לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

אוסף השטויות הגדול


אני נשבעת שהעולם נהיה פחות מצחיק משנה לשנה.

Avatarכינוי: 

בת: 21




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2015    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2015

אז יצאתי לראות עולם ושיט





חודש שעבר היה יומולדת 28 לדורון. 
ארגנתי פיינטבול לכל החברים הקרובים בבוקר, ומסיבת גג עם מלא בשר בערב. 
זו הייתה פעם ראשונה ששיחקתי פיינטבול, ואני היחידה מהקבוצה שלא הייתה קצינה/ נגדת בצה"ל. לא שאם הייתי זה היה משפר את הכישורים המוטוריים שלי. אז התרוצצנו וטבחנו להנאתנו בשמש הקופחת. אחד החברים ירה לדורון כדור צבע לתוך הפאקינג פה. אמרתי שאני אחכה שנגיע הביתה כדי לספר בדיחת נקמה על Blow jobs, אבל שכחתי ועכשיו אני צריכה לחיות לנצח עם הבדיחה המפוספסת הזו. 
.
חזרנו הביתה למטרות שנ"צ וארגונים למסיבה בערב. 
פרדי הגיע מוקדם כדי לעזור (הוא לא עזר) ובשביל שאני אצייר לו על הגבס. רותם הגיעה קצת יותר מאוחר עם קינוח משוגע שהיא הכינה-וופל גלידה ממולא בעוגה וקרם שוקולד. לא לקחתי את המתכון כי לקח לי שנה לחזור לגודל של בחורה נורמטיבית ושום קינוח שטני של תימניות לא יגרור אותי חזרה לגבינתיות יתר. 
.
הגג שלנו אכלס בהצלחה בערך 20 איש בלי לקרוס, המתנה של עיריית תל אביב לדורון. 
המשכורת החודשית שהוצאתי על בשר התבררה כיותר ממספיק, ובמהלך שאר השבוע המאנצ' שלנו היה שאריות כנפיים וכבד. 
נשאר גם מלא מהאלכוהול, שזה אחלה תירוץ לארגן עוד מסיבה
הג'וינטים חוסלו לחלוטין, הפתעה היסטרית. 
עוד לא הבאתי לדורון את המתנה המרכזית שלו, כי אני מגה ענייה כרגע. (זה מדיח כלים. נשבעת שזה בWish List שלו.)
חשבתי להכין גם סקראפבוק עם תמונות ומשפטים מאירועים מגניבים במהלך הקשר שלנו, אבל אני קצת חרדה מהרעיון שלילדים שלנו יהיו ראיות עלינו מהתקופה שהיינו צעירים. ("סמים זה רע!! והנה תמונה של אמא חסרת הכרה בסמטה באמסטרדם")

נסענו עם פרדי לצ'כיה לפסטיבל דראמ&בייס. 
זה בערך מה שהיה שם:
היה כלכך פאקינג כיף!!! 
מסקנות עיקריות משלושה ימים בפסטיבל מוזיקה אלקטרונית אירופאי: 
1. אירופאים הם חולי נפש וצריך לרכז את כולם להסתכלות פסיכיאטרית מעמיקה. 
2. בירה זה טעים. בירה ב-5 שקל זה יותר טעים. 
3. היכולת שלי לחרבן בתנאיי שירותים כימיים היא 0.
4. היכולת של שאר הפסטיבל לחרבן בתנאיי שירותים כימיים- 265,776,992. 
5. התדירות שבה יציעו לך לקנות MDMA או אקסטזי- בערך כל 7-9 שניות. גם כשאת בתוך תא של שירותים כימיים. 
6. כמות האנשים ששוכבים על הרצפה במצב הכרה לא ידוע- 9,539.
7. דיווח של דורון מהפעם שהוא ניסה להתקלח- אחוז הנימולים באירופה: 8%. 
.
הגענו לפסטיבל דרך רכבת מפראג. פגשנו בדרך שני גרמנים ובריטית שהגיעו יחד. נשנשנו יחד גזר ופירות שהם הביאו לנסיעה. 
כשהגענו לתחנה עוד היה לפנינו מסע מייאש של 2 קילומטר ברגל עם מזוודות ותיקים.
כשהגענו לכניסה לפסטיבל אנשים כבר הקיאו את האלכוהול בוקר שלהם והקימו אוהלים. את שלנו סידרנו דיי מהר, פרדס הביא איזה אוהל שהגיע עם מלא חבלים מסתוריים ופטיש. אז לקח לנו 45 דקות לעלות על פיתרון הנדסה שעם קצת תפילה עלול להחזיק 3 ימים.
זרקנו את כל השיט שלנו לאוהל ויצאנו לצוד בירה ולבדוק את מצב הבמות. 
היה איזה 7 במות- את המרכזית פתחו רק ביום השני. מיליון דוכני אוכל, ומיליון דוכני באנגים ואביזרי עישון למיניהם.
רקדנו לצלילי תוף ובס, אכלנו תערובות שונות של שומן ובשר, שתינו מלא בירה והתיידדנו עם כמה פינלנדיים שסיפרו שהם משתדלים לצאת מפינלנד מידי פעם כדי לא להתאבד מהשיעמום ומהקור. 
.
במהלך היום אין באמת מה לעשות שם, כי ההופעות הפסיכיות מתחילות רק ב21:00 
אז התנמנמו בשמש, סיימתי איזה 2 ספרים, פרדי עשה טיולי ציד בחורות מידי פעם, ודורון פנטז על האסלה של הבית.
בבוקר של היום השני הוצאתי סקצ'בוק ועפרונות ושלושתינו קשקשנו שטויות של כיתה טיפולית. השכנים הצרפתים שלנו אהבו את הקטע והצטרפו. שמענו אינפקטד מאשרום, הם חלקו איתנו את הוויד שלהם ופטפטנו באנגלית קלוקלת הכה משויכת עם האומה הצרפתית. 
.
בערב יצאנו לאכול ולהסתובב בין הבמות. איבדנו את פרדי כשהלכנו לנשנש פיצה והוא נשאר בהופעה כדי לנסות לנשנש איטלקייה. 
שאר הערב היה קווסט חיפוש אחריו. זה היה ממש כיף, בדקנו בתוכנייה מתי האמנים האהובים עליו עולים וארבנו בכניסות של הופעות. ראינו כמה פינויי אמבולנס, בחנו לעומק בחורות בלבוש מינימלי, וכמה הקאות ממש מרשימות (מבחינת מרחק פליטה) 
לא מצאנו את פרדי, אז רקדנו עוד קצת וחתכנו לישון. 
.
העברנו 3 ימים כיפיים בטירוף של רוגע מנותק מהעולם, שינה דיי מכאיבה, הגיינה ירודה להחריד ומסיבות אדירות. 
אני עם הבירה הראשונה של הפסטיבל ושקיעה פסיכית 
אפילו לא קרוב ללהסביר את האנרגיות בהופעות
פולני שהתרסק על האוהל של פרדי. הוא היה שם איזה יומיים, ברצינות. בדקנו לו דופק מידי פעם. 
פירקנו את האוהלים, הסתדרנו על שאטל לרכבת, ועשינו את דרכינו למלון בפראג. 
השתכנו בפונדק הפיל השחור. ההרגשה של מקלחת ראשונה אחרי 3 ימים בתוך הטינופת של עצמי עדיין מרטיטה לי את העצמות. 
ביום האחרון שלנו בפראג בעיקר הסתובבנו ואכלנו מלא. עשינו את דרכינו לשדה תעופה ושם כבר חיכו לנו דוסים, בורקות, וצרחות בעברית שגרמו לנו להרגיש בבית. אוף. 
הגענו הביתה ב5 בבוקר, קנינו קולה במכולת למטה, עישנו ג'וינט התמקמות ביתית וראינו קצת סאות'פארק לפני שהתרסקנו לישון. 


 
הולישיט, הנבטתי אבוקדו: 
זה הכי גאה בעצמי שהייתי אי פעם. יצרתי חיים למען השם. 
הלכנו למסיבת פרידה לדריו, השותף האיטלקי שלנו מהדירה בדיזינגוף. הוא עוזב את הארץ וחוזר למילאנו
היה מאוד בינלאומי. שתינו וודקה מתוך אבטיח ודיברנו עם גרמנים ואמריקאים ואיטלקים שלא טרחו ללמוד עברית בזמן המגורים שלהם בארץ. 
יותר מאוחר הגיעו שני קיבוצניקים מהצפון שדריו הכיר פעם באוטובוס (הוא כל הזמן היה מביא הביתה חברים שהוא פגש באוטובוס או במכולת) 
חלקנו ג'וינט עם אחד מהם והוא סיפר שהוא חושב להפסיק בקרוב, כי הוא בן 35 ואין לו מושג איך להתמודד עם לחצים בסיסיים של החיים כי מתי שהוא היה צריך להתמודד איתם הוא היה מסטול.
בהליכה שלנו הביתה אני ודורון התפלספנו על זה

קיי. ראתה עולם ושיט 
נכתב על ידי , 13/8/2015 12:30  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Whispers in the night ב-29/8/2015 13:14
 





110,788
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , פילוסופיית חיים , שטויות וכיף
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לKay. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Kay. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ