לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הנסיכה והצפרדע - סיפר בהמשכים



Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2011

פרק 2 : טוב מידי כדי להיות אמיתי


 

 

 

 

 

 מהפרק הקודם :

 

אשלי חייכה אליי שוב חיוך כובש , והתיישבה לידי .

" אני לא מאמין .. " אמרתי לעצמי , וכן זה בהחלט לא היה אמין הבחורה הכי יפה יושבה לידי , הבחורה שאני מאוהב בה כבר מי כיתה ה' , כבר 6 שנים ברציפות , הנסיכה שלי היא ישבה לידי , והיינו לבד .

היינו רק אני והיא ..

 

 

~~~

 

 

השקט שהיה ביננו עיצבן אותי .

" אתה כזה דפוק ! " אמרתי לעצמי .

" מה ? " היא כניראה שמעה את ההערה המפגרת שלי כלפיי עצמי .

" כלום אני .. זה כלום .. " אמרתי בגימגום טיפשי .

ושוב , השקט פרץ לו ביננו . הרמתי את ראשי להביט בה , היא שיחקה עם שערה הבלונדיני שהרחתי את ריח הפטל שנדף ממנו . לפתע חיוך הופיעה עלפניה העדינות " אתה יודע שאני מריגהש שאתה מסתכל עליי " אמרה בעודה מרימה את ראשה להביט בעייני השחורות הפשוטות לעומת עייני הדבש המתוקות שלה .

" אז על מה רצית שנדבר ? " שאלתי בתקווה שלא יחזור שוב השקט .

" על משהו .. "  היא אמרה מחוייכת " אבל ניצטרך לעשות זאת במקם אחר , שיעור ביולוגיה עומד להתחיל , כדי שנלך .. " .

צפיתי בה קמה , מנהרת את עצמה מהדשא מסתובבת אליי , ומושיטה את ידה הדקיקה לכיווני .

הושטתי יד מהוססת בחזרה אך לא מהרתי להחזיק בידה , מששתי את אצבעותיה הדקיקת , וליטפתי את כף ידה הקטנטנה והיא ? היא רק עמדה שם עם חיוך קסום ונתנה לי לעשות לי קירצוני .

אחרי 6 שנים שלמות שאפילו לא הצלחתי לדבר איתה חוץ מיפעם אחת על סדר הישיבה וזה גם לא הצליח לי בגלל שזואי הפריעה לנו , אני כאן איתה מלטף אותה .

הצלצול הרועש הפריעה למחשבותיי , אחזתי בידה וקמתי במהריות מנסה שלא למשוך את ידה יותר מידי .

התחלנו להתקדם לשערי היציאה מי בית הספר , לא הפריעה לי כלל שאין שומר בכניסה או שאני מבריז משעור ביולוגיה דווקא ביום שיש לי בוחן חשוב , התמקדתי רק בה , ובידינו המוחזקות יחדיו .

יצאנו מי שערי בית הספר .

אחרי הליכה קצרצרה ומפותלת הגענו לבניין אפור ענקיי . שיערתי שיש בו לפחות כ - 14 קומות .

היא משכה אותי אחריה וניכנסנו לבניין .

התחלנו עללות במדרגות , עלינו ועלינו .. מידי פעם היא הייתה נעצרת מביטה בי ואז ממשיכה להתמקד בעלייה .

המדרגות ניראו כאילו הן לא הולכות להיגמר , כל פעם שחשבתי שכבר הגענו נימצאה עוד מדרגה לעלות בה אבל נהנתי מי זה כולכך , נהתי שידינו עדיין מוחזיקם יחד וניראה שהם לא רוצים להיפרד אחד מהשני , נהנתי מי מבטייה הפיתאומיים , נהנתי מהעובדה שאני לא מתחיל להתעייף הרי אני לא בדיוק ספורטי ואפילו ת'מדרגות בין המיסדרון לכיתה שלי אני מיתעצל לעבור כל פעם , אבל פה לא הרגשתי אפילו כאב קטן ברגליי .

אחרי כמה שעות טובות , המדרגות ניגמרו ומולנו התייצבה דלת שחורה ועבה .

היא פתחה את הדלת ,ושנינו ניכנסנו יחד דרכה באותו הזמן , בגלל גודלה הרחב למדיי . היינו על גג הבניין , חושך מאיים שרר לו כבר בחוץ " מעניין כמה זמן עלינו ? " תהיתי לעצמי .

התקדמנו לקצה הגג , ונעצרנו לכמה רגעים להביט בנוף הקסום הניצב מולנו . יער אפל ומפחיד וממנו ניראו ניצוצות מופלאים .

הבטתי בה שוב , הרגשתי שוב איך השקט כבר פורץ אלינו והחלטתי לנסות שוב את השיטה של השלאה המרכזית שהכל התחיל בגללה .

" אז .. מה רצית להגיד לי ? " אמרתי דיי בשקט , מפחד להרוס את הרגע .

היא הפנתה את ראשה אליי , הסתכלה בי רגע אחרוך ואמרה בקול מפתה : " מה שרציתי להגיד .. " היא התחילה להתקרב אליי " בעצם , אי אפשר להגיד אלא רק לעשות " היא התקרבה עוד יותר אליי בצעדים קטנים עד שכבר יכולתי להרגיש את נשימותיה הכבדות על סנטרי .

שפתייה היו קרובות , כולכך קרובות ..

עצמתיי את עייני , ועשיתי צד קטן ו ..

בום ! , משהו חזק פגע בראשי . פתחתי את העיניים מגלה שאני יושב עדיין מתח לעץ , על יד זואי .

" אוו בוקר טוב יפיפיה נירדמת שלי " זואי אמרה בטון עצבני .

" מה .. ? אני .. " גמגמתי עדיין מנסה להקל .

" מה מה ? נירדמת לי לכל ה - 45 דקות של השיעור החופשי " היא כעסה .

" אהה .. " נהנחתי לי בשקט , הנחתי את ראשי שוב על גזע העץ .

" הייתי צריך לדעת " מילמלתי בשקט " הייתי צריך לדעת שכל זה טוב מידי מכדי להיות אמיתי " .

" היי צפרדע .. " לפתע הופיעה מולי צל גדול ומוצק . הזדקפתי לי והרמתי את ראשי להביט בצל המאיים , מאט טרנר עמד מעליי עם גופו המוצק והשרירי .

מאט טרנר היה הילד הכי שנוא אליי בכל בית הספר , כמובן שכמו שכולכם תנחשו הוא היה בין החבורת " הקולים " , ממש .. עם הוא קול אני .. אני .. תרנגול ? טוב עזבו , אין לי דוגמא טובה אבל בכל זאת הילד הזה הוא סך הכל שרירים ו .. וזהו ! , יותר כלום .

נכון , הוא היה אלוף הכדורסל של בית הספר שלנו , אבל תעשו טובה כולנו יודעים מה עתידו , הוא יהיה ספורטאי כושל שידפוק את הברך שלו ולכן כבר לא יוכל לשחק וישב כל היום לבדו בבית , בגלל שאישתו התגרשה ממנו מהסיבה שבמוח שלו אין כלום ושוהא כבר לא מועיל .

" מה האידיוט הזה רוצה ממני עכשיו ? " חשבתי בעצבנות .

והתשובה לא איחרה לבוא " הכדור .. " הוא סינן והצביעה לכדור שהיה מונח על ידי .

" זה מה שפגע לי בראש אה .. ?! " סיננתי בשקט .

הושטתי את ידי לכדור הכתום , ומסרתי אותו בחוזקה לכיוון מאט ופה , כבר התחרטתי ..

 

 

 

Couple-cute-field-flower-forever-kiss-favim.com-46793_large

 

 

 

 

 

 ממש מקווה שאהבתם את הפרק ^^ ,

יואוו זה כזה מאכזב  שזה היה רק חלום נכון ? מיסכן ..

 

לא לישכוח להירשם לקבועים חח XD

 

 

 

נכתב על ידי , 29/6/2011 12:24  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

718

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להנסיכה והצפרדע - סיפר בהמשכים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הנסיכה והצפרדע - סיפר בהמשכים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ