לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אולי אני נראית לכם מכובדת ומרשימה... למעשה אני כבשה שנקלעה ללהקת זאבים.


"שיר למעלות, אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עזרי."

Avatarכינוי: 

בת: 17




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2012

זו לא סנוביות. הו, הלוואי שמישהו היה מבין...


לא, אני לא באמת סנובית.

אנשים שקוראים את הבלוג שלי לראשונה, ומבחינים בכותרתו הלא שגרתית: "יומנהב של כבשה בין להקת זאבים"- מרפרפים במהירות על מספר פוןסטים על מנת להבין את הרעיון מאחורי השם, ומגיעים למסקנה הפשוטה: אני הכבשה הדתיה, והזאבים הם החילונים הנוראיים שרוצים להזיק לי. חילונים נוראיים?! אנחנו נראה לך מה זה!

ובכן, צר לי לאכזב אתכם ולמנוע את שלל הקללות שבאמתחתכם- אך לא, לא זו הכוונה.

בעוד שבוע ויומיים אני עוברת דירה, ליישוב דתי לחלוטין.

תאמינו או לא, אני לא אשנה את שם הבלוג. עדיין אשאר כבשה. והסובבים אותי יישארו זאבים.

מה לעשות, אני תמיד אהיה שונה. כך נולדתי. לא, אני לא מנסה חלילה להתנשא ולהכריז שאני מיוחדת ואיש לא ראוי לי. כלל וכלל לא. אני פשוט שונה, ואיש לא יוכל להכחיש זאת.

אני לא מסוגלת סתם ללכת ולהסתובב עם אנשים אקראיים. אני לא חברותית כל כך. אני בוחרת את החברים שלי בקפידה. וזה לא מפני שאני סנובית, זה מפני שאני שונה. אני לא מסוגלת להיות עם כל אחד.

אז מה יוצא? יוצא שיש לי שתיים- שלוש חברות קרובות באמת, יותר מאשר חברות- לצחוקים, ויוצא שיש אנשים שאיתם אני פשוט לא מדברת. אני לא מתעלמת, חלילה- פשוט אין לי מה להגיד להם.

ואנשים, משום מה, חושבים שזה בא מהתנשאות.

אין כמעט אדם שיבין אותי. אפילו החברות הקרובות שלי חושבות שאני סנובית.

ככל הנראה לעולם לא אהיה האדם הפתוח והחברותי שכולם מצפים ממני להיות. כן, יש לי לא מעט חברים, אבל לא חברים אמיתיים.

לפעמים פשוט נמאס לי מהם, ואז אני נוטשת אותם לאט לאט. זה נשמע מרושע, אבל אין לי מה לעשות נגד זה. אני פשוט לא מסוגלת להימצא בחברתו של אדם שאין לי על מה לדבר איתו. אני לא מסוגלת ללהג שטויות (רק במצבי כפית קיצוניים עם שתי החברות הכי טובות שלי).

עוד סיבה להגדיר אותי כ"סנובית" (בעיני המתבונן), היא העובדה שבכל פעם כמעט כשמישהו אומר משהו מטופש להחריד או מקומם להחריד- אני מרימה גבה. ואז שוב- היא מתנשאת, היא סנובית. אבל אני לא, אני פשוט חושבת שזה מטופש, ואני לא מסוגלת להסתיר את זה. זה לא בא מהתנשאות, בכלל לא. אנשים לא יודעים עד כמה ההערכה העצמית שלי נמוכה, מפני שאת זה אני מסתירה מפניהם.

אז האפשרות הנותרת היא שאני מתנשאת.

יכולתי להישאר מבודדת מהעולם, שקועה בעולמי הפרטי, עם הגיגיי הפרטיים, להתחבט בשאלות פילוסופיות- וקיבלתם דמות של פרופסורית מוזרה וגלמודה.

אבל אני לא רוצה להיות כזו. אני רוצה שיהיו לי חברים, פשוט קשה לי למצוא אותם.

אני לא סנובית. אני שונה.

________________________________

לשתי החברות המדהימות שלי- תודה לכן מכל הלב, על כך שיש לכן סבלנות אלי ולשטויות שלי. ועל כך שאתן מקבלות אותי כפי שאני. ועל כך שאני לא צריכה להעמיד פנים שאני מישהי אחרת בחברתכן.

מי ייתן וכל האנשים בעולם היו כמוכן.

 

נכתב על ידי , 3/8/2012 16:16  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



8,382

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להגבירה זרובבלה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הגבירה זרובבלה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ