לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


כל הכאבים מלבינים בכותנה הנפתחת

Avatarכינוי:  סקרוט

בת: 3

תמונה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2014


כשאני לבד אז אני לבד אבל כשאני באירועים חברתיים לבד אז אני, כל כך לבד...

לא ידעתי שזה מה שזה אומר חיים עצמאיים אבל לחזור לסופשים הביתה זה כל כך מדכא אותי. אני בוכה הרבה מבפנים ומבחוץ ולא רק בגלל שקשה לי, כי קשה לי מאוד. זה בגלל שאני לא מצליחה להתמודד עם סיטואציות ואני לא יודעת מה עושים... השעון תמיד מצלצל בזמן אבל הזמן שלי עובד אחרת ואני משתדלת אף פעם לא להתנהג כקורבן וכמסכנה כי אני בסדר והכל ממש בסדר בחיים שלי אבל אני משתגעת בבית ספר מה אני אמורה לעשות כשאני לא מצליחה להיכנס לשיעורים? לשבת בחוץ ולעשן עוד סיגריה? למה ההורים שלי משלמים כל כך הרבה כסף למקום שבו אני לא מצליחה ללמוד ואני גם לא מוצאת בו שום עניין אחר? אני בתקופת רדימה וזה יום רודף יום רודף כלום וכבר לא אכפת לי מכלום / אני ילדה קטנה שמקבלת תמיד את מה שהיא רוצה אבל אני אף פעם לא מרוצה. אני נורא מתגעגעת לדברים שאני ממציאה לי בראש כמו שאח שלי פה ואנחנו משפחה מאושרת וימים בהם הייתי מתקשרת עם ההורים... אני יודעת ואני מרגישה את זה שעל כולם עובר דברים מסביבי ולאף אחד לא קל אבל תמיד הסבל שלי נשמע לי הכי קשה והכי מעיק. אני לא יודעת איך מפסיקים להרגיש ככה ואיך יוצרים וממשיכים לעשות דברים משמעותיים... הלוואי והייתה לי תשוקה למשהו וזה כל מה שהייתי עושה אבל הכיף שלי זה טראש אמריקאי וסיגריות וזה לא מספק אותי אפילו קצת. אני שונאת את זה שכל החברים שלי מדברים על אסתטיקה ואני יודעת שאני לא קרובה להגדרות שלהם והדבר הראשון שמגדיר אותי אישה מרגיש כל כך... לא נכון... אני שונאת את הבנים ואני שונאת את הבנות ואבא אמר לי שאם אני לא אחזור ללמוד או לעשות משהו משמעותי אז הוא יפסיק את המימון ואני מבינה שאני אמורה לפחד ולקחת את עצמי בידיים אבל לפעמים באלי להגיע לנקודת השבירה הזאת... זה לא שבכלל אכפת להם מבגרויות אבל הם מבינים את מה שגם אני מבינה כל כך טוב, שהמוח שלי מוצף בדברים סתמיים והזמן שלי נאבד ונאבד. אני יודעת שלא הכל מקרי בחיים ויש דברים ידועים מראש וביניהם דברים ממש פשוטים כמו שגרה אני פשוט אף פעם לא באמת רוצה לקום מהמיטה והמיטה זה המקום הכי נורא,\\ קשה לי מאוד ואני לא יודעת מה לעשות ואני לא יודעת איך להמשיך ואני לא חושבת שבמקום אחר יהיה לי יותר טוב אני בכלל לא זוכרת מה זה טוב  

נכתב על ידי סקרוט , 15/11/2014 23:14  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , המשועממים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסקרוט אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סקרוט ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ