איז דה שיט. 

קיי. אז...מישהו רוצה לקנות אופניים?
נכתב על ידי , 28/10/2014 20:34  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Kay. ב-29/10/2014 18:48
 



על פנצ'רים ורצח עם


עברו איזה 8 שנים מאז ששיחקתי את זה, אבל אני עדיין ממש אוהבת את המנגינות 


לפני יומיים דורון אסף אותי מהעבודה וקפצנו לקנות לי אופניים חשמליות. עברנו תדריך "אופניים חשמליות למפגרים ולבחורות" מהערס שמכר לנו אותן.
משום מה כל חלק באופניים שהוא הסביר לי עליו הוא סיכם ב"קיצר, חבל לשבור כי להחליף דבר כזה עולה 1,600 שקל"
"ממה הפעמון הזה עשוי?!"
 .
אז בגדול נראה לי שקניתי אופניים בחצי מיליון שקל תמורת 3,000.
דורון המשיך הביתה עם הקטנוע ואני לקחתי את האופניים לסיבוב ניסיון. היה מגה כיף וקצת כואב בטוסיק בקטע נחמד.

בוקר למחרת נסעתי לעבודה עם הטרמפ הקבוע שהוא ידידה מהמשרד, ולא עם האופניים. הסיבה היא שיש כזה גשר בשדרות רוקח שאין בו מדרכה, ולא זכרתי ממש מה קורה מבחינת מדרכות מתחת לגשר. אז קצת נלחצתי מהקטע של להגיע לטריטוריה זרה על מכשיר חשמלי שאני אחראית על הכיוון שלו. 
סיפרתי לדורון על החשש שלי. 
הוא ענה "כשתגיעי לגשר, תחצי אותו"
.
זה הזכיר לי את הפעם שנשפך לי מלא חלב ובכיתי   

אז היום היה יום ממש מוצלח.
לבשתי חולצה ממש יפה, מספר הפדיחות שלי ירד למינימום, כולם היו ממש נחמדים אלי, ובקושי הייתה עבודה.
ואז הקיום קלט שהוא נרדם במשמרת והמשיך לשלשל לי בתוך הפה. 
כשיצאתי מהעבודה על האופניים (אחרי שחציתי את הגשר בהצטיינות) הן הרגישו קצת מוזר.
כשהגעתי ליד האוניברסיטה כבר קלטתי שהאיברים הפנימיים שלי משמשים כבולם זעזועים והידיים שלי ממש רועדות.
ירדתי מהאופניים לבדוק מה לעזאזל.
רוסי בתחנת אוטובוס שעצרתי לידה ממש עזר לי לברר את העניין. "פנצ'ר!! בלאט!"
.
אז מה שקרה משם זה שחתכתי לתוך הפארק והלכתי עם האופניים איזה חצי שעה לכיוון הבית, תוך כדי שאני מנסה לא להשליך 3,000 שקל לירקון. 
.
התעייפתי ונגמר לי הטבק, אז קיפלתי את האופניים לנוחיות של תא מטען והזמנתי מונית מגט טקסי.
הגיע לאסוף אותי הנהג הקשיש ביקום.
כשהתחלנו לנסוע הוא שאל כמה הוא צריך לגבות ממני על אופניים שהעמסתי בבגאז' שלו. עם הידיים שלי. ללא שום עזרה ממנו. 
פאקינג יצאתי עליו, לומרות שהוא מבוגר יותר מהכל ומכולם. 
במקרים אחרים הייתי משלמת לו אקסטרה 50 שקל רק בשביל להימנע מעימות, אבל עכשיו אני ענייה ותלויה לחלוטין בעצמי, אז הייתי רוצחת אותו ומוכרת את המונית שלו לפני ש50 שקל היו עוזבים לי את הארנק.
התרככתי ואמרתי לו שאני לא רוצה לריב,כי אני לא אוהבת. הוא הסכים והעברנו את שאר הנסיעה בשיחה על הפריפריה ואיך הולך לי בתלאביב בנתיים.
.
הוא אשכרה פנה בדיוק ההפך מכל מה שוויז אמר לו לעשות.
לא היה לי נעים להסביר לו שזה שהוא היה נוכח בזמן שסללו את הכבישים לא אומר שווייז טועה.
.
הגענו, ובסוף הוא גבה רק מונה ואפילו הציע לעזור לי להוציא את האופניים 
אמרתי שאני אסתדר לבד. להרים אופניים היה הורג אותו ולא היה לי כוח לחכות לאמבולנס 


אתמול ניסיתי לבשל לעצמי. אלתרתי לגמרי, זרקתי כמה מוצרים יחד, שמתי תבלינים, ואפילו התפנקתי עם רוטב. 
בסוף יצא לי צ'יפס משקית ונקניקיות טבעול עם מלח וצ'ילי. וכריות עם חלב. 


אחד הדברים הכי מתוקים שעשו בשבילי: 
בעבודה אני תמיד חותכת לי סלט. כי זה הדבר הכי מהיר וקל שאפשר להכין ואני יותר מידי עצלה ובורה בשביל להכין ארוחות אמיתיות. 
חברה מהעבודה הכינה לי ארוחת צהריים! ביתית. שעשויה מאוכל אמיתי. 
.
אני נורא רוצה להודות לה,
אבל לא יודעת איך, כי אי אפשר למצוץ לבחורות.

קיי. חג מולד שמח 
נכתב על ידי , 23/10/2014 21:55  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Kay. ב-28/10/2014 22:37
 




זה יכול להיות הקליפ האהוב עלי. מקום שני זה סקריליג' 
טוב, עכשיו צפיתי בו שוב וסקריליג' מקום ראשון. 


אני מחפשת אופניים חשמליות. זה כנראה לא הרעיון הכי טוב בעולם כי הפעם האחרונה שהייתי על אופניים דורון שכר תל-אופן וישבתי במקום הזה ששמים בו את התיק. 
נתקענו בעץ.
בכללי, כל הזכרונות ילדות שלי מיום כיפור בישוב מסתכמים בזה שברגע שהגעתי לבית כנסת כבר התחילו לי כאבים מייסרים בתחת. וגם רכיבה על אופניים עם מושב ממש קשיח לא עזר 


יש לי קונספירציה בראש.
נכון כל איזה מצמוץ וחצי יוצא איזה מחקר שחסה מגבירה את הסיכוי ללקות בתסמונת קרציית המערות?
יש בזיליארד כאלה. על הכל. וכולם סותרים אחד את השני איכשהו 
מה אם כל המחקרים האלו הם איזה ניסוי פסיכולוגי מאסיבי שיחשפו בעוד 100 שנה,ואנחנו היינו מהדורות שהתחרפנו כל החיים שלהם ממה לאכול בלי שזה יהיה סרטן עוד 5 שנים ובאיזה סדר לעשות תרגילי כושר בשביל צורת הטוסיק האופטימלית 

אתמול ירד גשם. מיליון. כל הגשם שהיה בעולם? נפל. עלי. ויקח לו הרבה זמן לעלות חזרה, כי הוא נפל חזק.
באמצע כל הבאגן קפצתי לקופת חולים אחרי העבודה. נכנסתי מטפטפת ואומללה (יום נוראי לצאת עם משקפיים) 
"אני אצטרך צילום ריאות בימים הקרובים, אז תקשרי אותי בבקשה לשירות אונליין" 
חזרתי הביתה אחרי מסע של שעה באוטובוס שכל פעם שהנהג השתמש בבלמים מים קפואים מהחלון האחורי שהיה קצת פתוח נזלו לי לתוך החולצה
משמעותית אפקטיבי יותר מקפה. 
כשהגעתי הביתה דורון קילף ממני את הבגדים הרטובים בשביל למרוח אותם על הכביסה היבשה של השותף (הרומנטיקה במערכת היחסים הזאת קצת שינתה כיוון) 
אני בנתיים התכרבלתי במיטה ונרדמתי לשנת לילה בתקדים פסיכי שלא התרחש מעולם שנקרא השעה 20:30
לא התקלחתי מתוך החלטה שקולה שמיי גשם זה נחשב. 


קיי. ברצינות, באיזה סדר לעשות תרגילי כושר בשביל צורת הטוסיק האופטימלית?
נכתב על ידי , 20/10/2014 23:19  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Turquoise ב-24/10/2014 12:38
 



ו...נדפקה לי השינה לנצח


אני ממש בסדר עם האלבום החדש. 
בדיעבד, לא ישנתי בשעה שהיא לפני 12:00 מאז שגיליתי את האינטרנט. וזה קרה באיזה גיל 11, זה המון שנים של חסך שינתי ונזק לאונות (של המוח) 


הדבר הכי פרודקטיבי שעשיתי היום היה לקחת אנטיביוטיקה.


שני סרטים שמוזר לי שלא הכרתי אותם לפני:
זה בגדול פרק של SNL
למה זה לא קאלט?! 

נולדה לי אחיינית חדשה. עוד לא טרחתי לנסוע לפגוש אותה אבל השקעתי בכמה תגובות "זה דיי חמוד" בקבוצת וואטסאפ המשפחתית, שכיום מוקדשת לחלוטין לתמונות של תינוקות שאמור להיות לי יותר אכפת מהם ובדיחות על מזרחים. 
אני לא יודעת אם המשפחה שלי מבינה שאנחנו חצי טורקים וזו לחלוטין מדינה דוברת ערבית. 

קיי. אם אני כבר ערה לפחות אסיר קצת שיער ממקומות אסטרטגיים 
נכתב על ידי , 18/10/2014 04:36  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Kay. ב-20/10/2014 18:25
 



חוויות מן הקריות


כי זה מתחרז.


אחרי סופ"ש הצפון האחרון שהיה זוועתי ובלתי נגמר, החלטנו שמעתה והלאה שוכרים רכב. אנחנו מעמד ביניים מסוג עצלני במיוחד ואני לא רואה סיבה לראות את הבפנוכו של רכבת ישראל שוב לעולם. 

 

התחנה הצפונית הראשונה הייתה ההורים של דורון. אמא שלו לימדה אותי קצת אותיות ברוסיות, אז עכשיו אני יודעת לקרוא מילים שאני לא מבינה קול

אחרי שיחה של שעתיים על ברית המועצות הקומוניסטית נסענו להורים שלי לארוחת ערב 

 

אחי הגדול דיבר על שירות ההסברה לטובת ישראל שהוא מבצע כשהוא משחק Call Of Duty בפלייסטיישן.

"אתה אשכרה מדבר פוליטיקה ומסביר את הצד שלנו בזמן שאתה יורה באנשים?" 

"לא, אני פשוט מקלל וצורח בערבית"



בערב ישבנו במורגן. לא הייתה אווירת שתייה בכלל, אז סתם בהינו בחבורה של סטודנטים מויצו. לאחד מהם היה אייליינר. 

סחתיין על האומץ לשים אייליינר ליציאה לילית בקריות. 

 



חמישי בצהריים קפצנו לפסטיבל הסרטים. היה משעמם בטירופובוס ורוב הקהל שפקד את האיזור לא היה מסוגל לעלות מדרגות בלי לפרוק את האגן. 

אם רק מישהו באמת היה פורק את האגן זה היה מציל את השעתיים שם מבזבוז זמן מוחלט. 

לפחות מצאתי תכשיטים חדשים: 


 

כמובן במחיר מופקע לחלוטין. 



ניסיתי לאחרונה לנסות לשלב סגול בשיער. זה מזה לא עובד. אם מישהי קצת מבינה במאניק פאניק אשמח לעזרה, כי בנתיים אני תקועה עם כחול-סגלגל-אפור-קקי:


מתחת לשפם המזויף יש שפם אמיתי 


 

אתמול בלילה היה בית ריק לעופר. 

זה אירוע שקורה לא מעט, וידוע כמוקד הקאה ל97% מהנוכחים. 

אני חושבת שההקאה הראשונה שלי בחיים אילצה את ההורים של עופר לקנות ספה חדשה 

 

היו שם כמה חנונים שאהבתי בתיכון, מוזיקאים מהאקדמיה שמנגנים עם עופר, וכמה חברים שלהם. 

שתיתי מיליון וכל מה שקרה שם קצת מעורפל.

בסביבות 2 היה לנו אומץ לנסוע חזרה לתלאביב. הגענו באיזה שעה אפילו בלי לנהוג מלחיץ מידי, ודחסנו מאנץ' נקניקיות טבעוניות לפני השינה.

אני חושבת שאסור לי לאכול טבעוני, קמתי באיזה 8 וחצי בבוקר מהרעש של קריאות המצוקה מהבטן שלי.




 קיי. הולכת להוציא לפועל שנ"צ חירום 

 

נכתב על ידי , 17/10/2014 15:07  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Kay. ב-20/10/2014 18:28
 






אז ככה נראית סקיצה של 10 שעות: 

10 שעות!! ואני עוד מתכננת דיו (הארי פוטר סטייל- כסת ועט ציפורן) ועפרונות מים 
זה לקח שנתיים ושלושה חודשים, אבל התחביבים שלי מתחילים להשתקם. 

ליל המזל המלוח:
אתמול מאור ועופר באו לבקר. הם הביאו איתם את החבילה הרגילה- נובלס, קיבולת אלכוהול ונוסטלגיה. ואני מניחה שגם את החבילות שלהם.
ישבנו בהרלינגר כי הפיליפיני החביב בדראגסטור שלנו לא הסכים למכור לנו בירות. להגנתו היה איזה אחת בלילה ויש חוקים ושטויות 
המלצרית שלנו הייתה שיכורה בטירופובוס אז יצא שכל אחד שתה 3 בירות ואיזה 5 צ'ייסרים ב80 שקל. 
יותר מאוחר הצטרפו אלינו יוני ובחורה שנסעה איתו עד תל אביב בשביל פורפליי. מעניין אם גם אני הייתי כזו נמרצת וספונטנית כרווקה. נראה לי שלא, כי יש לי המון זכרונות מהתיכון שישנתי על מיטה עירומה כי לא היה לי כוח לשים מצעים. יעני, שבועות. 
כשהתחילו לקפל שולחנות ועשינו שיחה מקיפה על הקטטר שתן שעופר נאלץ לעבור פעם, הגיע הזמן לעזוב.
הלכנו לים בשביל לקפץ בגלים ולבחון את השפעות החול על איזור המפשעה
כשהתפשטנו עבר לידנו בנאדם עם ספידו וגלאי מתכות. ב3 בלילה. מה הקטע? מתכת מגיחה בלילה מהחול בשביל לצוד? 
היה *כלכך* כיף. הים בלילה מרגיש נקי יותר, כי חשוך.
ישבנו ליד המים ועישנו ודיברנו על ניבי. 
השארנו את יוני והבחורה בחוף לסגור עסקה. גאד, חול בואגינה. 
המסע הביתה נעשה בבוקסרים רטובים וצהלולים. דורון מצא מאה שקל, ומאור מצא כוס בירה חדשה לאוסף שלו. ב"מצא" אני מתכוונת שפשוט לקחנו את הכוס משולחן והלכנו במהירות שקטה ומחשידה בזמן שהמלצר ניקה בפנים. אני גם מצאתי חבילת פרלמנט עם שתי סיגריות בפנים אבל מאור פורר לי אותן על הרצפה. שזה לטובה, בדרך כלל כדאי לוותר על סיגריות שמצאת ברחוב. 
 
נכנסתי למים עם טייץ כחול וחזיה סגולה, ואחרי המקלחת גיליתי שהשדיים שלי נשארו סגלגלים והיריכיים שלי כחלחלות. אני מרגישה כמו פוקימון.
המקלחות השאירו בבית כלכך הרבה חול שבחיים לא יהיה לי זין לנקות, אני לחלוטין מתכוונת לגרד חול מהרגליים שלי עד שנעבור דירה. 

אני ודורון קמנו בבוקר לפתק תודה וקליפר ♥ 
חברים לחיים זה חברים שמשלמים לך על לינה בקליפר.
תכלס כסף היה יכול להיות ממש נחמד יותר 
בשישי היינו בדירה של פרדי. שתינו בירות עם ויסקי והוצאנו לפועל טורניר טקן ברוטלי. עם קללות. זה טרם פלאים לתסמונת הטרום וסתית שעברתי באותו יום. 
הקשת רגשות שלי נראתה בערך ככה: 
-הכל סבבה. 
-סימס. 
-סנדביץ- אומנונומ 
-סימס
-למה הדמות שלי בסימס הישגית בטירוף והדמות שלי בחיים האמיתיים רק משחקת סימס? 
-אני שמנמנה ולא הישגית. 
-ורעבה. 
-צריך לצאת, אני שונאת לצאת
-איזה נחמד להיות קצת בחוץ 
-במבה- אומנונומ
ואז ניצחתי בטקן וחזרתי להיות בנאדם.(כלומר לא בחורה) 
יצאנו למוסד, שלא הייתי שם אף פעם אבל הבנתי שזה כמו הגאלה של הצפון 
ציפיתי שהקהל יהיה שאריות מהתנועה האימואית שרצה בארץ לפני כמה שנים והמוזיקה תהיה בולט פור מיי ולנטיין,
אבל היה ממש פאקינג סבבה. הקהל היה רוקיסטים בני 30 שאשכרה התנצלו כשהם נתקעו בי או דרכו עלי,
המוזיקה הייתה מלא שירים שאהבתי ושכחתי, ובכללי דיי הרגשתי כאילו הגעתי למאדרשיפ. 
אני עדיין קצת חירשת, אבל גאדמ היה כיף. 

מקומות אוכל מגניבים ליד הבית שגילינו לאחרונה: 
1. ווק ריפבליק- נודלס/אורז דיי טראשי אבל טעים. בן יהודה 177
2. מתוקות- בניגוד מעצבן לשם זה בכלל סנדביצ'ים עם בשר. זה כזה איפשהו קרוב לכיכר דיזנגוף
3. קוקיז- בוחרים שתי עוגיות ממש טעימות וביניהן דוחפים גלידה. זה ליד הצינה בדיזנגוף

קיי. קצת בסטלת אינסומניה וקפאין
נ.ב, 
כשאני משתפת את המבוגרים בחיי בחששות קיום שלי, כולם פשוט מסכימים איתי שהחיים חרא וזהו
זה לא מה שחיפשתי סטנדרטי
שמישהו כבר יגיד לי שהוא נהנה להיות מבוגר ואני ארגיש הרבה יותר טוב 
נכתב על ידי , 14/10/2014 07:40  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Dragon 18 ב-19/10/2014 18:28
 




יוטיוב העלה לי בהמלצות את השיר הזה. בבקשה שמישהו יעלה סרטון הסברה לאיך מוצצים ליוטיוב. 
דברים מגניבים שקרו לי בעבודה לאחרונה: 
1. החזקתי בידיים שלי צ'ק בסכום של שני מיליון שקלים. (הם באמת סומכים עלי הרבה יותר ממה שהם אמורים)
2. כמעט דיברתי עם אילן מהפיג'מות בטלפון.
בערך זהו. 


 הלפטופ שלי כבר מזה זקן. 
אני מרגישה כאילו הכלב ילדות שלי כבר מאבד מהפרווה שלו ועושה לי עצוב בכל פעם שלוקח לו רבע שעה לקום ממצב ישיבה.
לפטופ זה חבר, ולא בא לי לקחת אותו לוטרינר להמתת חסד. 
ותכלס הוטרינר לא יבין מה אני רוצה ממנו 

אני חושבת שהמשבר הקיומי שלי קצת נכנס לשליטה. 
הוא עוזר יותר ממה שהוא יודע, ודורון ממש טוב בכל מה שקשור לנשמה שלי 
אז אתמול ציירתי קצת, וניסיתי לנגן קצת, וזה ביג דיל כי לא עשיתי שומדבר מהשיט הזה כמעט כל הצבא. 
אני לא אוהבת להיות עוכרת ישראל. אבל בכנות- הצבא עשה לי הרבה יותר נזק מתועלת, וזה מעצבן. כי שנתיים מהחיים זה הרבה. 


קטע שלא נראה לי שדיברתי עליו וכל בחורה צריכה לדעת: 
מתישהו התחיל לכאוב לי נורא במין. ולא מצאו כלום בבדיקות, ולא עזרו לי שום משחות או ויטמינים או וואטבר.
שאלתי את הגניקולוג שלי אם גלולות יכול להיות קשור, והוא אמר שלא.
ניסיתי להפסיק בכל מקרה כי יש לו פין ומה הוא יודע בכלל 
אחרי שבוע הכאבים נעלמו כאילו זה מעולם לא קרה. 
המון מהחברות שלי מספרות סיפור ממש דומה- 
אז אם כואב לך בסקס ואת על גלולות תעשי לעצמך טובה ותעשי תקופת קונדומים. 


קיי. בחופש של עשרה ימים והוא מוקדש לחלוטין לסימס 4. 
נכתב על ידי , 8/10/2014 21:40  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Dragon 18 ב-19/10/2014 19:16
 





101,842
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , פילוסופיית חיים , שטויות וכיף
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לKay. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Kay. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ